איתן שפץ, הבעלים לשעבר של חברת ש.פ.י.ט לשעבר לשיווק ירקות ופירות, עומר לבבי, בכיר בחברת התעופה הציבורית כים ניר, אמיר שוסטק, סמנכ"ל וראש תחום הנדל"ן בזרוע ההשקעות של חברת הפניקס ודניאל שבתאי שכיהן כמנכ"ל חברת הסלטים צבר של קבוצת אסם. ארבעה אנשי עסקים בכירים שהתאבדו בשנה האחרונה.
אליהם מצטרף גם דני ברק, מנכ"ל בית ההשקעות לידר שוקי הון, שהתאבד לפני מספר שנים לאחר שקפץ אל מותו מהקומה ה-17 של בניין בית ההשקעות בתל-אביב.
לפני שהתאבד, שפץ סגר את החברה שלו. לבבי הורשע בגניבה מקופת החברה. ברק התאבד לאחר שנכשל בהתמודדות למכרז על השליטה לרכישת לידר שוקי הון וחודש לפני שלידר עברה לידיו של איש העסקים האיטלקי דן דוד. הם עשו כברת דרך ארוכה בחייהם, וגם אם אנשי עסקים מורגלים בחוויות של כישלונות ומפלות, חלק אינטגרלי מהדרך להצלחה, הם עדיין לא עמדו בקושי שחוו בחייהם לפני מותם. מה יכול היה להוביל אותם לסוף הטרגי, והאם הכתובת הייתה על הקיר?
לא נדיר
בעולם מתאבדים מדי שנה מיליון בני אדם. זוהי אחת מעשרת הסיבות המרכזיות והשכיחות למוות בעולם המערבי. בארץ מתאבדים 500 בני אדם בכל שנה, פי אחד וחצי יותר מהנהרגים בתאונות דרכים. עדיין, כמה קמפיינים להעלאת המודעות לנושא ההתאבדות היו בישראל? מעט מדי. נדמה שהקבר שנמצא מחוץ לגדר הוא סמל למידור ההתאבדויות מסדר היום הלאומי.
ד"ר יוסי לוי בלז, פסיכולוג קליני וראש המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין, ממחברי הספר "להאיר את הרי החושך" וחבר הנהלה בעמותת בשביל החיים מציין שחמישית מהמתאבדים בישראל הם צעירים, וזו סיבת המוות השנייה בשכיחותה בגילאים אלו.
גברים מתאבדים פי 4 יותר מנשים, למה?
"החל מסיבות פרוזאיות כמו שימוש בשיטות יותר אלימות וקטלניות, יש להם זמינות לכלי נשק ולכן ההתאבדות קטלנית. נשים מתאבדות בעיקר בעזרת כדורים וזה מפחית את הקטלניות, הן מנסות להתאבד פי 4 יותר מגברים אבל 'מצליחות' פחות. סיבה נוספת היא שלגברים יש באופן כללי יש יכולות פחותות לאותת על מצוקה ולקרוא לעזרה לתקשר את הכאב שלהם. בסדרת מחקרים שעשינו ברופין, הקושי לקרוא לעזרה ולהודות בסבל ובמצוקה מתקשר להתנהגות אובדנית חמורה ומסוכנת".
השאלה שתמיד עולה היא למה אנשים מתאבדים? לוי בלז מסביר שאין סיבה אחת שמובילה להתאבדות. תמיד מדובר בפסיפס של גורמים: חלקם בהיסטוריה האישית שמלווים את האדם כל חייו וחלקם יכולים להיות אירועים שקרו זמן קצר לפני ההתאבדות.
לוי בלז ומציין שאחד ממגבירי הסיכון להתאבדות הוא דפוס אישיות פרפקציוניסטי. אותה תכונה שסייעה לבכירים בדרך והובילה אותם להצלחה, היא גם זו שמובילה אותם להתאבדות. הפרפקציוניזם חורך את הנפש כי הוא לא מאפשר רגע של תחושה ש"הכול בסדר". האדם מרגיש כל הזמן מה חסר ומה אין והוא אינו יכול לשאת כישלון.
"הם נכשלו במה שהם רצו והפרפקציוניזם גרם להם לחשוב שאין טעם לחיים. הם רואים את העולם באופן דיכוטומי: שחור לבן או טוב ורע והם מועדים לראות משבר כמשהו מאוד קשה, המבט הוא בעיקר על מה שלא הספקתי ובמה אני לא מספיק טוב. אלו אנשים שהחזות החיצונית שלהם חזקה ובטוחה ואף אחד לא מברר לעומק את מצבם, הם חוששים לחשוף חולשה וכאב. כשאומרים על מישהו שהתאבד 'אף אחד שהכיר אותו לא ידע', זה מאפיין גברים עם דפוס פרפקציוניסטי, שאפתניים ומצליחניים אבל קיימת בהם נוקשות, וכל כישלון נתפס כאובדן גדול".
