משרדי הממשלה נזכרו בפלאי הטכנולוגיה
מה אתם יודעים? השנה היא 2024 וסוף סוף גילו משרדי הממשלה שאפשר לחלוק בנתונים ביניהם מבלי לטרטר את האזרח הקטן.
הפעם מדובר בבשורה משמחת במיוחד לבעלי העסקים הקטנים החדשים: שיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי לבין רשות המסים ומערך הדיגיטל הלאומי, הביא לפתיחת שירות חדש לפתיחת עסק. במסגרת השירות תתאפשר פתיחת תיק עצמאי משותפת בביטוח הלאומי ובכלל מערכי המס. מס הכנסה, מע"מ וניכויים, והכל בפעולה אחת, במקום פתיחת תיק בכל מערך בנפרד. אמריקה!
כבר שנים מדברים על ייעול הביורוקרטיה לעסקים הקטנים ועכשיו סוף סוף זה קורה.
זה התחיל בינואר השנה, אז נכנסה לתוקף רפורמת "עוסק זעיר". הרפורמה נועדה לפשט את הליכי עשיית העסקים בישראל על ידי כך שהיא תפשט באופן משמעותי את עולם המסים למאות אלפי עסקים קטנים ותפטור אותם מחובות שונות, כמו הגשת דו"ח שנתי, דרישת הכרה בהוצאות שונות ותשלום מקדמות למס הכנסה.
על פי הרפורמה, "עוסק זעיר" יהיה זכאי לנכות מהכנסותיו שיעור הוצאה נורמטיבי של 30% מהמחזור, במקום לדרוש ניכוי הוצאות בפועל. ברוב המקרים, הכרה זו תחסוך מאותם עסקים את החובה להגיש דו"ח שנתי ולדרוש הכרה בהוצאות. כמו כן, ברוב המקרים תייתר הכרה זו את הצורך בתשלום מקדמות מס הכנסה.
עוד הקלה שאושרה השנה בחוק היא הגדלת מחזור העסקאות במע"מ של "עוסק פטור" בשנת 2024 שעלה ל-120,000 שקלים, במקום 107,162 שקלים בשנת 2023.
כעת ניתן לפתוח עוסק פטור או עוסק מורשה בקלות ופעם אחת הן באמצעות מערכת מייצגים (רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין) של רשות המסים ("מפתח") והן באופן עצמאי דרך אתר האינטרנט של רשות המסים.
בעת פתיחה מקוונת של תיק עוסק פטור בשירות עצמי, יידרש בעל העסק להזין נתונים שעל בסיסם ייקבע אם יש צורך בפתיחת תיק גם בביטוח הלאומי. במידה וכן, תועבר הודעה ישירה ממערכות רשות המסים למערכות הביטוח הלאומי והעדכון יתבצע באופן אוטומטי.
צעד קטן לביורוקרטיה - צעד גדול לבעלי העסקים.
הרפורמה החדשה תוזיל עלויות? לא בטוח בכלל ובטח לא בעתיד הקרוב
כן, שוב אנחנו דנים ברפורמה הבלתי נגמרת שניר ברקת משווק כבר שנתיים, אבל בפועל לא קורה כלום. השבוע היא שוב אושרה בוועדה נוספת לקראת קריאה שנייה ושלישית, אך משום מה כבר שני מושבים של הכנסת שזה פשוט לא קורה
משרד הכלכלה, בראשות השר ניר ברקת, טרח ושיווק היטב את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" עם הבטחות שהיא תביא להפחתת יוקר המחיה בישראל. ההוזלה ליבואנים ברורה: הרפורמה למעשה מסירה מהם את עלות הבדיקות בישראל, שמהוות כ-10%-12% מעלות המוצר, כמו גם את עלות האחסון בספינות שמחכות בנמל לאישור התקינה כדי לפרוק את המוצרים. כך, מקווים במשרד הכלכלה, יוזלו גם המחירים לצרכן.
