מתי ניזכר שעליות מחירים זה רע?
"הזמנים השתנו, כולם מעלים מחירים", אמר מנהל ברשת מזון גדולה בשיחה עם מנהל של אחד הסניפים במרכז, בשיחה שהתנהלה בחופשיות בין הלקוחות. "מה, לקוח ילך למקום אחר בשביל לחסוך שקל?", המשיך ותיאר כיצד סניף נקי ונוח יפצה על הזינוק ביוקר המחיה. עצוב היה לשמוע את הדברים ברשת שרק לפני שנה התפרסמה כשניהלה מאבקים מתוקשרים נגד ספקים שדרשו להעלות מחירים.
הזמנים שבהם גופים במשק ניהלו מאבקים נגד עליות מחירים באמת חלפו. גם השבוע הגיעו הודעות ההתייקרות בזו אחר זו: יוניליוור הכריזה שתעלה את מחירי מוצרי הגלידה והשוקולד ב-4.7% עד 15%. אחריה הצטרפה אסם-נסטלה לגל ההתייקרויות, כשהכריזה על עליית מחירים בטווח של 3%-9% ועוד הקפידה לציין ש"רובם מיוצרים במפעלי התעשייה בדרום".
נזכיר שבתחילת החודש העלו שסטוביץ, יכין ובית השיטה מחירים ב-20% לכל היותר ושטראוס העלתה מחירים בלא יותר מ-25%. גם ויליפוד, סוגת וויסוצקי הצרפו לחגיגה. ברגע האחרון הצטרפה אתמול רולדין למייקרות. ואלה הם רק השחקנים הגדולים שפרסמו את ההתייקרויות. באופן כללי, הצרכן הישראלי הממוצע שרוכש היום בסופר משלם יותר.
כאן שוב המקום להזכיר שהסיבות שמציינים היצרניות והיבואנים להעלאת מחירים מתגלות פעם אחר פעם כמופרכות. רק השבוע פרסמו בנק הפועלים ובית ההשקעות מיטב נתונים שלפיהם מחירי חומרי הגלם דווקא ירדו. מדד ייצור המזון, שבוחן את עלות ייצור המזון המקומית, ירד בחודש דצמבר ב-0.5%, ירידה שנייה ברציפות.
סיכמה את זה יפה לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, בוועדת הכספים: "השקל חזק, מחירי הנפט ירדו, מחירי השינוע לא רלוונטיים, כי רוב המזון מגיע מאירופה. אין באמת עילה אמיתית להעלאת מחירים".
אלא שכפי שאמר אותו מנהל, הזמנים השתנו. כשהיבואנים והיצרנים ניסו להעלות מחירים ב-2022, הם נתקלו בהתנגדות חריפה של רשתות השיווק ושל הממשלה. עכשיו הרשתות מתגעגעות לרווחים הגדולים מתקופת הסגרים, הממשלה לא עשתה מהלך ממשי בנידון עוד לפני המלחמה והציבור עסוק בחרדה קיומית ופחות מתעניין. זמן טוב להרוויח כסף.
יש מקום לבוא בטענות לחברות המזון שמנצלות את השעה הקשה ביותר של המדינה כדי להרוויח. אבל זה טבען של חברות, בעיקר כאלה שקשורות לתאגידי ענק שלא רואים הרבה מעבר לשורת הרווח. את הטענות העיקריות צריך להפנות אל משרדי הממשלה, וגם אל הצרכן, שאולי ייזכר מתישהו להעניש את החברות האלה בדרך היחידה האפשרית: להפסיק לקנות את המוצרים שלהם.
מלחמה? תקציב? קמפיין הבחירות חשוב יותר
זה היה שבוע עמוס לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אלא שנדמה שמעט מאוד אנרגיות הושקעו במעשים שמיטיבים עם כלל הציבור הישראלי.
בתחילת השבוע עשה שר האוצר כמיטב יכולתו לחבל בהגנה של ישראל בהאג והשתתף בכנס "חידוש ההתיישבות בעזה". בעוד שבחו"ל נשבעים הנציגים הישראלים שישראל מוסרית ובכלל לא מתכננת גירוש של אוכלוסייה, ישבו חברי כנסת ושרים בממשלה ודיברו בגלוי על טרנספר עם או בלי הסכמה. בעוד מפוני העוטף עדיין מנסים להבין איך ימשיכו את חייהם, וחיילי צה"ל נהרגים כמעט בכל יום, בבנייני האומה בירושלים חגגו בריקודים גירוש, סיפוח ויישוב.
האם באמת הישראלים שגרו בעבר בנצרים יכולים להתחיל לארוז לקראת מעבר? קשה לנו להאמין. מבחינת המשתתפים כל מה שמתרחש בעולם פחות חשוב. העיקר ששולי הימין הקיצוני ישימו את הפתק הנכון בקלפי ואף שר לא ייחשד בממלכתיות או חלילה ב"דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
ביום רביעי עלה שר האוצר על דוכן הנואמים בכנסת, ונזף בחברי האופוזיציה (וחברת קואליציה אחת), שהגישו הצעת חוק שנועדה לסגור משרדי ממשלה ותקני שר מיותרים. כיוון שמשרד האוצר עצמו תומך בצמצום, ובעצם גם הוא עצמו תמך בכך בעבר, נותר סמוטריץ' עם הפופוליזם הזול. "כשאתם צועקים כאן, האם אנחנו צורבים בתודעה של סינוואר שהוא נחלש, שאנחנו חזקים, מאוחדים והולכים להשמיד אותו ולהחזיר את החטופים?", אמר במליאת הכנסת.
