כשמספר המכוניות על הכביש זינק בעשור וחצי האחרון ב–69%, כשהקילומטראז' הלאומי גדל ב–50% וכששטח הכבישים גדל באותה התקופה ב–40% בלבד — התוצאה היא בלתי־נמנעת: עוד ועוד פקקי תנועה, שמתארכים והולכים, ומשפיעים על סדר היום הפרטי והלאומי.
אין זה משנה אם אתם עושים את דרככם לעבודה במכונית הפרטית או בתחבורה הציבורית — סביר שכולכם תיפגשו בשלב כלשהו של הדרך בפקק תנועה מתיש ומתסכל, כבר ביציאה מהשכונה, ביציאה מהעיר, בדרך הבין־עירונית או בק"מ האחרון שנותר עד לשער הכניסה ליעד.
לכל נהג ונוסע יש את הפקק השנוא עליהם ביותר, זה שבו הם מכלים את מיטב שעות הבוקר או אחר הצהריים. לקראת ועידת אשדוד לתחבורה 2017 — שתיערך מחר בשיתוף הארץ־TheMarker, ותנסה להתחקות אחר הגורמים לגודש בדרכים ולהציף את הפתרונות המגוונים לו — מיפינו את עומסי התנועה הכבדים ביותר בכבישי ישראל, אלה שנהפכו לחלק בלתי־נפרד משגרת יומם של מיליוני ישראלים, ועוד לא אמרו את המלה האחרונה בשיבוש אורחות חיינו.
במיפוי נעזרנו בנתונים שנאספו בשנים האחרונות בלמ"ס ובמשרד התחבורה לצד נתוני חברת ווייז - במטרה לסמן את עשרת הפקקים "הנוראיים" ביותר שמככבים מדי בוקר בדיווחי התנועה. לכל אחד צירפנו את הסיבות לו, וכן את הפתרונות שהממשלה מבטיחה בימים אלה עבור התקועים בו.
כביש 5: שעה וחצי מראש העין לתל אביב
מקטע: ירקון־מורשה
ק"מ: 4.8
מהירות ממוצעת בין 8:00 ל-9:00: 14 קמ"ש
נפח תנועה: כ–212 אלף כלי רכב (לפי נתוני הלמ"ס ל–2011)
צומת גלילות משמש כשער הצפוני לתל אביב וגוש דן, ומחבר בין הדרכים הראשיות כביש 5, נתיבי איילון, כביש החוף ודרך נמיר בתל אביב. עקב כך, מחלף גלילות מעורב בכמה וכמה פקקים שונים מדי יום.
הראשון בפקקי גלילות הוא זה שנמתח אליה מדי בוקר בין 8:00 ל–9:00 ממחלף קסם במזרח, לאורך כביש 5. בשנים אלה מדובר באחד הפקקים שצוברים הכי הרבה תאוצה — או בעצם נהפכים אטיים עוד יותר — עם אכלוס פרויקטי מגורים חדשים בראש העין, פתח תקוה ויישובי מזרח השרון.
דירוג שערכו במינהלת התכנון של משרד התחבורה (מת"ל) לכבישים הבין־עירוניים שהתנועה בהם היא האטית ביותר — על סמך מדידות תנועה בשעות הבוקר — מציב את קטע הכביש בין מחלף ירקון למחלף מורשה במקום השני (אחרי איילון צפון). כלי הרכב הממונעים במקטע זה מתגלגלים במהירות של ריצה קלה — 13.7 קמ"ש בלבד.
15 הק"מ בין קסם לגלילות, השקולים לשיוט רגוע של כ–10 דקות בכביש פתוח, אורכים 40–50 דקות בשעות השיא. נהג שייצא מהחניה הצמודה לביתו בראש העין עלול לבלות שעה וחצי ויותר ברכבו עד שיגיע לדלת המשרד במרכז תל אביב, וגם זה בהנחה שמחכה לו חניה שמורה בעבודה. הדרך חזרה בשעות אחר הצהריים תהיה בדרך כלל פקוקה קצת פחות, והעומס יתפוגג במחלף ירקון.
