בימים אלה מתנהל בבית המשפט הכלכלי בתל אביב סכסוך עסקי מסקרן. מצד אחד של המתרס ניצבים שני אנשי עסקים ידועים - רוני גת, מבעלי יפאורה־תבורי, ושלמה רודב, לשעבר יו"ר תנובה. שניהם בעלי השליטה בחברה הציבורית קרור, שמחזיקה בשליש ממניות תפוגן, החברה הגדולה בשוק הטוגנים בישראל. בצד השני נמצא שוקי שרון, שגם הוא מחזיק בשליש מהחברה. שרון הוא איש עסקים אלמוני, אף שלהערכת אנשים המכירים את עסקיו, הוא לא פחות ממולטי־מיליונר ששווי עסקיו נע בין 500 מיליון למיליארד שקל.

הסכסוך התחיל לאחר ששרון, יחד עם חברת תופאפ, השותפה השלישית בתפוגן, ביקש למכור לפני פחות משנה את מניותיו בחברה לקרן קדמה, לפי שווי של 250 מיליון שקל. רודב וגת, שלהם היתה זכות סירוב ראשונה, התנגדו בתוקף, דבר שנגרר במהרה לחילופי האשמות חריפות בבית המשפט.

עוד ב-mako כסף:

"קרור ורודב השתלטו בפועל על החברה, והם עושים בה כרצונם, תוך קיפוח יתר בעלי המניות", טען שרון כלפי שותפיו. "בבריונות וכוחניות הם מכתיבים פעם אחר פעם את עמדתם בדירקטוריון ובאסיפות בעלי המניות". לטענת שרון, רודב מנע ממנו למכור את חלקו בחברה, ו"בתנהלות כוחנית וחסרת תום לב" גם לא איפשר חלוקת דיווידנד של 35 מיליון שקל.רודב, שנתבע אישית בתביעה, הכחיש את הטענות ואף תקף בחזרה בטענה ש"כל תכליתה של התביעה הינה הפעלת לחץ בלתי לגיטימי באופן אישי".

שרון, 60, המתגורר בווילה נאה ברחוב בודנהיימר שבצפון הישן של תל אביב, הוא איש עסקים חרדי שעסקיו מתמקדים בעיקר בגידול ובשיווק תפוחי אדמה וכן בתחום הנדל"ן — במקומות שבהם שכנו בעבר שדות תפוחי אדמה ובצל של משפחתו או מחסני קירור גדולים לתוצרת חקלאית. הוא מחזיק בשליש מחברת גידולי אגו, אחת החברות הגדולות בישראל בתחום תפוחי אדמה, העוסקת בגידול תפוחי אדמה, באריזה שלהם באמצעות בית אריזה גדול בנגב ובשיווקם לרשתות השיווק. מחזור המכירות השנתי שלה, לפי BDI, הוא 250 מיליון שקל. לפי הערכות, היא מחזיקה בנתח של 15% משוק תפוחי האדמה בארץ.

מתכוננים לסופה (צילום: אליהו הרשקוביץ, TheMarker)
מתכוננים לסופה | צילום: אליהו הרשקוביץ, TheMarker

"מדובר בבן אדם עם נכסים אדירים, שכל השנים מקפיד להתרחק מהתקשורת ומתשומת הלב הציבורית", אומר פעיל בשוק הנדל"ן המכיר את עסקיו של שרון. "הוא בן למשפחה שנהפכה לאימפריה בזכות תפוחי האדמה והוא ממשיך להכניס עוד ועוד כסף, בעיקר בזכות העיסוק בנדל"ן".

מי שייסד את עסקי המשפחה הוא האב, שלמה שרון, כיום באמצע שנות ה–90 לחייו. שרון האב, ניצול שואה, עלה לארץ והתיישב ברמת גן, שם נולדו שני בניו — הבכור שוקי והצעיר רוני. האב החל את דרכו כסוחר בפירות וירקות בשוק הסיטוני בתל אביב, שניצב אז ברחוב וולפסון בדרום העיר. בתחילת שנות ה–50, כאשר השוק נדד לאזור הרחובות קרליבך וחשמונאים, נדד שרון יחד אתו. במקביל, הוא קנה בסמוך לשוק בית קירור לתפוחי אדמה, תחום הסחר העיקרי שבו התמחה. בהמשך הדרך הסב שרון את בית הקירור לבניין משרדים, שאת חלקם השכיר לחברת אגרסקו. גם משרדי חברת יובלים ש.שרון, המרכזת את עסקי המשפחה, נמצאים ברחוב החשמונאים — נכס ששוויו זינק באופן מהותי. מלבד זאת, המשפחה מחזיקה בתל אביב ובראשון לציון נכסים שבעבר שימשו מחסני קירור לתוצרת חקלאית.

