במהלך שקט ומוסכם בין ההסתדרות, ועד עובדי נמל אשדוד, הנהלת החברה ורשות החברות הממשלתיות, גובש מתווה עקרוני לפרישתם של 170 עובדים ותיקים בנמל, המשתכרים ברובם מעל 30 אלף שקל ברוטו בחודש. לאחר פרישתם ייקלטו 50 עובדים חדשים במעמד של דור ב' בשכר הנמוך ב-50% מאלה של הותיקים.
איך קורה שבוועד ובהסתדרות מסכימים בלי הרבה רעש לצמצם של למעלה מ-10% מכוח האדם בנמל? בדיקת "גלובס" מעלה כי הלחץ לגיבוש ההבנות הגיע דווקא מהעובדים וזאת בשל המשבר הכלכלי שגרם לירידה חדה בעבודה בנמלים. שכרם של עובדי הנמל מבוסס באופן משמעותי על פרמיות - כלומר ככל שיש יותר עבודה כך הם מרוויחים יותר. מאז תחילת המשבר צנחה כמות המטענים לפריקה ולטעינה ב-20% לפחות, וכך צנחו להן גם הפרמיות.
"הרציונאל הוא שבגלל שיש פחות עבודה (המבוססת על פרמיות), קטן הפער בין ההכנסה של עובד לבין ההכנסה של גמלאי. מצד שני, הפרישה יכולה להקל על האווירה הכללית כי מי שנשאר יכול להרוויח יותר", מודה גורם בהסתדרות.
לדברי הגורם, כדי שכל הצדדים יסכימו הייתה דרושה "עסקה כוללת" שבה "כל אחד מביא איתו נדוניה". הפורשים אמנם יאלצו להסתפק בהכנסה נמוכה יותר, אולם יזכו למענקים חד-פעמיים גבוהים במיוחד - ככל הנראה 5 משכורות, שהסכום הכולל שלהן עומד על 150 אלף שקל לכל הפחות. הפורשים הם כולם בני 50 ומעלה, שייהנו מפנסיה תקציבית.
מבחינת משרד האוצר, המיוצג על ידי רשות החברות, העסקה כוללת אמנם הוצאות בטווח הקצר אך חיסכון משמעותי בטווח הארוך. למרות זאת, משרד האוצר נחשב לגורם היחיד שמעכב את החתימה על ההסכם. הסיבה: באוצר חוששים כי למהלך יהיו השפעות רוחביות - כלומר ועדי עובדים בחברות ממשלתיות נוספות יבקשו "ליישר קו" עם חבריהם בנמל אשדוד ולהביא להסכמי פרישה מטיבים מאלה הקיימים אצלם.
יש לציין שבהסתדרות פועלים ליישום המודל גם בנמל חיפה הסובל מבעיה דומה, אולם שם עדיין לא הבשילו התנאים בקרב העובדים.
