הדו"חות הכספיים של חמשת הבנקים הגדולים ל–2015 התפרסמו באחרונה וחשפו שוב את נתוני השכר הגבוהים. על רקע זה התקבלה אתמול בכנסת ההצעה להגביל את שכר הבכירים בגופים הפיננסיים (בנקים וחברות ביטוח) ל–2.5 מיליון שקל בשנה, או פי 44 מהשכר הנמוך בחברה, כאשר חריגה מתקרת השכר הזו תחויב במס גבוה.

מסקירת דו"חות הבנקים עלה כי כי חבילת תגמול ממוצעת שממנה נהנו חמשת המנכ"לים בבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - היתה כ–5.85 מיליון שקל, ואילו חמשת היו"רים נהנו מחבילת תגמול ממוצעת של כ–4.9 מיליון שקל.

עוד ב-mako כסף:

 

אם הצעת החוק שאושרה אתמול בוועדת הכספים בתמיכה של חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה תאושר גם בקריאה שנייה ושלישית, בפני הדירקטוריונים בבנקים תעמוד דילמה. אם הם ימשיכו לשלם למנכ"לים וליו"רים שלהם חבילות תגמול דומות גם בשנים הקרובות, הם יצטרכו לשלם על חלק מהסכומים הוצאות מס גבוהות, אף כי סביר שהוצאות כאלה לא יכבידו יותר מדי על שורת הרווח של הבנקים.

באחרונה פורסמו גם מגבלות חדשות על שכר יו"רי הדירקטוריון בבנקים, שקבעו כי הם יקבלו תגמול קבוע בלבד - ולא יהיו זכאים לבונוסים גם אם הבנקים שבראשותם יציגו רווחיות גבוהה במיוחד.

בין המנכ"לים בבנקים, שיאנית השכר היתה מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק־עמינח, עם חבילת תגמול של כ–8.1 מיליון שקל. לאומי משלים בימים אלה מהלך משמעותי לבנק - לצורך שיפור הלימות הון (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון) - שבמסגרתו המיר הבנק חלק מזכויות העובדים במניות הבנק שיהיו חסומות לשנתיים.

כחלק מהמהלך קיבלה רוסק־עמינח כ–3.7 מיליון שקל - במקום מענק שהיתה זכאית לו בגין התוצאות הכספיות של הבנק ל–2015; שנה שבה רשמו בלאומי רווח גבוה, של 2.84 מיליארד שקל.

ואולם בשנים האחרונות היה שכרה של רוסק עמינח נמוך משמעותית בעשרות אחוזים מזה של מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן. לצדו, בין היו"רים של הבנקים, יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי - שסיים את 2015 עם רווח נקי גבוה של כ–3.1 מיליארד שקל - נהנה מחבילת תגמול של כ–7.7 מיליון שקל.

באחרונה, במסגרת כנס "טכנולוגיה משנה את פני הבנקאות" שקיים הפיקוח על הבנקים - התייחסה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, לשכר הבכירים בבנקים, ואמרה כי "נורמות שכר גבוהות פוגעת באמון של הבנקים. אנחנו מצפים שזה ישתנה".

בנוסף, ההחלטה בוועדת הכספים הגיעה בזמן שהבנקים נמצאים ערב גיבוש תוכניות התייעלות גדולות. זאת, במטרה לצמצם את כוח האדם ולשפר את היעילות, בעקבות התמריץ שהעניקה בר לבנקים, ושציינה בנוסף כי הבנקים שיציגו תוכניות התייעלות משמעותיות ורב־שנתיות יזכו להקלה בדרישות הלימות ההון. אתמול העדיף הפיקוח על הבנקים שלא להתייחס לצעדיה של ועדת הכספים בדבר הגבלת שכר המנהלים בגופים הפיננסיים.

תרגיל המניות 
של ברודט

ביום ראשון הקרוב, דירקטוריון בנק לאומי, בראשות דוד ברודט, אמור לאשר סופית את המהלך הגדול שאותו השלים אתמול, ובמסגרתו הבנק המיר חלק מהזכויות של עובדים שלו למניות של לאומי, בהיקף כולל של כ-641 מיליון שקל. המניות הללו יהיו חסומות למימוש למשך שנתיים. ברודט הוא דירקטור, ולכן אי אפשר היה להעניק לו מניות כבונוס מבלי הצורך לכנס אסיפה כללית של בעלי המניות.

בשל רצון לסיים את ההליך כמה שיותר מהר, הוחלט בלאומי כי ברודט יקבל את התגמול שהוא זכאי לו בגין 2015 במזומן. מדובר בסכום מוערך של כ-1.36 מיליון שקל, כחלק מחבילת תגמול כוללת של כ-5.82 מיליון שקל - מתוך זה שכר בסיסי של כ-2.2 מיליון שקל.

אלא שבמהלך יחסית נדיר, הודיע ברודט יקנה את מניות של בנק לאומי בסכום הבונוס המגיע לו (כאמור כ-1.4 מיליון שקל), ולא יבצע פעולות במניות הללו במשך שנתיים.

בדומה לשאר עובדי ומנהלי לאומי, ברודט מקבל את מניות לאומי, בשעה שהבנק נסחר לפי מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) נמוך של כ-0.67.

כך, אם מניית לאומי תציג בשנתיים הקרובות שיפור בביצועים, כפי שמצפים האנליסטים המסקרים את ענף הבנקאות והמשקיעים, עבור ברודט יהיה מדובר בעסקה כדאית.

בעוד שעבור בעלי מניות קיימים מדובר בדילול של כ-3.24% בהחזקתם, לאומי פותר כך את אתגרי ההון שלו ל-2015, של עמידה ביחס הלימות הון ליבה (יחס בין עצמי לנכסי סיכון) של 10.3% עד סוף 2016.

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
הנאמן של BGI יוכל למכור את מניות אמבלייז
למה כחלון לא מוריד את השכר לארז ויגודמן