קצת קשה להאמין שעברה שנה מאז השבעה באוקטובר. בצל האירועים הקשים שכולנו חווים החל מאותה שבת של שמחת תורה, ובצל המלחמה הכואבת והמתמשכת, הנה הגיע שוב חודש תשרי, והחגים ממש מעבר לפינה. וככל שהחגים מתקרבים, ואנחנו מנסים לעשות תוכניות, עובדים רבים מגלים שהם יצטרכו לעבוד בחגים, וצצות ועולות הרבה תהיות לגבי זכויות וחובות העובדים, וכמובן חובות המעסיקים.
התשובות אמנם נמצאות בחוק, אבל לעיתים נערכים גם שינויים שלא כולם מודעים אליהם. עובדים? מעסיקים? הנה התשובות לכל השאלות.
כמה שעות עובדים בערב החג?
ערב ראש השנה יצוין השנה ב-2 באוקטובר (יום רביעי) ואילו ערב חג הסוכות יצוין ב-16 באוקטובר (יום רביעי). נהוג לחשוב שבערב חג יש לעבוד רק חצי יום, כי כך נוהגים כיום מרבית מקומות העבודה. אלא שלפי סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה ולצו ההרחבה, מספר שעות העבודה בערב החג יהיה שעה אחת פחות משעות העבודה הרגילות במקום העבודה. לדוגמה: במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות וייחשב יום עבודה מלא. עם זאת, למרות שבמרבית בתי העסק זה יום שבו עובדים "חצי יום", אם תיקחו יום חופש בערב החג – לפי החוק המעסיק רשאי לחשב את החופשה כיום שלם ("חוק חופשה שנתית").
מה לגבי ערב יום הכיפורים?
השנה חל ערב יום כיפור ב-11 באוקטובר, ובהתאם לצו הרחבה, ככלל, בערב יום הכיפורים יעבדו העובדים 6 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא. יום כיפור השנה יוצא ביום שישי, ובעסקים רבים, זה לא יום עבודה. במקומות שבהם כן נהוג לעבוד בימי שישי, העובדים יעבדו 6 שעות ויקבלו משכורת של יום עבודה מלא (ללא שעות נוספות).
מה השכר על עבודה בחג?
עבודה ביום חג תזכה את העובד או העבודה בגמול של 150% משכרם הרגיל, כמו עבודה ביום המנוחה השבועית.
מי זכאי לדמי חגים?
עובדים המוגדרים "שעתיים" או "יומיים" יהיו זכאים גם לדמי חגים, כל עוד הם עומדים בשלושת התנאים הבאים במצטבר: צברו 3 חודשי ותק מלאים במקום העבודה, כאשר החג לא חל בשבת ו/או ביום שנקבע מראש בחוזה ההעסקה כיום שבו העובד אינו אמור לעבוד, במידה שהעובד עבד יום לפני החג ויום אחרי החג, ואם לא עשה כן, זה היה בהסכמת המעסיק או בגלל מחלה או חופשה מאושרת.
אני עובד בשכר חודשי. האם אני לא זכאי לדמי חגים?
בגדול, דמי החגים נועדו למנוע פגיעה באלה העובדים בשכר שעתי או יומי, ששכרם נפגע בגלל שאינם עובדים במהלך החג. לכן, עובדים חודשיים אינם זכאים לדמי חגים. עובדים חודשיים יקבלו את שכרם החודשי כרגיל, מבלי ששכרם יופחת או ייפגע, למרות היעדרותם מעבודה במהלך החג.
אני עובד בשכר שעתי או יומי, ועבדתי במהלך החג. האם אני יכול לקבל גם תוספת שכר על עבודה בחג וגם תוספת שכר על דמי חגים?
בפסיקה נקבע, כי מעבר לתשלום הרגיל של שכר העבודה בחגים, עובד שעת או יומי שיעבוד בחג, יהיה זכאי ליהנות מתשלום נוסף של דמי חגים. כלומר, עובד שעתי או יומי יזכה לתשלום בסך 250% משכרו הרגיל – שהם למעשה שכרו הרגיל בתוספת 150% בתוספת דמי חגים. התנאי המרכזי לקבלת התשלום הכפול, הוא כאשר המעסיק כופה עלייך לעבוד בחגים או מתעלם מקיומו של החג בבואו לשבץ את העובד במשמרות.
