עלי אקספרס לא רצו שתדעו את זה
בשבוע שעבר, חשפנו לראשונה שענקית הקניות הסינית עלי אקספרס, מקבוצת עלי באבא, שכרה בשקט בשקט בחודשים האחרונים מחסנים במתחם איירפורט סיטי הצמוד לשדה התעופה, במטרה לייבא מוצרים מבוקשים לארץ. המהלך הזה צפוי להוזיל את המחירים, כיוון שעלויות השילוח יורדות משמעותית. בהתייחסות ראשונה ובלעדית הסבירה הנהלת עלי אקספרס כי מדובר בפרויקט פיילוט בישראל, וכי היא תכננת בימים אלה להגדיל את מגוון המוצרים המאוחסנים בארץ ולהרחיב את הפעילות.
הבשורה הזו תפסה את כולם בהפתעה, מהסיבה הפשוטה שהדבר הזה נעשה בחשאיות. יתרה מזו, לאחר הפרסום פנו אלינו נציגים מהחברה בבקשה להוריד אותו (לאחר שבערך כל ערוץ או אתר חדשות עסקו בעניין בהרחבה), בגלל שהם תכננו להשיק את המתחם רק בסוף אוגוסט. הכתבה הרסה את ההפתעה, ואת ההערכות שלהם לעדכן את הגרסה העברית של עלי אקספרס. זו הסיבה שנכון לרגעים אלו, רוב המוצרים באתר עוד לא מעודכנים, ומי שניסה לרכוש דרכו דיווח לא אחת על באגים במערכת.
ישראל, לפי הפרסומים היא אחת מחמשת המרכזים החשובים בעולם של החברה, בזכות העובדה שהישראלים קונים שם בכמויות דומות לסין, רוסיה, ארה"ב וברזיל. ההחלטה לפתוח כאן מחסן, כשיש כבר מחסן פעיל בקפריסין, מפתיעה במיוחד. המחסן בקפריסין משרת נאמנה את הלקוחות הישראליים, ומקצר זמני שילוח – אחת המטרות שעלי אקספרס הציבה לעצמה כשפתחה את האתר בארץ.
על פי מקורות, ההחלטה היא לצמצם את הפעילות בקפריסין ולהעבירה לישראל בגלל העלויות היקרות שם.
כן. אנחנו יודעים שאתם כרגע קוראים את המשפט ומרימים גבה. וזו הסיבה שכל הקמעונאים שדיברנו איתם, לציטוט או לא לציטוט מסכימים על דבר אחד: אף אחד לא חושש או מתרגש מהגעתה של ענקית הקניות הסינית לארץ.
"עלי אקספרס לא מבינה מה מחכה לה בארץ. הם אומרים שהמחירים שלהם יהיו יותר זולים? אני בספק", קובע רועי ונונו, בעלים ומנכ"ל קבוצת ג'מבו סטוק, שלחברה שלו יש קורלציה מאוד גבוהה עם מוצרי יבוא מסין. "קודם כל נתחיל בעובדה שלייבא מוצרים עולה בישראל הרבה כסף. החל מתשלומי מיסים כמו מכס ומע"מ, דרך עלויות אחסנה, שינוע, וכמובן שירות מחסנים, תשלומי ארנונה ועלויות עובדים. זה לא סין כאן שעובד עולה גרושים. היום משלמים לעובד בארץ משהו כמו 35 שקל לשעה, ויש תחרות מאוד קשה כי אין עובדים".
בינתיים, עד להשקת המתחם הרשמי, המחירים באתר המותאם זולים להפליא.
כך תרוויחו מיליארדים בלי להתאמץ
בסדרת המופת "הסמויה", מגלה הבלש רודף-הצדק-אך-בעל-האישיות-הבעייתית מקנולטי שהארכי פושע המקומי אותו הוא נשבע להפיל, סטרינגר בל, הצליח לנתק את עצמו מהפעילות ברחוב והוא פועל עכשיו דרך עסקיים חוקיים. "הוא הפך לבנק", מוסבר המהלך לבלש צעיר יותר. "אין כמעט דרך להפיל אותו".
לא סתם הכינוי למי שמצליח להרוויח בכל מצב בלי לשאת באחריות הוא "בנק". הבנקים, כך מגלה לנו המציאות, תמיד יוצאים מכל מצב כשידם על העליונה. ואין דוגמה טובה יותר למצב הזה מאשר הרווחים העצומים שהציגו הבנקים, כל הבנקים, בישראל. בנק הפועלים סיים את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של 1.34 מיליארד שקל. בנק לאומי הרוויח 1.6 מיליארד שקלים. בנק מזרחי טפחות הרוויח ברבעון אחד בלבד 1.05 מיליארד שקל. שאר הבנקים גם הם לא חוששים מהפסדים.
