כמה פעמים הסתובבתם בארצות הברית ונתקלתם בגרסאות עצומות לחטיפים מוכרים? במקום חטיפי שוקולד במשקל ממוצע של 50 גרם נמכרות שם גרסאות מוגדלות במשקל כפול ובכמות קלוריות שקשה לתפוס - למשל סניקרס בגודל קינג סייז המכיל כמות מסחררת של 540 קלוריות, שהן כרבע מכמות הקלוריות היומית המומלצת. יש סיבה לכך שהאמריקאים הם העם הכי שמן בעולם.
חברת מארס, יצרנית ממתקים פופולריים כמו טוויקס ו-m&ms, מנסה לשנות את הרגלי הצריכה הקלוקלים האלה, ובצעד חסר תקדים הודיעה כי היא תפסיק לייצר מוצרים שיש בהם יותר מ-250 קלוריות באריזה אחת עד סוף השנה הבאה. בהודעת החברה נמסר כי היא מעוניינת להראות את המחויבות שלה לבריאות ולתזונה, ואת שינוי הקו שלה בשנים האחרונות. כמו כן, היצרנים הצהירו שהם מתכוננים להעלים את השימוש בשומן טראנס במוצריהם ולהוריד את רמות הנתרן.
הסוף לחטיפים המוגדלים
כמות הקלוריות שעליה הצהירו מתייחסת לממתקים הנמכרים ביחידות בודדות, ולכן המשמעות היא שחטיפי שוקולד הנמכרים באריזות קינג סייז יירדו מהמדפים. חטיפים הנמכרים בזוגות שערכם הקלורי עולה על 250 ימשיכו להימכר כפי שהם. זה לא הצעד הראשון שחברת מארס עשתה נגד ההשמנה: ב-2007 הודיעה כי תפסיק לפרסם את הממתקים שלה לילדים מתחת לגיל 12, ולא תייעד את מוצריה לקהל יעד מתחת לגיל הזה.
כל הכבוד למארס? כן, רק שקצת קשה לפרגן בלב שלם, בעיקר אם זוכרים להם איך נתפסו בעבר בהקטנת גודלם של חטיפי השוקולד, מבלי להוריד במחיר.
אומה שמנה
שישה מכל עשרה אמריקאים הם בעלי משקל עודף, ובהתאם - תרבות הדיאטות באמריקה היא כבר בגדר אובססיה. כל דיאטה חדשה הופכת ללהיט, לא משנה עד כמה היא מופרכת: דיאטת אטקינס, דיאטת נוזלים, דיאטת כרוב, דיאטת סוג דם, דיאטת הזון וכו'. אבל האם השינוי שעושה חברת מארס הוא מה שיעזור, או שאולי עדיף להשקיע בחינוך ובחירה במינונים נכונים? הרי אי אפשר להאשים רק את גודלי חטיפי השוקולד באכילה אובססיבית והשמנה מורבידית. מה שבטוח נכון לרגע זה הוא שהאומה האמריקאית צריכה להתחיל לתרגל ספורט חדש: לסגור את הפה, ויפה שעה אחת קודם.