המבקרים בקניונים בימים אלה נהנים ממבול של הנחות. המבצעים - שהחלו כבר בתחילת העונה - באים לפצות על מצבן העגום של רבות מהרשתות המאכלסות את הקניונים. הסיבות לכך הן שטחי מסחר עודפים שפתחו הקניונים, האטה בצריכה בשל המצב הכלכלי והביטחוני וקיץ שמסרב להיגמר.
בשבוע האחרון פירסמו שלוש קבוצות האופנה הציבוריות הגדולות בישראל - פוקס, גולף וקסטרו - דו"חות כספיים המצביעים על ירידה ניכרת ברווחים. בגולף ובפוקס סיפרו על תוכניות לסגירת עשרות חנויות מפסידות בשנה הקרובה, וגם בקסטרו מודים כי לא יוכלו להמשיך במדיניות פתיחת החנויות הנוכחית. מנגד, שתי קבוצות הקניונים הגדולות בישראל - עזריאלי וקניוני עופר - פירסמו דו"חות מוצלחים מאוד, המלמדים על עלייה נוספת בהכנסות משכר דירה.
עוד ב-mako כסף:
- איך להרוויח גרושים ולחיות כמו מיליונרים?
- איפה אפשר לחסוך 10 אחוז ממחיר המחשב הנייד?
- הסיבה המפתיעה לכך שאתם לא עשירים
על חוסר ההרמוניה הצורם בין המצב הפיננסי של הרשתות למצב הפיננסי של קבוצות הקניונים המובילות ניתן ללמוד משיחה שקיימנו עם אבי לוי, מנכ"ל קבוצת מליסרון (קניוני עופר), לאחר פרסום הדו"חות החיוביים של החברה בשבוע שעבר. בתשובה לשאלה אם תוצאות הרבעון הרביעי של החברה יושפעו מגל הטרור של אוקטובר ונובמבר ענה לוי: "לא התוצאות שלנו יושפעו מכך, אלא התוצאות של השוכרים שלנו. הם משלמים לנו אותו שכר דירה ששילמו קודם. אמנם נתנו להם קצת הנחות, אבל לא משהו משמעותי שמשפיע עלינו".
ואכן, בעלי הקניונים יצרו שיטה בטוחה, שלפיה שכר הדירה החודשי נגזר משיעור מהפדיון או מסכום קבוע - הגבוה מביניהם. משמע, אם רשת מסוימת השיגה פדיון נאה בחודש מסוים עקב מבצע או קמפיין, הקניון נהנה מתשלום גבוה יותר. אם חלה האטה כלכלית או מלחמה והמכירות יורדות, הקניון מקבל את שכר הדירה הקבוע. בנוסף, הקניונים נהנים מכך שהרשתות משלמות להן דמי ניהול, המגלמים בתוכם את השמירה, האבטחה, הניקיון, התחזוקה, שכר המנכ"ל והחשמל הציבורי.
הרשתות משלמות את המחיר
לפי סקירה של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, בחלק מהקניונים המובילים שכר הדירה עלה בשיעור גבוה יותר מהפדיונות - מה שהוביל לגידול בעומס המוטל על השוכרים.
כך, בקניון עזריאלי בתל אביב דמי השכירות החודשיים עלו בממוצע ב–20% ב-2010–2014, ואילו הפדיונות למ"ר עלו ב–15%.
בקניון מלחה בירושלים (עזריאלי) דמי השכירות החודשיים עלו בשנים אלה ב-19%, בעוד הפדיון הממוצע למ"ר עלה בכ–9% בלבד. בקניון עופר אבנת בפתח תקוה הפדיון למ"ר עלה ב–3% בלבד, לעומת עלייה של 14% בדמי השכירות החודשיים באותה תקופה. בקניון רמת אביב קיימת הלימה בין העלייה בשכר הדירה לעלייה בפדיון (8% ו-9% בהתאמה), אך שכר הדירה בו היה מלכתחילה גבוה ביחס לשכר הדירה בקניונים מובילים אחרים.
הקניונים מהשורה הראשונה - עשרת הקניונים המובילים, רובם הגדול של קבוצות עזריאלי וקניוני עופר (מליסרון) - מחזיקים ברשימות המתנה ארוכות של שוכרים, ולפיכך סביר שלא ייפגעו ממצבן המידרדר של חלק מהרשתות. העשירייה השנייה של הקניונים, חלקם בבעלות עזריאלי ועופר ואחרים בבעלות קבוצות גדולות כמו ביג מרכזי קניות, וכן קבוצות בינוניות אך משפיעות פחות כמו פישמן וגזית, צפויים להיפגע רק בשוליים ממצבן של הרשתות.
ואולם בשורה השלישית ניצבים שאר הקניונים, המוחזקים בעיקר בידי יזמים פרטיים. אלה כבר החלו להיפגע ממצב הרשתות, וצפויים לשלם מחיר כבד עוד יותר בהמשך.
אחת הסיבות לכך שהרשתות והקניונים מהשורה השנייה והשלישית סובלים היא עודף בשטחי מסחר. לפי סקירה של צ'מנסקי בן שחר, בישראל פועלים כיום 388 מרכזים מסחריים מסוגים שונים בשטח כולל של כ–3.6 מיליון מ"ר. ב-2011–2015 נפתחו 80 מרכזי מסחר, בשטח כולל של כ–760 אלף מ"ר. רבים מהמרכזים החדשים אינם מצליחים להגדיל את מספר המבקרים ואת הפדיון החודשי הממוצע למ"ר, ולא מגיעים לאכלוס מלא.
אמנם ישראל מאוזנת מבחינת יחס שטחי מסחר לנפש - כ-1 מ"ר מסחרי לנפש בממוצע ארצי - אך בחלק מהמקומות כבר נוצר עודף בשטחי מסחר הפוגע במכירות למ"ר של הרשתות. כך, באשדוד, בבאר שבע, בכפר סבא, בקריות ובקרוב בתל אביב, יש יותר שטחי מסחר מכפי שכוח הקנייה יכול לפרנס, לאחר שמרכזים מסחריים רבים נפתחו בערים אלה בשנים האחרונות.
עודף שטחי המסחר באזורים אלה יצר קניבליזציה במכירות למ"ר אצל הרשתות. אלה נאלצות להתמודד עם דילמה לא פשוטה כשנפתח מרכז חדש בסמיכות למרכז שבו הן מפעילות חנות. אם הן פותחות חנות במרכז החדש, הוצאותיהן מוכפלות בשל הקמת החנות ותשלום שכר הדירה, אך לא סביר שהכנסותיהן יוכפלו בהתאם. מנגד, אם יחליטו שלא לפתוח חנות במרכז החדש, הן יאבדו נתח מהמכירות לטובת חנויות מתחרות. במרבית המקרים החליטו מנהלי הרשתות לפתוח חנויות נוספות במרכזים החדשים - ובמקרים רבים הן משלמות כעת את המחיר על כך.
לדברי מירב איינשטיין־סיאנו, סמנכ"לית בצ'מנסקי בן שחר, "מרכזים כמו שרונה מרקט וביג פאשן אשדוד מצליחים כי הם מייצרים משהו חדש, אבל הרוב לא. חלק גדול מהמרכזים לא מצליחים להיות מאוכלסים. באשדוד למשל מיתוספים 1,000 משקי בית בשנה ונפתח מרכז של 24 אלף מ"ר, אז זה בא על חשבון מישהו אחר. בבאר שבע הגרנד קניון פגע קשות בשדרה השביעית, וקניון הנגב ומרכז וואן מתקשים - וזה עוד לפני פתיחת המתחמים של יס פלאנט וסינמה סיטי בעיר".
פוקס: יותר מ-100 חנויות חדשות בשנה
אם עד כה הקניונים הצליחו לשכנע את הרשתות לפתוח חנויות בקניונים חדשים שנפתחו, בשבוע האחרון הצהירו שתי שחקניות גדולות בענף כי לא עוד. ראשונה היתה קבוצת פוקס של הראל ויזל, שעד כה היתה בין הראשונים לאכלס את הקניונים ורק בשנה האחרונה פתחה יותר מ–100 חנויות. כעת, הרשת מתכננת לסגור עשרות חנויות.
