מדוע בתי המלון בישראל זכאים לתעודת כשרות על אף שהם מספקים ללקוחותיהם אוכל בשבת, בעוד שעל מסעדות, בתי קפה וחברות קייטרינג נאסר לפעול בשבת, אחרת יאבדו את כשרותם? תהייה זו עומדת בבסיס עתירה שהוגשה אתמול לבג"ץ, ומבקשת מבית המשפט לאפשר לכל המסעדות בישראל לשמור על תעודת הכשרות שלהן גם אם יפעלו בשבת.
את העתירה לבג"ץ הגיש יהונתן ודעי, בעלי מסעדת באב אל ימן שפועלת בשכונת רחביה בירושלים. באמצעות תנועת נאמני תורה ועבודה ועו"ד אלעד לוביץ, מבקש ודעי כי הרבנות הראשית לישראל תעניק תעודות כשרות למסעדות שפתוחות בשבת, בדיוק כפי שהרבנות מעניקה תעודות כשרות לבתי מלון שמגישים אוכל בשבתות.
לטענת ודעי, מסעדת באב אל ימן מאפשרת סעודות שבת למי שאינם מספיקים לבשל לעצמם לפני השבת. "באופן אבסורדי, תרמילאי ישראלי יכול לשוטט בכל העולם ולמצוא כמעט בכל מקום אפשרות לסעוד סעודת שבת תוך שהתשלום מוסדר לפני או אחרי השבת. דווקא בישראל ובירושלים בירתה, נתקלים צעירים כאלה במחסור בפתרון עבורם. למרבה האירוניה, במקום שהרבנות הראשית תסייע למלא את הריק שנוצר, היא זו שכופה אותו", טוען ודעי.
לדבריו, המסעדה מקפידה על הלכות כשרות, והפעלת המטבח נעשית ללא חילול שבת — במתכונת זהה להפעלת המטבחים בחדרי אוכל של בתי מלון. כלומר, האוכל מחומם ומוגש לסועדים באמצעים כשרים בלבד, והתשלום נגבה לפני השבת או אחריה. יתרה מכך, נטען כי דווקא בתי המלון מתמודדים עם חילול שבת בחדרי אירוח ובמתקנים השונים שמפעיל המלון — בעיות שלא צצות במסעדות.
בעוד בתי מלון זכאים לתעודת כשרות גם אם הם מגישים אוכל בשבת, הרבנות בירושלים נמנעת מלספק את תעודת כשרות למסעדות שמבקשות לעבוד לפי אותו מתווה. המועצה הדתית בירושלים חתומה על יותר מ–100 תעודות כשרות לבתי מלון שונים ברחבי ירושלים — אך חומקת מלהעניק תעודת כשרות למסעדות.
הסיבה לסירוב של הרבנות נעוצה בהחרגה שלה זכו בתי המלון מהרבנות הראשית בשנת 2000. לפי סעיף ההחרגה, לא יינתנו תעודות כשרות למקומות שפתוחים בשבת — למעט בתי המלון.
לטענת העותר, ההסדר מקפח בתי עסק רבים, לרבות חברות קייטרינג שנאסר עליהן לפעול בשבת כתנאי לקבלת תעודת כשרות. "למה ייגרע שמו של העותר מרשימת בעלי העסקים הכשרים? האם העובדה שהעותר מפעיל חדר אוכל בלי להחזיק בחדרי אירוח רלוונטית לעניין מתן כשרות?", תמה בא כוחו של העותר, עו"ד לוביץ.
לטענת לוביץ, סירובה של הרבנות להעניק תעודת הכשר לבית העסק חורגת מהסמכות שניתנה לה לפי חוק, היות שעליה להתחשב רק בשיקולים הקשורים בדיני כשרות. לפיכך, מבקש העותר מבג"ץ להורות לרבנות לנמק מדוע היא עומדת בסירובה — ואף להורות על ביטול ההחרגה משנת 2000.
תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה, אמר: "אחד החסמים המשמעותיים ביותר בפני מתן תעודות כשרות בישראל הוא הפתיחה בשבת, גם אם אין במקומות אלה חילול שבת כלל. בקהילות רבות בחו"ל מקובל לאכול סעודות שבת במסעדות שאינן מחללות שבת. אנחנו סבורים שהמהלך בבג"ץ יאפשר לציבור דתי, מסורתי וחילוני מקומות לקיום אירועים וסעודות משפחתיות ללא חילול שבת, בדיוק כמו בבתי מלון".
"לא צריך לכופף ולו הלכה אחת"
בענף המסעדות עוקבים אחר העתירה, ומביעים תקווה שתביא לשינוי בתחום. יו"ר איגוד המסעדות, שי ברמן, אמר אתמול כי מדובר בסוגיה משפטית חדשה, שאם תתקבל טמון בה פוטנציאל גדול: "קיים צורך ורצון של יותר ויותר מסעדות להיות מוגדרות ככשרות, משום שהקהל נהפך למסורתי יותר, והקהל הדתי נהפך ליותר נהנתן ורוצה לבלות יותר במסעדות. מחזור המכירות בשבת של מסעדה, מכניסת השבת ועד צאתה, יכול להגיע ל–30%–50% ממחזור הפעילות השבועי, ולכן חשיבות ההחלטה רבה". לדבריו, "עד לאחרונה זה היה בלתי נתפס שמסעדות יוכלו לעבוד בשבת ולקבל תעודת כשרות, ועסקים פחדו מהתעמרות של הרבנות. כעת נפתחו אלטרנטיבות של השגחה פרטית, וגם הטכנולוגיה יכולה לתמוך בנושא, ולאפשר תשלום במועד שאינו שבת".
יש לציין כי ודעי כבר עתר בעבר פעמיים לבג"ץ בנושא הכשרות האלטרנטיבית, כשהסוגיה שעלתה אז על הפרק היא האם מותר למסעדה להציג תעודת כשרות שאינה מטעם הרבנות. ביוני 2016, בדיון הראשון בבג"ץ, נחל ודעי כישלון. בג"ץ קבע כי גוף כשרות פרטי הנקרא "השגחה פרטית" לא יוכל להנפיק תעודות כשרות מטעמו, ושהמונופול על המונח כשר יישאר תחת חסותה הבלעדית של הרבנות.
בדיון נוסף בנושא שנערך בספטמבר 2017 נקבע בבג"ץ כי המונופול על המונח כשר עדיין יהיה תחת חסותה הבלעדית של הרבנות הראשית, אך בית עסק יוכל להציג בפני הלקוחות את הצעדים שהוא נוקט כדי להבטיח את כשרותו של המזון לפי ההלכה.
עתה מבהיר ודעי בעתירה כי "אין העותר מבקש מן המשיבים לכופף ולו הלכה אחת. בקשתו היא לקבל תעודת הכשר בהתאם לעמידתו בכל הדרישות ההלכתיות, על מנת שיוכל לשרת גם קהלים שרואים בתעודת ההכשר של הרבנות תנאי לכשרות בית האוכל".
בימים האחרונים מופצת למסעדנים ברחבי הארץ פנייה לפיה מי שמעוניין לפתוח את המסעדה בשבת ועדיין לקבל תעודת כשרות — מוזמן להצטרף לקמפיין ציבורי על ידי העלאה לפייסבוק ולאינסטגרם תמונה עם התיוג "כשר בשבת", והסבר אודות הסוגיה. בפנייה נכתב כי מדובר בשיתוף פעולה עם תנועת נאמני תורה ועבודה, הפועלת במטרה להביא לשקיפות לתחרות והתייעלות במערך הכשרות בישראל.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
הנחה תמורת תמונה: כמה שווים מגורים של בר רפאלי במגדל בתל אביב
הג'וב הכי טוב בסביבה: חברי הכנסת שיקבלו 220 אלף שקל בלי לעבוד