השכר גדל בגלל שהכל מתייקר

אם ראיתם משהו מוזר בתלוש המשכורת שלכם, ותהיתם אם הבוס החליט לפרגן לכם - דעו שלא מדובר בהעלאה, אלא בעדכון מדרגות המס. כן כן, תלושי השכר שקיבלו השכירים במשק על חודש ינואר 2023, יהיו גבוהים יותר, עקב עדכון מדרגות המס ונקודות הזיכוי שביצעה רשות המיסים.

אבל רגע לפני שתזמינו את החופשה הבאה בסיישל, או תכריזו שהמיתון נגמר, כדאי לזכור שני דברים:

  1. עובדת שכירה נשואה, עם ילדים בגילאי 5 ו-8 לאותה שנת מס, שמרוויחה שכר של 21 אלף שקל ברוטו לחודש, כמעט כפול מהשכר הממוצע במשק, השכר נטו יגדל ב-311 שקלים בחודש. לבן זוגה, שמרוויח אותו סכום, הנטו יגדל ב-292 שקלים בלבד. כמה עולה לכם קנייה אחת בסופר? הרבה יותר.

  2. אחת הסיבות ששכר השכירים גדל הוא תוספת נקודת זכות ששווה 235 שקלים לכל ילד בגילאי 6-12. ההטבה הזו עומדת להסתיים באמצע פברואר, והצפי להחזרתה הוא אי שם רק ביוני, אם בכלל. זאת אומרת שלכל אחד מבני הזוג שלנו מהדוגמה הראשונה - ירדו מהמשכורת 470 שקלים כי יש להם 2 ילדים בטווח הגילאים הללו, ולכל אחד מגיע נקודת זכות על כל ילד.

אז מה קיבלנו? יש לכם בערך חודשיים ליהנות מה"גדלת" המשכורת. בכלל- מי רוצה שהמשכורת שלו תגדל בגלל שכל רמת המחירים עולה. מילא אם הגידול במשכורת היה בשיעור שבו עלו המחירים, ניחא, אבל התוספות המגוחכות האלו לא ממש עוזרות להתקיים בכבוד.

תלושי משכורת (אילוסטרציה: fullempty, shutterstock)
נסו לחשב כמה תקבלו בסופו של דבר | אילוסטרציה: fullempty, shutterstock
 

זוכרים שהבטחתם חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש?

את השבוע אנחנו מסיימים בספין שקוף: הממשלה מודיעה ש"תכנית קרעי לסגירת התאגיד הוקפאה". לא בוטלה, חלילה. מחד, מדובר בהקלה. מדובר היה בתכנית נקמנית, סתמית ומלאה בחורים. מאידך, מדובר כמובן בניסיון להסית את תשומת הלב מהידיעה החשובה באמת: בקואליציה מתכוונים לזנוח כל דבר אחר, ולהתמקד במהפכה המשפטית. שום דבר אחר לא חשוב עכשיו.

זה מעניין, כי לכאורה מתרחשים בישראל ובעולם דברים חשובים למדי, וכדאי להתייחס אליהם. המצב הביטחוני המתדרדר, האינפלציה הגואה והריבית שנוסקת ביחד איתה ומרוקנת את חשבונות הבנק של הישראלים. מצב החינוך.

כן, החינוך הזה. זה חשוב, אבל לא חשוב כמו שנתניהו יחליט בעצמו על זהות שופטי בית המשפט העליון. הטוקבקים, והשרים שנשמעים כמו טוקבקים, מצדיקים את ריסוק האיזונים והבלמים בדמוקרטיה בכך שמדובר בהגשמה של הבטחת בחירות. אלא שמתברר שיש הבטחות של בחירות, ויש הבטחות של בחירות. בניגוד להבטחה על מערכת המשפט, את ההבטחה המרכזית והבולטת של הליכוד לקדם חינוך חינם מגיל שלוש איש אינו מתכוון לבצע. אין לה זכר בחוק ההסדרים, בתכניות של משרד האוצר ולא בתכניות של משרד החינוך. אפילו לא באיזו הצהרה עמומה שנוכל להיזכר בה בהמשך. הנושא נעלם.

מה יש? ובכן, במשרד החינוך עמלים על הגדלת תקציבי החינוך החרדי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבטיח להוזיל את שכר הלימוד דרמטית  ל"הורים בציונות הדתית". התקציב לתלמיד מהזרם הדתי בבתי הספר התיכוניים, אגב, גבוה כבר היום ב-26% מהתקציב לתלמיד בזרם החינוך הממלכתי. כל השאר? תסתדרו עם מה שנשאר.