אלי מזרוח, מנכ"ל קבוצת גולף, שדיווח אתמול על הפסד תפעולי של 5.6 מיליון שקל ברבעון השלישי, מספר: "עד סוף 2016 נסגור עשרות חנויות. ברשת בלו בירד שבבעלותנו נשאיר ארבע־חמש חנויות, לעומת 17 כיום, וזה יהיה בעיקר מותג שימכור דרך האינטרנט". קבוצת גולף פתחה השנה 17 חנויות חדשות, אך לדברי מזרוח, "מדובר בהסכמים שנחתמו לפני כמה שנים, כשהמרכזים המסחריים עוד היו בבנייה".
גבי רוטר, מנ"כל משותף ובעלי קסטרו, טוען כי הרשת תמשיך לפתוח עוד חנויות, אך מודה: "בשנה הבאה נסתכל על הנושא של פתיחת חנויות בהרבה יותר זהירות. בחלק מהמקומות שאנחנו נמצאים כיום יש לנו פרישת יתר, ונצטרך לחשוב בעתיד מאילו צריך לצאת. אי־אפשר יהיה לפתוח חנויות בלי חשבון".
בכיר באחת מרשתות האופנה הגדולות אומר: "לא יהיה מנוס מלסגור הרבה חנויות בישראל. הקניונים יצטרכו להוריד שכר דירה - או שהם יישארו ריקים". מאיר נג'יבי, בעלי רשת ההנעלה TO GO, סבור כי הקניונים עוד לא הפנימו, או לא רוצים להפנים, את הצורך בשינוי. לדבריו, "עד כה הקניונים לא הושפעו יותר מדי מהקניבליזציה, כי גם כששניים־שלושה שחקנים פינו חנויות - מיד קפצה קבוצת פוקס והביאה עוד ועוד רשתות מחו"ל ומילאה להם את המקום. אבל כשחברות אופנה גדולות מפרסמות דו"חות גרועים במשך כמה רבעונים - זה משנה דברים. כל הרשתות יעשו דין וחשבון איפה לסגור חנויות. הרבה מהרשתות עוסקות בהישרדות כי ההוצאות גדלות, המחירים יורדים והקניבליזציה עולה, אז יש להן הרבה חנויות שמפסידות כסף".
לדבריו, "בקניונים הפנימו בשנים האחרונות שהורדת שכר הדירה תוריד להם מהרווחיות, אז הם מחכים שהרשתות באמת יתחילו להתפנות ולסגור הרבה סניפים, ובינתיים זה עובד להם טוב. חבל להם להוריד לכולם את שכר הדירה בגלל חנות או שתיים ריקות. האמת היא שאני גם לא מאשים אותם - אלה חברות מסחריות שעושות את העבודה שלהן להרוויח כמה שיותר, והרשתות נתנו להן לעשות את זה. כל עוד משלמים להן כסף, למה להם לא לקחת אותו?
"כעת, התוצאות של פוקס וגולף אולי יפעילו לחץ על חלקם. אני מעריך ששכר הדירה בקניונים המובילים והמבוקשים לא ישתנה, אבל הקניונים הפחות מוצלחים יצטרכו להוריד את שכר הדירה. בכל מקרה זה עלול לקחת זמן, כי הרשתות כבר חתומות על חוזים עתידיים".
אתמול גם הגישה רשת ספורט ורטהיימר של רוני ורטהיימר בקשה להקפאת הליכים עקב חובות של 109 מיליון שקל, לאחר שביום חמישי הבנקים הפסיקו לכבד את הצ'קים של החברה לספקים. לפני כחודש היתה זו רשת נעלי מרקו שהגישה בקשה להקפאת הליכים עקב חובות של כ–31 מיליון שקל. מנהלי רשתות האופנה סבורים כי נעלי מרקו היא הסנונית הראשונה וכי רשתות נוספות ייסגרו או יימכרו בשנה הקרובה. זאת, בנוסף לרשתות שיסגרו סניפים וימתנו את קצב פתיחת החנויות.