"במקרים של אובדנות יש משהו בלתי נסבל במציאות של האדם שחווה אותה. זה יכול לקרות בעקבות פערים עמוקים בין המציאות שמתגלה לבין השאיפה, ופער עמוק בין הכאב שהם חשים לבין היכולת שלהם לסבול אותה", אומר ד"ר ליאו וולמר, מנהל יחידת המחקר במרכז "חוסן" על שם כהן – האריס ומרצה בכיר בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, "כשבוחנים את המקרים הללו אנו רואים שפעמים רבות יש שילוב בין מבנה אישיות אובססיבי עם פרפקציוניזם ותחרותיות גדולה. השאלה היא מאיפה אדם שואב את הערך העצמי והמשמעות שלו בחיים: האם זה כוח או כסף, ערכים, אהבה? הפנטזיה שיקנאו בי או יעריכו אותי? בנוסף, אם מנגנוני התמודדות בשלים קשורים לבקשת עזרה והתמודדות עם מצבי סטרס, מנגנוני התמודדות לא בשלים מעוותים את המציאות, ונעשות השלכות או הדחקות למה שקורה במציאות".
אחר מותו של דני ברק, מי שהקים את לידר שוקי הון והוביל אותה להנפקה בבורסה, וששווי נכסיו נאמד בכ-100 מיליון שקלים, פורסם שסביבתו ידעה שהוא לא במיטבו בחודשים שקדמו להתאבדותו. עם זאת, מכריו סיפרו על אדם מופנם וסגור, הישגי ואמביציוזי, חסר פשרות, ששאף למקצוענות, הקפיד על תדמית ופאסון והיה קושי להגיע אליו. למרות הקושי שחווה הייתה בו "אצילות שמנעה ממנו לבקש עזרה".
אימפולסיביות, טראומות ודיכאון
פרפקציוניזם היא רק תכונה אחת וגורם אחד מני רבים שעשויים להוביל להתאבדות. ד"ר וולמר מציין שגם מצבים מסוימים של טראומה עלולים להוביל להתאבדות. מדובר באנשים שעברו חוויות טראומטיות לעתים לפני שנים, אירועי חיים כמו גירושין, אובדן אדם קרוב או פגיעה כלכלית, שלא עברו עיבוד, מעמידים את האדם במצב פגיע ועלולים ליצור סדק.
תכונה כמו אימפולסיביות יכולה גם היא להיות גורם סיכון גבוה להתאבדות. "יש פחות יכולת רפלקטיבית שרואה מרחב של אפשרויות, התפיסה מצומצמת יותר, ויש פחות סבלנות לעבוד קשה כדי למצוא פתרון, ואם הפתרון לא מגיע באופן מיידי הכול נראה הרבה יותר שחור", אומר ד"ר וולמר ומדגיש שמחלות או הפרעות נפשיות ובעיקר דיכאון מובילים גם הם להתאבדות.
במקרים שלפנינו מדובר באנשים שחתרו כל הדך להצלחה, הם היו מחויבים להיות פעילים, הישגיים, וברמת תפקוד גבוהה, איך זה מתקשר לדיכאון?
"דיכאון זו מחלה עם אלמנטים גנטיים. ייתכן שהיא קיננה הרבה מאוד זמן והתפרצה בעקבות גורם סטרס. בעלי העסקים לא הגיעו לעמדות האלה במצב של דיכאון, אבל הם יכולים להחזיק מצב של ריקנות קיומית ולמלא אותה עם כסף, כוח, עוצמה ופנטזיה שאנשים מקנאים בהם ומעריכים אותם".
"ד"ר ולמר מציין שיש מצבים קיצוניים של התקף פסיכוטי או פאראנואידי, ומקרים בהם מחלת נפש מתפתחת "לדוגמא הפרעת אישיות גבולית זה מבנה אישיות שיכול לנבא מעשה אובדני בהמשך. לצד אימפולסביות ורמה גבוהה של אלימות, תחושת הזהות היא לא יציבה. אחד המאפיינים של הפרעת אישיות גבולית זו הסתכלות דיכוטומית: טובים ורעים, שחור ולבן, יש אנשים שהם בעלי אישיות גבולית ובעלי רמת תפקוד גבוהה אך בעיתות משבר זה יתפרץ. השריון שהם עטו על עצמם מכסה על פגיעות פנימית. גם אם המופע יהיה שונה, רוב הסיכויים שנראה את כל אחד מהרכיבים הללו במקרי ההתאבדויות שתוארו לעיל במינון כזה או אחר".
אובדן עסק יכול להוביל להתאבדות בגלל ההשקעה הבלתי נדלית והמושקעות הרגשית?
"אדם שהעסק שלו קורס, אם כל הזהות שלו תלויה בעסק ואין לו אלמנט נוסף אז הכול קורס. במקרים שאדם מאוים לאבד שליטה על העסק, גם אם הוא היה אדם מאוד עשיר והדבר לא איים על ממונו, זה יכול לאיים על אנשים שההזדהות שלהם הייתה מאוד טוטאלית", אומר ד"ר וולמר ומציין שלפעמים גם אובדן שליטה על העסק מלווה באלמנט של בושה ואשמה. "בתרבות האסייתית אנשים מתאבדים כי הם לוקחים אחריות מלאה ויש דינמיקה של אשמה ובושה, בנוסף לכעס שמופנה פנימה במקום החוצה.
