בדיקות מעבדה שביצע מכון התקנים גילו בחלק מהמקרים עופרת בריכוז גבוה מהתקן גם במי הברז המוביל למכונת הקפה, ולא רק במים שיצאו ממכונת הקפה.
לאחר שמשרד הבריאות מצא ריכוז עופרת חריג במגוון מכונות קפה, ובהן מכונות מדגם "ביאנקי" שמיובא מאיטליה, בין השאר על ידי קפה עלית (שטראוס) ומי עדן (פאוזה), ומדגם "לה פבוריטה" המיוצרות בישראל ואלפי יחידות שלהן נמצאות ברשתות בתי קפה ברחבי הארץ, בדיקות שערכו כמה יבואנים ויצרנים של מכונות קפה גילו עופרת במי הברז בריכוז גבוה מהמותר, החל באחוזים בודדים מהדגימות ועד 15% מהן.
הממצאים הבעייתיים התגלו בכמה מוקדים ביישובים שונים ברחבי הארץ. כרגע לא ברור מהו מקור הזיהום בעופרת בברזי המים הבעייתיים, כך שלא ניתן להסיק כי מי השתייה מזוהמים בעופרת בכל היישוב או באזור שבו נמצא הממצא הבעייתי. עם זאת, עופרת בריכוז גבוה מהתקן נמצאה במספר רב של ברזי מים ביישובים רבים ברחבי המדינה — ובהם תל אביב, חיפה וירושלים.
הבדיקות נעשו במעבדות מוסמכות, ובראשן מעבדת מכון התקנים, המפוקחת על ידי משרד הכלכלה. הבדיקות בוצעו כחלק מהבדיקות שמכון התקנים מבצע בימים אלה למכונות הקפה לבקשת משרדי הבריאות והכלכלה, וכן יבואנים ויצרנים של מכונות הקפה. בבדיקות שנערכו במכון התקנים על ידי יבואנים ויצרנים של מכונות קפה נבדקו גם מי כניסה (מי הברז שנכנסים למכונה), כדי לבדוק מה הם מכילים וכמה עופרת, אם בכלל, מוסיפה המכונה.
כפי שנחשף בשבוע שעבר ב–TheMarker, חלק לא מבוטל מהבדיקות שביצע מכון התקנים במי הכניסה למכונות הקפה גילו עופרת בריכוז הגבוה פי כמה מזה המותר לפי התקן — 10 מיקרוגרם לליטר מי שתייה, בדומה לרמה המרבית שנקבעה במדינות אירופה ובמדינות נוספות.
ב-2011 דגמו את המים ב-800 בתים
לפני שבועיים משרד הבריאות עצמו עורר סערה בנושא העופרת בריכוז גבוה שנמצאה במכונות הקפה. המשרד הודיע אז עם משרד הכלכלה, האמון על התקנים למכונות הקפה, כי קיים חשש להימצאות עופרת במים שהופקו ממכונות קפה מדגמים שונים, והמליץ לאזרחים להפחית בשתיית קפה ממכונות מדגמים אלה, ולנשים בהריון להימנע משתיית קפה ממכונות מוסדיות עד לתוצאות של בדיקות נוספות.
במשרד הבריאות הסבירו את נקיטת משנה הזהירות בכך שחשיפה לעופרת עלולה לגרום למגוון של השפעות בריאותיות, ובהן מחלות לב, עלייה בלחץ דם ופגיעה במערכת הרבייה בבוגרים, ובעיות התפתחותיות פיזיות וקוגניטיביות בעוברים, תינוקות וילדים.
ואולם כעת, במענה לפניית TheMarker בשאלה מה מתכוון המשרד לעשות בנוגע לממצאים המדאיגים של מכון התקנים, אמרו במשרד הבריאות כי אין בכוונתם לטפל בנושא. בנוסף, אף שבמכון התקנים אמרו ביום חמישי שכבר העבירו למשרד את התוצאות החריגות, במשרד הבריאות טוענים שלא קיבלו אותן, ואף מצהירים כי אין בכוונתם לבקשן ממכון התקנים.