בנקים, חשוב לזכור, חייבים להרוויח. מי שזוכר את ויסות מניות הבנקים בשנות השמונים ואת הצעדים שנקטה המדינה כדי להציל את המשק מהתמוטטות מבין את חשיבותה של מערכת בנקאית יציבה. מהסוציאליסט הכי גדול ועד לקפיטליסט המושבע, לאיש אין עניין להסתכן בתמונות של אנשים מיואשים מול דלתות הסניף (פחות ופחות סניפים, בשנים האחרונות), שדורשים להוציא את כספם.
אבל אל דאגה, הבנקים בישראל רחוקים מאוד המצב הזה. להפך. אחוזי הרווח שלהם עצומים ומאפשר להם לחלק דיווידנדים של מאות מיליוני שקלים לבעלי המניות. מחד, למדינה עצמה עדיין יש חלק בבנקים והקופה הציבורית מרוויחה. מאידך, מי שמשלם את המחיר הוא אנחנו, בגיבויה של המדינה.
איך זה עובד? בלי להשקיע יותר מדי מאמצים. בבנק ישראל נלחמים באינפלציה המתגברת בעזרת העלאת הריבית. חדשות מצוינות לבנקים שמיהרו להעלות את הריביות על ההלוואות, אבל לא ממש הזדרזו להעלות את הריבית על הפיקדונות של ציבור החוסכים. מי שמתעמק בדו"חות הבנקים מגלה שכל העלאה בריבית תורמת להם עוד 6.5 מיליארד שקל. הכסף הזה יוצא מהכיס שלנו.
הפתרון, לכאורה, אמור היה להיות תחרות. אלא שהבנק החדש בשטח, one zero, הולך וממתג את עצמו כבנק לבעלי אמצעים, ולא מציע בינתיים תחרות של ממש לבנקים הגדולים. בעולם מושלם, הלקוח הפשוט יכול היה לסמוך על בנק ישראל ועל הכנסת שינסו לאזן את המצב לטובתו, כדי שהבנקים ימשיכו להרוויח, אבל לא על חשבונו. בעולם שלנו, נצפה לגידול ברווחים גם ברבעון הבא.
מציצים לחיים של אחרים ומתבאסים
במשך שבוע וחצי, בשיתוף עם, תוכנית של פאולה וליאון, סיפקנו הצצה לחיים באירופה, בכל מיני סוגיות שמעסיקות את כולנו: תנאי תחבורה ציבורית, ימי חופש של הורים וילדים, תנאי חינוך הגיל הרך, חופשת לידה, תנאי הפרישה, והנושא הכי חם עכשיו: תנאי המורים.
כשניסינו לסכם את הפרויקט, חשבנו בהתחלה להציג בכל ארץ שבדקנו: ישראל, ספרד, גרמניה ואנגליה – יתרון אחד וחיסרון בכל מדינה, יחס לנתון שבדקנו.
הבעיה הייתה שלא מצאנו בישראל שום יתרון על פני ארצות אחרות. תנאי התחבורה כאן מזעזעים ויקרים. וזה לא רק ההיצע הדל. זאת העובדה שברגע שיש תקלה – כל מערך התחבורה קורס. ילדי ישראל אוחזים בנתון המדהים שהם מקום ראשון בעולם בימי ושעות לימוד: 219 ימים, אבל הם גם ממוקמים גבוה מאוד בימי החופש שלהם: 94 ימי חופש לילדים, לעומת רק 12 של ההורים. איך זה נראה באירופה אתם שואלים? מינימום 30 ימי חופש לפני חגים.
מסגרות החינוך לגיל הרק הן יקרות בהשוואה לעולם אבל רק ילד אחד מכל ארבעה מתקבלים אליהם. השאר נאלצים להסתפק במסגרת לא מפוקחת שיכולה להגיע גם ל- 5,500 שקלים בחודש, אם אתם גרים בתל אביב. וזה עוד לפני שדיברנו על העובדה שמטפלות כאן עובדות בלי הכשרה. איך זה נראה באירופה? אחרת לגמרי: תשלום אפסי, יחס חלומי ומטפלות עם תואר. וזה עוד לפני שדיברנו על התנאים המבישים של המורים שמרוויחים 3,500 שקלים בחודש בתור התחלה. בגרמניה, לצוורך השוואה, מורה מתחיל מקבל 10,920 שקלים, באנגליה: 8,490 שקלים בחודש.
מה עושים?
מרימים את הראש ומבינים איך זה יכול להתנהל, ואז מגיעים למפלגות השונות שמתמודדים בבחירות ודורשים מהם תשובות.
חנות לאנשים שלא שמעו על האינטרנט
הדולר ואירו יורדים. המטבע האמריקני נסחר כבר סביב 3.24 שקלים, והאירו כבר מתחת ל-3.33 שקלים.
התחזקות השקל נובעת ממספר גורמים. ראשית, חשש ממיתון בארה"ב ובאירופה, גורם להיחלשות במטבעות שם. גם העובדה שישראל חזקה כלכלית, והעודף התקציבי שלה עומד על 34 מיליארד שקלים, וגביית המסים נמשכת באין מפריע – מעידה שהמצב לא הולך להשתנות בקרוב.