המטרה הסופית היא שהתחרות בין מחירי הייבוא ליצרנים המקומיים תביא להורדת מחירים גם של המוצרים המיובאים וגם של המוצרים המקומיים. ברקת הבטיח הוזלה של עד 500 שקלים למשפחה. אלא שגורמים מקצועיים הרימו גבה וטענו בתגובה כי ללא פיקוח הדוק ופתיחת שוק אמיתית ליבואנים קטנים, לא בטוח שהחיסכון הזה של היבואנים יתגלגל בכלל לצרכן.
בינתיים מי שממהר לגזור קופון הוא שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, שרפורמת ייבוא מוצרי החשמל אושרה והיא תחל בראשון לינואר 2025, בעוד שאר המשרדים (בריאות, לדוגמה) עדיין מתעכבים באישור התקנים והכנסת החריגות ונראה כי ייקח לפחות עוד שנתיים עד שנראה משהו בפועל.
אבל מה אכפת לממשלה – יש לה דברים יותר דחופים להתעסק איתם, ואנחנו לא מתכוונים למלחמה.
להוציא מיליארדים ועדיין להישאר עם פקקי ענק
בקבוצת וואטסאפ שכונתית באחת מערי המרכז, מדד המירמור היה גבוה מהרגיל. תכנית חדשה לבניית נתיב תחבורה ציבורית צפויה לחסום את הכניסה הצפונית לעיר לא פחות מ-4 חודשים. המשמעות ברורה: פקקים ועוד פקקים, שיצטרפו לפקקים מצידה השני של העיר, שבו נסלל באיטיות מתסכלת עוד קו של הרכבת הקלה.
"סוללים כבישים לתחבורה ציבורית אבל להוסיף אוטובוסים לקווים הקיימים לא, להוסיף עוד קווים לא, להוסיף תחבורה ציבורית בשבת לא", כתב אחד מתושבי השכונה בתסכול. "אז עוד רעש, פקקים ונתיבים ריקים".
שרים וראשי ערים אוהבים סלילת כבישים. אמנם תקופת העבודות מאתגרת ומעוררת תלונות מצד תושבים, אבל את התוצאה הסופית אפשר לחגוג בטקס רב רושם, ולהצביע על התוצאה המוגמרת שוב ושוב בבוא הבחירות. לעומת זאת, שיפור של התחבורה הציבורית על ידי פתרון הבעיות הקשות שלה הוא מועיל לתושבי הערים, אבל קשה לנצל אותו לטובת קידום עצמי.
תושבי המרכז משלמים מחיר יקר על העבודות. אפשר לשאול את כל בעלי החנויות שספגו הפסדי עתק בזמן בניית הקו האדום של הרכבת הקלה. או שפשוט אפשר לדבר עם תושבי אזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, שבילו השבוע 18 שעות ללא חשמל בשיא החום בגלל קבלן עפר שעובד בשירות נת"ע שפגע בכבל לא נכון במקום הלא נכון.
וכך מוצאים את עצמם תושבי המרכז מתמודדים עם פקקים שלא נגמרים, שאיש לא באמת עושה מאמץ לטפל בהם. במקום ליצור תחבורה ציבורית יעילה, במשרד התחבורה ממשיכים לקדם נתיבים מהירים בכניסה לת"א ומעודדים שימוש ברכב פרטי.
שרת התחבורה מירי רגב, כשהיא סוף סוף עוסקת באמת בענייני משרדה, מתכוונת לסכל את "אגרת הגודש" מאחורי גבו של משרד האוצר. שם התנו את תוספת התקציב לתגבור תדירות האוטובוסים באגרה. התוצאה: באוצר מקדמים את אגרת הגודש בלי רגב, והתקציב לא הגיע. הציבור ישלם ולא יקבל כלום.
זיכרון קצר, נזק ארוך
כנראה שהדבר היחיד הטוב שאפשר לכתוב על ניצחון אפשרי של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב הוא שלפחות זו תהיה הפעם האחרונה שהוא ייבחר. מנגד, מצמרר לחשוב על היורש שלו לאחר שיפרוש סוף סוף.