שר החינוך, יואב קיש, ממשיך בסדרת מינויים תמוהה, שלא מעידה שמצב מערכת החינוך עומד להשתנות לטובה. אחרי שמינה מנכ"ל חסר ניסיון בחינוך, הגיע המינוי של עו"ד אביטל בן-שלמה, חוקרת בארגון המסונף של לפורום קהלת, לתפקיד המשנה למנכ"ל. לבן-שלמה אין ניסיון בחינוך של ממש. רוב פעילותה הציבורית התמקדה בקידום היכולת לפטר מורים, שכר דיפרנציאלי והפרטה של מערכת החינוך.

וכך, בעוד שאחת מהבטחות הבחירות הייתה שמאלנית למדי, חינוך חינם מטעם המדינה מגיל אפס, בפועל מקדמים משרד האוצר ומשרד החינוך מהלכים שצפויים לקדם בעיקר את בתי הספר הפרטיים, בזמן שהחינוך הציבורי יישאר מאחור.

לכל מי שילדיו נמצאים במערכת החינוך, או היו שם בשנים האחרונות, ברור שמדובר במערכת חבוטה. גם אחרי הסכמי השכר החדשים עם הסתדרות המורים, קשה למצוא מורה שלא רואה בשכר שלו עלבון ויריקה בפרצוף. מי שבכל זאת הצליח לשרוד יותר מ-20 שנה במערכת (ואין רבים כאלה), מוצא את עצמו צריך להתנצל שאחרי שנים של משכורות מעליבות הצליח להגיע למשכורת סבירה. פחות ופחות מורים נכנסים למערכת, ואיכות החינוך, שגם כך לא הייתה בשמיים, ירודה. במקביל מתפתחת לה מערכת פרטית ענפה שנועדה להשלים את החוסרים הרבים שהמערכת לא מצליחה לתקן.

הצעדים שהארגון שעבדה בו בן-שלמה מקדם נועדו למסד את המצב הזה, ולהסיר אחריות מהמדינה באופן כללי לחינוך. התוצאה תהיה ברורה: המבוססים מאוד ימשיכו לקנות חינוך טוב לילדים, המבוססים פחות יחרקו שיניים ויאספו שקל לשקל כדי שילדיהם יזכו בחינוך טוב, ומי שאין לו כסף יישאר מאחור. תלונות, תפנו לשוק החופשי.

אולי בעוד כמה שנים נפרסם כתבה על איש העסקים בעל החזון, שקרא את המפה מראש והקים רשת חינוך פרטית, ועכשיו נהנה מפירותיה בפנטהאוז החדש שלו. "חינוך חינם מגיל שלוש?", הוא בוודאי יתמה על השאלה. "היה לי הרבה יותר חשוב שאפשר יהיה לחוקק חוקים נגד ערבים".

אישה קונה כלים חד פעמיים בסניף אושר עד בגבעת שאול (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
איכות הסביבה, תזכירו לנו? | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

כל הכבוד סמוטריץ'! הראית לנו מה זה

 אנחנו רוצים לברך מכאן את שר האוצר שביטל את המס על הכלים החד פעמיים ועודד את כולם לזהם את הסביבה. 

בתחילת השבוע יצא שר האוצר הגאה בהודעה: "הבטחנו וקיימנו. אני קורא לאזרחי ישראל לבדוק מול הקמעונאים ובעלי המכולות את הורדת מחיר החד פעמי, המאבק ביוקר המחיה זה מאבק של כולנו".

הקריאה הזו היא כמובן תוצאת התחייבות בחירות: "נהרוס" את החוק שליברמן ייסד, שנועד כדי "לדפוק" את החרדים המסכנים, שכנראה אלרגיים לצלחות זכוכית, וחייבים להשתמש בצלחות פלסטיק ולזרוק אותם - כי הרי לא יתכן שישטפו 10 כוסות, צלחות וסכום לאחר כל ארוחה.

ולראייה: מי שמיהר לשבח את ביטול חוק החד פעמי הוא יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "אני מברך את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על החלטת הממשלה לבטל סופית את 'מס ליברמן' על הכלים החד פעמיים שנועד לפגוע בראש ובראשונה במגזר החרדי. זה היה אחד ההתחייבויות שלנו שנעשה עם הקמת הממשלה, ואכן העברנו בשבוע שעבר בוועדת הכספים את המקור התקציבי לביטול המס והיום זה בוטל סופית ואני שמח על כך".

גם הסביבה אגב, מאוד שמחה על כך, וגם הדורות הבאים, חרדים וחילונים, מאוד ישמחו על כך גם הם.

מי שהתנגדה בקול ענות חלושה, מתוקף תפקידה כמובן, הייתה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. היא "הודיעה שתפעל להביא חלופה לצמצום הצריכה בחד פעמי תוך מספר חודשים בתיאום עם נתניהו וסמוטריץ".