מהו גובה תשלום דמי החגים?
גובה התשלום לעובד יומי יחושב בהתאם לממוצע שכרו על פי מספר ימי עבודתו, ואילו גובה התשלום לעובד שעתי יחושב בהתאם לממוצע שכרו על פי שעות עבודתו בשנה החולפת. נדגיש כי כשמחשבים את ממוצע שכרו של העובד, ככלל, אין להתחשב בעמלות.
אם עובד יומי לא שובץ למשמרת בערב החג, זה ישלול את זכאותו לדמי החגים?
לא. גם במקרה כזה העובד או העובדת זכאים לדמי החגים, ובתנאי שצברו 3 חודשי ותק מלאים במקום העבודה, ובתנאי שהחג אינו יוצא ביום המנוחה השבועי שלו, או ביום שנקבע מראש בחוזה ההעסקה שהעובד אינו אמור לעבוד בו.
מה קורה אם העובד בוחר את המשמרות שלו, ולא בחר לעבוד בערב החג?
התשובה לא תשתנה. בסופו של דבר, המעסיק הוא זה שמאשר את המשמרות השבועיות, וככל שהוא התחשב בבקשת העובד – ההיעדרות הייתה בהסכמה והוא זכאי לדמי החגים.
המעסיק שיבץ אותי לעבוד בחג עצמו, האם אני יכול לסרב?
בשנת 2019, תוקן חוק שעות עבודה ומנוחה. התיקון קבע כי עובדים יוכלו לסרב לעבוד בימי מנוחה שבועית (כולל חגים). שימו לב, כי מהתיקון הזה מוחרגים מקומות עבודה כמו בתי חולים, חברת החשמל, מעסיקים המופקדים על ביטחון הציבור או המדינה, חלק משירותי התיירות וכו' – במקומות אלה עובדים לא יכולים לסרב במידה שהמעסיק מבקש מהם לעבוד במהלך החג.
עבדתי בחול המועד סוכות. האם אני זכאי לשכר מעבר ליום עבודה רגיל?
בחוקי העבודה אין התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד, ולכן יש לראות בימי חול המועד ימי עבודה רגילים. עם זאת, יש הסכמים קיבוציים שבהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, ומעסיק שעליו חל הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם להסכם. גם במקומות בהם לא קיים הסכם, מקובל פעמים רבות שבחול המועד מספר שעות העבודה יהיה נמוך לעומת מספר שעות העבודה בימים רגילים, אבל זה תלוי במקום העבודה הספציפי ובנוהג הקיים בו.
האם המעסיק יכול לחייב את העובדים להגיע לאירוע כמו הרמת כוסית?
מעסיק אינו יכול לחייב עובד או עובדת להגיע על חשבונם (כלומר, ללא קבלת תשלום) להרמת כוסית או לכל אירוע אחר שמקיימת החברה מחוץ לשעות העבודה. אם במקום העבודה שלכם מקיימים הרמת כוסית או כל אירוע אחר בטווח שעות העבודה, העובדים מחוייבים להגיע, בדיוק כפי שהם מחויבים להגיע לעבוד במשרד. עם זאת, אם יש עובד או עובדת שמבקשים להיעדר – כדאי ומומלץ שמעסיקים יפגינו רגישות והבנה לסיטואציה, בטח לאור התקופה המורכבת שבה אנחנו נמצאים.
האם המעסיק יכול להוציא עובדים לחופשה מרוכזת (הדממה)?
יש מקומות עבודה שמכריחים את העובדים לקחת ימי חופשה בחג, והימים האלה יורדים ממכסת ימי החופש השנתית שלהם. באופן טבעי, יש עובדים שזה מתאים להם, ויש כאלה שפחות. ככלל, מעסיק רשאי להוציא עובדים לחופשה מרוכזת בתאריכים שהוא בוחר, כגון חול המועד סוכות.
