עומד לו אדם לפנות בוקר בדיוטי פרי בנתב"ג ומתלבט מה להביא לעמיתיו לעבודה. מביט שמאלה לכיוון הטובלרון ומבין שהתחלף לו דור, שוקל להעמיס הפתעות מבית קינדר אבל הלחות הלא סלחנית עומדת לנגד עיניו. אחרי התלבטות נוספת הוא מחליט, כמו כולם, ללכת על בטוח: חבילת שוקולדים מבית מארס: מילקי וויי, באונטי וכל יתר החברים המשמחים בחבילה אחת באדיבות ארץ הקלוריות הבלתי מוגבלות.
>> בואו לבקר אותנו בפייסבוק, מתוק שם
ככה זה. כשמישהו טס לחופשה בחו"ל, 99.99 אחוז שזו תהיה החבילה הצבעונית שבה יכבד את חבריו לעבודה בשובו. עכשיו, אחרי שעלית ויטבתה שילבו כוחות לטובת משקאות חלב בטעמי טורטית וכיף כף, הרגישו בקמעונאית הממתקים "שוויצריה הקטנה" שעם ישראל מוכן לשלב הבא: משקאות חלב בטעמי החטיפים מארס, באונטי, מילקי וויי, סטאר-ברסט וגלקסי. אז אנחנו לא יודעים מה עם עם ישראל, אבל אנחנו, איך שראינו את החמודים האלה בכניסה לחנות, הסתערנו עליהם כמוצאי שלל רב.
באחר צהריים של שבת התיישבנו אני וההיא שחולקת איתי כרית מול הבקבוקים הצבעוניים והמפתים, מוכנים להרגיש קצת חו"ל. החלטנו ללכת על בטוח ופתחנו את משחק הלגימות עם משקה מילקי וויי. לפני הפירוט הנדרש נעדכן שמדובר באכזבה. הכוכב של שקית הממתקים הפך לשוקו קר ולא מאוד מתוק, חסר סמיכות ועקיצה. אפשר בהחלט ללגום אותו בתור מרענן ביום קיצי וחם, אבל לא יותר.
כמו ביקור בקוסטה ריקה
משם עברנו לנושא הדגל - משקה המארס. מדובר במשקה שהוא אכן יוצא דופן, כזה שטרם טעמנו כמותו בארץ, שלמרבה השמחה מזכיר בצורה מופלאה את השוקולד האהוב שעליו הוא מבוסס. הוא סמיך במידה, מלא בטעמי הנוגט והקרמל המוכרים וללא ספק מספק חוויית משקה חלב חדשה. מוצלח, טעים ובהחלט משאיר חשק לעוד.
אבל השיא היה הבאונטי. למרות ששנינו לא נמנים עם חסידי הקוקוס, לקחנו את הסיכון ולגמנו באומץ רב את מה שהפך במחי עצימת עיניים לביקור בקוסטה ריקה. משקה הבאונטי היה חלבי וסמיך, טרופי ומענג, כזה שכל אדם עם חיבה לפרי הטרופי ימצא בו את מבוקשו. מרוב הנאה נסחפנו קצת וקבענו שעם האלכוהול הנכון הוא בכלל יכול לזרום יופי.
עוד באוכל טוב
- אוהבים עוגות ביסקוויטים? הנה משהו שאתם צריכים לנסות
- האוסובוקו המהמם של תום פרנץ לשבת
- מעכשיו עוטפים כריכים רק ככה
את צמד האלמונים השארנו לסוף. פתחנו עם ההבטחה למילקשייק תות שנשאה את השם סטאר-ברסט - סוכריות טופי פופולריות במיוחד בארה"ב. ובכן, מילקשייק זה לא. מדובר במשקה הכי פחות חלבי בחבורה, שמזכיר מעט את השלוקים, אותם קפואים בטעמי פירות שפופולריים בעיקר בקרב ילדים. בזמן שאני די נהניתי, מי שעברה יחד את איתי את סדרת הטעימות קבעה חד משמעית שמדובר באכזבה בטעם של סבון. אאוץ'.
את הקינוח השארנו לקינוח, ומהר מאוד גילינו שגם עשינו בשכל. הגלקסי, שמבוסס על שוקולד איכותי בטעמים שונים (חפשו אותו גם תחת השם Dove), הוא המוצלח מבין חמשת הבקבוקונים העליזים (כן כן, אפילו יותר מהבאונטי). עם מרירות מידתית וטעם שוקולדי משובח שמורגש בבירור, הוא יכול בהחלט לתפקד כמשקה המוקה הכי מוצלח שתטעמו; כוס גבוהה, שתי קוביות קרח והרי לכם האליטה של משקאות החלב באשר הם.
אחרי שסיימנו את קרנבל הלגימות הסתכלנו אחד על השנייה, הגנבנו חיוך ילדותי מעוטר בשפם חלבי וקבענו חד משמעית: לא כל המשקאות עוברים כנוזל, וחלקם אף עלולים לפגוע במערכת יחסים הארוכה שלנו עם החטיף המקורי, אבל אלו שכן הם בהחלט חוויה חדשה, שעוברת בקלות את מבחן החך הישראלי.
25 שקלים לשני בקבוקים, להשיג רק בסניפי שוויצריה הקטנה (ראיתם את היופי הזה בעוד מקום? בבקשה ספרו לנו!)