הפתרון שבדרך: לפני חג הפסח נפתח לכל אורכו כביש הרוחב 531, המקביל לכביש 5. בקרוב יתברר אם החיבור החדש שהוא יוצר בין צירי האורך כביש 6 לכביש החוף, דרך כביש 4 ונתיבי איילון, ישפר במשהו את המצב בכביש 5 ויצמצם את נפח התנועה במחלף גלילות. כמובן, הסטת חלק מהתנועה מכביש 5 ל–531 החדש לא תשנה את העובדה שכל אותן מכוניות יפגשו בסופו של דבר בפקקים בתוך העיר.
לכן, לאורך התוואי של כביש 531 מוקמת "מסילת השרון" של רכבת ישראל, שתחבר לראשונה באמצעות מסילה בין רעננה ורמת השרון לרשת הרכבות הארצית, ותאפשר לנוסעים לזנוח את הרכב הפרטי.
בנוסף, בתוך חמש שנים לפחות אמור לצאת לדרך הפרויקט להקמת נתיבי אגרה לאורך כביש 5, בין מחלף קסם לגלילות, בדומה לנתיב המהיר בכביש 1. לאורך הנתיב — במחלף מורשה וככל הנראה גם בקסם — יוקמו חניוני חנה וסע, מהם ייצאו שאטלים חינמיים למוקדי תעסוקה מרכזיים.
בניסיון נוסף להסיט את הנהגים מהמכוניות הפרטיות לתחבורה הציבורית אמורים בתוך שנתיים־שלוש להיסלל נתיבים ייעודיים לאוטובוסים (נת"צים) במסלול כמעט רצוף בין רעננה, כפר סבא, הרצליה, רמת השרון ומשם לתל אביב.
כביש החוף: הפקק של המדינה
מקטע: פולג־כפר שמריהו
ק"מ: 11.7 ק"מ
נפח תנועה יומי: כ–154 אלף כלי רכב
לנהגים המגיעים לתל אביב מכיוון צפון, דרך כביש החוף (כביש 2), מצפים פקקים בכמה נקודות שונות. המכשול הראשון שבו נתקלת התנועה הוא במחלף אולגה. נוסעים רבים מאזור חדרה מצטרפים במחלף זה לכביש, שבמקטע זה — שמתחיל בזכרון יעקב ומסתיים בחבצלת השרון — סלול על שני נתיבים בלבד לכל כיוון, שלא עומדים בעומס.
לפעמים נרשמת ממחלף ינאי הפוגה מתונה בעומסים, רק כדי לטפח תקוות שווא בלבבות הנהגים שהגרוע מכל כבר מאחוריהם. הפקק מתחדש מיד אחר כך, בנתניה. חצי שעה של נסיעה ב–14 ק"מ בין מחלף נתניה ליקום הוא פרק זמן שכיח, וההשתרכות ממשיכה עד מחלף רבין (מחלף כפר שמריהו).
בדרך חזרה מהעבודה או מהלימודים במרכז לערי השרון וחיפה דרך כביש החוף, העומס מתחיל כבר בגלילות ונמשך עד אזור שפיים. בהמשך מתחדשים העומסים מנתניה עד מחלף ינאי לפחות.
הפתרונות שבדרך: כבר לפני עשר שנים הוכרז כתוכנית תשתית־לאומית הפרויקט להרחבת כביש החוף בנתיב אחד מכל כיוון בקטע שבין חבצלת השרון לחדרה, ובהמשך לזכרון יעקב. רק בחודשים האחרונים השתחררה התוכנית להשלמת נתיב שלישי בכביש מפקקי הביורוקרטיה והתכנון, אבל תלויה נגדה עתירה בבג"ץ מצד תושבי הסביבה.
גם כביש החוף נמצא בתוכנית להקמת רשת נתיבי אגרה ומערכי חנה וסע מסביב למטרופולין תל אביב, המרכזת כמחצית ממקומות העבודה בישראל. הנתיב יתחיל מאזור קיבוץ געש בחלקו הצפוני, ימשיך לגלילות, ושם יתחבר עם הנתיב המהיר שיוקם באיילון ועם הנתיב המקביל בכביש 5. בינתיים, פתרון פשוט ויעיל שמיושם בשנים האחרונות הוא נתיב תחבורה ציבורית בשוליים הימניים של כביש החוף.
