איש העסקים נוחי דנקנר, שנאלץ לפנות ביולי האחרון את ביתו שבהרצליה פיתוח במסגרת הסדר החוב עם הבנקים, לא התרחק יתר על המידה ממקום מגוריו הקודם — וממשיך גם כיום להתגורר בשכונה. ממידע שהגיע לידי TheMarker עולה כי כיום שוכר דנקנר וילה מפוארת ברחוב שבט מנשה, כ–500 מטר בלבד ממקום מגוריו הקודם ברחוב שלמה המלך.
מדובר בווילה דו־מפלסית עם בריכה, הבנויה על מגרש בשטח של כדונם. את דמי השכירות משלם אביו של דנקנר, יצחק דנקנר. להערכת אנשי מקצוע בתחום הנדל"ן, דמי השכירות החודשיים בנכס מסוג זה נעים סביב 20 אלף דולר, כלומר 60–80 אלף שקל בחודש.
דנקנר איבד את השליטה בקונצרן אי.די.בי בתחילת 2014, ובמשך יותר משנתיים ניהלו עמו הבנקים מגעים לגיבוש הסדר חוב. בתחילת יוני 2016, זמן קצר לפני שדנקנר הורשע בפרשת הרצת המניות ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, חתמו הצדדים על הסדר חוב בהיקף של כ–510 מיליון שקל.
בהמשך עירער דנקנר על חומרת העונש לבית המשפט העליון, ואילו הפרקליטות עירערה על קולת העונש ודרשה להחמירו ל–3–5 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון עדיין לא הכריע בערעורים אלה.
בכלא או בחוץ — לא ברור איך ייפרע החוב
החוב הפרטי של דנקנר לבנקים מרוכז בשתי חברות פרטיות — טומהוק וגנדן. זהו אינו החוב המלא של החברות הללו לבנקים, אלא רק החלק שעליו העמיד דנקנר לבנקים ערבות אישית. החוב המלא היה כ–900 מיליון שקל — וכלל את החובות של שותפיו של דנקנר בגנדן, שחלקם כבר נפרעו, בעיקר לבנק לאומי. עוד לפני ההרשעה בהרצת מניות, מחקו הבנקים לדנקנר חובות בסך כ–400 מיליון שקל.
מהחוב שנותר בסך 510 מיליון שקל מחזיק בנק הפועלים ( 2,281 +0.35% ) בחלק הגדול ביותר (147.6 מיליון שקל), ואחריו לאומי ( 1,695 +0% ) (136.5 מיליון שקל), דיסקונט ( 883.9 -0.8% ) (99 מיליון שקל), מזרחי טפחות ( 6,143 +1.04% ) (66.2 מיליון שקל), קרדיט סוויס (49.9 מיליון שקל) ואגוד ( 1,664 +0.67% ) (9.8 מיליון שקל). אם יישלח דנקנר למאסר של כמה שנים, יכולתם של הבנקים לגבות ממנו סכומים מהותיים במסגרת הסדר החוב תוטל בספק.
הסדר החוב שנחתם עמו התבסס על ההנחה שלפיה בשנים הבאות הוא יוכל לפרוע אותו בהדרגה מתוך הכנסות עתידיות. ואולם, יישומה של הנחה זו היה בעייתי מלכתחילה. ההחלטה לבסס את ההסדר בעיקר על סיוע כספי של יצחק דנקנר, אביו של נוחי, נבעה מההערכה שלפיה כך יוכלו הבנקים לגבות סכומים גבוהים, לעומת חלופות אחרות כמו הכרזה על פשיטת רגל.
הבנקים, שהתרשלו בטיפול באשראי שנתנו לדנקנר, חיפשו דרך להימנע מביקורת ציבורית, כמו זו שספגה באפריל 2013 מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק־עמינח. לאומי היה היחיד מבין הבנקים שניסה לגבות חובות מגנדן — אף כי ההסדר שגיבש כלל מחיקה של כ–150 מיליון שקל מתוך כ–450 מיליון שקל, ובסופו של דבר הבנק נסוג ממנו.
דנקנר כבר שילם לבנקים כ-40 מיליון שקל מתוך 70 מיליון שקל שהתחייב לשלם בתוך שנה מחתימת ההסדר. התשלום הבא, בסך 20 מיליון שקל, אמור להיפרע בתוך שלוש שנים. בתוך חמש שנים אמור דנקנר לפרוע 60 מיליון שקל נוספים — ובסך הכל 150 מיליון שקל בתוך חמש שנים. יתר הסכומים אמורים להיפרע בעתיד.
בינתיים, דנקנר משדר כוונה לעמוד בהתחייבויותיו, אך פירעון הסכומים הגדולים שנותרו, בסך כ–440 מיליון שקל, לוט בערפל. כך, הבנקים עלולים לסיים את עסקי האשראי הפרטיים שלהם עם דנקנר בהפסדים של כ–800 מיליון שקל. עם זאת, ההפסדים הללו לא צפויים לפגוע במאזני הבנקים, שכן הם כבר הפרישו בעבר את הסכומים הללו לחובות מסופקים וכעת כל סכום שיתקבל יירשם כריקברי (הכנסות בגין גביית חובות שהופרשו בעבר).
ירידה ברכישת דירות בשוק המגה־יוקרה
מבירור שערך TheMarker עולה כי עד כה, משפחת דנקנר עדיין לא מכרה את הווילה המפוארת ברחוב שלמה המלך, שעל ההכנסות ממכירתה התבסס חלק מההחזר לבנקים על פי הסדר החוב. מדובר בווילה המשתרעת על מגרש בן שני דונמים, אשר שווייה מוערך על ידי אנשי נדל"ן מקומיים ב–40 מיליון שקל.
מכירתם של נכסים במחיר כזה אינה פשוטה גם בימים כתיקונם, וייתכן כי במקרה זה מדובר במשימה מורכבת אף יותר — בשל ההאטה החריפה שספג בשנה וחצי האחרונות שוק נדל"ן המגה־יוקרה בכלל, וזה של הרצליה פיתוח בפרט.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
ביטקוין - מטבע לגיטימי או כלי מפוקפק לפושעים?
אקונומיסט: המדיניות הכלכלית של טראמפ מסכנת את העולם
