הידעתם שבחג הממוצע מעלה הישראלי הממוצע ממוצע של 2 קילוגרמים תמימים, שזה בערך מה שרובנו מורידים בחודש של דיאטה מאומצת? וזה עוד בחג של יומיים, ולא כזה של ארבעה ימים (כולל שבת) כמו שיש לנו השנה. בקיצור, המצב קשה, והוא כנראה יהיה קשה אפילו יותר – אלא אם כן נחכים להקשיב מבעוד מועד לעצות של ד"ר מאיה רוזמן, מומחית לתזונה ולדיאטה.
אז הכללים הבסיסיים לשמירה על המשקל בחג ידועים ומוכרים, וזקוקים רק לרענון: אם הארוחות גדולות, הקפידו לשמור על איפוק לפחות בין ארוחה אחת לרעותה; השולחן עמוס בעשרות מאכלים מגרים? עד כמה שזה אולי מפתיע, בשום מקום לא כתוב שחייבים לטעום מהכל. ואחרי שיישבנו את שני הנקודות האלה, קבלו את העצות של ד"ר רוזמן למנות הספציפיות בארוחה.
מנה ראשונה: דגים
מבין הדגים שנהוג לפגוש על שולחן החג מבחינה בריאותית הסלמון הוא הטוב ביותר, ומיד אחריו הבורי והדניס. שלושתם אמנם לא דלים בשומן, אבל הם מפצים על זה נהדר בהרבה חלבונים, ברזל, ויטמין B12 ואומגה 3.
קרפיון, לכל המתעניינים, הוא דוקא פחות מומלץ. אמנם מגדלים אותו עם מזון מיוחד שבזכותו הפך להיות דג דל שומן, אבל כמות האומגה 3 שבו מאוד נמוכה, וחבל. גם על נסיכת הנילוס מוטב לוותר, שכן הערך התזונתי שלו נמוך במיוחד. והבשורה הכי מרה: טיגון הדג מבטל את כל ערכו הבריאותי, אז אם אתם מתכוונים לטגן – אל תבואו לבכות לנו אחר כך.
מנה עיקרית: בשר
הבשרים הכי דלים בשומן הם חזה עוף וכתף בקר, מה שהופך אותם ידידותיים לסועד שמנמן. עוד מומלצים הסינטה ופילה הבקר, שיש בהם שומן וקלוריות כמו בפרגית, אבל יש בהם יותר אבץ, ברזל ו-B12, מה שהופך אותם לעדיפים.
הבשרים כי פחות מומלצים הם האנטרקוט והכבש, שמכילים הרבה שומן רווי וכולסטרול.
תוספות
פה אין סודות. החוכמה היא לא לטרוף, ואם אפשר – לשדרג את התוספות בשילוב של ירקות או קטניות (חומוס, אפונה או עדשים יכולים לתת יופי של עבודה בארוחה חגיגית).
קינוחים
מבין כל הקינוחים, באופן לא מפתיע ד"ר רוזמן ממליצה על לפתן הפירות היבשים. אמנם יש בו סוכר למכביר, אבל לפחות הוא נטול שומן, ובקינוח זה לא מעט. חוץ מזה, הוא גם טוב לעיכול – תכונה שאי אפשר לזלזל בה בימים של ארוחות חג. ומה יהיה על העוגה, אתם שואלים? פשוט תשאירו אותה לקפה של הבוקר, ואז אפילו לא תרגישו שדפקו אתכם.