כביש 1: לאספלט אין סיכוי לעמוד בביקוש
מקטע: גנות־קיבוץ גלויות
ק"מ: 4.7
מהירות ממוצעת בין 8:00 ל-9:00: 14 קמ"ש
נפח תנועה יומי: כ–133 אלף כלי רכב
בין מחלף בן־גוריון לכניסה הדרומית לתל אביב בכביש 1, מימינו של הנתיב המהיר, שוכנים הנתיבים האטיים. את הפקק הזה חולקים תושבי ירושלים, מודיעין, בית שמש, ראשון לציון, בקעת אונו והיישובים הרבים שביניהן. ביום חול ממוצע עוברים 133 אלף כלי רכב בכביש 1, בין מחלף גנות למחלף קיבוץ גלויות בתל אביב — כך לפי נתוני הלמ"ס ל–2015. אלה מהם שנוסעים במקטע זה בשעות 8:00–9:00 מגיעים למהירות ממוצעת של כ–14 קמ"ש בלבד.
הקיבולת המרבית של קטע הכביש מגנות לתל אביב, לשני הכיוונים, היא כ–8,500 כלי רכב בשעה. אין לאספלט סיכוי לעמוד בביקושים — ובנתיב האגרה מעדכנים את התעריפים ליותר מ–100 שקל לנסיעה בודדת.
בצדו השני של כביש 1, בכניסה לירושלים, המצב לא טוב בהרבה. פתיחת מנהרות הראל בתחילת השנה איכזבה רבים מן הנהגים, כאשר התבדו הציפיות לקיצוץ משמעותי בזמני הנסיעה לבירה. בסופו של דבר, כולם נתקעים באותם הרמזורים בכניסה לעיר. עובדה זו לא תשתנה גם עם פתיחת הנתיב השלישי במנהרות ובגשר מוצא, המתוכננת לשבועות הקרובים. לכל היותר, השלמת כביש 1 החדש תצמצם את הפקקים בתוך המנהרה עצמה, ותאפשר לכל המכוניות שמתדפקות על שערי ירושלים לגדוש את גינות סחרוב וכביש בגין בבת אחת, ללא הוויסות הטבעי שיצרו הפקקים במתכונתו המוקדמת של כביש ירושלים־תל אביב.
בתום כל יום עבודה נרשמים ביציאה מירושלים עומסים כבדים מגינות סחרוב ועד מנהרות הראל. בכיוון השני, לנוסעים מזרחה, התנועה מאטה כבר ממחלף ענבה, או לכל הפחות מחמד.
הפתרונות שבדרך: הפתרון הבולט ביותר הוא כמובן קו הרכבת המהיר שמוקם בימים אלה בין תל אביב לירושלים. הפרויקט המורכב נדחה כבר כמה פעמים בעבר, וקיים חשש סביר שיידחה פעם נוספת, מעבר למועד ההשקה הרשמי שנקבע למארס 2018. בינתיים, צצו בשטח התארגנויות לנסיעות משותפות (קארפול) לתל אביב דרך הנתיב המהיר, שמתיר נסיעה חינם למכוניות עם שלושה־ארבעה נוסעים (תלוי בשעה).
פתרון אחר לגודש התנועה בדרך לירושלים יושג בעוד חמש שנים, לאחר סלילת כביש הגישה החדש לירושלים, כביש 16, שיחבר בין מוצא לדרך בגין.
כמו כן, הקמת הקומה השנייה לחניון החנה וסע של הנתיב המהיר בשפירים, שמתקדמת בעצלתיים במוסדות המדינה כבר ארבע שנים, תאפשר הכפלה של מקומות החנייה במגרש ל–4,000 — והוצאה של שני קווי שאטלים חדשים לאזורי התעסוקה בתל אביב.
בהמשך, שני הקווים הבאים של הרכבת הקלה במטרופולין, הקו הסגול והקו הירוק שמיועדים להיחנך בעוד כעשור, יוכלו להחליף רבות מהמכוניות שיוצאות כיום מאזורי ראשון לציון ובקעת אונו לתל אביב.
