חובבי יין? לפי מחקר נרחב שקיבל תהודה רבה ברחבי העולם, כדאי שתתחילו לאגור בקבוקים לשעת הצורך. המחקר, שפרסם השבוע תאגיד ההשקעות "מורגן סטנלי", מעיד על מחסור עתידי ביין וקובע כי למרות קיומם של כמיליון יקבים ברחבי העולם, המייצרים כ-2.8 מיליארד ארגזי יין מדי שנה, יצרני היין מתקשים לעמוד בביקוש הגובר למשקה העתיק.
בשנת 2012, לפי הנתונים, נוצר פער של כ-300 מיליון ארגזי יין בין הביקוש למשקה האלכוהולי ברחבי העולם ובין ייצורו, וייצור היין "נפל לרמה הנמוכה ביותר שהגיע אליה בארבעים השנים האחרונות". בעוד שבימים אלה אנו שותים בציר של שנים קודמות, בשנים הבאות נוכל להרגיש במחסור המדובר, קובע המחקר.
מקום שלישי בשתיית יין: דווקא הסינים
מהדו"ח עולה כי בשנה שעברה ירדה התפוקה העולמית ביותר מחמישה אחוזים – בעיקר בגלל תנאי אקלים בעייתיים בצרפת ובארגנטינה. הייצור באירופה לבדה ירד בשנת 2012 בעשרה אחוזים, בעוד צריכת היין העולמית באותה שנה גדלה באחוז אחד.
המחקר חושף כמה נתונים חדשים ומעניינים בהקשר זה על ענף היין: את תואר צרכני היין הבולטים ביותר מקבלים כמובן הצרפתים, אחריהם במקום השני ממוקמים האמריקנים ובמקום השלישי והמפתיע נמצאים הסינים. מתברר שבשנים האחרונות, עם פריחתה של הכלכלה המקומית בסין והעלייה ברמת החיים של התושבים, הפך היין למצרך מבוקש במדינה ואף החל להיות מיוצר בסין.
האמריקנים צורכים 12% מתוצרת היין העולמית ומייצרים שמונה אחוזים בלבד ממנה ונראה שצריכתם ממשיכה לגדול – בשנה שעברה למשל צרכו האמריקנים שני אחוזים יותר מאשר בשנה הקודמת ולמרות שכמות היקבים גדלה, מרבית היקבים הנפתחים מוגדרים כ"יקבי בוטיק" ולכן אינם תורמים משמעותית לאספקת היין בעולם.
הצרכן הישראלי הוא לא שתיין גדול
אבל בעוד שכותבי המחקר מדגישים את המחסור הצפוי, מומחים ליין טוענים מנגד מדובר, בסך הכול, ביצירת איזון בענף היין שסבל מייצור עודף. "במעצמות היין הגדולות כמו ניו זילנד ואוסטרליה, למשל, השקיעו בענף היין והגיעו לרמות ייצור גבוהות מאוד", אומר טל גל כהן, שגריר היין של ישראל ומומחה ליין, "אוסטרליה השקיעה הרבה בשתילת כרמים במשך שנים רבות והמדינה העניקה תמריצים לחקלאים בתחום, אבל פתאום, בערך בעשור האחרון, הייתה הצפה עולמית של יין ולא היה למי למכור את הסחורה. המצב החמיר עד כדי כך שלפני כמה שנים ענף היין האוסטרלי כמעט התרסק. בעקבות זאת, ביוזמה ממשלתית הפסיקו את הנטיעות וצמצמו את כמות היקבים. גם כל התמריצים שניתנו לחקלאים באירופה הופסקו".
"לנתונים יש כמה פרשנויות", אומר גיל שצברג, היינן של יקבי רקאנטי, "אחת היא שבאמת אנחנו הולכים לקראת מחסור ביין. אבל, מאידך, יש גם אפשרות שהתעשייה מווסתת את עצמה לאחר שנים של עודפים גדולים. תעשיית היין היא תעשיה מאוד מסורתית, וזמן התגובה שלה לעודפים וחוסרים הוא ארוך ביותר (לוקח בערך 4-5 שנים, במקרה הטוב, מנטיעת כרם למכירת בקבוק יין – א.פ), כך שלאורך זמן נראה לפעמים עליות ומורדות כאלו".
גל כהן מסביר כי לישראלים אין סיבה להצטייד בבקבוקי יין לשעת צרה ואף טוען כי ההפך הוא הנכון: "ענף היין הישראלי הולך לעבור תקופה לא קלה בשנה שנתיים הקרובות בגלל נטיעות מופרזות של כרמים ובעיקר בעקבות חוסר שתייה של הצרכן הישראלי. הסטטיסטיקה אומרת שבמערב אירופה הממוצע עומד על 35-40 ליטר לאדם לשנה, בעוד שבישראל אנחנו תקועים בין 4-4 וחצי לאדם. מעבר לכך, המחיר של היין הישראלי הוא גבוה, לעומת מחיר של 2-8 יורו לבקבוק יין באירופה, ולכן קשה לייצא יינות שהן לא ייחודיים מאוד לחו"ל".