במקביל לפעילות בשוק הסיטוני בתל אביב, החל שרון האב להיות אחד השחקנים הגדולים בשוק גידול ושיווק תפוחי אדמה, פעילות שהתרכזה אז באזור השרון. לפי הערכות, בשנות ה–70 וה–80 הוא ותנובה חלקו את השוק — תנובה עם 70% וחברת יובלים ש.שרון עם 30%. אנשי תנובה, שהכירו אותו היטב מפעילותו השוק הסיטוני, נהגו לכנות אותו "מלך תפוחי האדמה".

באותם ימים היה למשפחה גם בית אריזה גדול ברעננה, ובמקביל היא רכשה עוד ועוד קרקעות שאותן השכירה לחקלאים מהסביבה. בשלב מסוים נכנס הבן שוקי לעסקי המשפחה. משנות ה–80 ואילך החליטה המשפחה לנדוד עם עסקי תפוחי האדמה אל אזור הנגב, ולפעול להפשרת שטחים במרכז לטובת נדל"ן. נקנו גם שטחים בפרדסייה, שם גם כיום יש נכסים למשפחה — את חלקם היא משכירה וחלקם משמשים אותה לפעילות בתחום תפוחי האדמה.

השוק הסיטוני בתל אביב (צילום: אסף עברון, TheMarker)
השוק הסיטונאי בתל אביב, בימי זוהרו. משפחת שרון הרוויחה 80 מיליון שקל ממכירות המניות בו | צילום: אסף עברון, TheMarker


בסיס אחר לצבירת ההון של המשפחה במשך השנים היה השותפות שלה בשוק הסיטוני בתל אביב: למשפחה היו לפחות ארבע מניות בשוק. בעסקה למכירת השוק לחברת גינדי והרבוע הכחול נדל"ן קיבל כל בעל מניה כ–20 מיליון שקל, כך שבעסקה זו בלבד הרוויחה המשפחה 80 מיליון שקל. "הם הרוויחו שם יפה, אבל עוד לפני זה היה להם הון גדול", אומר מנכ"ל תנובה לשעבר, יצחק לנדסמן.

קשרים בממסד החרדי

בחוגים החקלאיים מוכרת משפחת שרון בזכות עסקי תפוחי האדמה, אבל גם בגלל קשרים הדוקים שיצרה עם גורמים בממסד החקלאי, בעיקר בתנובה ובאגרסקו. אבל אלה לא הקשרים היחידים שהמשפחה ידעה לטוות עם השנים: מעצם היותה חרדית, יש לה לא מעט מהלכים בצמרת הממסד.

שוקי שרון מקורב לרב יוסף אפרתי, חבר ועדת הרבנים של דגל התורה ומומחה בתחום הכשרות. אחיו רוני, המתגורר בירושלים, נחשב מקורב לחוגים של הרב אלישיב, המנהיג המנוח של הזרם הליטאי. כמו כן, הוא בעל קשרים הדוקים לזרם של הרב שמואל אוירבך, מנהיג החרדים הקיצוני בירושלים, שנציג מטעמו מכהן כסגן ראש העירייה בעקבות הסכם שערך אוירבך עם ראש העירייה, ניר ברקת, לפני הבחירות האחרונות. אחיו של שמואל אוירבך, עזריאל, שהוא גם החתן של אלישיב, נישא בשנית לפני כמה שנים, בחתונה שהתקיימה בווילה המפוארת של רוני במושב בית חלקיה שליד קריית מלאכי.

שרון האב טיפח במהלך השנים קשרי הון־שלטון שיסייעו לעסקיו. שמו מוזכר בגזר הדין נגד ראש מועצת מרחבים (בנגב) לשעבר, אבנר מורי, שבאפריל נגזר עליו עונש מאסר של שנה וחודש בגין עבירת שוחד ועבירות על חוקי מימון בחירות בעסקת טיעון שאליה הגיע עם המדינה. אחד האישומים נגד מורי נוגע לתרומה של 34 אלף שקל שקיבל משלמה שרון לצורך מימון מסע הבחירות שלו ב–2007. בגין זאת, הורשע מורי בגין תרומה אסורה מתאגיד. חברת יובלים, שממנה הגיע הכסף, פועלת באזור המועצה האזורית מרחבים. בין היתר, היא משווקת תפוחי אדמה שאותם מגדלת עבורה חברת מושבי הנגב, שהיא החברה החקלאית הגדולה ביותר בישראל ונמצאת בבעלותם של 34 מושבים מהמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב.

