אז מה היו לנו השנה? הקורונה הורדה לדרגת שפעת, אבל את אותותיה ראינו בבירור עם התייקרות שרשרת האספקה בעולם, מחסור בחומרי גלם ועליות מחירים דרסטיות. פוטין קם על הצד הלא נכון והכריז מלחמה על אוקראינה, מה שגרר עליית הדלק, החיטה, והכניס את כל העולם לסחרור עליית ריבית ואינפלציות שלא מצליחים לרסן.
דבר אחד ברור. על הרגלי הצריכה של הישראלים כל זה ממש לא השפיע. על פי נתוני שב״א (שירותי בנק אוטומטיים), מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, היקף ההוצאות והעסקאות בכרטיסי אשראי צמחו בשנה האחרונה בהיקף משמעותי יותר מהגידול באוכלוסייה.
הנתון הזה מתקשר כמובן בראש ובראשונה לקורונה. בתקופת הסגרים עלו ההוצאות בכרטיסי האשראי עקב המעבר לאונליין. מהסיבה הזו אנחנו רואים פחות ופחות פעילות במזומן ופנקסי צ'קים, מה שעוזר למדוד את הוצאות הציבור.
גם כניסת מערכת ה-EMV לישראל אפשרה חווית הקניה משתפרת בעת שימוש בארנקים דיגיטליים שהפכו לאמצעי התשלום הצומח ביותר בישראל ואף גרמו לגידול חד בעסקאות בסכומים קטנים של שקלים בודדים בכל ענפי המשק.
יחד עם שב"א, סקרנו את כל ההוצאות של הישראלים בשנת תשפ"ב (01.09.2021-31.08.22), וניסינו להבין האם הישראלים שינו את הרגלי הקניות שלהם לעומת שנה שעברה, וכמובן- כמה הם הוציאו ועל מה - טרום תקופת הקורונה.
בענף המזון לדוגמא הוציאו השנה כ-54.8 מיליון שקלים על קניות בסופר, מתוכם כמעט 5 מיליון הזמנות באונליין. אם נשווה את זה לשנת 2019, נגלה שהגידול בהוצאות עלה ב-8 מיליארד שקלים סך הכל. תחום המסעדות והמזון המהיר גם פרח, והישראלים הוציאו כ-27 מיליארד שקלים השנה, נתון מדהים בהתבסס על העובדה שבשנה שעברה הישראלים הוציאו רק 18 מיליארד שקלים. בקצביות ובחנויות הדגים ניכר כי עדיין מעדיפים לראות את הסחורה בעיניים לפני הקנייה: רק 500 מיליון שקלים מתוך כמעט 4.5 מיליארד שקלים הוצאו על סחורה באונליין.
תופעה נוספת שצמחה במהלך משבר הקורונה היא שהציבור הישראלי גיוון את הוצאותיו בתחומי המזון וביצע הזמנות מעסקים קטנים ובינוניים שפיתחו יכולות של מסחר מקוון ושירות משלוחים - מעדניות, קצביות, חנויות דגים, מאפיות וכן מכולות קטנות וסופרים שכונתיים שחוו צמיחה בפעילות העסקית שלהם דווקא על רקע המשבר של המגיפה.
הוצאות הפנאי שלנו לא גדלו משמעותית מאז תחילת הקורונה מלבד בתחום ביגוד וציוד כושר: אם ב-2019 הוצאנו על סעיף זה כ- 2.3 מיליארד שקלים, הרי שב-2022 הסכום מטפס כבר ל-3 מיליארד. אפשר בהחלט לקשר נתון זה לתקופות שישבנו בבית והיינו צריכים למצוא דרכים להתאמן מחוץ למכון הכושר.
עוד תחום שחווה התאוששות מרשימה הוא תחום הבידור. בשנת 2022 הוצאנו על הסקטור הזה כמעט 4 מיליארד שקלים, לעומת 1.6 מיליארד שקלים בשנה שעברה.
ואם כבר עסקנו במכון כושר, נראה כי הענף חווה התאוששות משמעותית. השנה הוצאנו על מנוי לחדר כושר או למאמנים כ-2.7 מיליארד שקלים. זאת לעומת השנה שהעברה ושנת 2020, שבהן הוצאנו על מכונים כ-1.4 ו-1.7 מיליארד שקלים בהתאמה.
בהוצאות בקטגוריית הבית, ניתן לראות כי בניגוד לעבר - רוב הקניות שלנו מתרכזות אונליין. 6 מיליארד שקלים שהוצאנו השנה הם רכישות שהתבצעו באתרים, מתוך 9 מיליארד שקלים בסך הכל.
תחום החשמל והאלקטרוניקה גדל באופן משמעותי מאז תחילת הקורונה. אם עד 2019 עמד סכום ההוצאות על 20 מיליארד שקלים- ב- 2022 הוא כבר קפץ ל- 26 מיליארד שקלים.
בתחום ההוצאות השוטפות, הוצאנו הרבה יותר על חשבונות שוטפים כמו חשמל, גז, מים ואנרגיה השנה. כמעט 13.5 מיליארד שקלים לעומת 10.6 מיליארד לפני הקורונה. גם הדלק התייקר בצורה משמעותית, והשנה הוצאנו כ-18 מיליארד שקלים על סעיף זה, לעומת 14 מיליארד אשתקד.
ענף התחבורה הציבורית צומח על רקע מספר החלטות רגולטוריות שהשפיעו וחוללו צמיחה גדולה בהוצאות באמצעות כרטיסי אשראי - הפסקת השימוש במזומן והמעבר לרב קו שבמסגרתו נטענים הסדרי הנסיעות מרחוק דרך אפליקציות ואתרי אינטרנט או בתחנות עצמן.
אבל אין ספק שמי שנפגע משמעותית הוא ענף התיירות, הענף שנפגע מאז הקורונה, עדיין לא חזר לרמתו. אם לפני הקורונה הישראלים הוציאו בסוכנות הנסיעות כמעט 11 מיליארד שקלים בשנה - בקורונה הסכום ירד ל-3 מיליארד שקלים, וכעת, בשנת 2022 הוצאנו בקטגוריה זו כ-8 מיליארד שקלים. לעומת זאת, תיירות הפנים הישראלית הצליחה להתאושש בצורה מהירה משני הסגרים הראשונים במשבר הקורונה והשנה האחרונה הייתה הטובה ביותר עבור המלונות וחדרי האירוח שצמחו בעשרות אחוזים.