בימ"ש השלום בירושלים קיבל בשבוע שעבר תביעתו של גבר שנפגע לפני כ-6 שנים במהלך טיול מאורגן מטעם החברה להגנת הטבע באזור רמת הגולן.
במהלך טיול בנחל עורבים ניסה האיש להיאחז בסלע שהתנתק ממקומו, ונפל, ככל הנראה בשל הגשמים שירדו באזור בימים שקדמו לטיול. האיש נפגע קשות ברגלו ובכתפו, ואושפז בביה"ח איכילוב במשך חודש. הדבר שהביא לתאונה היה העובדה שהטיול התקיים לאחר שבאזור ירדו גשמים כבדים, מה שהפך את המסלול למסוכן.
בתביעה שהגיש נגד החברה להגנת הטבע (וחברת הביטוח מגדל), התובע טען שנחשף לסיכונים מיותרים. לשיטתו, האחריות רובצת לפתחה של החברה, בהיותה מונעת הנזק הפוטנציאלי הטובים ביותר.
החברה להגנת הטבע (חל"ט) טענה שיש להטיל את האשמה על התובע, שכן מדובר במטייל מנוסה שיודע כי הטיול כרוך בסיכונים, וכן כי הטיול התקיים לפי ההנחיות המקובלות, במסלול מוכר המסומן בשבילים ומפות.
לטענתה, התובע סטה מהמסלול (רצה לעקוף את חבריו) ואז נשען או נאחז בסלע, דבר שהביא להינתקותו והפלתו. משכך לשיטתה אין קשר סיבתי בין תנאי מזג האוויר לבין התרחשות התאונה.
בנוסף החברה הגישה הודעת צד שלישי נגד רשות הטבע והגנים וחברת הביטוח שלה (הראל), בטענה שבכל מקרה הרשות היא שנושאת באחריות לתאונה.
רשות הטבע והגנים טענה בין היתר כי לא הופנתה נגדה כל טענה לעניין סימון המסלולים, הצבת שלטי אזהרה וכיוצא באלה, מכאן שאין כל רשלנות מצדה.
טעות בשיקול דעת
"בענייננו, מטריד הוא חוסר ההתייחסות של חל"ט מבעוד מועד לסיכון של התרופפות סלעים ואבנים עקב גשמים. חל״ט, שהיא כאמור גוף מנוסה בארגון טיולים בחיק הטבע, הייתה צריכה לצפות סיכון זה ולהתמודד עמו מראש. בין השאר, יכלה הנתבעת לבטל את הטיול בנסיבות העניין או לשנות את המסלול", כתב השופט מוחמד חאג' יחיא.
בתוך כך הושפט דחה את טענת חל"ט שלפיה התרופפות סלעים מהווה סיכון טבעי ורגיל. בעניין זה השופט סבר כי "לפי מבחני ההיגיון והשכל הישר, נראה כי רף הסיכון של התרופפות אחיזת אבנים באדמה ונפילתן עולה באופן ניכר בהינתן תנאי מזג האוויר החורפי, הגשם וסחף המים".
בנוסף, השופט קבע שבאותו יום, המדריך בשטח – שאמנם בדק את המסלול ואף בחר לקצרו – צריך היה לתת את הדעת לאפשרות של התרופפות אבנים וסלעים עקב הגשמים שירדו.
כמו כן, השופט הבהיר שלא הובאה כל עדות שתתמוך בטענה לפיה התובע סטה ממסלול ההליכה. עם זאת, השופט החליט להטיל על התובע 10% מן האשמה, כיוון שלא התייחס באופן מספק לסיכונים.
בהמשך פסק הדין נדחתה הודעת צד ג' נגד הרשות, היות שהתאונה לא נגרמה בשל תוואי שטח חריג או חוסר סימון, אלא כתוצאה ממזג אוויר גשום שיצר תנאי שטח מסוכנים, וטעות בשיקול הדעת בנוגע להחלטה לצאת למסלול ביום התאונה.
לאחר שניתח את הנזקים שנגרמו לתובע וניכה מהם 10%, השופט חִייב את הנתבעים לשלם לתובע 115,200 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20%. הפיצוי נפסק עבור כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות.
כמו כן, הנתבעים חויבו לשלם לרשות הטבע והגנים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד אבי שינדלר, עו"ד נועם שוורץ
ב"כ הנתבעים: עו"ד תמר דאר-ברנץ, עו"ד אריה כרמלי
ב"כ צדדי ג': עו"ד עינבל פז
עו"ד ויסאם מוקטרן עוסק/ת ב- דיני נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.