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר שאין בכוונתו לטפל בנושא — ושלח את התושבים לבצע בעצמם בדיקות נוספות כדי לגלות אם יש עופרת במים בברזים שלהם.
"השאלה אם העופרת הגיעה ממכונות הקפה או מהברזים היא לא שאלה, כי אנחנו יודעים מה המצב של מי הברזים בישראל", אמר גרוטו ל–TheMarker ביום חמישי. "ספק המים — תאגיד המים או העירייה — אחראי על המים עד לקטע של החיבור הביתה. הספק מבצע אלפי בדיקות בשנה במערכות הציבוריות, ומתוך 5,200 בדיקות שבוצעו ב–2014–2016 במערכות הציבוריות (לא ברשת האספקה הביתית; עד"מ) נמצאו חריגות רק ב–0.3% מהמקרים, ובאותם מקומות זה מטופל. בצנרת הביתית אי־אפשר לראות מה קורה בכל בית ובית, אבל בשנים האחרונות יש תקנים שמי שמתקין צנרת חדשה לפיהם — לא צריכה להיות אצלו בעיה".
מתי בפעם האחרונה נבדקה רשת האספקה הביתית למתכות כבדות, כמו עופרת?
"ב–2011 עשינו סקר שבמסגרתו בדקנו 800 דגימות בבתים. המיקוד היה במקומות עם צנרת ישנה. מצאנו חריגה ב–2% מהבדיקות, בעיקר במקומות שבהם מים חמים, או מים שעומדים הרבה זמן בחצרות של בתים. אני לא חושב שיש בעיה גדולה של עופרת במים בישראל".
עברו שש שנים מהבדיקה. האם בכוונתכם לערוך עוד בדיקה לאור הממצאים החדשים?
"לא נעשה בדיקה נוספת. לדעתנו המצב יכול רק להשתפר מ–2011, כי בנו עוד בתים בבנייה חדשה. לטעמי, החריגות בעופרת שנמצאו במי הכניסה במכונות הקפה לאו דווקא מלמדות על בעיה במי הברז, אלא על בעיה במכונות, שהעבירו למי הברז את העופרת".
ביום רביעי טענתם שלא קיבלתם את התוצאות החריגות ממכון התקנים. האם כבר ראית את תוצאות הבדיקות?
"לא קיבלתי ולא ראיתי אותן".
מכון התקנים אמר כבר ביום רביעי שהעביר למשרדי הבריאות והכלכלה את התוצאות החריגות. למה לא קיבלת אותן?
"אנחנו לא קיבלנו את זה, לא יודע למה".
אתה מתכוון לבקש ממכון התקנים את התוצאות החריגות שמראות שיעור גבוה מהתקן בעופרת במי הברז?
"לא, אני לא רואה סיבה לבקש את זה".
האם זו אינה אחריות המשרד לבדוק את הנושא או להודיע לאנשים שנמצאו אצלם חריגות שהם שותים מים לא תקינים?
"אני לא יכול להיות אחראי על 8 מיליון תושבים במדינת ישראל. האחריות על איכות המים אצל הצרכנים השונים היא של הצרכנים. אני לא אחראי על מה שקורה בצנרת שלהם ולאינסטלציה בתוך הבית שלהם. אין בישראל בעיה של עופרת במקורות המים, וזה מה שחשוב. אם יש בעיה, זה בצנרת הביתית. כמו שחברת החשמל אחראית לחשמל עד הבית, ובתוך הבית הצרכן אחראי, כך גם ספק המים אחראי עד הבית.
"בכל מקרה, כשהלכנו לתיקון תקנות מי השתייה ב–2013, הסדרנו את האפשרות לצרכנים לעשות בדיקה בעצמם במים בבית. כל אחד יכול להזמין בדיקה מספק המים שלו, שיקח ממנו דגימה של המים בבית בתשלום. זה עולה כמה עשרות שקלים, אני לא יודע בדיוק כמה. אם אדם הולך לעשות בדיקה בבית שלו ומוצא תוצאות בעייתיות — הוא מוסמך לדווח למשרד הבריאות ולהתייעץ".
