נסיעה לעבודה ברכבת במקום ברכב פרטי חוסכת עשרות אלפי שקלים בשנה - כך עולה מנתוני מחקר חדש שביצעה חטיבת הכלכלה ברכבת ישראל. המחקר מביא בחשבון את מחירי הנסיעה שנכנסו לתוקף בעקבות רפורמת התעריפים וכן את הורדת המע"מ על תחבורה ציבורית.
בשבוע שעבר פורסמה ב"גלובס" סדרת כתבות ("תקועים בפקק"), ובה פורטו את העלויות הכרוכות בהחזקת רכב פרטי, שרובן אינן גלויות. מעבר למסי הקנייה הגבוהים ומחיר הבנזין הגבוה, התשלום הוא גם בעלויות הדיור, מוצרי הצריכה והבריאות - מחיר שמשלמים לא רק הנהגים אלא הציבור כולו.
בעולם מתמודדים עם הבעיה הזאת באמצעות יצירת מערך תחבורה ציבורית שלם שכולל מטרו, רכבות קלות, אוטובוסים, מוניות שירות, מסלולי אופנים ותחבורה לפי דרישה (DRT). בישראל, המפגרת עשרות שנים אחרי העולם בתחום התחבורה הציבורית, מנסים כעת לעודד את הנסיעה ברכבת באמצעות אותה רפורמת תעריפים שהוזילה את המחירים לרבים מהנוסעים.
חטיבת הכלכלה של הרכבת, שבדקה את היקף החיסכון לנוסעים בכרטיס "חופשי חודשי", מביאה בחשבון שנוסעיה לא יוותרו כליל על המכונית הפרטית. החישובים שביצעה רלוונטיים לאנשים המחנים את האוטו בתחנה וממשיכים משם לעבודה ברכבת. עלות ההגעה מתחנת היעד למקום העבודה והזמן הנוסף הכרוך בכך לא הובאו בחשבון במחקר, וזאת משום שעל פי עורכי המחקר מקום העבודה של רוב הנוסעים נמצא במרחק הליכה מהתחנה או במרחק של אוטובוס ממנה, והנסיעה בו אינה בתוספת תשלום.
מי שניהלה את המחקר היא קרן אצלאן, סמנכ"לית כלכלה, כספים והתקשרויות ברכבת, שגם הובילה את המו"מ עם הממשלה על הסכם חדש לחברה ואת הנפקת הרכבת, והוענק לה באחרונה אות הצטיינות על תפקודה מטעם פורום CFO.
אצלאן מבהירה כי "חישוב העלויות במחקר נעשה רק לגבי נסיעה הלוך-חזור לעבודה וממנה. כמובן, אם משתמשים בכרטיס 'חופשי חודשי' לנסיעות נוספות, במקום לנסוע ברכב הפרטי, החיסכון הוא גבוה יותר". עוד היא מוסיפה כי "החיסכון אינו מביא בחשבון את העובדה שאנשים הנוסעים ברכבת לעבודה מגיעים נינוחים יותר, רגועים יותר ובזמן". בהקשר זה, היא מזכירה את התאונה שאירעה היום בכביש החוף שבעקבותיה חסמה המשטרה שני נתיבים לתנועה. "מי שנסע היום לעבודה ברכב פרטי ודאי איחר באופן משמעותי".
חיסכון גם לבעלי רכב צמוד
באיזה חיסכון מדובר? לפי נתוני המחקר (ראו טבלה), נסיעה ברכבת מאשדוד לתל אביב וחזרה, לדוגמה, תחסוך לנוסעים יותר מ-38 אלף שקל בשנה - סה"כ החיסכון מורכב מחיסכון עלות הנסיעה בסך 13 אלף שקל, וחיסכון בזמן שמגיע לכ-25 אלף שקל בשנה, במקרה שאתם עובדים בזמן הנסיעה, או 1,760 שקל אם אינכם עובדים בנסיעה.
בנסיעה מרחובות לתל אביב ברכבת, תחסכו סך הכול כ-31 אלף שקל בשנה: כ-11 אלף של על עלות הנסיעה, וכ-20 אלף שקל על חיסכון בזמן (עם עבודה ברכבת). בנסיעה באמצעות כרטיס "חופשי חודשי" מתל אביב לבאר שבע וחזרה תחסכו יותר מ-79 אלף שקל ובנסיעה מנתניה קצת פחות מ-30 אלף שקל.
בחטיבת הכלכלה השוו גם בין עלויות הנסיעה באמצעות רכב ליסינג לנסיעה באמצעות רכב פרטי שמקבלים עליו החזר הוצאות רכב מהמעסיק, וגם במקרה זה מדובר בחיסכון משמעותי שנובע מהפסקת תשלום שווי השימוש לצורכי מס (הסכום המנוכה משכר הברוטו של כל עובד המחזיק רכב צמוד). כך, על נסיעה מת"א לאשדוד וחזרה החיסכון הוא של כ-30 אלף שקל בשנה (עם עבודה בזמן הנסיעה).
הנתונים הללו רלוונטיים גם לאור טענתו של ד"ר אמיר זיו אב, לשעבר המדען הראשי במשרד התחבורה, שהבאנו כאן ביום חמישי האחרון, ולפיה מעבר לשווי השימוש שמשלם כל מי שמחזיק ברכב ליסינג, גורמים רכבים אלו תופעות שליליות במשק. לדבריו, רכבי ליסינג נוסעים יותר מפי שניים מרכבים בבעלות פרטית, ועל פי חישוב שערך, כלי רכב אלה אחראיים על 5% מתאונות הדרכים, מזיהום האוויר ומהגודש בכבישים.