במקרים בהם מתגלה שחיתות שהם היו מעורבים בה, או שנפתח משפט נגדם, אנשים שבחרו להתאבד לא יכולים לאבד את השם ואת הדימוי הציבורי שלהם, ולחיות עם הבושה, האשמה והפגיעה במשפחה והאנשים הקרובים. "אדם שהדימוי העצמי שלו קשור בזה שמעריצים אותו ופתאום מפסיקים להעריץ אותו, נשמטת הקרקע מתחת לרגליו, ויש פחד שהוא נופל פנימה למקום אפל בנפש".
ד"ר לוי בלז מדגיש שבמקרים של התאבדויות עקב בעיות בחברה, אובדן פרנסה או עסק, ההתאבדות קשורה למקום של אובדן הערך, תחושה ש"אני לא שווה". גם אם הסביבה שלו רואה אותו אחרת, בתוך המשבר האובדני הראייה של האדם מצטמצמת, בז'רגון הפסיכולוגי זה נקרא "ראיית מנהרה". "אדם שיש לו ראייה כזו, מפסיק לראות אופציות. מכיוון שהעסק הוא חלק ממנו והאדם מזוהה איתו, זה מיתרגם מהר מאוד לכך שאין טעם לחיים, אין אופציות אחרות, חוסר תקווה משמעותי ואז קיימת סכנה אובדנית חריפה יותר. אנו יודעים ממחקרים שמדובר במשבר זמני, אנשים שעשו ניסיונות אובדניים וניצלו, לאחר כמה חודשים, בדיעבד חשבו אחרת".
אפשר לומר שבמקרים האלו "הכתובת הייתה על הקיר"?
"בחלק מהמקרים הללו, כמו בהרבה מקרים אחרים שמסתיימים בהתאבדות, הכתובת אכן הייתה על הקיר, אנשים מסביבם ידעו שהם עוברים משבר, אבל לא ידעו עד כמה זה כרוך בסיכון לאובדן או שהם הדחיקו את המצב. למרות שיש הרבה סימנים מולנו אנחנו לא רוצים להאמין למשמעות שיש לזה כי היא מאוד מפחידה אותנו", אומר ד"ר וולמר.
"הרבה יותר קל להבין שהכתובת היתה על הקיר בדיעבד. אנחנו עובדים עם משפחות שהיקירים שלהם התאבדו והם עסוקים באשמה אינסופית. העניין הוא שאתה לא יכול לראות את הניואנסים האלה לפני שזה קורה", אומר ד"ר לוי בלז.
איך הסביבה יכולה לסייע לאנשים במצב אובדני?
"אם אדם מאוד נחוש להתאבד, אי אפשר לעצור אותו כי הוא ימצא את הדרך", אומר ד"ר וולמר, "אני מאמין שאם הסביבה מודעת יש הרבה מה לעשות. זה לא מבטיח מאה אחוז הצלחה אבל אפשר לאזן מבחינה תרופתית, לעזור לו לעבור תהליך אישי פסיכולוגי שנותן לו כלים להתמודד עם מצבי לחץ וסטרס, או לעבד אירועי חיים שהיו ברקע ולא טופלו. אנחנו מחויבים כחברה ומשפחה לעזור לאנשים שעוברים משבר ולהראות להם שהחשיבה היא לא שחור או לבן. שיש דרך שאפשר לעבור ושזה בסדר".
ד"ר לוי בלז מדגיש שכאשר מודעים לכך שאדם מתמודד עם משבר גדול, כמו אובדן של עסק חשוב לברר את מצבו ולשאול באופן ישיר אם יש לו מחשבות אובדניות. "גם אם האדם שמתמודד עם האובדן נראה לך הכי מוצלח ומסתגל, תמיד כדאי לשאול מה מצבו ואיך הוא מרגיש. אם הוא נראה חסר תקווה, אפשר תמיד לשאול אם יש לו מחשבות אובדניות, זה לא ישפיע עליו לרעה או יכניס לראשו מחשבות כאלה, שאלה כזו באופן ישיר היא הדרך היחידה שלו לספר".
בנוסף, חשוב למזער או לסלק מגבירי סיכון כמו אמצעי אובדני זמין. אחת מתוכניות מניעת ההתאבדות הטובות שנעשו בישראל נעשתה ב-2006 כאשר הרמטכ"ל אסר על חיילים שתפקידם אינו מחייב לצאת עם נשק הביתה. מאז שיעורי ההתאבדות בצה"ל פחתו ב-70%. גם בדידות נחשבת למגביר סיכון להתאבדות. "אם יש לאדם אנשים קרובים, הוא מרגיש שייך למשהו, יש סיכוי שהוא לא יעשה פעולה אובדנית. חשוב להבין שתמיד יש מה לעשות. אחרי אובדן של עסק או פרנסה הדרך הנכונה היא לפנות לקבל עזרה, לשוחח עם מישהו כדי לקבל פרספקטיבה. צריכה להיות מודעות והבנה שזה יכול לקרות, בירור מצבו והושטה של יד יכולה להציל חיים".