נתיבי איילון: עמוס כל היום
מקטע: וולפסון־קיבוץ גלויות
ק"מ: 3.4
מהירות ממוצעת בין 8:00 ל-9:00: 12 קמ"ש
נפח תנועה יומי: כ–201 אלף כלי רכב בין קיבוץ גלויות ללה גוארדיה
התנועה באיילון צפון בבוקר היא האטית ביותר מבין כלל הכבישים הבין־עירוניים בישראל, במקטע שבין מחלף וולפסון למחלף קיבוץ גלויות. המכוניות משתרכות זו אחר זו במהירות ממוצעת של 12.1 קמ"ש בלבד בקטע כביש זה, בשעות 8:00–9:00 — כך עולה מנתוני מת"ל.
בכל יום חול נכנסים לנתיבי איילון כ–700 אלף כלי רכב. זהו זינוק של 55% במספר כלי הרכב מאז שנת 2000 בכביש כולו, ושל 22% בקטעים המרכזיים, בין כביש 1 לגלילות באיילון צפון, ומהרצליה לקיבוץ גלויות באיילון דרום. רוב כלי הרכב מתוזמן לאותן שעות שיא קבועות בבוקר ואחר הצהריים. ואולם בצמד האיילונים, שחוצים את מטרופולין גוש דן, התנועה הכבדה נמשכת לאורך כל היום.
כבר ב–6:30 בבוקר מתחילים להצטבר נחילי המכוניות באיילון צפון, מראשון לציון עד מחלף לה גוארדיה. עד מהרה הם מתארכים עד מחלף ארלוזורוב, המוביל למרכז תל אביב ולמתחם הבורסה ברמת גן.
הפקקים באיילון דרום מתייצבים לעבודה מעט מאוחר יותר ממקביליהם מעבר לגדר ההפרדה, ומתרכזים בין רוקח בצפון תל אביב ללה גוארדיה. אלא שהפקקים במקטע הזה לא נעלמים לפני שעות הערב המאוחרות, כאשר הם מתעצמים לקראת סוף היום.
פקק הערב הטיפוסי באיילון לכיוון צפון יתחיל בחולון ויחל להשתחרר בלה גוארדיה במקרה הטוב, או בגלילות במקרה הרע.
הפתרונות שבדרך: לאורך נחל איילון אמור לקום נתיב מהיר נוסף, מראשון לציון בדרום ועד גלילות בצפון. הפרויקט אמור להיחנך ב–2022, ויקיף חניון חנה וסע בראשון לציון, עם שאטלים חינמיים שיסיעו את החונים בו לתל אביב דרך הנתיב המהיר.
אפילו הרכבות תקועות בפקק באיילון. הפרויקט המורכב והיקר (כ–5 מיליארד שקל) להוספת מסילה רביעית בתוואי העמוס ביותר של רכבת ישראל אושר בסוף השנה שעברה בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל).
עוד פתרון לטווח הבינוני הוא הקו הירוק של הרכבת הקלה בגוש דן, המיועד להיפתח לתנועת הנוסעים ב–2024. הקו יחבר בין בת ים, חולון ושולי ראשון לציון בקצהו הדרומי, לבין הרצליה בצפון — דרך מוקדי תעסוקה רבים בתל אביב.
הקו הירוק ייסע מעל פני הקרקע ברובו. במטרה לחלץ את הפקק בטווח הרחוק יותר, בודקים בממשלה אפשרות להקמת קו מטרו ראשון (הקו הצהוב) לרכבת תחתית, מחולון בדרום ועד הרצליה והוד השרון בצפון.
במשרד התחבורה עובדים כיום על תוכנית בשם "מהיר לעיר", שמטרתה לרשת את גוש דן בתוך שלוש שנים בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים), שיפתחו צירי מילוט מהפקקים לאוטובוסים והמוניות, וכך להפכם לאטרקטיביים יותר בעיני נהגים רבים, שכיום עושים את דרכם הקבועה לתל אביב ברכב הפרטי, דרך נתיבי איילון. הנת"צים האלה צפויים לעבור בין היתר, בהרצליה וברמת השרון, במבואות הצפוניים של איילון, וכן בראשון לציון, בת ים וחולון בסמוך לקצה הדרומי של הנתיבים.
