ההישג הגדול שרשמה ההסתדרות במסגרת הדיונים על תקציב המדינה הוא סיכום מיוחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המבטיח שורה של שינויי חקיקה בתחום יחסי העבודה ולמען העובדים בפרט.
מרבית השינויים נכללו בחוק ההסדרים והיתר יעברו על פי הבטחתו של נתניהו עד העברת התקציב בכנסת. מה שאומר שהנייר שעליו חתם נתניהו יהפוך לחוקים רשמיים ותקפים בתוך זמן קצר - נתון שצריך להעסיק הן את העובדים והן את המעסיקים.
"גלובס" מציג את יחסי העבודה החדשים בעקבות הסכם נתניהו-עיני.
הגבלה על פיטורי עובד בחופשת מחלה
סעיף זה קובע כי לא ניתן יהיה לפטר עובד בזמן שהייתו בחופשת מחלה ובכך להשוות את האיסור לזה של עובדת בהיריון. בהסתדרות לא ראו מול עיניהם עובד שלקה בשפעת קלה, אלא עובד שסובל ממחלה המאלצת אותו לשהות זמן רב בביתו.
בתי הדין לעבודה מכירים לא מעט מקרים שבהם מעסיקים פיטרו עובדים ששהו זמן רב בחופשת מחלה, כשבפעמים רבות טענו המעסיקים כי אין קשר בין המחלה לסיבת הפיטורים. סעיף זה נחשב לשנוי במחלוקת, בעיקר בשל הטענה כי ניתן כיום להוציא די בקלות אישורי מחלה.
קנס כספי על מעביד שפגע בחירות ההתארגנות
חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" קובע כי חירותו של אדם כוללת, בין היתר, את החופש להתארגן במסגרת קבוצתית ומכאן גם להתאגד במסגרת של איגוד עובדים. למרות זאת, הדרך להתאגדות רצופה לרוב בקשיים אדירים שמערימים המעסיקים, שרואים בהתאגדות פגיעה בזכותם הקניינית לניהול עסקיהם הפרטיים.
עובדים רבים שניסו להקים ועד עובדים נתקלו בשיטת המקל והגזר: מצד אחד איום בפיטורים או בהרעת תנאים ומצד שני פיתוי עובדים אחרים על ידי הטבות שונות ובלבד שיזנחו את המהלך. בתי הדין לעבודה אמנם פסקו כנגד מעסיקים שפגעו בחופש ההתארגנות, אולם עד היום לא ניתן היה להטיל קנס כספי בגין התנכלות שכזו.
חובת רישוי והפקדת ערבות על קבלני שמירה וניקיון
חוק חברות כוח אדם קובע, בין היתר, כי חברות כוח אדם חייבות ברישוי מיוחד במשרד התמ"ת, הכפוף להפקדת ערבות בנקאית בגובה מחצית משכר כלל העובדים בחברה או 192 אלף שקל - הגבוה מבין שניהם. הפקדת הערבות נועדה להבטיח כי חברות שיעסקו בתחום יהיו בעלות איתנות פיננסית וכדי שניתן יהיה לחלט את הערבות במקרה של הפרת זכויות עובדים.
ואולם, חובת הרישוי והפקדת הערבות לא חלה על ענפי השירותים כמו שמירה, אבטחה, ניקיון וסיעוד. הענפים נחשבים מופקרים בכל הקשור לאכיפת זכויות עובדים ועל כן ההסתדרות דאגה להחיל על מרביתם את החובות הללו.
הטלת סנקציות פליליות בגין הלנת שכר
(סעיף זה לא נכלל בחוק ההסדרים, אך יקודם ע"י ראש הממשלה בחקיקה מזורזת בתוך כחודש ימים)
באופן פרדוקסלי, החוק לא קובע כיום סנקציה פלילית כנגד מעסיק שמלין שכר, על אף שישנה סנקציה כזו כנגד מעסיק שלא משלם שכר מינימום. סעיף זה קובע כי מספיק שמעסיק ילין שכר של חודש אחד כדי שניתן יהיה להגיש נגדו קובלנה פלילית. במשרד האוצר מאוד לא התלהבו מהסיכום הזה, בין היתר משום שהרשויות המקומיות, הכפופות במידה כזו או אחרת לריבון השלטוני, נחשבות לשיאניות בכל הקשור להלנת שכר.
