אוקיי, בואו נגיד את הדברים כמו שהם: ביום יום – נימוסי שולחן הם לא בדיוק הדבר שהכי חשוב לנו בחיים, יותר חשוב לנו שיהיה טעים, למשל. אבל בכל פעם שאנחנו נקלעים לארוחה שהיא טיפה יותר רצינית, שלא להגיד – ארוחה חגיגית על אמת (נגיד, ליל סדר אצל המשפחה של החמות), אנחנו מקללים את עצמנו על שלא טרחנו להפנים מי מעביר למי מה ובאיזה מזלג. אם גם כללי הנימוס שלכם מסתכמים בלאכול בפה סגור – כדאי שתמשיכו לקרוא.
חבל שתבזבזו את כל הנימוס הזה על סתם אוכל
אל תסיימו ראשונים
לא משנה כמה אתם גוועים ברעב, וגם אם חיכיתם בסבלנות עד שהאוכל יוגש לצלחות של כולם מסביב לשולחן – כשסוף סוף אפשר להתחיל לאכול – אל תטרפו. לעולם אל תסיימו לאכול ראשונים, גם אם זה אומר להאט את קצב האכילה שלכם משמעותית. אם אתם רוצים בכלל לצאת בסדר – אז כשאתם מסיימים לאכול הניחו את המזלג והסכין ביחד בכיוון השעה ארבע (אם הצלחת הייתה שעון), אבל עזבו – מספיק שתצליחו לא לסיים ראשונים.
אל תנסו להגיע לכלום
גם אם אתם מתים לקצת מלח והוא נמצא במרחק התמתחות קלה מכם – לעולם אל תושיטו את יד מעבר לצלחת של מישהו בשביל לקחת. זה אולי נראה לכם כאילו אתם נמנעים מלהטריח אחרים – אבל בעצם אתם תוקעים את היד שלכם מול הפרצוף שלהם, מעל האוכל שלהם, מפריעים לשיחה שהם בדיוק מנהלים עם מישהו – בקיצור: המתינו לרגע הנכון ובקשו שיעבירו לכם את מה שזה לא יהיה שאתם צריכים.
הכוסות שלכם מצד ימין
אוקיי, זה יכול להיות מבלבל. אין לכם מושג איזו כוס היא שלכם. יש לנו תשובה אחת והיא פשוטה: הכוס שלכם מימין. רוצים סימן קל שיעזור לכם לזכור? "יין" ו"ימין" זה דומה.
נפל לכם המזלג?
קורה, אבל אל תרימו אותו, תגידו בקול רם איזו הלצה על חוק חמש השניות ותמשיכו לאכול. מצד שני, גם אל תשאירו אותו על הרצפה כאילו כלום. אז מה עושים? מרימים בשקט, מתנצלים ומבקשים מהמארח אחד חדש.
אל תאכלו עם הידיים
אם לצאת מנקודת הנחה שבליל הסדר לא יגישו לכם המבורגר או פיצה – פשוט אל תאכלו עם הידיים. יש יוצאי דופן נדירים כמו גבעולי אספרגוס (רק אם הם ללא רוטב) או כנפיים, אבל בגדול – אם לא מדובר באחד המקרים האלה, פשוט תשתמשו בסכין ובמזלג. אם אתם מתלבטים בצורה קיצונית – חכו ותראו מה עושים האחרים.
בלי מרפקים על השולחן
פשוט בלי. אף פעם. אם אתם חייבים לדעת מהי הסיבה – אז יש לנו הסבר פשוט: קודם כל, כשאתם מניחים מרפקים על השולחן אתם באופן כמעט אוטומטי מתרשלים בישיבה ומתחילים ספק להישען ספק להימרח על עצמכם. בנוסף – גם אם אתם רק מניחים את המרפקים ולא ממש נשענים אתם חוסמים את הזרימה של השיחה סביב השולחן.
עוד באוכל טוב:
גם לא כשאתם שותים יין
הרחבה לחוק המרפקים: כוס היין שלכם לא עד כדי כך כבדה. אל תניחו את המרפק על השולחן כשאתם לוגמים ממנה. הרימו את היד באוויר עם כל שלוק.
