ראשית סיפור המעשה הוא במייל תמים שהועבר לתפוצה אקראית של גברים ונשים, שעליו כותבו מנהלים בכירים, אנשי היי-טק ומספר שפים שאולי יגלו עניין כלשהוא בסיור חומוסיות בירושלים. "הסיור יעבור בין מספר חומוסיות סודיות במזרח העיר", כך נכתב במייל, "והוא מיועד לאוהבי חומוס אמיתיים ולבעלי קיבה חזקה". התגובות הנלהבות לא איחרו לבוא, בעיקר מצד הגברים בחבורה שהכריזו חגיגית שלא מאיימים על חומוסולוג בחומוס, ובכלל למה רק חמש חומוסיות? "הבו לנו עוד" תבעו בהתלהבות גברית אופיינית, ולבסוף, כצפוי, אכלו ברעש גדול שתי צלחות חומוס כמו גם את הכובע ונדמו.
וכך יצא לו הסיור "בין הגרגרים" לדרך. את הסיור מדריך דורון יושע, טיילן נלהב, חוקר ירושלים ומורעל חומוס, שהגה את הפרויקט. התוצאה - מפת חומוסיות אותנטיות ומשובחות, רובן בגומחות זעירות, שאותה שרטט דורון בעמל וקפידה. ואנחנו, בני מזל שכמותנו, ניווטנו בעקבותיו במשך יום שלם, טועמים, מגרגרים, נושמים ואוכלים חומוס מתובל בסיפורים, באנקדוטות היסטוריות ותרבותיות מרתקות, חשופים לפסיפס מרהיב של צבעים וריחות ומרגישים הכי חו"ל בארץ. להלן סקירה לא ממצה של החוויה.
>> "בין הגרגרים", סיור חומוסיות בירושלים -דורון יושע. טלפון: 052-4673663. כ-100 שקל לאדם כולל טעימות והדרכה. ניתן לארגן סיורים לקבוצות בתיאום
אבו שוקרי הקטן
רבות הן החומוסיות הנושאות את שם המותג היוקרתי "אבו שוקרי" ועל כן יש להיזהר מחיקויים. "אבו שוקרי" הקטן, קרוב משפחה של "אבו שוקרי" הגדול (והמשובח שלעצמו), ממוקם בלהב הרובע השוקק, לא רחוק מכנסיית הקבר, וכמה מטרים מחומוס לינא המפורסם.
שוקרי הקטן, סירב לתיעוד העיתונאי, ואף דחק בנו לקחת את קערית החומוס ולאכול אותה מחוץ למסעדה. לא נעלבנו, החומוס היה שווה את היחס המעט מנוכר. בשלב הזה, חשוב לציין, פרשו מרבית גברברי הקבוצה לאנחות, אוחזים בבטנם וממלמלים דבר מה אודות פגישה חשובה. וכך נותרנו אנחנו, דבקים במשימתנו העיתונאית, עם דורון, נציגות שפים וקערית החומוס האחרונה לאותו היום.
תגובות הקהל: חומוס נפלא, בעל טעמים נהדרים של טחינה ומקרם אוורירי.
דבר השפים: חומוס גברי, טחינה גסה, טיפת חמיצות ובעל טעמים עזים ומודגשים.
הסוד: פטרוזיליה טחונה בתוך התערובת, המעניקה לחומוס מרקם אוורירי.
אבו חסן של סלאח א-דין
יורדים ברגל לרחוב סלאח א-דין שוקק החיים - השפים עוצרים להתפעל מעלי רקפות למילוי, מכרוביות ענק ונבלעים בתוככי חנויות תבלינים. מידי פעם מצביע דורון על פינת חמד נסתרת, גן חבוי מעין, בניין יפה או מציין עובדה היסטורית מרתקת. קפיצה קטנה לחו"ל, כבר אמרנו.
החומוס של אבו חסן הוא חומוסייה ותיקה בת יותר מ-50 שנה. כוך קטן ללא שולחנות ישיבה, המגיש לסועדים המקומיים מבעד לדלפק קטן. יושע מאלתר עבורנו כמה ארגזים הפוכים ועליהם מניח את קעריות השילוש הקדוש של החומוס, חומוס פול ומסבחה. בעל המקום מוסיף גם רוטב ירקרק של פלפלים חריפים, לימון ושום שאותו מוסכים על החומוס, גלדי בצל וכדורי פלאפל.
תגובות הקהל: חומוס מעלף! פוסקת החבורה, קריאות עונג נשמעות עם כל טבילה.
דבר השפים: חומוס בעל מרקם עדין וטעם לימוני, טחינה מעולה באיכותה ופול נפלא וחמצמץ.
הסוד: עקביות. במשך 50 שנה ברציפות נפתח המקום ב-02:00 לפנות בוקר, אז מתחילה מלאכת הכנת החומוס המדוקדקת, שמתכונה לא השתנה מאז ועד היום.