שכחת לציין בתיאום עם החרדים. הנה, עזרנו לך. על לא דבר.

שכונת תל גיבורים בחולון (צילום: google maps)
שכונת תל גיבורים בחולון | צילום: google maps
 

שכונות הפשע ששווה מיליונים 

אנשים אוהבים סיפורי סינדרלה, ועוד יותר כזה מגיע לנדל"ן. "השכונה הזו הייתה שכונת עוני ופשע. היום היא שווה מיליונים", היא כותרת שחוזרת על עצמה בכמה כתבות שכתבנו לאחרונה. בין אם זה שכונת רמת אליהו בראשון לציון, או שכונת תל גיבורים בחולון – המיתוג של שכונה עם אוכלוסייה חלשה במקומות אסטרטגים במרכז הארץ "עושה את זה" למשקיעים ויזמים.

בצד המשקיעים, בפועל המצב לא כל כך מזהיר. גם אם השכונה צפויה לשנות את פניה, ולהתחדש בשלל פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א, הדיירים לא ששים להתפנות כל כך מהר. הם מודעים לעובדה שערך הדירות שלהם רק יעלה, ונוקבים מחירים לעיתים מופרכים עבר דירות שלושה חדרים בבניין מתפורר. עד שהשכונה אכן תפרח יעברו כמה שנים טובות בהם המשקיעים יאלצו להתמודד עם שלל בעיות: החל תחזוקה ועד התמודדות עם אוכלוסייה שהיא לעיתים לא קלה.

גם מצד הדיירים בשכונה, השינויים לא קלים ואף מלווים בהתנגדויות. אף אחד לא אוהב שינויים, כל שכן כאלו שמעיפים אותך מהבית שלך ומסמנים לך את הדרך החוצה. הדברים האלה מובילים לא אחת לשלל התנגדויות ובירוקרטיה שתוקעות שנים פרויקטים בתכנון. וגם, ואולי הדבר הכי חשוב שצריך לזכור בסיפור הזה - לפעמים אין להם לאן ללכת.

אפליקציית ביט (צילום: Maor Winetrob, shutterstock)
גם העברה מביט וגם מס על שכר דירה באותו החוק | צילום: Maor Winetrob, shutterstock

משרד האוצר יסדר

דברים גדולים, יש להם טבע לא למשוך את תשומת ליבנו. לכן היה מפתיע לראות את העניין הגדול בטיוטת חוק ההסדרים שהופצה לפני שבוע. מדובר במסמך ארוך, מלא במספרים והסברים, ואפשר למצוא בו נושאים חדשים במשך שבועות. מה הפלא שהוא מאושר במקשה אחת?

כמו במחול קבוע, משרד האוצר נוהג להכניס לטיוטה רפורמות מרחיקות לכת רק כדי להוציא אותן אחר כך. עיזים, בפי העם והפרשנים הכלכליים. לכן מי יודע מה יישאר בפנים. האם באמת בעלי דירות יחויבו לדווח על ההשכרה שלהן? מס של 15 אגורות לק"מ לבעלי מכוניות חשמליות באמת יעצור את המהפכה? משתמשי ביט יוכלו להעביר כסף לפייבוקס? האם בקרוב נקנה ביצים ובשר בזול בגלל הקלות בייבוא? אין לדעת.

בעיקר מציג החוק הצצה אל נהיות הלב של אנשי האוצר: מדינה שבה עובדים לא יכולים לשבות, מדווחים על כל שקל שנמצא מתחת לבלטות והשוק פתוח לייבוא בלי הגנה על הייצור המקומי.

ביקורת רבה נכתבת פה על ההפיכה המשפטית, מהלך דרמטי שמקודם כאילו מדובר בחקיקת חירום כדי להתמודד עם מגיפה. אולם בפועל מהלך דומה מתרחש ב-37 השנים האחרונות מדי שנה, בניכוי תקציבים דו שנתיים וממשלות שלא מאשרות תקציבים לנוחותן. חבילה עצומה של צעדים שכל אחד מהם צריך לקבל יחס נפרד ומעמיק, נארזות בחבילה אחת ומשוגרות לחלל האוויר. חברי הכנסת מנהלים דיונים שונים, הקואליציה מעבירה את התקציב ואת החוק כי זה מה שקואליציות רוצות לעשות, וזהו.

אם הכנסת רוצה לחזור להיות בית מחוקקים, ולא חותמת גומי, אולי כדאי לשקול חזרה אל הנוהל הישן, שבו כל חוק מקבל את היחס המגיע לו. זאת משילות אמיתית.