חוק מוסר תשלומים, הידוע גם בכינויו - חוק שוטף 30, עבר אתמול (ב') בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ונכנס לספר החוקים. החוק נועד לשפר את מוסר התשלומים של הממשלה ולהיטיב עם ציבור העצמאים, על ידי הגדרת פרק זמן מקסימלי, וקצר יחסית, במהלכו ניתן להעביר תשלומים לספקים. התקנה החדשה תיכנסת לתוקף בתוך ארבעה חודשים.
החוק קובע כי בכל מה שקשור למדינה, קרי - משרדי הממשלה וכל הגופים המתוקצבים, כולל החברות הממשלתיות, יבוטל המושג "שוטף פלוס". מעתה יוגבל מועד התשלום לטווח זמנים של עד 45 יום מרגע קבלת החשבונית על ידי הגוף המשלם. עם זאת, נקבע כי שר האוצר יוכל לבקש אישור ממשרד הכלכלה להחרגה של גוף כזה או אחר מהדרישה.
מוסדות השלטון המקומי יחויבו לשלם בתוך פרק זמן קצר אף יותר- 30 יום ממועד קבלת החשבונית (שוטף + 30).
לקבלנים תשלם המדינה בשוטף + 70 יום והרשויות המקומיות בשוטף + 80 יום, אולם בפרויקטים הממומנים על ידי גורם חיצוני כמו מפעל הפיס, ישולם החלק הממומן בתוך 10 ימים מרגע קבלת המימון מהגוף החיצוני על ידי הגוף הציבורי המשלם.
הכישלון בחקיקה הוא ללא ספק בתחום מערכת הבריאות. בעוד החוק חל על משרד הבריאות, הוא לא חל על חלקים נרחבים של מערכת הבריאות - קרי הקופות ובתי החולים, וזאת בשעה שמחזורי הרכש שלהם גדולים מאוד. עם זאת, נקבע כי בתוך מספר חודשים יגיעו שר הבריאות ושר האוצר לוועדת הכלכלה עם מתווה מוסכם, שיספק פתרון לזמני התשלום גם בתחום הזה.
הדרישה לחקיקה בתחום התשלומים באה על רקע הדרדרות חריפה במוסר התשלומים בישראל. מנתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, עולה כי ממוצע ימי אשראי ספקים בעד מכירת טובין, מתן שירות או ביצוע עבודה, עמד ב-2015 על 72 ימים.
גופים ציבוריים שונים, ובתוכם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים, - שיכולים להגיע גם לתשלומים של 'שוטף פלוס 90' ו-'שוטף פלוס 120'.
במקביל עלות האשראי לעסק קטן בבנק גבוהה עד פי שניים מהעלות המושתת על גוף ציבורי. המשמעות היא שנטל האשראי הנוצר מגלגול החובות גבוה במיוחד לעסקים אלה. מדו"חות הבנקים לשנת 2014, עולה כי עסקים קטנים נדרשו לשלם ריבית של 6.1% על הלוואות שקיבלו, לעומת ריבית של כ-3% שנגבתה מעסקים גדולים. התנהלות זו יוצרת עיוות, שלפיו במקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את לקיחת האשראי לעסקים הקטנים, שכאמור משלמים יותר על האשראי.
ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו ומהדוחפים הבולטים של החוק, אמר עם אישור החקיקה בכנסת כי הוא מרוצה. "השיטה בה דוחים תשלומים לעסקים לא תמשך עוד. אחרי 7 שנים הצלחנו להעביר את החוק - הרבה ניסו ואנחנו הצלחנו. הזוכים העיקריים הם העסקים הקטנים והבינוניים, שהם הכתר של הכלכלה הישראלית כולה. הפרקטיקה של דחיית תשלומים הקשתה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים החסרים את היכולת הפיננסית להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. כתוצאה מכך הם נאלצו לשאת בנטל ממוני כבד ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה. מהיום כל זה משתנה".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
התקנתם מערכת התרעה לרכב? קבלו 1,500 שקל הנחה
חשש לחרקים זעירים במוצר של סנפרוסט - הפגם התגלה בעקבות תלונות צרכנים