כבישים 70 ו-65: הפקק של הצפון
מקטע: התשבי־העמקים
ק"מ: 6.1 ק"מ
נפח תנועה יומי: כ–71 אלף כלי רכב
אורח קבוע בדיווחי התנועה ברדיו הוא כביש מספר 65, המוכר גם ככביש ואדי עארה, העמוס תדירות בין הכפר עארה לאום אל־פחם. סדר גודל של 40–50 אלף כלי רכב חולפים מדי יום בין צומת משמר הגבול עד הכניסה לאום אל־פחם. כביש זה הוא אחד משני עורקי התנועה שחוצים את הכרמל ומחברים בין מישור החוף הצפוני לעמק יזרעאל. הציר השני הוא כביש 70, שמאגף את חיפה והקריות ממזרח. גם כביש זה סתום מדי בוקר וערב בין צומת התשבי לצומת העמקים.
לפי נתוני השלכה המרכזית לסטטיסטיקה האחרונים, 71 אלף כלי רכב עשו ביום ממוצע את המסלול בין שני הצמתים, בכביש שנפחו המרבי הוא כ–5,200 כלי רכב בשעה.
משם הפקקים ממשיכים לטפס במעלה המפה בין חיפה, דרך עכו, ועד לעיר הצפונית במישור החוף, נהריה.
הפתרונות שבדרך: בנובמבר 2018 תחל פתיחה הדרגתית של המקטע הצפוני של כביש חוצה ישראל (כביש 6), מיקנעם ועד מחלף סומך. הכביש יחפוף בחלקים מסוימים לכביש 70 העמוס, ויאפשר לנהגים נסיעה במנהרה שנפרצה בשבוע שעבר, בתמורה לשקלים בודדים. במקביל, חברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר) הרחיבה את הכבישים 65 ו–85.
השלמת תחנת הרכבת החדשה בחיפה שוב נדחתה בתוכנית העבודה העדכנית של משרד התחבורה החדשה מינואר 2017 לאוגוסט השנה. העיכובים הביאו לכך שרכבת העמק הושקה בלי שתחובר אל לב המפרץ. גם סיום העבודות להקמת תחנת הרכבת בכרמיאל נדחה בשמונה חודשים, ליוני 2017.
כמו כן, קו הרכבת הקלה הראשון בצפון, בין חיפה לנצרת, מתוכנן להיפתח ב–2025.
כביש 4: להשתגע בגהה
מקטע: גנות־בר־אילן
ק"מ: 5.5
מהירות נסיעה בין 8:00 ל-9:00: 22.5 קמ"ש
נפח תנועה יומי: כ–206 אלף כלי רכב בין גנות למסובים (לפי נתוני הלמ"ס ל–2011)
עם כל הכבוד לפקקים בקצהו הצפוני של כביש 4, אלה שנמצאים במרכזו — המכונה כביש גהה — עוקפים אותם בהליכה. המסלול היומיומי בין מחלפי ראשון לציון צפונה לכיוון גבעת שמואל ואוניברסיטת בר־אילן הוא בין המעצבנים ביותר במדינה. קצב הנסיעה בו מוערך ב–20 קמ"ש בשעות העומס, שמתארכות לא אחת גם לאמצע הצהריים.
לפי נתוני מת"ל, נסיעת הבוקר הקבועה ב–5 הק"מ שבין מחלף חולות למחלף ראשון לציון מתבצעת במהירות ממוצעת של כ–16 קמ"ש.
הממשיכים צפונה יחוו בדרך כלל הקלה החל ממחלף גהה, אם כי גם כאן לא מדובר באוטוסטרדה חופשית, אלא בהתקרבות של המחט בשעון המהירות לסדר גודל של 50–60 קמ"ש. ה"חגיגה" נגמרת בתור לרמזור בצומת רעננה דרום. כדי לחצות את הצומת ולהגיע למחלף רעננה צפון, נדרש להתאזר בסבלנות.
אחר הצהריים מתחזקים הפקקים בכיוון ההפוך, לנוסעים דרומה, כאשר נראה שהמוקד הקשה ביותר הוא מקטע הכביש שבין ממחלף מורשה למחלף מסובים.