אבו חסן אל בגדאדי (מסעדת סולטאני)
נכנסים לעיר העתיקה מבעד לשער הפרחים ונבלעים בתוככי סמטאות הרובע המוסלמי, בינות בתי המקומיים שניחוחות ארוחת צהרים וצהלות ילדים השבים מבית הספר בוקעים מחלונותיהם. אנו פוסעים בעקבות דורון במקומות שאין בהם רמז לתיירים, או כפי שהיטיב לנסח זאת אחד ממשתתפי הסיור, "מקומות שלא הלכו בהם מאז מלחמת ששת הימים".
ובכל זאת, באותה שעת צהרים של יום חול, הסכסוך נראה רחוק מתמיד, הסמטאות שלוות ותושבי הרובע עסוקים בענייניהם.
החומוס של אבו חסן הבגדאדי נמצא בעיבורה של שכונת מגורים בה מתגוררים צועני הרובע. את החומוסייה הנפלאה הזאת גילה דורון במקרה, עת נמלט מהגשם אל תוככי המסעדה הקטנה, שם הוא נפגש לראשונה עם החומוס של הבגדאדי. נפגש ונפגע.
אבו חסן, דמות משופמת ותיאטרלית להפליא, מכין בפנים חתומות חומוס אלוהי במכתש ועילי, עבודה ידנית הניכרת בטעם. מלבד החומוס הנפלא, שולף הבגדאדי מנצ'טה אימתנית ופוצח בקיצוץ דתי של ירקות לסלט אותו הוא מערבב בטחינה ומגיש בשתיקה לסועדים.
וכן, יש להודות שזה היה הרגע היחיד בסיור שבו השתתקו גם המאצ'ואים שבחבורה, מאימת התרחיש הפוטנציאלי אודות קבוצת ישראלים הכלואה בכוך שבעליו אוחז בסכין בנבכי הרובע המוסלמי.
תגובות הקהל: "הארד קור" של החומוס. טעם עז ומודגש של חומוס אסלי. החומוס הכי אותנטי עד כה.
דבר השפים: חומוס בעל טעם דומיננטי המושג בזכות המכתש והעלי, כמעט ללא תיבול וללא טחינה, מרקם משיי.
הסוד: לאחר הבישול עוברים הגרגרים תהליך של סינון והוצאת נוזלים באמצעות שקית בד ורק אז גורס אבו חסן את הגרגרים ידנית.
עכרמאווי של שער שכם
בין הטעימות - חומוס גרגרים, חומוס פול ומסבחה, בה הגרגרים משתכשכים במיצי הטחינה והלימון. בגלל השעה המאוחרת (11:00 בבוקר) פספסנו את ה"פאטה" - חומוס ובו פיסות של פיתה מבושלות יחדיו. החומוסייה של עכרמאווי (שמקורו בעין כרם), החלה את דרכה בשנות ה-50 ומאז ועד היום היא משרתת את המקומיים שבשעה בה אנחנו הגענו כבר סיימו את ארוחת הבוקר שלהם והביטו בקבוצה הצפונבונית במבטים משועשעים.
את המתכון לחומוס הביא לארץ פועל מסוריה ומאז ועד היום מוכן החומוס על-פי מתכון זה.
תגובות הקהל: התגובות היו נלהבות אם כי מתונות. מדובר בחומוס ערבי אותנטי וטעים.
דבר השפים: מרקם משחתי מדויק עם מעט חספוס בלשון, שמן זית נהדר וחריף שמתחבר לחומוס בשלמות.
הסוד: שמן זית מאיכות מעולה, המופק מעצי זית שגדלים בהר ומושקים רק באמצעות מי גשמים. יחס משתנה של לימון-מלח בהתאם למזג האוויר, מה שמייצר הבדל גדול בטעם.
טיפ 1: תשכחו מתנועות סיבוביות
בניגוד למנהג המקובל של ניגוב החומוס בתנועה סיבובית עם הפיתה, את החומוס למעשה טובלים בתנועות מעודנות. ובכלל, יש המאמינים כי הטובלים בחומוס באופן קבוע הם אנשים רגועים יותר, בשל העובדה שהחומוס מכיל רמות גבוהות של טריפטופן, חומצת אמינו המעובדת במוח לסרוטונין - חומר המופרש במוח האחראי לתחושת הרוגע והאושר. הלאה הציפרלקס, מהיום אכלו חומוס.
טיפ 2: לא להגיש את החומוס חם
שימו לב! חומוס לעולם אינו מוגש חם. הגרגרים הינם הדיירים היחידים בקערת החומוס המורשים להיות חמימים. אם המשחה עצמה חמה, דעו לכם כי חיממו את החומוס, אקט ברוטלי המנוגד לאמנת החומוס הבינלאומית.