בית משפט השלום בתל-אביב קיבל באחרונה את תביעתו של צעיר שנפגע בתאונת דרכים ב-2014, והורה לחברת הביטוח "שירביט" לשלם לו פיצויים בסך כ-376,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין.
אחריותה של שירביט לפיצוי התובע לא היתה במחלוקת. התביעה, שנדונה בפני השופטת אורלי מור-אל, עסקה בשיעור בפיצוי לו זכאי התובע בגין נזקיו, הנגזר בין השאר ממצבו התפקודי.
התאונה אירעה כאשר התובע, אז בן 18, פגע ברכב אחר מאחור. במכתב שחרור ממוקד רפואי צוינו כאב גב עם הקרנה לרגל ימין ורגישות בעמוד השדרה המותני.
באפריל 2015, בחלוף כחמישה חודשים, התובע פנה לרופאת משפחה והתלונן על כאבים בגב התחתון ובירך ימין. בהמשך ביקר פעמים נוספות אצל רופאה ואף טופל במרפאת עמוד שדרה ב"סורוקה", אך ללא הועיל.
באותה שנה, וכן ב-2017 הוא עבר ניתוחים לקיבוע חוליות בעמוד השדרה בעקבות אבחנות של פריצות דיסק.
מומחה מטעם בית המשפט קבע לו 15% נכות קבועה בגין מגבלה בעמוד השדרה. אל בדיקת המומחה הגיע התובע כשהוא נעזר בקב.
שירביט (הנתבעת בהליך) הגישה דו"ח חוקר פרטי שכלל, בין השאר סרטון בו נראה התובע הולך ללא קב וללא צליעה, "מקפץ" במעלה מדרגות אל חנות משפחתית, ולאחר מכן יוצא ממנה בקלילות, לרגעים תוך ריצה קלה.
על סמך זאת, בין היתר, החברה טענה שאין קשר סיבתי בין מצבו של התובע לבין התאונה, ולחלופין, שהנכות שנקבעה אינה תואמת את מצבו האמיתי.
שירביט אף העלתה טענות נגד המומחה מטעם ביהמ"ש, ש"ננעל" בעמדתו והתעלם מהסרטון.
בתוך כך התובע הגיע גם לבית המשפט עם קב – לטענת החברה בניסיון ליצור מצג שווא על אודות מצבו.
ללא פציעות אחרות
לאחר שבחנה את מלוא הראיות, כולל הסרטון כמובן, אך גם את המסמכים הרפואיים ואת חוות דעת המומחה ועדויות הצדדים, השופטת מור-אל החליטה שאין הצדקה להתערב בקביעת המומחה, וזאת למרות ביקורת על ניסיונו של התובע "להאדיר" את מצבו.
בניגוד לטענת החברה, השופטת לא התרשמה שהמומחה התבצר בעמדתו, אלא שעמדתו המקצועית ניתנה על סמך ניסיונו הרב והנתונים הרפואיים. לכן שוכנעה גם השופטת כי סביר יותר לקבוע שהתאונה היא שהובילה לפגיעה בעמוד השדרה.
"כפי שהדגיש המומחה, התובע נפגע בגיל 18, גיל צעיר מאוד ולא ניתן לצפות שהוא יסבול מפריצת דיסק כה קשה כפי שסבל, ללא כל תסמינים, שינויים ניווניים וללא אירוע חבלתי אחר", הוסיפה, וציינה כי עד לאירוע לא היו לתובע פציעות בגב.
בנוגע לסרטון המדובר, השופטת הבהירה כי "כפי שציין המומחה, בסרט לא תועד התובע שהוא מפעיל את עמוד השדרה באופן שסותר את קביעת המומחה בנוגע למגבלות התנועה, אף שהתובע נראה מתהלך חופשי ואף מסוגל במידה מסויימת לרוץ ולקפוץ."
עם זאת, השופטת החליטה להעמיד את הנכות התפקודית של התובע על 10%, היות שאין ראיות או מסמכים המעידים על הפרעות קשות לתפקוד מאז הניתוחים.
עיקר הפיצוי נפסק עבור גריעה מכושר השתכרות, בהתאם לשכר הממוצע במשק ושנות העבודה שנותרו לתובע לעבוד. בנוסף, שירביט תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.21% כפי שהחוק קבוע במקרים של תאונות דרכים.
ב"כ התובע: עו"ד מאיר ישראלי
ב"כ הנתבעת: עו"ד רוני זמיר
עו"ד בארי קפלן עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל