על מה אתם חושבים כשאומרים לכם זוגיות? אנחנו על אוכל. כל הארוחות הרומנטיות, החל מחציל שרוף עם סלט וטחינה בדייט הראשון, דרך עוגת שוקולד חמה מדהימה שאכלו יחד, וכלה בשיא (האחרון)- ארוחת טעימות ב'לה רג'נס', המסעדה האגדית של מלון קינג דיויד, שעוד תשמעו עליה. לשבת ביחד ולאכול בידיים מתוך סיר חרס לוהט, או ללבוש מקטורן ולסעוד כמו מכובדים באיזו מסעדה מפונפנת ויקרה. כשאנחנו רוצים לעשות ערב כיף יחד- הוא כנראה יהיה סביב אוכל.
על מה אתם חושבים כשאומרים לכם אוכל? אנחנו חושבים על זוגיות. הזוגיות שאנחנו מקיימים עם כל דבר שנכנס לפה שלנו, לפעמים הוא מלטף ומתמסר ולפעמים רק עובר בגרון, בלי שום מפגש אמיתי. אוכל וזוגיות קשורים זה בזה.
הכרנו בתיכון. זה היה שישי בערב וחן באה אליי לקיבוץ. היה נהוג שבכיתה י' עוזבים את בית ההורים הקטן ועוברים לחדר ב"נעורים"- שזה המקום שבו קיבוצניקים נהיים קיבוצניקים. אז חן באה אליי לחדר. אני עוד זוכר שהיה לה ריח של סעודת שבת. העובדה שהיא יצאה מבית ההורים בחשאי, החליפה בגדים ותפסה טרמפים עד אליי, לא הצליחה להסיר ממנה ריחות מסתוריים מעולמות אחרים של מסורת.
בלי יכולת להסביר למה, אני זוכר שהייתה תחושה גורלית באוויר. היינו עוד צעירים מדי להבין את זה, אבל זה לגמרי היה שם. מאז אותה פגישה לא התראנו שבע שנים (אני המשכתי לרצות אותו אבל הוא הפסיק לשים עלי, ובצדק- הוא היה "אלון קורן"- הקיבוצניק הנאה הבלתי ניתן להשגה) ואז חן יצרה קשר.
אחרי שבע שנים, היה לי רגע של עצבות, ופתאום נזכרתי בו. תודות לצוקרברג- מצאתי אותו די בקלות ושלחתי הודעה. הכל טוב ויפה- אבל ההודעה תפסה אותו בטיול הארוך בדרום אמריקה כשיש עוד חצי שנה לפניו. במהלך החודשים האלה שמרנו על קשר הדוק. החלפנו מיילים תכופים ודמיינו איך יראו החיים שלנו כשאלון ישוב. אני זוכרת מכתבי אהבה ארוכים, בהם תיארנו אחד לשני מה אכלנו לצהריים ומה נאכל כשנפגש. החברות שלי כל הזמן אמרו לי "תעזבי, מה את צריכה את זה? הוא חילוני, זה לא יעבוד" ועוד כל מיני כאלה, אבל אני כבר הייתי שוב מאוהבת.
>> היכנסו לעמוד של חן ואלון באתר "בייק אוף ישראל"
ובאמת, זה לא תמיד הלך חלק. היו רגעים של קושי ופרידה, היו דרמות ודמעות: היינו צריכים ללוש את זה. להעמיד לתפיחה. לפעמים להתחיל את הבצק מחדש. התנור לא תמיד היה בחום הנכון, הקמח לפעמים לא מנופה. אבל לא התייאשנו. ניסינו עוד ועוד והלב הלך וגדל יפה. כי לחם, וזוגיות, הם הדברים הפשוטים, הבסיס, השקט שאנחנו חייבים לעצמנו. ולכן בחרנו, לכבוד הסיפור על המפגש הראשון שלנו, להביא לכם לחם, מלאו אותו בקציצות וחריף וצאו לדרך.
לחם פרינה אלוהי עתיק יומין
מצרכים:
1 קילו קמח לבן מנופה
2 כפות גדושות שמרים
4 כפות סוכר
1 כף מלח
3 כפות שמן זית
700 מ"ל (או גרם) מים חמימים
אופן ההכנה:
1. קפלו שרוולים, כי את הבצק של הפרנה לשים בידיים.
2. מנקים את משטח העבודה טוב טוב ומייבשים.
3. מערבבים היטב בקערה את הקמח עם השמרים והסוכר.
4. שופכים על גבי משטח העבודה את התערובת ויוצרים מאין הר געש שלתוכו שופכים את שמן הזית, מעט מהמים ומתחילים ללוש.
5. בכל פעם מוסיפים עוד קצת מים, ובלישה אוספים לבצק אחיד את כל הבלאגן שנוצר על משטח העבודה.
שימו לב: המים עשויים בורחים מכל הכיוונים והקמח מתפזר אבל אל תדאגו- תלושו מספיק זמן, והכל יקרה כמו שאתם מצפים- הבצק יתמסר לידיים שלכם.
6. ברגע שנוצר כדור בצק אחיד ודביק, מוסיפים את המלח.
7. שוטפים ידיים, משמנים אותם בשמן זית וממשיכים ללוש בתנועות אווריריות כ8 דקות.
8. חשוב להשתמש בכל המים- הבצק אמור לצאת רך מאד ודביק, אך אחיד.
9. בשלב הזה מניחים להתפחה, על השולחן, ומכסים במגבת לחה.
10. הבצק יתפח לרוחב ויתפזר. בכל 10 דקות צריך לחזור אליו בידיים רטובות, ולקפל אותו מהפינות פנימה (צורת מעטפה), בעדינות, בלי להוציא בועות אויר.
11. לאחר שעה,חותכים מהבצק כדורים בזהירות יתרה, בלי להוציא ממנו את כל האוויר. משטחים כל כדור לפיתה מעט עבה ומניחים במרווחים על תבנית אפיה מקומחת היטב להתפחה שניה.
12. בינתיים מחממים תנור לחום של 250 מעלות.
13. לאחר 40 דקות של התפחה שניה, יוצרים בכל פיתה 5-6 גומות עם האצבעות, מושחים במעט מים ומפזרים מלח גס. אופים כ 12-15 דקות עד שהפרינות משחימות יפה.
להגשה עכשיו אפשר לשפוך מעל שמן זית בנדיבות, לצנן ולטרוף!
טיפ: אם אתם רוצים פרינות כמו בתוניס, צאו לנחל הקרוב ואספו חלוקי נחל. הלהיטו אותם בתנור ואפו את הפרינות עליהם. חשוב שהאבנים יהיו חמות מאד, אחרת הבצק ידבק אליהן.
חן ואלון קורן מתמודדים יחד בתכנית "בייק אוף ישראל". כשהם לא אופים עוגות מדהימות הם גם מעבירים סדנאות בישול ומארחים ארוחות שף בבית. כאן תוכלו ליצור איתם קשר בפייסבוק.
"בייק אוף ישראל"- שבת ב-21:00