עד מתי המעסיק יכול להודיע לעובדים על הדממה?
בהתאם לסעיף 9 לחוק חופשה שנתית, המעסיק חייב להודיע לעובד על חופשה מרוכזת לפחות 14 יום מראש, במידה שהחופשה המרוכזת נמשכת מעל לשבעה ימים.
מה קורה אם המעסיק מוציא להדממה אבל לעובד אין מספיק ימי חופשה?
מספר ימי החופשה המינימלי בישראל עומד על 12 ימים נטו בשנה (עבור מי שעובד 5 ימים בשבוע), ו-14 ימי חופש נטו בשנה (עבור מי שעובד 6 ימים בשבוע). המינימום הזה רלוונטי ל-5 השנים הראשונות במקום העבודה, כאשר מהשנה השישית ואילך – מספר ימי החופשה יגדל על פי חוק. בימים האלה העובדים זכאים כמובן לשכר מלא.
בהתאם לדיני העבודה, אין לעובד או עובדת אפשרות להיכנס למינוס של ימי חופשה. לכן, במקרה שיש הדממה ולעובד או העובדת אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק חייב, לפי החוק והפסיקה, לאפשר להם לעבוד, למרות שמקום העבודה נמצא בהדממה. אפשרות נוספת היא לאפשר לעובד או העובדת לצאת להדממה ולשלם על ימי החופשה כרגיל, ללא ניכוי ימי חופשה, למרות שבפועל כאמור אין לעובד או העובדת מספיק ימים שנצברו. במקרים מסוימים, ימים אלו ייחשבו כחל"ת (רק אם העובד הסכים לכך מראש ובכתב).
אם חליתי בתקופת החגים, במקום ימי חופשה ירדו לי ימי מחלה?
על פי חוק דמי מחלה, תקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שיש לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו. לעובד ששכרו משולם על בסיס שעתי או יומי, תקופת המחלה שלו אינה כוללת ימי מנוחה שבועית (סופי שבוע) וחגים, על פי חוק. לכן אין לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, אלא אם כן הוא נוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.
האם הבוס חייב להעניק לנו מתנה לחג?
במרבית מקומות העבודה מתקיים הנוהג של שי לחג, אבל לא מדובר בחובה. החוק אינו מחייב את המעסיק שלנו לתת לנו מתנה לחג (אלא אם כן המעסיק מחויב לכך במסגרת הסכם קיבוצי, הסכם אישי או צו הרחבה). יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
קיבלתי מתנה. האם היא חייבת במס?
המתנות שאתם מקבלים לחגים על חשבון המעסיק חייבות במס. עובדים שכירים רבים חושבים שאת המס הזה המעסיק חייב לשלם בעצמו. זו טעות – כל עובד שכיר שמקבל מתנה לחג משלם מס הכנסה וביטוח לאומי על גובה המתנה. יש מעסיקים שבוחרים לממן את המס הזה מכיסם, אבל זו לא חובה, ויש מקומות עבודה בהם תוכלו לראות את זה בתלוש המשכורת, כך שלמעשה – תממנו בעצמכם חלק מהמתנה שקיבלתם.
האם עובדת שנמצאת בחופשת לידה והורות זכאית לקבל מתנות לחגים?
זה תלוי במעסיק ובנורמה הנהוגה במקום העבודה. אמנם המעסיק אינו מחוייב לכך, אך ברוב המקרים – מעסיק נורמטיבי ישלח מתנה לחג גם אם העובדת נמצאת בחופשת הורות או לידה, כי היא כמובן עדיין חלק בלתי נפרד ממקום העבודה. טיפ קטן למעסיקים: מומלץ מאוד לשלוח מתנות לחג גם לעובדים הנמצאים בחופשות. הם יעריכו זאת, ויחזרו לעבודה עם חיוך גדול יותר על הפנים וללא תחושת ניכור.
רו"ח ועו"ד נמרוד רטנר הוא מומחה לדיני עבודה, בודק שכר מוסמך ויועץ אסטרטגי בתחום השכר לחברות פרטיות וציבוריות.