"להודיע לאזרחים על הבעיה כדי שתטופל"
לדברי ראש המרכז לחקר מים בבית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, פרופ' דרור אבישר, "התשובות של משרד הבריאות מתגוננות ומוזרות, ואני לא מבין למה הוא לא רוצה לראות את התוצאות החריגות שנמצאו ולראות מה אפשר לעשות עם זה. מחובתו להגן על האזרחים. אני לא מבין את גישת 'הכל בסדר' של המשרד. זה עצוב וחבל".
אבישר הוסיף שדבריו של גרוטו, שעופרת במי הכניסה למכונות נובעת ממכונות הקפה עצמן, אינם נכונים: "אם הבדיקות הראו עופרת בריכוז גבוה מהמותר בתקן במים שלפני הכניסה למכונות, זה אומר שהעופרת הגיעה מהמים שיצאו מהברז. זאת להבדיל מעופרת שנמצאה במי היציאה ממכונות הקפה. זה לא תקין. לא צריכה להיות עופרת במי כניסה למכונות קפה. עכשיו צריך לבדוק למה מהברז יוצאת עופרת, וללכת אחורה כדי לאתר את הבעיה".
אבישר גם לא הסכים עם דבריו של גרוטו שלפיהם המשרד יודע שהמים בישראל תקינים לשתייה, כי הספק עושה בדיקות למים: "זה שספק המים עושה בדיקות לא קשור לממצאים, כי יכול להיות שהעופרת הגיעה מהצנרת, ובסופו של דבר היא שם — לא משנה מהיכן הגיעה".
עוד אמר אבישר: "במשרד הבריאות אומרים שב–2011 הם בדקו את המים ב–800 בתים, וב–2% מהמקרים מצאו חריגה מהתקן בעופרת. גם 2% זה חריגה, ובנוסף אם היו מגדילים את מספר הדגימות מ–800 בלבד ל–800 אלף — יכול להיות שהחריגות היו בשיעור גבוה יותר. זה נכון שבנייה חדשה יותר אמורה למנוע את הגידול בשיעור העופרת בבתים, אם יוצאים מנקודת הנחה שמי שבונה עומד בתקנים שלפיהם אסור להשתמש בעופרת, אבל לא בטוח שכולם באמת בונים בהתאם לתקנות. בנוסף, לא בטוח אם התקנות שהמדינה התקינה הן באמת ברמה גבוהה. תמיד יש עבריינים. משרד הבריאות צריך לבקש את תוצאות הבדיקות, ולראות אם החריגות מגיעות מהצנרת האזורית או מהצנרת הביתית. אם הן מגיעות מהצנרת הביתית — עליו להודיע לאזרחים על הבעיה, כך שהם יידעו שצריך לטפל בה".
לדבריו, "ראוי שמשרדי הבריאות והכלכלה יבדקו מיוזמתם גם את מי הכניסה למכונות הקפה, ולא רק את מי היציאה, כדי לדעת מה מקור הזיהום. אם מוצאים עופרת במי הכניסה, צריך לבדוק אם העופרת הגיעה מהצנרת של אותו בניין, כפי שקורה בדרך כלל, או מבעיה אזורית במים. בכל מקרה, הממצאים צריכים לעורר דאגה, כי אנחנו לא צריכים להיות מוזנים בעופרת, וזה מצריך בדיקה מעמיקה יותר".
הסיבות להימצאות עופרת במים - זיהום בצנרת הביתית או העירונית
איך מגיעה עופרת למי הברז שלנו? פרופ' אבישר, משיב: "מאז ומתמיד השתמשו בעופרת בצינורות המים. בשלב מסוים הבינו שזה רע מאוד כי יש זליגה של העופרת למים והעופרת מסוכנת לבריאות, אז כיום אסור להשתמש בצנרת למי שתייה בצינורות או מחברים שיש בהם עופרת. עם זאת, עדיין יש עבריינים שממשיכים להשתמש בעופרת, או אינסטלטורים שמשתמשים בחומרים שיש בהם עופרת בלי שהם מודעים לכך.