לפחות לגבי עסקת נדל"ן גדולה אחת ידוע שמשפחת שרון נעזרה בבכירים לשעבר בשירות הציבורי. באמצע שנות ה–90 החל שוקי שרון לפעול להפשרת שטח חקלאי בכפר סבא, מערבית לכביש 4, יחד עם משפחות ותיקות אחרות מאזור השרון. הם נעזרו ביוסף קולדוני, לשעבר אדריכל עיריית כפר סבא, שהמליץ לבעלי הקרקעות, שהחזיקו כ–200 דונם באזור, להגדיל את התוכנית כדי לקדם את סיכויי ההפשרה. כך הכינו בעלי הקרקעות הפרטיים תוכנית כוללת להפשרה של 800 דונם. בסופו של דבר, לאחר תהליך שארך כעשור, התוכנית יצאה לדרך. לאחר ההפשרה קיבל שרון זכויות ל–72 דירות, 3,800 מ"ר של שטחי משרדים וכחצי דונם של שטח משרדים. שווי של שטח זה היה 30–40 מיליון שקל ב–2006.

למרות גילו המתקדם, נראה כי האב עדיין מעורב בעסקי המשפחה. ב–2007 הוא זה שנפגש עם ראש מועצת מרחבים והבטיח לו את התרומה למסע הבחירות. כמו כן, לפי מסמך משפטי שהוגש במסגרת התביעה בין בעלי המניות בתפוגן, ביוני 2015 הציעה החברה של משפחת שרון למנות את שלמה שרון לדירקטוריון החברה.

עם זאת, במסגרת תביעה שהגישו לבית הדין האזורי לעבודה חמישה נהגי משאיות, שעבדו במשך עשרות שנים בעסקי הובלת התוצרת החקלאית של המשפחה, והגיעה לסיומה ב–2005, ביקש שוקי שרון שאביו לא יעלה לדוכן העדים. "אבי הוא אדם מבוגר בן יותר מ–80, שבריאותו לקויה. רק באחרונה עבר אבי צנתור, ומאז הוא פוקד את בית החולים בשל בעיות הקשורות בלבו. על פי עצת רופאיו, אבי נמנע מלהגיש תצהיר בתיק זה", הסביר בעדותו. בסופו של דבר, אחרי דין ודברים שהיו קשורים גם להבאת מסמכים רפואיים, קבע השופט שאין מניעה ששרון האב יעלה לדוכן העדים.

פרויקט השוק הסיטונאי (צילום: מוטי מילרוד, TheMarker)
פרויקט השוק הסיטונאי | צילום: מוטי מילרוד, TheMarker

אף שמשפחת שרון היא חרדית, אחת הלקוחות הגדולות של חברת תפוגן במשך השנים היא חברת מקדונלד'ס, שמרבית סניפיה לא כשרים. במשך השנים היה לתפוגן פס ייצור מיוחד בחברה, שהוקדש רק לטוגנים של הרשת האמריקאית, שמותאמים לסטנדרטים המיוחדים שלה. בימים אלה מסתיים החוזה בין הצדדים. זכיין מקדונלד'ס בישראל, עמרי פדן, החליט שלא להאריך את החוזה, אלא לייבא תפוחי אדמה מחו"ל.

משפחת שרון מקפידה שבשנות שמיטה היא לא תראה רווחים מהפעילות בתפוגן, וסביר להניח שהיא עושה כך גם בעסקיה אחרים. בשל זאת, בשנת השמיטה האחרונה היא העבירה, בהשאלה, מניות שלה לשותפים שלה בתפוגן. דבר זה צף ועלה בסכסוך עם רודב וגת: כאשר רודב (הנתבע אישית) קיבל את הפנייה בנוגע למכירת מניות הוא טען, בין היתר, שלשרון אין בכלל אפשרות למכור מניות מכיוון שבשנת השמיטה הם לא הבעלים. משפחת שרון תקפה בחריפות את רודב וטענה שהסכם שנת השליטה נוגע רק לרווחים ולא לשליטה בחברה.

בשלב מסוים בדיונים המשפטיים נראה היה ששני הצדדים זנחו טענה זו, אבל היא שבה ועלתה במסמך האחרון שהוגש מטעם שרון, כתשובה לכתב ההגנה של רודב וקרור. אז טען שרון כי קרור "עשתה שימוש לרעה" בעניין הסכם שנת השמיטה, כאשר השתמשה בו כדי למנוע את המכירה ואת חלוקת הדיווידנד.

לטענת שרון, המיוצג על ידי עוה"ד אייל רוזובסקי, דורון לוי וליויאן סגל, "רודב וקרור ניצלו לרעה, בחוסר תום לב ובניגוד לדין כדי לסכל את הליך מכירת המניות לצד השלישי". לטענתם, חוסר תום הלב נמשך כאשר רודב סירב לאחר סיכול העסקה לחלק דיווידנדים לשותפים למרות מצבה המצוין של החברה, שאין לה חובות ויש לה מזומנים בקופה.

