חידון רחוב קצר בשאלה "מי החברה הגדולה במשק", לא היה מצליח לייצר את הנתונים שאתם רואים לפניכם. מרבית הציבור, בצדק מבחינתו, תופס את מושג הגודל על פי גודל הידיעות שמופיעות על אותה חברה. אולם מבט בטבלה הזו אולי ישנה את נקודת המבט שלכם. תוכלו להשוות בין 39 מהחברות הגדולות במשק על פי הכנסה בלבד. כלומר, כמות הכסף שנכנסה לחשבון הבנק שלהן בשנה אחת לפני הוצאות. הנתונים נאספו על ידי חברת דן אנד ברדסטריט, העוסקת בתחום המידע העסקי בישראל. את מרכיב הרווח השארנו הפעם בחוץ.

טבע לא רואה ממטר. אם יש משהו שאפשר ללמוד מהנתונים, וההצגה שלהם, שכולנו יכולים להיות מעט צנועים יותר. טבע, חברה שנמצאת במשבר הגדול בתולדותיה, הוספדה לא מעט פעמים בעיתונות הכלכלית ואז שילמה הון עתק למנכ"ל כדי שיועיל בטובו לנהל אותה, היא חברת ענק שלא רואה את החברות האחרות בישראל ממטר. ענקית התרופות הכניסה ב-2016 לא פחות מ-84.1 מיליארד שקלים. כמעט פי ארבעה מחברת החשמל, שהגיעה למקום השני ברשימה.

תנובה, בנקודות. עוד ניתן למצוא כאן עדויות לניצחונות בקרבות מדממים בין החברות שמתחרות על אותה המשבצת. שוק המזון נשלט כמעט לגמרי על ידי שטראוס, תנובה ואסם. בינתיים, למרות הזעזועים החוזרים ונשנים, תנובה מנצחת במבחן ההכנסות, ומקדימה את שטראוס ביותר ממיליארד שקל, ואת אסם ביותר משני מיליארד.

רמי לוי נגד שופרסל. בגזרת קמעונאות המזון (או סופרמרקטים, בלשון העם), הנתונים מראים שרמי לוי אולי ממשיך להיות גיבור עממי, אבל שופרסל עדיין שולטת ללא עוררין בשוק, ומכניסה יותר מפי שניים ממנו. האם ההבדל נעוץ במחירים הנמוכים של לוי? כנראה שהתשובה כמותית יותר. לשופרסל יש 248 סניפים. לרמי לוי 48. מנגד, חשוב לזכור שלוי מרוויח גם מהרשת הסלולרית, שמונה כיום כ-150 אלף מנויים.

מלחמה תקשורתית. עוד מאבק שנכנס לשלב המדמם הוא המאבק בין הוט, סלקום ויס. בעוד שיס נמצאת תחת קבוצת בזק, ומככבת בחלק העליון של הטבלה, ב-2016 הוט וסלקום נמצאו במצב שוויוני מבחינת ההכנסות. 2017, שהנתונים לגביה עדיין לא סופיים, תהיה עקובה מדם הרבה יותר עם שלל מבצעים ושירותי טלוויזיה.

רגע, מי אלה החברות האלה? אם אתם קוראים קבועים של מדורי הכלכלה, הנתונים ושמות החברות ודאי לא מפתיעים אתכם. למי שלא, חלק מהשמות לא יהיו מוכרים. דיסקונט השקעות והחברה לישראל נמצאות בחמישייה המובילה של החברות. אבל מה הן מייצרות? רק כסף, בעצם. מדובר בחברות החזקה שמשמשות אמצעי לבעלי השליטה לשלוט במספר רב של חברות – סלקום, שופרסל ועוד במקרה של דיסקונט השקעות, ששייכת לאדוארדו אלשטיין ו-IDB, או כימיקלים לישראל ובתי הזיקוק במקרה של החברה לישראל, הנמצאת בשליטת האחים עופר.

תעשייה או היי טק? בזמן שכולם טוענים שעתיד נמצא בהיי טק, הטבלה מלמדת שהתעשייה המסורתית, זו שמייצרת דברים שאפשר להרגיש בידיים (אם כי לא כדאי לגעת בהם, לפחות במקרה של קוטלי העשבים של אדמה וכל מה שיוצא מהארובות של כימיקלים לישראל). חברת החשמל מגלגלת מיליארדים (ואפילו מרוויחה קצת על הדרך), טבע מייצרת תרופות, התעשייה האווירית מייצרת מטוסים ולוויינים וישקר ממשיכה לעשות מיליארדים מטכנולוגיית להבים. אמדוקס ואינטל משכנעות בכל זאת שאולי כדאי לסמוך על ההיי טק שיעשה כמה שקלים.

כמה הן עושות באמת. סביר להניח שחשבתם הרבה יותר על איקאה בשנה האחרונה מאשר על אלביט מערכות. ענקית הרהיטים מגלגלת בישראל 1.1 מיליארד שקלים בשנה, אבל אלביט מערכות מגלגלת פי עשרה. נמל אשדוד, אותו מרבים לתקוף ולהלל, מכניס בסך הכל מיליארד שקל בשנה. הרבה פחות מהסחורות שעוברות בו. הרבה פחות מסופר-פארם, שנהנתה מהכנסות של של 4.6 מיליארד שקלים ב-2016. לאגד יש הרבה יותר אוטובוסים, אבל רכבת ישראל מכניסה פי שניים.

קטנים לעומת העולם. כאשר מסתכלים על רשימה דומה בחברות בינלאומיות, מתברר שגם להצלחה של טבע יש פרופורציות. בראייה עולמית, טבע לא מדגדגת את רשימת 50 הגדולות. מי ששולטת שם היא וולמארט, שההכנסות העצומות שלה הגיעו ב-2016 ל-482 מיליארד דולר. יותר מאפל, אמזון ו-HP יחדיו.