מ', תושב מזרח ירושלים, מהנדס במקצועו, העובד מזה 15 שנה באחד מבתי המלון בעיר, נשוי לישראלית ולהם שלושה ילדים בעלי תעודת זהות ישראלית. לאחרונה הוא קיבל הודעה מהמוסד לביטוח לאומי שעל פי המידע שבידיהם הוא אינו מוגדר יותר כתושב ישראל ואף בקופת החולים בה היה חבר נחסם חשבונו.
מ' הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים להכיר בו כתושב המדינה. לדבריו, מרכז חייו הוא בירושלים, והוא משלם כל השנים דמי ביטוח לביטוח הלאומי. לטענתו, יש לו חשבון בנק משנת 1989, הוא משלם חשבונות מים וארנונה על דירתו השכורה במזרח ירושלים, ויש ברשותו רישיון נהיגה ומכונית. הוא אף צירף את הסכם השכירות והחשבונות ששילם לאורך השנים.
המטה לביטחון לאומי התנגד, בנימוק שמרכז חייו של מ' בכלל ברמאללה ולא בירושלים ולכן יש לדחות את תביעתו להכיר בו כתושב. לטענתם מ' רוצה למקסם את זכויותיו כתושב ישראל ולנצל זאת לטובתו כשבפועל הוא מתגורר ברמאללה.
על מנת להוכיח את טענתם, הפעילו במטה חוקר פרטי בירושלים וברמאללה אשר הצליח להוכיח ש-מ' מתגורר מרבית הזמן ברמאללה, ושהוא ממעט לשהות בדירת השכורה בירושלים. החוקר הפריטי שפעל מטעם חברת חקירות תשאל את שכניו של מ' ברמאללה ואף את אשתו שהודתה שהם גרים בבית 12 שנה. מדובר בקוטג' הממוקם בשכנות לאחיו של מ'.
"מרכז חייו של מ' ברמאללה. הבית שלו ברמאללה משמש את בני משפחתו ורעייתו למגורים ולעבודה גם ושם הדירה שלו. ירושלים איננה מרכז חייו", טענו במטה לביטחון לאומי.
מ', אישר בבית המשפט, כי אכן יש לו בית פרטי ברמאללה, שם יש לאשתו סטודיו לציור מאחר והיא אוהבת לצייר וכי הם נוסעים לשם רק בסופי שבוע אבל מרבית ימי השבוע הם מתגוררים בירושלים. הוא הודה כי אשתו נשארת ברמאללה לצרכי עבודה בגלריה שם ולהצגת התמונות שהיא מציירת בתערוכות ושהדירה שהוא שוכר בירושלים היא קטנה ואין בה מזגנים או אמצעי חימום.
השופטת שרה שדיאור שדנה בתביעתו של מ' החליטה לדחות אותה על הסף ולחייב אותו לשלם סכום של 2,500 שקל הוצאות משפט למטה לביטחון לאומי. היא נימקה זאת בכך ש-מ' לא הוכיח שמרכז חייו הוא בירושלים אלא ההיפך- שהוא שוהה מרבית הזמן ברמאללה.