"מגיל 5 יש לי מאמנת; בגלל שהוריי עבדו, חונכתי על-ידי סבתא שלי. היא שיקפה את פעולותיי היומיומיות, והייתה לה ביקורת מאוד נוקבת, והיא השתמשה הרבה במשפטים כמו 'אתה יכול יותר', 'אתה צריך יותר'. כך שהשפה של האימון מאוד מוכרת לי"; כך אומר משה קטן, לשעבר סמנכ"ל השיווק של קוקה-קולה בישראל והיום מנכ"ל קרלסברג. "לכן אני יכול לומר שההבדל בין אימון רגיל לבין אימון יהודי, שבו אני מתאמן, הוא אלמנט האמונה. באימון רגיל האמונה היא בעיקר בדרך ובאנשים, באימון יהודי יש עוד אמונה, אמונה בבורא עולם". קטן, חילוני לגמרי, נשאב לאימון היהודי על-ידי חבר שהכיר בעבודתו בקוקה-קולה. החבר הוא בני גל, קיבוצניק לשעבר וחילוני לשעבר, שהקים את משרד הפרסום החרדי המצליח "פרסום גל", ולפני כשלוש שנים עשה, כמו רבים וטובים, הסבה מקצועית לאימון. "כשהחזון שלי כפרסומאי הוגשם, בחרתי באופן טבעי בתחום שכבר היה קרוב אליי - האימון", מספר גל. "עסקתי באימון רגיל הרבה שנים, למדתי אצל המאמן טל רונן, אבל תמיד היה חסר לי משהו; הרגשתי שיש פערים בכלים ובשפה של האימון לבין המקורות היהודיים". חברת האימון של גל נקראת BSD, בס"ד בעברית, ובסייעתא דשמיא, היא מחזיקה כיום 14 מ אמנים. אחד היעדים המרכזיים של BSD הוא הקהילה העסקית, שדווקא שם, מאמין גל, יש יתרון לאימון היהודי על סוגי האימון המוכרים. "הנחת העבודה שלי היא שאנשי עסקים שחסרה להם הקומה של האמונה, יכולים להרוויח מאימון יהודי, כי האימון הזה נוגע לעומק בבני אדם, ומרכיב האדם הוא מכריע בהתעסקות עם כסף".
חוזרים לשורשים
בני גל לא לבד. לפני שלוש שנים הקים מתי וקסלר, מאמן אישי צעיר ודתי, את בית הספר "כוונה - אימון לתוצאות בגישה יהודית", שמכשיר מאמנים, ובנוסף הוא מעביר אימונים אישיים לאנשים פרטיים, דתיים וחילוניים. וקסלר, שלמד קואוצ'ינג על-פי הגישה הטיבטית בבית הספר "אימושן", אימן בשיטה זו במשך זמן מה, עד שאי-הנוחות שחש כלפי השיטה התעצמה לכדי תחושת זרות. "לא התחברתי לשיטה הטיבטית, הרגשתי שיש לי מהעולם שלי חומרים יותר טובים, ולא רציתי לרעות בשדות זרים. לקחתי את הספרים היהודיים והתחלתי לתרגם אותם לשפת אימון. חשבתי שזה ייקח לי עשר שנים, אבל סיימתי בהרבה פחות". וקסלר, שמכוון את האימון בגישה היהודית ומיישם אותו גם עם אנשי עסקים, הופתע בתחילה מכך שדווקא חילוניים נמשכים לאימון היהודי. "יש היום אצל החילוניים הרבה חיפוש של רוחניות, וחזרה לשורשים יותר מבעבר", הוא מספק הסבר לתופעה.
חילונית כזו היא נגה וידר, בעלת "אפגרייד", בית ספר למצוינות בחיים ובעסקים. וידר, שלמדה אימון יחד עם וקסלר באימושן, הוזמנה על-ידו לסייע בתכנון הקונספט השיווקי של שיטת האימון החדשה, ונשבתה. "אם היית אומר לי לפני שלוש שנים שאני אתאמן באימון יהודי, הייתי צוחקת, כי זו שפה שאני לא מבינה. היום אני יכולה לומר שזה מאוד העשיר את עולם התוכן שלי".