הטלת סנקציות מעסיק שלא יעמוד במינימום הענפי
(סעיף זה לא נכלל בחוק ההסדרים, אך יקודם ע"י ראש הממשלה בחקיקה מזורזת בתוך כחודש ימים)
הסעיף מתייחס לכוונת ההסתדרות לחתום על הסכמי עבודה שיכילו שכר מינימום ענפי, לאחר שחתמה על הסכם בענף השמירה. שכר המינימום הענפי קובע שמעסיק מחויב לא רק לשכר המינימום בחוק אלא גם לתוספות שנקבעו בהסכם הענפי. למשל, אם ייחתם הסכם ענפי בתחום ההובלה, ובמסגרתו ייקבע שכר מינימום ענפי, ניתן יהיה להטיל על המעסיק סנקציה פלילית במקרה שזה לא ייעשה זאת.
הגדלת מספר ימי מחלה שניתן לזקוף בשל מחלה ממארת של ילד או בן זוג
את הסעיף הזה כמעט שלא צריך להסביר בתקווה שאיש לא יזדקק לו. ובכל זאת, מחלה ממארת אינה כה נדירה בימינו ותתפלאו לשמוע כי החוק הנוכחי לא מעניק אפילו יום חופש אחד לעובדים שבני הזוג שלהם חלו בה. במקומות עבודה מסודרים (ואנושיים) יאפשרו במקרה כזה לחרוג מהקבוע בחוק, כך ניתן להאמין, אולם לא כך במקומות עבודה המבוססים על כוח אדם חלש וזול. לכן, הסיכום עם ההסתדרות קובע באופן חסר תקדים כי בן הזוג של החולה יהיה זכאי ל-60 ימי מחלה. במקרה של ילד החולה במחלה ממארת, החוק קובע כיום 30 ימי מחלה לאחד ההורים ואילו על פי הסיכום החדש יינתנו להורה לא פחות מ-90 ימים.
הארכת תקופת ההתיישנות להגשת תביעות נגד מעסיקים
עובד המעוניין לתבוע את מעסיקו בגין הפרת זכויות רשאי לעשות זאת כל זמן שלא עברה תקופת ההתיישנות מיום סיום עבודתו. תקופה זו משתנה בין זכות לזכות, כאשר בחלק מהזכויות ישנה תקופה של שנה בלבד ולחלק אחר עד שבע שנים. הסיכום עם ההסתדרות קובע כי בכל הקשור לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תוארך תקופת ההתיישנות משנה אחת לשלוש שנים. המשמעות: אם עובד סבור כי הפלו אותו על רקע מין, דת, עדה, או לאום - יש לו שלוש שנים מיום סיום עבודתו כדי להגיש את התביעה.
ביה"ד לעבודה ידון בתביעות לשון הרע בסכסוכי עבודה
סכסוך עבודה, כשמו כן הוא, מלווה במקרים רבים במה שנקרא "דם רע" - הרבה הכפשות משני הצדדים לסכסוך. לא פעם קראו עובדים במילות גנאי כנגד המעסיקים שלהם בעיצומו של סכסוך ואילו המעסיקים מיהרו לתבוע. בהסתדרות חשו כי רבות מהתביעות נועדו לשם הפחדה בלבד, כדי שהעובדים יזנחו את פעילותם כנגד המעסיק - במיוחד כשמדובר בעובדים חלשים המנסים להקים ועד.
דוגמה קלאסית למקרה של תביעת לשון הרע בעיצומו של סכסוך היא זו שהוגשה כנגד עובדי "עלית קופי" שהועסקו באוניברסיטת תל אביב. העובדים טענו להפרה שיטתית של זכויותיהם מצד המעסיק וקראו לציבור הסטודנטים להחרים בשל כך את דוכני הקפה של החברה, בין היתר, באמצעות ראיונות רבים שהעניקו לכלי התקשורת. הנהלת החברה מיהרה להגיש כנגד שלוש מהעובדות תביעת לשון הרע בסך חצי מיליון שקל - תביעה שהתפרשה על ידי העובדים כניסיון הפחדה גרידא.
מסיבה זו, הוסכם כי תביעות לשון הרע במסגרת של סכסוך עבודה יתקבלו בבתי הדין לעבודה ולא בבית משפט השלום - זאת מתוך הנחה כי בתי הדין לעבודה יציגו "הבנה עמוקה" יותר כלפי עובד שנפל בלשונו.