הפתרונות שבדרך: עד סוף 2021 אמור להיפתח נתיב תחבורה ציבורית בכביש 4, בין רעננה לפתח תקוה. בנוסף, הקו הסגול של הרכבת הקלה, שיחבר בין יישובי בקעת אונו לתל אביב, אמור להיפתח ב–2024.
ציר ז'בוטינסקי: מחכים לרכבת הקלה
מקטע: גהה־מתחם הבורסה (ברמת גן)
אורך: 4.6 ק"מ
דרך ז'בוטינסקי היא כביש ראשי העובר בלב כמה ערים: פתח תקוה, בני ברק, רמת גן ונכנס לתל אביב ממזרח. לו היתה נאספת סטטיסטיקה לכביש עם הכי הרבה צפירות של מכוניות בישראל, בהחלט ייתכן שז'בוטינסקי היה מוכתר כשיאן.
התנועה בו תזזיתית, צפופה, כלי רכב מסחריים פורקים סחורה בנתיב הימני, הולכי רגל חוצים את הכביש, רוכבי קטנועים וילדים על אופניים חשמליים מזגזגים בין המכוניות התקועות. מול משטרת רמת גן תלוי שלט בעל הכיתוב "זהירות! עיוורים חוצים את הכביש" — אך לעתים נראה שדווקא הנהגים הם אלה שלא מסתכלים על הדרך.
לפני יותר משנה יצאו לדרך העבודות להקמת הרכבת הקלה בגוש דן, שהפכו את ז'בוטינסקי לאתר עבודות אחד גדול. בסמוך לתחנות הרכבת המוקמות לאורך הציר צומצם הכביש לשני נתיבים לכל כיוון — אחד לתחבורה הציבורית ואחד לשאר כלי הרכב. התוצאה: נהגים מדווחים על חצי שעה של נסיעה במסלול הקצרצר שבין דרך בן־גוריון בגבול רמת גן־בני ברק ועד למתחם הבורסה.
למרות הנת"צ, הנסיעה באוטובוס איזה מקצרת את זמני הנסיעה בהרבה. לא פעם הנתיב חסום על ידי כלי רכב לא מורשים. ניידות משטרה מוצבות במקום כדי לקנוס נהגי מכוניות שמנסים לחתוך מימין דרך הנת"צ, אבל עצם פעולת עצירתם שם מעכבת את התנועה.
הפתרונות שבדרך: הנוסעים ימתינו להשקה הצפויה של הקו האדום של הרכבת הקלה ב–2021–2022, שתעבור בתוואי תת־קרקעי מתחת לז'בוטינסקי.
כביש 431: כביש חדש שמגיע מהר יותר לפקק
מקטע: עין הקורא־ראשונים
אורך: 1.7 ק"מ
מהירות ממוצעת בין 8:00 ל-9:00: פחות מ–50 קמ"ש
נפח תנועה יומי: כ–106 אלף כלי רכב (לפי נתוני הלמ"ס ל–2011)
כביש 431 מספק את אחד מצווארי הבקבוק בכניסה למחלף מבוא איילון. ברוב שעות היום מתבצעת התנועה בקטע שבין מחלף נס ציונה לאיילון במהירות גבוהה של 105–110 קמ"ש. ואולם בשעות 6:30–8:00 בבוקר נחתך קצב התנועה ביותר מחצי ומגיע בשיאו התחתון לפחות מ–50 קמ"ש בממוצע, על פי מדידות המהירות שנאספו במת"ל.
כביש 431 הוא ציר חדש יחסית, שנפתח במלואו רק לפני שמונה שנים, ומחבר בין מודיעין לתל אביב. בין מחלף עין הקורא לבין מחלף ראשונים חולפים הלוך ושוב יותר 106 אלף כלי רכב ביממה.
כך, לתושבי מודיעין שנוהגים לכיוון תל אביב ניתנת האפשרות לבחור בין פקקים שונים. אם יעדיפו להימנע מהגודש ב–431, יוכלו להיתקע בחיבור של כביש 443 עם כביש 1 וכן בעומס הכבד שבהתפצלות הנתיבים בין כביש 1 לכביש 6.
