על רקע מצוקת ענף האופנה, הגישו הבוקר איגוד לשכות המסחר להב והתאחדות בעלי המלאכה עתירה לבג"צ נגד שר האוצר, ראש הממשלה ומנהל רשות המסים, בדרישה לבטל את האפליה במע"מ לרעת המגזר העסקי. אפליה זו פוגעת לטענתם בכ-2 מיליון אזרחים התלויים בפרנסתם במגזר הקמעונאי והיצרני.
ענף האופנה הישראלי נמצא במצוקה זה חודשים ארוכים: חנויות נסגרות, רשתות קורסות וגם מותגים בינלאומיים מוכרים מצמצמים את נוכחותם בישראל. הקמעונאים טוענים כי אחת הסיבות המרכזיות למצוקה היא התמודדות עם תחרות בלתי־שוויונית מצד מקביליהם באינטרנט: בעוד החנויות בחו"ל זוכות לפטור ממע"מ ברכישות מקוונות מחו"ל של עד 75 דולר, הם לא מקבלים פטור כזה. לטענת הקמעונאים המקומיים, פטור זה מפלה בין הרשתות והחנויות בישראל, שנאלצות לשלם מע"מ של 17% על כל מוצר החל מהשקל הראשון, לעומת האתרים שאינם משלמים זאת.
טענתם המרכזית של העותרים נגד הפטור היא שהוא מפלה אותם בצורה חמורה ובוטה: "המדינה מתערבת בתחרות החופשית, ומעניקה באופן אבסורדי יתרון תחרותי מובהק לעסקים זרים בתחרות על לבו של הלקוח הישראלי".
הם מסבירים כי התחרות על לבו של הצרכן הישראלי נגד האינטרנט הפכה קשה: "רכישת מוצרים מחו"ל דרך האינטרנט גדלה בפונקציה מעריכית, ועולה מדי שנה כמעט ב-25% ביחס לשנה החולפת. 91% מהגולשים ברשת כבר עורכים באמצעותה קניות. מספר החבילות הנשלחות לישראל מחו"ל הוכפל ושולש בשנים האחרונות, והגיע ל-61 מיליון חבילות בשנת 2017", נכתב בעתירה.
הפטור ממע"מ נקבע בשנת 2008 באמצעות תיקון לתקנות מס ערך מוסף, אך התיקון לא נקב בתקרת הפטור, אלא קבע כי טובין (סחורה) הפטורים ממלוא המכס יהיו פטורים גם ממלוא המע"מ. התוצאה, לטענת הקמעונאים, היא שנוצר "פטור נגרר", שתוכנו משתנה אוטומטית בכל פעם שמשתנה הפטור ממכס, על-אף שהפטור ממכס נקבע מכוח חקיקה אחרת ותכליותיו שונות.
"ברור אפוא, ששינויים בפטור ממכס מחייבים לבחון מפעם לפעם אם אכן מוצדק להרחיב גם את הפטור הנגרר ממע"מ. בהיעדר בחינה כזו, התוצאה היא של "זנב מכשכש בכלב": פטור ממכס, שהוא צנוע יחסית, מוביל לפטור אחר בעל משמעות כלכלית מרחיקת לכת הרבה יותר, המנוגדת גם לתכלית החקיקה שמכוחה ניתן", נכתב בעתירה.
"צרכן הרוצה לרכוש מעסק ישראלי - נענש על בחירתו"
לטענת הקמעונאים, "באופן אבסורדי המשיבים (הרגולטורים) מעלים באופן מלאכותי את מחיריהם של המוצרים הנמכרים מעסקים בישראל באמצעות אפליית מס מוצהרת, המכונה פטור ממע"מ על יבוא אישי". הם טוענים כי צרכן שמזמין מוצר מעסק ישראלי (למשל בגד או מוצר קוסמטיקה) נדרש להוסיף למחירו 17% שישולמו לקופת המדינה. לעומת זאת, אם ירכוש את המוצר מחו"ל, מוכנה המדינה לוותר על המס ולפטור את הצרכן מהתשלום. "במלים אחרות, צרכן ישראלי החפץ לרכוש מוצר מעסק ישראלי נענש על בחירתו", נכתב בעתירה.
"קשה להבין כיצד בוחרת ממשלת ישראל לפגוע דווקא בעסקים הישראליים, המפרנסים באופן ישיר מעל 55,600 עסקים במגזר הקמעונאי המעסיקים כ-267,000 עובדים ישראלים שכירים, בכ-40,000 מפעלים ונותני שירותים קטנים ובינוניים, ובכ-220,000 עובדים שכירים במפעלים מקומיים לייצור מקומי. כל אלה מפרנסים בעקיפין עסקים ונותני שירותים נוספים, ובמידה רבה נושאים על גבם חלקים נרחבים מהכלכלה הישראלית "
מומחי קמעונות רבים סבורים כי המצב הקשה הוא תגובה ישירה של הצרכנים הישראלים, שלאחר שנים של הפקעות מחירים, פשוט עברו לקנות בחו"ל — באמצעות הזמנת מוצרים ביבוא אישי דרך האינטרנט, ובקניות בעת ביקור בארץ זרה. אבל הקמעונאים בעתירה מגייסים גם את הצרכנים לטובתם ואומרים כי גם מנקודת מבט צרכנית, אין הצדקה שהמדינה מעודדת בפטור ממסים רכישת מוצרים מחו"ל על-פני רכישת מוצרים בארץ: "המוצרים בישראל כפופים לפיקוח ולתקינה הישראלית, שנועדו להגן על בריאות הציבור ובטיחותו. העסקים הישראלים אף כפופים לרגולציה הישראלית בשלל תחומים המבטיחים את זכויות הצרכנים, לרבות דיני הגנת הצרכן הישראליים. אין כל הצדקה לתמרץ צרכנים ישראלים, באמצעות אפליית מס מכוונת, לבחור דווקא במוצרים ובעסקים שאינם כפופים להוראות דין אלו, ולהוזיל דווקא אותם".
עוד הם טוענים כי האפליה פוגעת בחופש העיסוק של העסקים הישראלים באופן בלתי מידתי: "החופש להתחרות ללא התערבות מפלה של המדינה הוא חלק מזכות היסוד החוקתית לחופש העיסוק. הפגיעה בזכות זו היא ברורה ולא יכול להיות עליה חולק. התכלית להפחית את יוקר המחיה אינה קשורה לאפליה בין עסקים ישראלים וזרים. אין שום קשר רציונלי בין הבחירה לקבוע דין שונה לכל קבוצה ובין הפחתת יוקר המחיה. הפחתת יוקר המחיה מושגת מעצם העובדה שניתן לרכוש את המוצר מבלי לשלם מע"מ, אך לא מכך שהפטור דווקא לחלק מהמתחרים ולא לאחרים".
לסיכום טוענים הקמעונאים כי ההחלטה להבחין בין רכישה מישראל ומחו"ל בלתי סבירה באופן קיצוני: "היא מנוגדת לתכליתו המפורשת של החוק, חסרת היגיון לגופה ומביאה לתוצאות אבסורדיות. יתרה מכך, גם הכישלון ביישום הפטור וחוסר היכולת לאוכפו מצביעים על אי-סבירותו".
העתירה הוכנה ע"י עו"ד ד"ר ישראל (רלי) לשם ועו"ד עידן לרון, ממשרד עוה"ד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
עמוד הפייסבוק של הצינור יישאר בידי גיא לרר - אך ייתכן ששמו ישתנה
המתכון החדש של שוקו תנובה: מים במקום חלב - באותו המחיר