הנשיא לשעבר עדיין מצוי בשלל עימותים משפטיים בנושא שוחד וניסיון להטות את הבחירות הקודמות. בסיבוב הניצחון שלו השבוע בוועידה הרפובליקנית התכנסו כל האנשים שהעליב בעבר בכינויים כמעט בלתי נסבלים כדי להודות לאלוהים שהוא המועמד לנשיאות. מבט אל האירוע הזה הוא מבחן בחשיבה מורכבת. טראמפ הוא אכן קורבן של ניסיון התנקשות, מהסוג שאסור שיקרו לאף אדם. אבל העובדה שניסיון ההתנקשות בו הוא פשע חמור שטוב שנכשל, לא הופכת את טראמפ למועמד טוב לנשיאות. אפילו לא למועמד סביר.
הבוחר האמריקאי שכח משום מה את כל הסיבות שהובילו מיליונים אל הקלפיות כדי להעיף את טראמפ מהבית הלבן בפעם הקודמת. השקרים, המדיניות התועלתנית והקיצונית, החיבה לדיקטטורים שנהנים לראות את קריסתה של האימפריה האמריקאית, קידום מקורבים ויחס מזלזל לדמוקרטיה. כל הבטחות הבחירות שלו לעתיד מעידות שבפעם הבאה הטראמפ ההוא יחזור, רק בגרסה גרועה יותר. אפשר לציין רק את "פרויקט 2025", קואליציה של ארגונים שמרניים, כולם תומכי טראמפ, שמאיימים בפשטות לפרק את הדמוקרטיה האמריקאית ולהפוך אותה למדינה נוצרית, אנטי נשית ואפילו אנטישמית.
אפשר להמשיך עוד ועוד בנושאי מדיניות, אבל נתמקד במה שמרים או מוריד ראשי מדינה יותר מהכל: כלכלה. גם כאן, כהונה שנייה של טראמפ מסתמנת כחדשות רעות עבור האמריקאים כולם. מחקר של חברת Moody's Analytics, חברה אחות של סוכנות הדירוג, שבדק שורה של תרחישים שונים לגבי תוצאות הבחירות בארה"ב, מזהיר מפני אינפלציה, מיתון ועלייה באבטלה אם טראמפ יישם את תכניתו הכלכלית במלואה. התכנית הזו כוללת הטלת מכסים גבוהים על ייבוא, גירוש המוני של מהגרים לא חוקיים והקלות מס לעשירים.
לכאורה, עוד מאותו הדבר של טראמפ הקודם. אלא שטראמפ ירש ב-2016 כלכלה אחרת, עם ריבית נמוכה ואינפלציה מרוסנת. מבקריה של התכנית מזהירים מפני תוצאות הפוכות להצהרות הקמפיין. מי שישלם את המכס הגבוה הם הצרכנים. העשירים יגדילו את הונם בעוד משקי הבית בעלי ההכנסה הבינונית והגבוהה יסבלו. ההשקעות הציבוריות יתדלדלו, שלא לדבר על חיסול המאבק בשינויי האקלים.
כשבאמריקה מתחוללת סופה כלכלית, במדינה הקטנה במזרח התיכון שתלויה בה צריכים גם כן לדאוג. לא בטוח שלטראמפ יהיה אכפת מספיק בשביל לכלול גם אותנו בתכניות שלו.
האם האזהרות האלה יגרמו למצביע האמריקאי לחשוב פעמיים? לא בטוח. על הלך הרוח באמריקה מעידה האנקדוטה הבאה: הלן קומפרטור, אשתו של תומך טראמפ שנרצח בניסיון ההתנקשות, קורי קומפרטור, סיפרה לניו יורק פוסט ביום שני שטראמפ לא יצר איתה קשר. בעקבות הפרסום, טראמפ התקשר. מי שדווקא כן דאג להתעניין בשלומה היה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. אלא שהלן סירבה לשוחח עם הנשיא. היא אמנם הבהירה שהיא לא מאשימה אותו בדבר אבל אמרה: "לא רציתי לדבר איתו. בעלי היה רפובליקני מושבע, הוא לא היה רוצה שאדבר איתו".