הפתרונות שבדרך: כמה מהפתרונות שנסקרו לעיל, כמו מערך החנה וסע החדש המתוכנן בראשון לציון והקו הירוק של הרכבת הקלה, יוכלו לסייע גם במיגור הפקק של 431. עוד יתרום החיבור המסילתי המתוכנן בין תחנות ראשון לציון של רכבת ישראל — הראשונים ומשה דיין, שתכנונו מופיע בתוכנית הפיתוח של הרכבת לחומש הקרוב.
כביש 44: פקק בדרך לפקק של איילון
מקטע: בית דגן־חולון
אורך: 5.9 ק"מ
מהירות נסיעה בין 8:00 ל-9:00: 18 קמ"ש
נפח תנועה יומי: כ–98 אלף כלי רכב בין השבעה לבית דגן (לפי נתוני הלמ"ס ל–2011)
עוד בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל עברו שיירות בין ירושלים ליפו דרך מה שכיום הוא המקטע הצפון־מערבי של כביש 44 (דרך השבעה). למרות התפתחות התשתיות וכלי הרכב מאז ימי קום המדינה, ספק אם מהירות הנסיעה השתפרה בדרך הזאת.
הבנייה המואצת בראשון לציון בעיקר הביאה לכך שהנסיעה מצומת בית דגן לצומת חולון מתנהלת בשעות הבוקר במהירות ממוצעת של כ–18 קמ"ש אטיים. בחודשי הקיץ טיפסה מעט המהירות ל–20.9 קמ"ש בממוצע.
הפתרונות שבדרך: דווקא עיריית תל אביב היא זו שהחלה לקדם בחודשים האחרונים תוכנית להקמת חניון חנה וסע עם שאטלים על כביש 44, בין אזור לעיר הגדולה, במטרה להפחית את גודש כלי הרכב הפרטיים בשעריה הדרומיים. גם משרד התחבורה מחזיק בתוכניות לשדרוג הכביש הוותיק — אמנם לא במקטע הפקוק ביותר — שעיקרה מחלוף הצמתים המרומזרות בבית דגן, כפר חב"ד וצריפין.
גם הנת"צים שמקדמים במשרד התחבורה בין חולון לתל אביב, במסגרת תוכנית מהיר לעיר, עשויים להעביר חלק מגודש המכוניות אל האוטובוסים.
כביש 57: זינוק של 50% בחמש שנים
מקטע: בית ליד־נתניה
אורך: 3.5 ק"מ
מהירות נסיעה בין 8:00 ל-9:00: 23 קמ"ש
נפח תנועה יומי: כ–71 אלף כלי רכב מאזור התעשייה בנתניה עד למחלף נתניה
הפקק של כביש 57, החוצה את השרון לרוחבו, מייגע במיוחד. התפר שבין כביש 4 (צומת בית ליד) לבין כביש החוף (צומת נתניה) משתרע לאורך 3.5 ק"מ בלבד, אבל הנוסעים בו עושים זאת מדי בוקר בקצב ממוצע של 23.1 קמ"ש, שכוללים המתנות ממושכות ברמזורים.
בצדו המערבי של הפקק דנן, בין אזור התעשייה הישן של נתניה ועד הכניסה לעיר, חולפים מדי יום ממוצע 70.8 אלף כלי רכב (בשני הכיוונים) — כך לפי נתוני הלמ"ס העדכניים ל–2015. מדובר בזינוק של 47% בהיקף התעבורה בקטע הכביש בתוך חמש שנים.
הפתרונות שבדרך: שנים רבות שמדברים במשרד התחבורה על ביטול הרמזורים בבית ליד תוך הקמת מחלף. לא ברור אם ומתי ייצא המחלוף לפועל, אבל גם אם יהיה, יכולת העברת התנועה המרבית בכביש לא תגדל, ובמקום לעמוד בתור שמווסת על ידי הרמזור האדום — יעמדו הנהגים בגודש שמווסת על ידי ריבוי כלי הרכב בנתיבים.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
הנער שמוכר נעלי כדורסל על שמו ב-500 דולר - מבלי ששיחק דקה ב-NBA
עשיתם אקזיט ב-100 מיליון דולר - כמה באמת תרוויחו?
