אם אתם משתייכים לדור ה-Y, קרי נמצאים באזור גיל 30 וגדלתם בניינטיז או בשנות האלפיים המוקדמות, סביר להניח שאתם מסתובבים עם התחושה האמורפית הזו, שקשה למצוא לה את הסיבה המוחשית. אבל היא בהחלט שם, והיא עולה בכל מיני מצבים - לעתים בתור לכספומט, לפעמים כשמגיע החשבון במסעדה, בתחילת עוד יום עבודה או סתם כשג'יפ שחור ויוקרתי עובר במהירות מול העיניים – אין מספיק כסף. אולי אפשר לשרוד עוד יום, אבל בכל מה שקשור למה שנהוג לכנות "אופק כלכלי", הדור הזה כבר כנראה אבוד.
בהכללה גורפת, הדור הקודם נוהג לשייך את הפער הכלכלי הזה לתפוקה הנמוכה ולחוסר היעילות של צעירי ימינו, שנובעים מפינוק יתר והתעצמות מפלצתית של מגמת האינדיבידואליזם. אפשר גם להאמין לזה. אבל מחקר חדש שמתפרסם ב"גרדיאן" הבריטי טורף את הקלפים: זה לא הפינוק, הורים יקרים, זו השיטה בה עובדת הכלכלה העולמית.
על פי המחקר, שילוב של חובות, אבטלה, גלובליזציה ומחירי דיור נוסקים מביא לקריסת הסיכויים של הדור הנוכחי להחליף את קודמו ויוצר פער כלכלי בין דורי בלתי מחיק, שמוציא את אותם אנשים שנולדו בשנות ה-80 וה-90 מחוץ למעגל העושר של העולם המערבי. הנתונים החד משמעיים שעולים מן המחקר מראים כי בכל אחת מן הכלכלות החזקות של מערב אירופה וצפון אמריקה, המשכורת הממוצעת של בני ה-20 ותחילת ה-30 נמצאת בפיגור משמעותי ביחס הן לשכר הממוצע והן לשכר של הדור הקודם – פיגור שהולך ומעמיק עם השנים.
- המאה העשרים ואחת: הסיפור האמיתי על דור ה-Y
- למה תמר ועוז אלמוג הבינו הכל לא נכון לגבי דור ה-Y
- למה ההורים שלנו לא מבינים אותנו
גם אם נסדר את הנתונים אלה אחרת, נקבל את אותה המסקנה: בבריטניה למשל, ההכנסה הממוצעת של שכבת הפנסיונרים גדלה לאורך השנים פי 3 יותר מאשר ההכנסה הממוצעת של הצעירים. בארה"ב, בני ה-20 הם שכבה ענייה יותר מאשר הפנסיונרים. באיטליה, בני ה-35 ומטה עניים יותר מבני העשור השמיני לחייהם ובצרפת, לראשונה בהיסטוריה, לפנסיונרים יש הכנסה גבוהה מאשר בעלי משפחות עד גיל 50.
מומחים ברחבי העולם מזהירים כי לפער הכלכלי הזה ישנן השלכות מרחיקות לכת כמעט בכל התחומים, ובעיקר בכל הנוגע למבנה התא המשפחתי המסורתי, ביזור העושר העולמי ורמת הסולידריות החברתית. "המצב של צעירים בימינו הוא מאוד קשה", אומר אנחל גוריה, מזכיר הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ב-OECD. "זו בעיה שאם נתעלם ממנה עכשיו היא תיצור עולם רע יותר לילדינו. מספר הולך וגדל של אנשים צעירים בעלי עבודות מודאג מהעתיד שלהם ומהעתיד של ילדיהם".
מומחה אחר, פול ג'ונסון מהמכון הפיסקלי הבריטי, טוען כי אי השיוויון הבין-דורי מעמיק את שאר תנאי אי השיוויון בחברה והופך את המוביליות החברתית לנוקשה וכמעט בלתי אפשרית. "חוסר ההוגנות במצב הזה מתבטא במובן שזה נהיה חשוב יותר ויותר אם להורים שלך יש בית או לא".
צעירים שרואיינו על ידי ה"גארדיאן" מציגים תמונת מצב כלכלית חברתית שמחזקת את הדיאגנוזות הקודרות של המומחים. "כל הקידומים והבונוסים שקיבלתי לא השפיעו כלל על רמת החיים שלי, הכל הולך להוצאות מחייה ולחסכונות", אומרת פיונה פטיסון, 30, מנהלת חשבונות בחברת גיוס כספים. "כל ירידה קלה בהכנסות עבורי בהכרח תחייב אותי לחזור שלב אחד אחורה מבחינת אורח החיים". טנקה מישני, מוכר ספרים צעיר מלונדון, מוסיף: "אני בהחלט חושב שלהורים שלי היה הרבה יותר מזל, הם יכלו להגיע ללונדון ולרכוש לעצמם דירה משלהם ישר אחרי סיום הלימודים בקולג'. אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר פשרות. למשל – אם אני רוצה להביא ילדים בעשור הרביעי לחיי, האם בכלל אני אוכל להמשיך לנהל קריירה?"