אחד המרוויחים הגדולים מהסיפור הזה הם היבואנים, שזוכים לקבל סחורה במחיר זול משמעותית. אבל האם מישהו יוותר על נתח הרווחים שלו כדי להקל על הצרכן?
הצחקתם אותנו.
הנה לדוגמא ראשי מברשות שינים של אחת מהמברשות הפופולאריות בישראל: אורל בי. המחיר לזוג ראשים בסופר פארם עומד על 72.90 שקלים – כלומר כמעט 40 שקלים לראש. כמה יעלה לכם להזמין אותו דבר מאמזון? ובכן סט של 10 ראשי מברשת עולה 23 אירו – כלומר ראש מברשת בפחות מ- 8 שקלים.
אנשים חייבים להכיר שיש היום עולם שלם של אפשרויות להזמין מוצרים מחול. ואם פער המחיר גדול, להפסיק לקנות בארץ", קובע יניב פורת, מנהל קבוצת הקניות AliBuy. "לאורך זמן ככל שיותר אנשים יזמינו מחול והביקוש באתרים המקומיים יירד אנחנו ללא ספק נראה ירידות מחיר. אפשר לקחת לדוגמא מוצרים כמו בלנדר נינג'ה או אקסבוקס. לפני כמה שנים קנו מאות מאמזון כי פער המחיר היה גדול. היום המחיר בארץ זהה ולפעמים אף זול יותר....כך שהכח בידיים של הצרכן"..
מי מפסיד, מי מרוויח ומי מרוויח הרבה מאוד
אולי זה לא משתקף באקסל ההוצאות החודשיות שלכם, אבל מצבנו מעולם לא היה טוב יותר. הצמיחה של המשק הפתיעה את כולם, והחברות מפרסמות דוחות רבעוניים, צבועים בצבעי האופטימיות.
אבל לאופטימיות יש גבול, בטח בחברות שחייבות למסור את כל הנתונים לבורסה. קחו למשל את שופרסל, שנהנתה בשנים האחרונות מרווחי שיא, תודות לנגיף הקורונה. הרשת הקמעונאית הגדולה בישראל הצליחה להגדיל את ההכנסות שלה ל-3.7 מיליארד שקלים, אבל נזכרה במציאות שבה אין סגרים: הרווחים ירדו ב-55%. מ-211 מיליון שקלים בשנה שעברה, ל-95 מיליון שקלים השנה.
זה לא מנע מיו"ר שופרסל יצחק אברכהן (שרק לפני זמן קצר היה המנכ"ל, הודח ואז חזר) לבקש מבעלי המניות לאשר לו מענקים של עשרות מיליוני שקלים. רגע לפני כן הוא הציג תכנית של קיצוצים של מיליונים בהוצאות החברה. קיצוצים לאחרים, כמובן.
מי שדווקא חזרה להרוויח בגדול היא קבוצת עזריאלי, שהרוויחה ברבעון האחרון לא פחות מ-803 מיליון שקל, ו-1.33 מיליארד שקלים בחצי הראשון של 2022. ככה זה כשמורידים מסיכות וחוזרים לקניונים.
השיאנית של עונת הדיווחים ממשיכה להיות צים, המכבי ת"א של החברות בבורסה. כלומר, מכבי ת"א של לפני 20 שנה, לא הקבוצה הנוכחית. ובאופן שמאוד מזכיר את שמעון מזרחי, גם כשהקבוצה מנצחת, יש תלונות.
הרווח הנקי של חברת הספנות עמד על 1.3 מיליארד דולר (כ-4.2 מיליארד שקלים) ברבעון. אבל, צרה צרורה, מדובר בירידה של 24 אחוזים לעומת הרווח העצום הקודם של החברה ברבעון הקודם.
החברה שהשכילה לנצל את משבר הקורונה כדי להעלות מחירים על רקע הביקוש העצום לשירותיה נאלצת להתמודד עם עולם שבו מחירי התובלה יורדים. רגע, יורדים? הכל יחסי. המחירים ירדו ב-6.5 אחוזים ברבעון הקודם, אבל עלו ב-53% בהשוואה לשנה שעברה.
אלי גליקמן, המנכ"ל, עדיין לא מתלהב מתשלום מיסים, עניין שרובינו נאלצים לעשות כעניין של שגרה. "יש לנו שותף רציני ברווחיות, וזה רשות המסים", אמר בריאיון לגלובס. "המס בישראל הוא גבוה פי 8 לפי 10 מאשר זו שמשלמות חברות ספנות ברחבי העולם". לבעלי הזיכרון החלש, נזכיר שבתחילת השנה איימה צים להעביר את פעילותה למדינה אחרת אם לא יופחת שיעור המס שהיא משלמת.
אז אין פה התלהבות לשלם למדינה, אבל תמיד יש אנרגיה כדי לשלם לאנשים החשובים באמת, המשקיעים. במקום לשלם 20% מהרווח כדיבידנד, החברה תשלם 30%.