ישראלים שעוברים לעבוד בחו"ל אינם תופעה חדשה, אבל ב-15 השנים האחרונות היא נהפכה לנפוצה יותר ויותר, בעיקר על רקע פריחת תעשיית ההיי-טק. עם זאת, בחלק גדול מיעדי הרילוקיישן, למשכורות הגבוהות נלווה גם יוקר מחיה גבוה יותר, כך שההכנסה הפנויה של העוברים לחו"ל לא באמת צומחת.
מדדים שונים מנסים לדרג את הערים הגדולות בעולם לפי יוקר המחיה בהן לזרים – כלומר, כמה יקר למי ששוקל לעשות רילוקיישן למצוא מקום חדש להמשיך בו את חייו.
אחד מהמדדים האלה שפורסמו לאחרונה הוא של חברת התיווך הגרמנית מובינגה, שמסייעת למהגרים למצוא נכס למגורים, ומתמחה בזרים משכילים שמגיעים לגרמניה לצורכי עבודה. החברה בחנה את יוקר המחיה ב-75 ערים בעולם – בעיקר בערים המהוות מרכז כלכלי או טכנולוגי – בחודש הראשון למעבר. המדד משקלל נתונים כמו דמי שכירות לדירה עם חדר שינה אחד במרכז העיר, מחיר חבילת טלפון סלולרי ונתונים, מחיר נסיעה חודשי בתחבורה ציבורית ומחירי מזון ושתייה ל־30 ימים. לצורך הכנת הרשימה, השתמשו בחברה בנתונים ממוצעים.
מדד מובינגה כולל נתונים שאינם תמיד רלוונטיים לישראלים. למשל, החברה כוללת את עלות המעבר הממוצעת של אדם אחד למרחק של 250 ק"מ. כלומר, אדם שעובר בין שתי ערים באותה מדינה או בין מדינות שכנות. אבל ישראלי שעובר עם כל משפחתו למדינה אחרת לא ממש יכול להיעזר בנתון הזה. בנוסף ערכו מחברי המחקר סקר בין עובדים בערים השונות, ממנו עולה, למשל, שהדבר החשוב ביותר עבורם בבחירת יעד לרילוקיישן הוא איכות החינוך (כך ענו 36.1% מהנשאלים), ואחר כך יוקר המחיה (31.9% מהנשאלים), ביטחון (11.4%) ומזג אוויר (5.3%). עם פרסום המדד אמר מנכ"ל מובינגה, פין הנסל, ש"ברלין, פריז, פרנקפורט, דבלין ואמסטרדם צריכות להתכונן למבול של עובדי תעשיית הבנקאות בגלל הברקזיט". לדבריו, הבנקים יצטרכו להתחשב בעלות המעבר של העובדים – מה שמדגיש את החשיבות של מחקרים מסוג זה.
תל אביב אינה העיר היקרה במדד הזה, והיא מדורגת במקום 28 מתוך 75 ערים. במקום הראשון במדד יוקר הנדל"ן ניצבת דווקא לואנדה, בירת אנגולה, עם עלות של כ-59 דולר למ"ר ודמי שכירות חודשיים של 2,030 דולר לדירה של 35 מ"ר. לשם השוואה, מחירה של דירה דומה בניו יורק, העיר שניצבת במקום השני ברשימה הכללית והיקרה ביותר בסעיף הנדל"ן, מגיע ל-2,052 דולר. בתל אביב, לפי המדד, דירה בגודל של 35 מ"ר במרכז העיר תעלה 787 דולר בחודש – כ-3,000 שקל.
לואנדה מתבלטת ביוקר המחיה בה גם במדד מחירי המזון והשתייה, שמגיעים ל-1,124 דולר בחודש – הרבה יותר מניו יורק או סן פרנסיסקו (שניצבת במקום השלישי ברשימה). רק ציריך (שמדורגת רביעית) מתקרבת אל בירת אנגולה מבחינת הוצאות על מזון. בסך הכל, עלות המחיה בלואנדה למשך חודש מוערכת ב-3,259 דולר (סכום המיוחס בעיקר להוצאה הגבוהה על אבטחה בעיר המסוכנת, ולמחיריהם הגבוהים של מוצרים מיובאים), לעומת 3,084 דולר בניו יורק, 3,050 דולר בסן פרנסיסקו ו-2,625 דולר בציריך. בעשירייה הראשונה של הערים היקרות ניתן למצוא גם את לונדון (עלות מחיה כוללת של 2,614 דולר), הונג קונג (2,265 דולר), סידני (2,163 דולר), סינגפור (2,148 דולר), טוקיו (2,104 דולר) וסיאטל, (2,048 דולר). בתל אביב מגיעה עלות המחיה החודשית, לפי מחברי המדד, ל-1,431 דולר – בערך כמו במינכן או במילאנו. ברלין, האהובה כל כך על הישראלים, מדורגת במקום 42 עם עלות מחיה חודשית של 1,169 דולר – נתון דומה לזה של וינה או ברצלונה.
עשר הערים הזולות ביותר לרילוקיישן (ללא שקלול עלויות מעבר), הן מקסיקו סיטי (698 דולר); בודפשט, הונגריה (691 דולר); ריגה, לטביה (674 דולר); לאגוס, ניגריה (668 דולר); בוגוטה ומדיין, קולומביה (649 דולר ו-603 דולר, בהתאמה); סופיה, בולגריה (643 דולר); בוקרשט, רומניה (583 דולר); קהיר, מצרים (532 דולר); בנגלור, הודו (421 דולר); ותוניס שבתוניסיה (397 דולר).
מדד דומה, אך מקיף בהרבה, מפרסמת מזה כ-20 שנה חברת הייעוץ מרסר, שבוחנת יותר מ-200 ערים על פי קריטריונים רבים יותר מאלה של המחקר של מובינגה, לרבות עלויות ביגוד, דלק, לחם, בירה, כוס קפה, מים מינרליים ועוד. דירוג זה מציג שינויים קלים – שעיקרם דחיקה של הערים האמריקאיות אל מחוץ לעשירייה הראשונה, ופער עצום בדירוג בין ערים שונות במדינות אפריקה. כך למשל, בדירוג של מרסר ניצבת הונג קונג במקום הראשון, כשלואנדה רק במקום השני. ניו יורק נדחקה ברשימה זו אל מקום 11 ואילו סן פרנסיסקו אל מקום 26 – מתחת לתל אביב שמדורגת במקום 19. עוד ניתן למצוא בעשירייה הראשונה את ציריך, סינגפור, טוקיו, קינשסה שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שנחאי, ז'נווה, נג'מנה בירת צ'אד, ובייג'ין.
עשר הערים הזולות ברשימה של מרסר הן סקופיה, מונטנגרו; לוסקה, זמביה; גאבורון, בוטסואנה; קראצ'י, פקיסטאן; תוניס; מינסק, בלרוס; יוהנסבורג, דרום אפריקה; בלנטייר, מלאווי; בישקק, קירגיסטאן; ווינדהוק, נמיביה; וקייפטאון, דרום אפריקה.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
תאגיד שמאל בזבזני? 7 הספינים של נתניהו
כך עושים עסקים בישראל: המדריך לעוקץ המושלם