הסכו"ם הולך מהחוץ לפנים
התיישבתם לשולחן וגיליתם מכל צד של הצלחת שלל מזלגות וסכינים בגדלים שונים? ראשית, ברכות; אתם בארוחה חגיגית לפי כללי הטקס. ועכשיו אין סיבה להיכנס לפניקה – איך יודעים מה הולך עם מה? פשוט מאוד – סדר הסכו"ם תואם את סדר המנות והולך מהחוץ פנימה. למנה הראשונה שתוגש בחרו את המזלג והסכין הקיצוניים ביותר, ואז פשוט תתקדמו פנימה. בהצלחה.
מה לעזאזל עושים עם המפית?
יש בזה משהו קצת מביך כשלא רגילים, אבל בעיקרון פורשים אותה על הברכיים, או תוקעים בצווארון החולצה (מביך יותר אם אתם שואלים אותנו). קמים לשירותים? השאירו את המפית על הכיסא ולא על השולחן.
בלי ללקק את האצבעות
זה לא מחמיא כמו שזה נשמע, זה סתם חוסר נימוס. גם אם הוגש אוכל שכן אוכלים עם הידיים, גם אם סתם נגעתם בטעות בטיפת רוטב – אל תלקקו את האצבעות שלכם, תעשו טובה. קחו מפית.
מעבירים לימין
קערות של סלט, אורז או כל דבר שמעבירים סביב השולחן – מעבירים לימין. אל תשנו את הכיוון.
בלי טלפונים בבקשה
בעיקרון לא מניחים כלום על השולחן - לא מפתחות, לא ארנק ובטח שלא טלפון. לא משנה כמה אתם עסוקים וחשובים – זה פשוט לא לעניין. אם בכל זאת אתם חייבים לשלוח הודעה או לנהל שיחה – קומו מהשולחן, ועשו את זה זריז.
הניחו את הסכין והמזלג
בין ביס לביס, כשאתם לועסים או מדברים עם החבר'ה מסביב לשולחן – אפשר ורצוי להניח את הסכין והמזלג. זה לא מנומס להחזיק אותם באוויר במשך כל הזמן הזה, ובטח שלא לדבר עם הידיים כשאתם אוחזים בהם. נשמע לא יעיל, כי הרי בעוד רגע תרימו אותם שוב, אבל זה בדיוק מה שאתם אמורים לעשות.
מלח ופלפל תמיד נשארים ביחד
ביקשו מכם להעביר את המלח? תעבירו גם את הפלפל. השניים האלה אמורים להישאר ביחד ולא להתפזר ברחבי השולחן. עוד משהו בקשר למלח ופלפל – אל תשתמשו בהם לפני שטעמתם. גם אם אתם מכירים את עצמכם ויודעים שאתם אוכלים יותר מלוח מכולם, אל תיתנו למארח להרגיש שאתם מניחים מראש שהאוכל לא מתובל לטעמכם.
אתגר המרק
הרבה כללים יש לסיפור הזה של המרק: קודם כל, תאכלו אותו בשקט. בלי לשאוב, בלי למצוץ, בלי לעשות רעשים מיותרים. חם? תנשפו בעדינות, חכו שיתקרר ותבלעו. דבר שני, הביאו את הכף אל הפה, אל תתכופפו אל הצלחת. ודבר אחרון – כשהגעתם לתחתית הצלחת, הטו אותה בעדינות ואספו עם הכף את מה שנשאר. אם זה לא ברור, אתם ממש לא יכולים להרים את הקערה ולשתות את השלוק האחרון ישירות ממנה.
אל תאכלו לפני שכולם קיבלו
בסיסי אבל נכון: גם אם אתם רעבים, גם אם האוכל חם ואתם חוששים שהוא יתקרר, נסו לשמור על פאסון ולפטפט בקלילות עם שאר האורחים עד שההגשה תסתיים ותוכלו להתחיל לאכול. בנימוס ובעדינות כמובן.
אכלו בפה סגור
כן, אנחנו ידעים שאת זה כבר ידעתם. אבל שווה להזכיר לכם שוב.
את כל הכללים האלה אנחנו למדנו פה.
>> כל המתכונים לפסח
