המפגש הראשון שלי עם פולנטה היה לפני עשרים שנה בדיוק, בלונדון אהובתי, במסעדת River Cafe שאהובה עליי עד היום. בחוץ היה סגרירי וקריר, ועל הצלחת מולי פולנטה רכה רכה, נימוחה ואלוהית, שהיוותה מצע לבשר משובח, טובל ברוטב שמנוני ומסחרר חושים. עם חזרתי לארץ ביקשתי לשחזר את החוויה, רק כדי לגלות שפולנטה וממליגה – חד הן, שמדובר בעבודת שרירים מאומצת, ושב-River Cafe עושים את זה טעים יותר.
היום הפולנטה הנפוצה כאן היא מהירת הכנה (כלומר, קמח התירס לפולנטה, שמשום מה קוראים לו כאן על שם המוצר המוגמר). הסתיימה עבודת השרירים, ואפשר בקלות למצק אותה ולשחק בטעמים ובגוונים. אז הנה הפתעה לאירוח מהיר, תוספת למנה עיקרית או ראשונה אביבית-קיצית – שאגב, תשמח ליצירתיות שלכם, מרגע שתבינו את הטריק.
המצרכים (4 מנות):
לאפונה:
אופן ההכנה:1 שמים בסיר את הנוזלים, השמן\חמאה והמלח ומביאים לרתיחה. 2 בזמן שממתינים לנוזלים שירתחו, מעבירים את מרכיבי האפונה למעבד המזון וטוחנים לתערובת אחידה. 3 כשהנוזל רותח מוסיפים את הפולנטה בזרם איטי ותוך בחישה מתמדת וממשיכים לערבב עד שהתערובת מסמיכה לגמרי. מערבבים פנימה את המוצרלה המגוררת, טועמים ומתקנים תיבול. מצננים קלות. 4 מרפדים קערה בנפח 750 מ"ל בניילון נצמד, ובעזרת לקקן מעבירים מעט מהפולנטה לקערה. מעצבים כך שתרפד את דופנות הקערה בשכבה אחידה בעובי 1.5 ס"מ. 5 יוצקים לקערה את מחית האפונה. מכסים בפרוסות המוצרלה ומשטחים מעליהן עוד שכבת פולנטה מוכנה. מקררים למשך חצי שעה לפחות. 6 הופכים את הקערה על תבנית משומנת כדי לחלץ את ה"עוגה". מסירים את הניילון הנצמד, מברישים בשמן זית ומזהיבים כמה דקות בגריל שחומם מראש. פורסים ממש כמו עוגה ומגישים לצד מחית מעגבניות טריות ושמן זית. איילת לטוביץ' היא השפית של ביתא קפה.
|