בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי חייב שהורשע ב-2013 בעבירות רבות לפי חוק השתלת איברים ונדון למאסר ולתשלום פיצויים, יוכל לקבל הזדמנות אמיתית לצאת מחובותיו העצומים בסך מיליוני השקלים. על רקע גילו המתקדם ומצבו הבריאותי הרעוע של החייב קבע השופט דוד שאול גבאי ריכטר שהוא יצטרך לשלם 0.7% בלבד מחובותיו בפריסה ל-3 שנים, כתנאי לקבלת ההפטר.

לפני כ-15 שנה, בהיותו בן 67, נעצר החייב בחשד לתיווך בסחר באברים. על פי החשד הוא קישר בין אנשים המעוניינים לתרום כליה תמורת כסף לבין חולים הזקוקים לאיבר זה, תוך ששלשל לכיסו חלק ניכר מה"תרומה" ששילמו החולים. באפריל 2013 הורשע החייב בעבירות רבות לפי חוק השתלת איברים והוא נדון לשלוש שנות מאסר ולתשלום פיצויים בסך 450 אלף שקל.

תשע שנים לאחר הרשעתו פנה החייב לבית המשפט בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון. לדבריו הוא בשנות השמונים לחייו, גרוש, מתפרנס מפנסיה ומקצבאות סיעוד זקנה וחייב כ-3 מיליון שקל ל-33 נושים. החייב הסביר את הסתבכותו הכלכלית בכך שלקח הלוואות לצורך סיוע לעסק של גרושתו, שלבסוף קרס. לטענתו מצבו הבריאותי בכי רע כאשר בשל הוצאותיו הרפואיות הרבות הוא נאלץ לחיות בצמצום ולהתגורר במחסן שהוסב לדירה. 

החייב טען כי לנוכח גילו המתקדם ומצבו הרפואי הקשה אין תוחלת להמשך ניהול ההליך בעניינו, כך שיש להעניק לו הפטר לאלתר מחובות.

מנגד טענו הממונה על חדלות פירעון והנאמן מטעמו כי יש לדחות את הבקשה להפטר ולהשית על החייב תוכנית שיקום כלכלי בת ארבע שנים אשר תביא לכל הפחות לפירעון חלקי של חובותיו. בתוך כך הנאמן עדכן כי הפיצויים שהושתו על החייב במסגרת ההליך הפלילי נגדו מעולם לא שולמו, וכי הוגשה בעניין זה תביעת חוב מטעם המרכז לגביית קנסות.

"נסיבות קשות במיוחד"

השופט גבאי ריכטר ערך איזון בין האינטרסים השונים: מצד אחד, מדובר בחובות גבוהים (2.93 מיליון שקל נכון למועד פסק הדין) שחלקם נוצר בנסיבות פליליות ובחוסר תום לב מובהק. מצד שני, החייב בגיל גבורות, מתמודד עם מצב בריאותי קשה ואף עומד בחובותיו בהליך מבחינת תשלומים ודיווח. 

ואולם תוצאת האיזון, לדברי השופט, אינה פטירת החייב מכל מחובותיו לאלתר, אלא קביעת מתווה שיקום כלכלי שיביא לכל הפחות לפירעון חובות חלקי עבור הנשים. בהקשר לכך הדגיש השופט כי החייב "הונה מתלוננים רבים ברשת סחר בקצירת אברים, רשת אותה טווה וניהל מטעמים של בצע כסף. מדובר בנסיבות קשות במיוחד ואין הדעת סובלת כי היחיד יופטר מחובותיו לפצות את המתלוננים שבהם פגע".

לצד זאת ובשל גילו המבוגר של החייב, דחה השופט את עמדת הנאמן לפיה על תוכנית השיקום להימשך ארבע שנים במקום ברירת המחדל בחוק העומדת על שלוש שנים. בסופו של יום נקבע שהחייב ישלם 600 שקל בחודש למשך שלוש שנים, ובסך הכול 21,600 שקל - סכום המהווה כ-0.7% בלבד מכלל החובות - על מנת לקבל את ההפטר המיוחל.

  • ב"כ החייב: עו"ד שחר הלל בן נאים (מטעם הסיוע המשפטי)
  • ב"כ הממונה על חדלות פירעון: עו"ד שמרית אוחיון ועו"ד מיטל ביטון
  • הנאמן: עו"ד אורי שמעון

עו"ד אסף דניאלי עוסק/ת ב- חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.