הממשלה הגדילה את מכסות היבוא ללא מכס של בשר טרי עד 2020 פי שלושה לעומת 2016, לכ–17.5 אלף טונה בשנה - ובאירופה מתעניינים בהזדמנות.
עשרות נציגים של ממשלות וחברות אירופיות הגיעו אתמול למפגש שערכו נציגות האיחוד האירופי בישראל, משרד הכלכלה ואיגוד לשכות המסחר בתל אביב. עם המשתתפים נמנו נציגים של טיב טעם, יינות ביתן, רמי לוי, עזרא לאטי ונטו. במפגש השתתפו גם נציגים של החברות ששלטו עד לפני כשנה וחצי בשוק הבשר הטרי - תנובה ודבאח. יבוא הבשר לישראל עדיין ריכוזי, שכן רוב היבואנים עובדים עם אותו יצרן מפולין - ומקבלים את אותם תנאים. את הבעיה הזאת מנסים לפתור במפגש הנוכחי.
ואולם מתברר כי הרבנות הראשית משמשת צוואר בקבוק, המונע את הרחבת מקורות היבוא. הרבנות אינה מכירה בבדיקות כשרות בבשר של אנשי דת מקומיים מחו"ל, ומחייבת כל בית מטבחיים לקבל הכשר מקבוצת משגיחים שמגיעה מישראל. בפועל, אין מספיק משלחות. "צוואר הבקבוק שיוצרת הרבנות פוגע ביבוא הרבה יותר מעלות הכשרות", אמרו אתמול מקורות העוסקים ביבוא.
הנספח המסחרי של האיחוד האירופי בישראל, סנדור סלקובסקי, אמר ל-TheMarker כי מחירי המזון בישראל גבוהים יחסית לאירופה לא רק בגלל הבדלי מע"מ - אלא מכיוון שיש חברות גדולות ששולטות בשוק המזון בישראל, שנחשב ריכוזי מאוד. לדבריו, הממשלה צריכה לעבור לתמיכות ישירות בחקלאים, כפי שנעשה באיחוד האירופי.
דני טל, מנהל מינהל יבוא במשרד הכלכלה, אמר כי המטרה של הממשלה היא להוריד את מחירי הבשר הטרי. האגף מתמקד גם בהסרת חסמי יבוא, כמו הקביעה שאורך חיי מדף של בשר הוא 45 ימים בלבד, בעוד שבאירופה הוא 90 יום. לדבריו, משרד הבריאות עשה ניסיון ביבוא בשר מארגנטינה, שהתחיל להתקלקל רק אחרי 100–110 יום.
עדי כהן, מנכ"ל ומבעלי טיב טעם, אמר כי צריכת הבשר הטרי בישראל צמחה בשיעור דו ספרתי בשנים האחרונות. עיקר הצריכה היא של עוף, שמיוצר כולו בארץ ורובו טרי. רוב הצריכה מעבר לכך היא של בשר מוקפא או מופשר. כהן הוסיף כי רוב היבואנים מייבאים מאותו יצרן בפולין.
מהרבנות נמסר בתגובה: "לא ידוע על מחסור חמור בכוח אדם. בימים אלה פועלים בחו''ל 32 צוותי שחיטה. ככל שיש יבואנים שביקשו להוציא צוותים ולא קיבלו מענה, הם מוזמנים לפנות אלינו. בימים אלה הצטרפו למערך שחיטת חו''ל 30 שוחטים ובודקים, ועשרות נוספים נמצאים בהליך הסמכה".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker