מצוות עליית מחירים
בעבר הרחוק, שלושת הרגלים היו הזמן שבו התקיימה המצווה לעלות לבית המקדש. אלא שבית המקדש חרב מזמן, ונדמה שכסף הוא הדבר הקדוש היחיד במדינה. כך מתקבע לו המנהג החדש – במקום הקרבת קורבנות בהר הבית, הודעה על עליות מחירים שיגיעו לאחר החג, ומחאה של צרכנים שמנסים נואשות לשמור על על ערך הכסף המועט שהצליחו לצבור בחשבון הבנק שלהם.
רגע לפני סוף השנה, וקצת אחרי שהמאבק הציבורי נגד דיפלומט הראה סימני דעיכה, הגיעה יוניליוור והזכירה לכולם ששנת תשפ"ג תהיה יקרה יתר. למה? כי אף יבואן גדול לא מתכוון לתת להזדמנות לחמוק מפניו. חשבתם שעצרתם את העלייה בפסח? תקבלו את עליות המחירים אחרי סוכות. תמשיכו למחות בסוכות? נעלה שוב את המחירים בחנוכה ונגיד ש"חיכינו מספיק זמן".
כפי שרשימת המוצרים המלאה שעומדת להתייקר מגלה, ההתייקרות שאליה מכוונת יוניליוור כה רחבה, שלא תצליחו לחמוק ממנה. אם לא תמצא המקבילה של טונה סטארקיסט, ייתכן שגם מחאה ציבורית נגד יוניליוור לא תצליח להתרומם. לך תפגין נגד ענק חסר פנים שמרבית הצרכנים לא יודעים אפילו מה הוא משווק ואיפה נמצאים המשרדים שלו.
נכון לעכשיו, מי שלכאורה עומד מול הכוונה לייקר שורה ארוכה של מוצרים ב-10 עד 20 אחוזים הם רשתות השיווק הגדולות. הקמעונאים הגדולים הודיעו ש"לא יאשרו" את עליות המחירים. הצהרה שרק רשתות יכולות לעמוד בה, בניגוד לחנויות קטנות ופרטיות. אלא שכפי שציינה עדי דברת מזריץ, כתבת TheMarker, המאבקים המתוקשרים האלה נגמרים לרוב בפשרה. איזו פשרה? על חשבוננו. הרשתות מסכמות על הנחות מוגבלות, ועליות המחירים מחלחלות באופן הדרגתי למדפים.
מי שייפגע בסופו של דבר באופן החמור ביותר מגל עליות המחירים האחרון הם הצרכנים העניים יותר. כך לפחות לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הלשכה בדקה סלי קניות אופייניים עבור שכבות אוכלוסייה שונות. דווקא סל הקניות של החמישון התחתון התייקר, מכיוון שתמהיל וכמות המוצרים שהם צורכים עלה יותר משל החמישון העליון (השכבות המבוססות יותר).
השכבות המבוססות משלמות יותר כסף מהשכבות החלשות. כ-3,500 שקל בממוצע בחודש, לעומת 2,500 שקל בממוצע. אולם עבור השכבות החלשות, הסכום הזה מהווה חלק הרבה יותר משמעותי מההוצאות החודשיות. החמישון התחתון מוציא כ-24% מסך ההוצאות החודשיות על מזון. החמישון העליון – 15.7%.
בקרוב יהיו בחירות, ומפלגות שממשיכות לקדם שוק חופשי פרוע שבו החלשים נמצאים חסרי הגנה מול תאגידים שמרוויחים מיליונים, ימשיכו במקביל להבטיח לדאוג להם. אבל הציבור ינהג כנראה כמו רשתות השיווק, יאמין להם ליומיים בזמן הבחירות, ויקבל כגזירת גורל בלתי נמנעת את עליות המחירים שיגיעו אחריהן.
האם הוט למדה את הלקח?
השבוע פורסם שחברת הוט תפצה את לקוחותיה בכ-153 מיליון שקלים, בגין תביעה שהוגשה בשנת 2014 על הפרת חוקי הגנת הצרכן בשורת תקלות, כגון בעיות בשירות, זמני המתנה ארוכים מאוד לנציגי שירות הלקוחות ושירות השיחה החוזרת שלקה בחסר.
הכותרות דיברו על הסכם הפשרה מהגדולים שנראו בארץ נגד חברת תקשורת, אבל אם נקרא את האותיות הקטנות, נבין מה הוא באמת אומר:
- הוט תפצה את לקוחותיה הקיימים בלבד. מדהים. אז כל אותם לקוחות שבזבזו זמן, עצבים, וכסף בניסיון לקבל שירות נורמלי, או בניסיון להתנתק, והיו בין אלו שהכי נפגעו ובאמת צריכים את הפיצוי - לא יהיו בכלל זכאים לו.
- כל לקוח קיים יקבל 70 שקלים זיכוי באמצעות ההחזר החודשי או שיוכל לבחור להמיר אותם להטבות תוכן.
נמצא הפתרון ליוקר המחיה. אנחנו מקווים שכל לקוח של הוט מתכנן עכשיו מה הוא הולך לעשות עם כל כך הרבה כסף. אנחנו מקווים שתגלו אחראיות ותשקיעו אותו במקום לבזבז על חופשה מפנקת בתאילנד.
אפשר להגיד שזו טבעה של תביעה ייצוגית: "אנחנו מנסים ללמד את החברה לקח ולגבות ממנה כמה שיותר כסף". בפועל, מי שנפגע באמת לא מרוויח כלל מהמהלך.
הרמנו ידיים. תסתדרו לבד
הידיעה הזו היא לא פחות ממדהימה ולא ברור איך לא סוקרה בתקשורת בהרחבה אלא נבלעה בשוליים: בשל משבר כוח האדם במשטרה שוטרים לא יישלחו יותר לאירועי גניבת רכב, גניבה חקלאית או גניבה של כל תשתית אחרת. במסמך שכותרתו "צמצום טיפול באירועי גניבה", שוטרי הסיור התבקשו "להתייעל" ולא לשלוח ניידת במקרה של דיווחים על אירועי גניבה, ובמקום - המדווח יצטרך להגיש תלונה באופן מקוון או להגיע פיזית לתחנת משטרה.
מדי שנה מתקבלים כ-50 אלף דיווחים על גניבות מסוגים שונים. עקב העומס הרב, וחוסר בכוח האדם הנדרש, ההנחיות מורות לשוטרי הסיור לשלוח ניידת רק במקרים הבאים: כאשר החשוד בביצוע העבירה נמצא בזירה, כאשר מדובר בגניבת אמל"ח או נשק, במקרה שהמדווח הוא אדם מבוגר, קטין, או בעל מוגבלויות, או אם יש בזירה ראיות שהשוטרים יכולים לאסוף.
מעבר לעובדה שהמשטרה כאן בעצם עוברת על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, המציין במפורש את חובת השמירה על קניינו של האדם, היא מעבירה מסר לאזרחים: הרמנו ידיים. תסתדרו לבד.
הרי גם לפני ההנחיה הרשמית, במקרה של גניבה, במקרה הטוב הייתה מגיעה ניידת למקום, רושמת תלונה שהיתה נסגרת תוך כמה ימים מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור. באה המשטרה ומעבירה מסר לפורצים: "הכל בסדר, תפרצו חופשי. אנחנו אפילו לא טורחים כבר להעמיד פנים שזה מעניין אותנו".
אל תטעו. אין כאן ביקורת על משטרה. הביקורת מופנית אל שרי הממשלה שאפשרו לדבר הזה לקרות. המשטרה סובלת כבר שנים ממעמד גרוע גם תדמיתית וגם מבחינת תגמול. וזה מתנקם בנו, האזרחים, לא רק מבחינת חוסר הביטחון האישי אבל גם הכלכלי.
כי מה אתם חושבים שיקרה עכשיו? מעבר לנזק הכלכלי שנגרם עם גניבת רכב למשל, יבואו עכשיו חברות הביטוח ויגידו: "ככה? אין בעיה - אנחנו מייקרים את הביטוחים".
מה הלאה? מה יהיה בהמשך בעבירות כמו פריצות לבתים, שוד, שוחד או מרמה? בהיעדר תקציב אל תתפלאו שבסוף האזרחים יתחילו לקחת את החוק לידיים.
דואר ישראל מכה שנית (ושלישית, ורביעית וחמישית)
זו הייתה אמורה להיות ידיעה קטנה שעשתה רעש גדול. אישה שרצתה להתנקם בדואר, חסמה את כל התורים דרך אפליקציית התורים של דואר ישראל למשך יום אחד, ואף הגדילה להגיע לסניף ולדווח לפקידות ההממות שהסיבה שהן יושבות בכיף שלהן במזגן בלי עבודה – זה בגללה.
הסיבה שאותה אישה עשתה את זה היא כי היא: "שונאת את הדואר".
איפה הבעיה? הטוקבקים לא מפסיקים להלל ולשבח את אותה אישה, שתכלס האנשים היחידים שהיא "התנקמה" בהם היו הלקוחות שהיו צריכים שירות ולא הגיעו לסניף במחשבה שאין תורים.
אין ספק שדואר ישראל הוא ארגון שצריך לרפרש. העובדה שהוא הולך לקראת רפורמה בהחלט מעודדת, אבל לעם ישראל יש בטן מלאה, ולא אכפת להם במי זה פוגע, כל עוד הצלחו לעשות מהחברה קצת צחוק.
כשפנינו לדואר ושאלנו האם בעקבות המקרה הם מתכוונים להכניס אימות כפול להזמנת התורים, ובכך למנוע את הישנות המקרה, הם ענו בשלילה והסיבה מאוד מוצדקת: הם לא רוצים להקשות על אוכלוסיות כמו קשישים או עובדים זרים לקבוע תור.
ולכן, אם מישהו חשב לעשות את אותו תעלול, תעצרו שנייה ותבינו - אתם פוגעים כביכול רק באזרחים תמימים ולא בדואר.
את'ריום, כמו שהסברנו לחבר שמקבל כאב ראש ממטבעות דיגיטליים
אתמול (ה'), מיזגה את'ריום שתי הבלוקצ'יניים עליהם היא פעלה. לטענתה, זה יצמצם את צריכה האנרגיה שלה במספר הבלתי אפשרי של 99.95% ויסלול את הדרך לצמיחה של רשת מטבעות הקריפטו השנייה בגודלה.
ההשפעה העיקרית של המיזוג תשנה את האופן שבו "בלוקים" של נתוני עסקאות מתווספים לבלוקצ'יין של את'ריום. עבור את'ריום מדובר בשינוי גדול, אבל הבעלים הפרטיים של המטבע לא אמורים להרגיש דבר או לשנות משהו באופן הפעילות שלהם. נכון לעכשיו, עמלות הגז שגובה את'ריום לא צפויים להשתנות, וגם לא מהירות העיבוד.
מה קרה מתחת למכסה המנוע?
במשך שנים, את'ריום משתמשת בשני בלוקצ'יין מקבילים: המקורי, Mainnet, מסתמך על מנגנון שנקרא הוכחת עבודה - תהליך שבמהלכו משתמשים מתחרים בפתרון חידות קריפטוגרפיות כדי להוסיף בלוקים חדשים לבלוקצ'יין ולהרוויח תגמולים.
האח הצעיר של Mainnet הוא שרשרת ה-Beacon, שנוספה בדצמבר 2020. היא צומחת על ידי שימוש בהוכחת החזקה. כלומר, לכל פעולה שמתבצעת ברשת יהיה ערב. הערב הזה מפקיד סכום של 32 את'ריום (השווים כיום לכ-50,000 דולר), ומקבל תשלום על כל פעולה שהוא מאשר.
ביחד הבלוקים המרכיבים את ה- Mainnet עדיין יהיו שם, אבל הבלוקצ'יין החדש והמשולב יהיה פשוט בטעם של Beacon Chain - בלוקים חדשים יתווספו רק באמצעות הוכחת החזקה, לא הוכחת עבודה.
אבל למה?
הוכחת החזקה יעילה הרבה יותר באנרגיה מאשר הוכחת העבודה, מכיוון שהיא מגבילה את מספר המשתמשים שעובדים על כל בלוק. את'ריום היווה 20% עד 39% מכלל השימוש בחשמל בשק ה קריפטו נכון לאוגוסט, ופליטת הפחמן השנתית שלו שווה לזו של סינגפור. המיזוג יכול לעשות שינוי עצום בהשפעה הסביבתית של עולם הקריפטו, ואולי אפילו להזיז לכיוונים ירוקים יותר את שואב האנרגיה מספר אחת: ביטקוין.
הפחתת השימוש באנרגיה גם פותח את הדלת לשדרוגים עתידיים שאת'ריום תכננה כדי להאיץ את עיבוד העסקאות ולהגדיל את קנה המידה.
עכשיו לכו ותעצבנו את כולם עם המידע הזה בארוחת שישי.