"אם קבוצות הנדל"ן לא יתחילו להתחשב בשוכרים שלהן בשנים הקרובות, נראה קונסולידציה והרבה שחקנים קטנים ובינוניים שנעלמים", אומר בכיר באחת מקבוצות האופנה.
לדברי בכיר ברשת אופנה גדולה אחרת, "אין ספק שבשלוש עד חמש השנים הקרובות דמי השכירות יתחילו להתמתן. הסדקים הראשונים כבר שם, וזה מתבטא ביותר גמישות בשכר דירה והשקעות שהקניונים נותנים לפעמים לרשתות כדי שיפתחו אצלם חנות. אבל מספיק שכמה רשתות יפשטו רגל כדי שהם ישנו התנהגות. נקודת השבר קרובה מאוד".
עם זאת, ברשתות הבינוניות והקטנות עדיין לא חשים ברוחות של שינוי. "אנחנו נושאים על גבנו את כל העומס הכלכלי בשוק מבלי שהקניונים נותנים יד. לפי החוזים שלהם, הם מכוסים מלמעלה ומלמטה. יש פה מצב שלצד אחד יש גם חגורה וגם שלייקס והוא חופשי מדאגות, בזמן שאני ושוכרים אחרים חוששים כל הזמן מה יהיה מחר ואיך נשרוד", אומר בעלים של רשת אופנה בינונית.
לדבריו, "בכל התקופות הקשות, כמו צוק איתן, גל הטרור האחרון או תקופת החגים החלשה במכירות, לא קרה שקיבלנו מכתב שאומר שלאור הירידה הגדולה בפדיונות מורידים לנו את תשלום שכר הדירה או את דמי הניהול. אז איך אפשר להגיד שהם מפנימים?"
מקורות בקבוצות הקניונים הגדולות שעמם שוחחנו סבורים כי הבעיה לא נעוצה בהם, אלא דווקא במנהלי הרשתות. לדברי משה רוזנבלום, מנכ"ל קניוני עופר, "המצב בקמעונות עדיין לא רע. עדיין אין פגיעה בלקוחות, המע"מ ירד, הארנונה לא עלתה והאבטלה לא עלתה, אז בסך הכל כוח הקנייה לא ירד. בנוסף, נכנסו שני מגזרים חדשים לעולם הקניונים - המגזר החרדי והערבי - שנהפכו לכוח קנייה רציני יותר.
"הבעיה היא שהרשתות פתחו יותר מדי סניפים. אנחנו לא פתחנו קניונים ולא הרחבנו אותם, אנחנו רק משפצים ומשביחים את הקניונים שלנו. זו בעיה של עודף שטחי מסחר, ושל רשתות שהחליטו לפתוח סניפים חדשים בלי לסגור סניפים ישנים. מובן שמטריד אותי שרשתות מסוימות מדממות, כי אם רשת גדולה תיסגר נהיה בבעיה - וזה ישפיע על כל השוק".
לדברי אבי לוי, מנכ"ל קבוצת מליסרון (קניוני עופר), "מה שקרה זה שנפתחו הרבה קניונים חדשים, ומרבית השוכרים פתחו חנויות בכל הקניונים החדשים. רוב הקניונים החדשים שנפתחו השנה לא הצליחו, והפדיון שם לא היה כזה שיכול להצדיק את פתיחת החנות הנוספת. מצד שני, עצם הפתיחה גם נגסה בחנויות הקיימות של השוכרים. עם כל זאת, הצלחנו להעלות את הפדיונות בקניונים שלנו בכ-6%, שזה בהחלט יפה. גם העומס של שכר הדירה מהפדיון אצלנו הוא בין 10%–15% מהמחזור, ולפעמים פחות מ–10% מהמחזור, כך שזה בהחלט טוב".