"יש כמה מקורות לזליגת עופרת. האפשרות הראשונה והכי פחות סבירה במקרה הזה היא שמקור המים מזוהם מעופרת בגלל הזרמת שפכים תעשייתיים, אבל זה קיים לרוב רק במדינות עולם שלישי. בנוסף, קיימת הצנרת הארצית, ונדיר שהיא תביא עופרת בישראל. מקור נוסף לעופרת במי השתייה הוא הצנרת העירונית, שיכולה להיות ישנה ומוזנחת, או עם מחברים ישנים. היא מוחלפת מדי כמה זמן, אבל עדיין יכולים להיות בה מחברי עופרת והלחמות עם עופרת שזלגו למים.
"הסיבה הנפוצה ביותר היא זיהום בצנרת הביתית. עדיין יש עבריינים שלא עומדים בתקנים לגבי שימוש בעופרת ועדיין קיימים צינורות בבתים ישנים עם חיבורי עופרת או הלחמות עופרת.
"בנוסף, יש חומר שנקרא פליז, שהוא סגסוגת שכוללת לעתים עופרת, ושרברבים אוהבים להשתמש בו למחברים בצינורות מים. אם בפליז יש גם עופרת, היא יכולה לזלוג למים. כך, גם בבניינים חדשים יכולה להיות עופרת בריכוז מסוכן במי השתייה, משום שהשרברב השתמש במחברי עופרת עם פליז. הבעיה הגדולה היום היא האי־יכולת לאכוף את התקנות של המדינה לגבי שימוש בעופרת".
עד כמה שיעור גבוה מהמותר בתקן במי השתייה הוא דבר מסוכן? "עופרת זה דבר שלא צריך להיות בגוף. העופרת מחליפה את המתכות שנמצאות בתוך האנזימים, בעיקר את הברזל, ומשבשת את פעילות האנזימים בגוף.
"בנוסף, ידוע שעופרת גורמת לפגיעות בהתפתחות נוירולוגית וקוגניטיבית אצל ילדים ובכלל, פגיעה ברמת המשכל, ביכולת הלימוד, בזיכרון, היא יכולה לפגוע במערכת העצבים ועוד".
האם הרתחת מים היא פתרון לעופרת במים? "לא. בקטריות נעלמות בהרתחה, אבל יסודות כימיים לא".
האם מסנני המים הישראליים מסננים עופרת? "רוב מסנני המים לא מגיבים למתכות ולרוב זה לא פיתרון יעיל". מבדיקת TheMarker עולה שמסנני המים הנפוצים, בהם תמי 4 ואלקטרה בר, לא מסננים מתכות כבדות כמו עופרת.
האם פתרונות כמו הזרמת מים לפרק זמן לפני השימוש ושימוש רק במים חמים לבישול ולשתייה עוזרים? "לתת למים לזרום כמה שניות לפני השימוש הראשון בבוקר יכול לעזור באופן חלקי. כדי לפתור את הבעיה באופן מלא צריך קודם כל להכיר את הבעיות, ולבדוק אם המקור לזליגת העופרת למים הוא בצנרת הביתית — ואם כן, להחליף את הצנרת — או שהמקור הוא במערכת העירונית שזקוקה לטיפול".
אני גר בבניין ישן אבל החלפתי את הצנרת אצלי בדירה. זה עוזר? "זה תלוי במקור הזליגה העיקרי. אם זליגת העופרת למים מגיעה מהצנרת בדירה — החלפתה תעזור, אך אם בצינור של הבניין עצמו יש נגיעות של עופרת, היא תגיע ככל הנראה גם לדירה שבה הצנרת חדישה".
כיצד לבדוק אם יש לי עופרת במי הברז בבית? לצרכנים יש אפשרות לבצע על חשבונם בדיקה במערכת המים שלהם. על הצרכן לפנות לספק המים ולבקש כי יבדוק את איכות המים בביתו, ואם יש זליגה של עופרת, ברזל ונחושת למי השתייה, כמו גם אם יש במים חיידקי קוליפורם.