אין לסמוטריץ' עניין באחדות, והכנס המביש שנערך בתחילת השבוע רק מבהיר זאת. בשעה הקשה הזו, פניו נשואות אל הפוליטיקה. לכן אין לו בעיה לעכב את הגשת התקציב לשנת 2024 לכנסת בניגוד לחוק מהסיבה הסקטוריאלית ביותר: הכספים הקואליציוניים, היקרים ביותר לליבם של חברי הקואליציה, טרם זכו לאישור הייעוץ המשפטי, כפי שמוגדר בחוק לכספים שלא נמצאים בתקציב. מדובר בהפרה של החוק, שקובע שהממשלה צריכה להגיש לכנסת תקציב מעודכן עד 20 בינואר.
טוב, מה עושים עניין מאיזה תקציב. אפשר לחשוב. הרי בסוף הוא יעבור, הצבא יקבל את הכסף שלו וגם המורים החרדים וגם החבר'ה מעבר לקו הירוק. אבל שר האוצר ממשיך לעכב את הגשת התקציב כדי להחביא את אותם כספים קואליציוניים היטב ולהימנע מביקורת ציבורית, שתתעורר ודאי אם וכאשר יאושרו בהמשך הדרך.
מעבר לעובדה ששר האוצר מתעסק באינטרסים צרים בזמן מצוקה לאומית, הפגיעה של המעשים שלו, של נתניהו ושל שאר שותפות הקואליציה תורגש לעוד שנים רבות. זאת לא רק המהפכה החינוכית שמתעדפת בין היתר חינוך מגזרי לא מפוקח שלא מחויב לבדל של תרומה למשק. הבעיה העיקרית היא חוסר האמון שיוצרת תחושת ביזת הקופה שמקננת בציבור כבר שנה. כשחלק עצום מהציבור כבר לא מאמין שהממשלה עוסקת בעיקר בחלוקת הכסף שלו למקורבים (ולא משנה שמדובר בפועל בחלק קטן, יחסית, מהתקציב), הוא מאבד את האמון שלו במערכת הציבורית כולה. הוא מאבד את הרצון שלו לתרום למדינה כדי שזו תפתח את המערכות הציבוריות שהיא זקוקה לה כדי להמשיך ולהתקיים. החברה מתפרקת לחלקיקים וכל אחד דואג לעצמו. זה לא המתכון למדינה בריאה וחזקה.
אבל היי, מה אתם עושים עניין? העיקר שהמנדטים יגיעו למקום הנכון.
בגוגל רוצים שגם הפדיקוריסטית תעבור לאונליין
ליותר מ-50% מהעסקים המקוונים כלל אין חנות פיזית. כך עולה מסקר שערכו גוגל וישראכרט אחרי עשור של פעילות במסגרת אירועי ShoppingIL שמתרחשים בחודש נובמבר ופותחים את חגיגת הקניות הידועה שמשתרעת על פני חודש שלם.
הנתון הזה הוא מדהים. מצד אחד היינו מצפים שאחרי עשור, כולל הקורונה, כל בעל עסק יבין ש"אם הוא לא שם הוא לא קיים". מהצד השני, למה באמת רינה, פדיקוריסטית מהוד השרון, צריכה אתר?
"קודם כל אנשים חושבים שאתר עולה עשרות אלפי שקלים, כמו פעם, וזה בכלל לא נכון. היום תמורת 500 שקלים בחודש לכל אחד יכול להיות אתר מכובד שבו הוא יכול לפרסם את עצמו", מסבירים בישראכרט. "דבר שני, אם נלך על הדוגמה של רינה – מספיק שתהיה לה אפליקציה לניהול תורים, כזאת אוטומטית שלקוח יכול להיכנס ולקבוע תור בעצמו, אפילו בלי לשלם מראש - זה מקפיץ לה את העסק ונחשב שהיא אונליין".
את הנתונים הבאים צריך כל בעל עסק קטן לפנים. על פי המחקר הישראלים מביעים אמון ותמיכה בעסקים המקוונים המקומיים: 77% מעידים שהם מעדיפים לקנות כחול לבן ואכן 64% מהעסקאות המקוונות מתבצעות באתרים ישראלים. 60% מהחיפושים ברשת הם אחר מותגים ישראלים. מאז תקופת הקורונה העידו 68% מהישראלים שהם מבצעים שיעור גדול יותר מהקניות שלהם באינטרנט.
ומי שלא יודע מהיכן להתחיל? בגלל זה גוגל מנהלת לאורך השנה את קהילת העסקים של ShoppingIL. ההצטרפות היא חינמית, והרישום מתחיל במרץ דרך האתר. עסקים שנרשמים מקבלים, מלבד פריסת החסות של גוגל ונטוורקינג, גם שיעורים בנושאי הקמת אתרים, חווית משתמש, שיווק והדגש הכי גדול שיהיה השנה: איך מטמיעים את ה- AI בתוך העסק.
"זה אולי נשמע לך מוזר אבל כל תחום ה-AI ממש נועד לעסקים קטנים שאין להם כוח אדם מיותר או עלויות שיווק ולוגיסטיות מיותרות", מסבירה נטלי טנא, מנהלת קהילת העסקים של ShoppingIL. "ההתמקדות שתהיה השנה חשובה במיוחד לעסקים קטנים כי העולם צועד לשם ואף אחד לא רוצה או צריך להישאר מאחור".