לדברי בכיר בקבוצת קניונים אחרת, "בשלב זה אני לא רואה סכנה מרחפת מעל הקניונים, ואני לא חושב שדברים הולכים לקבל תפנית. מה שהיה שהוא שיהיה. יש איזון, כי הקניונים צריכים את הרשתות, והרשתות צריכות את הקניונים. אם לשוכר ספציפי יש בעיה, אנחנו מטפלים בו ומנסים לעזור לו נקודתית, אבל בסך הכל אני מעודד מהמצב. אנחנו מנהלים את העסקים שלנו כבר המון שנים, ויש כל הזמן מגמה של שיפור בנראות ובשירות של הקניונים".
מיליון מ"ר מסחרי בשנים הקרובות
אם לא די במצב הנוכחי, קיימות תוכניות ל-95 מרכזי מסחר חדשים ברחבי הארץ בשלוש השנים הקרובות, בשטח כולל של כמיליון מ"ר. זאת לאחר שיזמים החליטו לא לפתח 14 מרכזים בשטח של כ-180 אלף מ"ר בזמן הקרוב. לדברי איינשטיין־סיאנו, מדובר בצמיחה גדולה פי שבעה מהגידול בכוח הקנייה: "כ-700 אלף מ"ר מתוך אותם שטחים מיועדים לחנויות שאינן חנויות מזון (אופנה, הנעלה, כלי בית וכדומה), כאשר תוספת כוח הקנייה השנתית יכולה לתמוך ב-100 אלף מ"ר נוספים בלבד בשנה". מצב זה צפוי להביא לקניבליזציה ולירידה נוספת בפדיונות למ"ר.
מי שהולך לשלם את המחיר הן בעיקר הרשתות הקטנות והבינוניות: "כדי להצליח", אומרת איינשטיין־סיאנו, "מרכז מסחרי ירצה להביא את הרשתות הבינלאומיות והעוגנים (פוקס, רנואר, קסטרו וכדומה), אך אלה משלמות לו שכר דירה נמוך והוא משפץ עבורן את החנויות. מי שיסבלו הן אותן רשתות קטנות שפותחות חנויות של 100 מ"ר, שיידרשו לשלם יותר בעבור כל אותם עוגנים. העניין הוא שהרשתות הקטנות־בינוניות לא יוכלו לעמוד בזה וייצאו מהקניונים בהדרגה, מה שמעלה את השאלה מי יממן את הקניונים מחר?"
תמיר בן שחר סבור כי כבר בשנה הקרובה שיטת התשלום תשתנה והכוח יעבור לידי הרשתות - אך זה נכון לגבי הרשתות הגדולות בלבד. לדבריו, השוכרים בעלי ההשפעה (פוקס, קסטרו, רנואר, רשתות בינלאומיות ועוד) ישלמו רק שיעור מהמחזור ויתחלקו בסיכונים ובסיכויים עם המרכזים. בנוסף, תימשך לגביהם מגמה שהחלה באחרונה של ירידה בדמי השכירות בקניונים שלא מהשורה הראשונה. בצ'מנסקי בן שחר מדגישים כי לא צפויה ירידה בשכר הדירה או שינוי שיטת התשלום לקניונים המובילים מהשורה הראשונה, אלא מהשורה השנייה ובעיקר מהשלישית.
בקניוני עופר לא דחו על הסף את ההערכה כי שכר הדירה בחלק מהקניונים יחל לרדת. לדברי לוי ממליסרון, "הבחינה תהיה נקודתית לגמרי - בקניונים פחות מוצלחים שכר הדירה יירד, ובמוצלחים הוא יעלה. בהחלט גם יכול להיות שבקניונים לא מוצלחים יעברו לעבוד לפי שיטה של תשלום שכר דירה חודשי לפי שיעור מהפדיון, בלי אופציה לשכר דירה קבוע. זה הכל שאלה של היצע וביקוש".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
לאן נעלמו שניים מפרקי מגש הכסף?
כך משתמשים ביחידה 8200 כדי להפחיד אתכם