שלמה רודב (צילום: עופר וקנין, TheMarker)
שלמה רודב | צילום: עופר וקנין, TheMarker

שרון טוען שרודב פנה לצד המעוניין לקנות, קרן קדמה, שאחד מהשותפים בה הוא גלעד לוי, בנו של ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, ואיים עליה כי אם תבצע את העסקה עם שתי השותפות — קרור תתבע אותה. במקביל, כך לטענת שרון, ניהלו קרור ורודב משא ומתן משלהם עם קרן קדמה. לטענת שרון, בשל האיומים של רודב והבהרותיו כי הוא הקובע בחברה, נסוגה קדמה מהעסקה. רודב, שהכחיש את הטענות, טען ששרון תבע אותו אישית כדי להפעיל עליו לחץ, תוך "שיבוש לרעה של הליכי משפט". הוא הוסיף וטען כי לא התנגד באופן עקרוני לחלוקת הדיווידנד, אבל היה מדובר ב"סכום עתק", לטענתו, שמצריך הכנת תחזית רב־שנתית בנוגע להכנסות ולהשקעות, כדי שבעתיד לא יטענו לחלוקה אסורה. משום כך, הוא טען, גם השתמש בסמכותו כבעל דעה מכרעת כיו"ר הדירקטריון.

עובד מתחת לרדאר

שוקי שרון הוא כיום הרוח החיה בעסקי המשפחה. לדברי אנשים המכירים את עסקיו, הוא מעורב אישית בכל החלטה שמתקבלת, ומעסיק צוות מצומצם מאוד של עובדים בתל אביב. בין היתר, הוא מעורב עד הפרטים האחרונים בעסקי הנדל"ן. לדברי פעיל בתחום שעבד עמו בשנים האחרונות, שרון החליט, כצעד אסטרטגי, לא למכור מיד את הקרקעות שקנה אביו במרכז הארץ לפני עשרות שנים, אלא לפעול תחילה להשבחתן. "הוא יזם נדל"ן קלאסי", אומר אותו פעיל. "הוא דואג להכל — שינוי תוכניות, היתרי בנייה, בנייה ואכלוס ובסופו של דבר מכירה ללקוח הסופי. האסטרטגיה היא לעשות את העבודה מההתחלה עד לסוף. הוא מאוד אוהב לעבוד מתחת לרדאר".

מלבד הפשרת השטח בכפר סבא, היו לשרון עוד שתי עסקות בולטות באזור התעשייה הצפוני של רעננה, לא רחוק מקניון רננים. ב–2008 מכר שרון לכלל ביטוח בניין המושכר לחברת HP תמורת 110 מיליון שקל. כאן, כך נראה, שרון פיספס: הוא מכר את הבניין בתחילת הזינוק הגדול של מחירי הנדל"ן, ואם היה מחכה עוד כמה שנים היה יכול לגרוף סכום גבוה הרבה יותר. כעבור ארבע שנים, באותו אזור, מכר שרון לחברת הפניקס בניין שבו שכנו משרדי ריטליקס תמורת 100 מיליון שקל.

בנוסף, שרון מקדם פרויקט בשכונת עין כרם בירושלים, לבניית כ–2,000 יחידות דיור. זה פרויקט משותף לשרון וליהלומן ויזם הנדל"ן הבלגי שלמה ברונר ואיש העסקים החרדי הלל ליבוביץ'. השלושה קנו ב–2005 קרקע ממינהל מקרקעי ישראל, באזור שבו שכנה בעבר פנימיית כרמית. בחלקה צמודה לשם קנתה קבוצת משקיעים בראשותו של שלמה דרעי, אחיו של שר הפנים, חטיבת קרקע מההסתדרות. כעת מתכננים שרון ושותפיו את הפרויקט, שמעורר התנגדות עזה בקרב תושבי עין כרם החוששים מפני פגיעה בנוף ועומס על צירי התחבורה.

לדברי גורם בענף הנדל"ן, שיתוף הפעולה בין שרון לברונר אינו מקרי. "שרון הוא איש מאוד ממולח, שמשתדל לשמור על פרופיל נמוך", הוא אומר. "זה בן אדם שיודע בדיוק מה הוא רוצה ולאן הוא רוצה להגיע. יש לו חיבור לבעלי הון אמריקאים וליהלומנים מאירופה, ובשנים האחרונות הוא נכנס אתם לכמה עסקות מאוד מעניינות בענף הנדל"ן". 

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
"כדי להצליח בהשקעות פשוט צריך לקנות בזול"
המדינה שבה מתווכי הדירות משלימים הכנסה כנהגי מוניות