"בלימה, סיבוב, ונסיקה". זאת הייתה הכותרת שסיפק בדצמבר 2008 בנימין נתניהו, על הדרך שבה יתמודד עם המשבר הכלכלי כראש ממשלה. לא בטוח שנתניהו הוא שאחראי לכך, אבל הכותרת שיוצאת היום מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא בהחלט "בלימה": על פי נתוני המגמה של הלמ"ס, מספר המובטלים במשק עמד ביולי האחרון על 7.9%, ולמעשה לא השתנה מאז אפריל.
מדובר בארבעה חודשים ברצף של שיעור אבטלה זהה, וזאת בזמן שהנתונים הקודמים של הלמ"ס הצביעו על שיעור אבטלה של 8% בממוצע ברבעון השני של 2009. בלמ"ס בדרך כלל מבקשים לנקוט בזהירות בכל הקשור לנתונים חודשיים משום שאינם אמינים כמו נתונים רבעוניים, אולם עד כה הנתונים הרבעוניים תמיד היו חיוביים יותר מהנתונים החודשיים.
כדי לצנן מעט את הרוחות נזכיר כי ביולי 2008, ערב המשבר הכלכלי, עמד שיעור האבטלה בישראל על 6.1% בלבד. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, מאז ראש השנה הקודם ועד היום נוספו 20 אלף איש שמקבלים דמי אבטלה, כאשר ישנם מובטלים רבים נוספים שלא מקבלים דמי אבטלה משום שלא צברו מספיק חודשי עבודה לפני שפוטרו. נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אמר היום לקול ישראל כי "אמנם יצאנו מהמיתון, אך לפנינו ימים קשים והאבטלה תמשיך ותעלה". פישר אמר את הדברים לפני שפורסמו נתוני הלמ"ס, אולם לא מן הנמנע כי האבטלה אכן תמשיך לעלות מעט למרות הנתונים המעודדים לכאורה.
נתוני הלמ"ס מתפרסמים היום בהמשך להערכה אופטימית שפרסמה אתמול, לפיה המשק הישראלי יסיים את 2009 עם צמיחה חיובית של 0.1% - זאת לעומת התכווצות של 4.1% במדינות ה-OECD. מתי הצמיחה תבוא לידי ביטוי בשוק העבודה? לדברי פרופ' אבי בן בסט, שהתראיין לאחרונה ל"גלובס", שוק העבודה יתחיל לצמוח ממש רק כשהצמיחה הכללית במשק תעמוד על כ-3%. למעשה, שוק העבודה הוא הראשון שנחבט במשבר כלכלי, והאחרון שיוצא מהמיתון.