כדי לעמוד על ההבדלים בין הקואצ'ינג המוכר לבין האימון היהודי, כדאי לעמוד על מקורות השיטה, תרתי משמע. "בפיתוח של המודלים עבדנו עם רבנים, עם תלמידי חכמים ועם המקורות, ובנינו לקסיקון שלם של אבחנות", מתאר בני גל. "ההבדל העיקרי בין שני סוגי האימון זה שאימון רגיל עובד על השכבות החיצוניות של האדם, ועוסק במיומנויות; אנחנו, להבדיל, עוסקים בפיתוח תכונת הנשמה". השפה שבה מדבר גל עם המאומנים לקוחה מכתבי חז"ל, הרב ש"ך, הרב קוק וממסילת ישרים. בשיטת האימון של מתי וקסלר אפשר למצוא תכנים מהקבלה ומהחסידות. "יש מלא ג'יבריש באימון רגיל, לא מעט מושגים שלקוחים מהשפה האמריקאית. אנחנו משתמשים בשפה היהודית", מבהיר וקסלר. "יש משהו מאוד אופטימי בגישה היהודית; אם, לפי הפסיכולוגים, הכול בעצם נגמר בגיל 3, בגישה היהודית מתווסף העניין הרוחני והמעשי, ותמיד אפשר לשנות, זה חלק מיהדות".
דוגמה משמואל הנביא
משה קטן מזהה בדיוק את הרגע ביום העמוס שלו, שבו מתחילים גלגלי האימון היהודי לפעול, "האימון הכי קשה הוא אימון האון ליין, שבו אתה - במהלך יום העבודה שלך - צריך למעשה לאמן את עצמך בשל סיטואציה שבה אתה נמצא ושאין איתך אף מאמן, זו פסגת האימון של כל מנהל, וזה גם הייחוד של האימון היהודי, שנותן לך את הכלים להתמודד במצב כזה". לפי קטן, אם באימון הרגיל מביא המאמן דוגמאות מהפעילות של IBM, אז באימון היהודי אפשר לשמוע דוגמה משמואל הנביא.
אצל נגה וידר חלחלה שפת האימון שקיבלה מווקסלר גם ליומיום: "עכשיו אני אומרת הרבה 'ברוך השם', ו'ישתבח השם', וזה מגיע ממקום של הכרת תודה. לפני כמה ימים הייתה לי הצלחה עסקית גדולה שמאוד ייחלתי לה, ואם פעם הייתי אומרת 'איזה פוקס', היום אני אומרת שקרה לי נס גלוי".
כל העולם כולו
בני גל מאמן גם אנשי עסקים מניו יורק דרך הטלפון, והוא מכוון לא רק רחוק, אלא גם גבוה: "אנחנו מתחילים בקודקודים. כשאנחנו יושבים עם ארגונים, הנטייה הרווחת היא להציע את האימון לעובדים, למנהלים זוטרים ולמנהלי מחלקות. אנחנו אומרים - קודם כול המנכ"ל ואחר כך שהוא יחליט. זה מגיע מהאמונה שלנו במוצר". קטן, אחד מהקודקודים המרוצים, אינו פוסל גם את השיטות האחרות: "אחד הקשיים הכי גדולים של מנהל זה ליצור שיתופי פעולה ועבודת צוות בין עובדים. הסוגיה הזו יכולה להיפתר בהרבה דרכים - אפשר ללכת לאריה מליניאק, שהוא בכלל בא מרקע של כדורסל, אפשר ללכת למאמן שמשתמש בתרבות הסינית ככלי; אני אומר, בוא נפתור את זה בגישה היהודית. זה עוד כלי עבודה להשגת יעדים".
מתי וקסלר נוסע פעמיים בשנה לרוסיה, ומעביר גם שם קורסים להכשרת מאמנים בגישה היהודית; העולם העסקי היהודי כולו פתוח לדעתו לאימון היהודי: "בתוך העולם העסקי אנשים נחשפים לספרות ניו אייג', ספרות עסקית רוחנית יותר. אני מרגיש שיש צמא גדל והולך לחומרים יהודיים, והרבה מנהלים לא יודעים בכלל שאפשר לקבל את זה".
לא רוצים גטו
הבורות בנוגע לאימון היהודי משתרעת גם על החשש מפני מיסיונריות, החזרה בתשובה, או סתם הנחה שמדובר באימון לחובשי כיפה בלבד. "כשאני מספרת שאני מתאמנת באימון יהודי, אנשים מרימים גבה ושואלים אם יש לזה שוק. חשוב לי להבהיר שאני לא בכיוון של לחזור בתשובה", אומרת נגה וידר. גם משה קטן מקבל תגובות דומות, ומבטל אותן באופן נחרץ: "שמעתי ביקורת על כך שזה מחזיר בתשובה. מי שלוקח את זה לשם עושה חטא לעצמו, זה מגיע מבורות". בני גל אמנם מאמן לא מעט אנשי עסקים ומנהלים מהמגזר הדתי, אבל פניו בהחלט אל הקהל הרחב: "אנחנו לא רוצים גטו, אימון לדתיים בלבד; זו אינה המטרה שלנו. לא צריך להיות דתי כדי לעבור אימון יהודי, צריך להיות בן אדם".
