צריכה יומיומית של ויטמינים ותוספי תזונה היא הרגל בריא אולי, אבל יקר. נטילת סוג אחד של תוסף כזה תעלה כמה עשרות שקלים בחודש, בהתבסס על מחיר ממוצע של כ–100 שקל לאריזה, שמספיקה לחודש־חודשיים. אם מדובר במשפחה, ההוצאה הכוללת תלויה במספר הנפשות, במספר התוספים שבהם משתמשים ובסוגיהם — וההוצאה השנתית עשויה להצטבר לאלפי שקלים. ואולם בשונה מרוב תרופות המרשם, המחירים של תוספי התזונה אינם מפוקחים או מסובסדים. מחירו של מוצר תלוי בזהות המוכר, והפערים עצומים.
בדיקה שערך TheMarker עם המועצה לצרכנות מגלה פערים של עשרות אחוזים, ולעתים אף יותר מ–100%%, במחירי המותגים הפופולריים של תוספי התזונה — פערים בין רשתות הטבע והפארם ובין הסניפים של אותה רשת. כשמוסיפים לבדיקה את חנויות האונליין הישראליות שמוכרות את התוספים באינטרנט, מגלים כי פערי המחירים אף גדלים. בתשעה מעשרת המוצרים שנבדקו, הרכישה באינטרנט (אתרים ישראליים בלבד) משתלמת. מוצר אחד בלבד נמצא בבדיקה יקר יותר באינטרנט.
מבחינת הצרכן הישראלי, השורה התחתונה של השוואת המחירים ברורה ופשוטה: משתלם לרכוש תוספי תזונה בחנויות האונליין. ואולם אם אתם בכל זאת מעדיפים את חוויית הקנייה בחנות הפיזית, או שאין לכם סבלנות לחכות כמה ימים למשלוח — כדאי להשוות מחירים בחנויות הפיזיות, וההמלצה העיקרית היא לזכור שלפעמים קיימים פערים גדולים במחירים בין הרשתות, ולעתים אף בין סניפים של אותה רשת.
שוק של מיליארד שקל בשנה
לפי נתוני חברות הפועלות בתחום, כל אדם שלישי בישראל צורך תוסף תזונה כלשהו פעם בשנה לפחות. מחקר כלכלי שערכה החברה הבינלאומית Globalpraxzis ב–2016 מראה כי שוק תוספי התזונה הישראלי נאמד ב–945 מיליון שקל (כ–270 מיליון דולר) במחירי צרכן (כולל מע"מ).
מחירי התוספים בישראל — כמעט כולם מותגים מקומיים — נחשבים גבוהים מרמת המחירים העולמית. עם זאת, בקנייה בחו"ל יש לחפש תחליפים למותגים הישראליים, שכן המותגים המקומיים הפופולריים — אלטמן, סופהרב, תרימה ואחרים — אינם נמכרים במדינות אחרות. מסיבה זו אי־אפשר למצוא אותם באתר IHERB הנפוץ וברשתות הפארם הזרות.
בבדיקה שערכנו נבדקו עשרה מוצרים של המותגים הפופולריים בישראל — כולם מקומיים, למעט המותג האמריקאי סולגאר. בחנויות הפיזיות נמצא כי תוסף ג'ארו דופילוס של אלטמן סובל מפער המחירים הגדול ביותר — 122%. הפער הקטן ביותר, 9%, נמצא בתוספי התזונה ויטמין B12 מסוג מתיל וחומצה פולית של אקוסאפ.
הבדלי מחירים של אותו מוצר נמצאו גם בסניפים של אותה רשת, עקב מבצעים שנערכים לעתים רק בסניפים מסוימים. כך, למשל, את המוצר נאמבר 7 של סולגאר מצאנו בשני סניפים של אניס טבע (ברחובות ובהרצליה) במחיר אטרקטיבי של 99 שקל, לעומת מחיר כמעט כפול בסניף הרשת בירושלים. בסופר־פארם מצאנו גם כן מוצרים שנמכרים במחיר שונה בסניפי הרשת.
עוד התברר כי חנויות האונליין הישראליות מציעות את המחירים הנמוכים ביותר של תוספים — הפער הגדול ביותר של תוסף, 130%, הוא במקרה של ביו 25 מתוצרת סופהרב. הבדיקה הראתה גם כי רק מגה גלופלקס של אלטמן נמצא זול יותר בחנות פיזית (עדן מרקט) לעומת חנויות האונליין.
מבין חנויות הטבע והפארם שנבדקו, נמצא כי רשת אניס טבע היא היקרה ביותר בשישה מוצרים, וניו־פארם — היקרה ביותר בחמישה מוצרים. ניצת הדובדבן, סופר־פארם ועדן טבע מכרו, כל אחת, מוצר אחד במחיר הגבוה ביותר (מכיוון שלעתים מוצר נמכר במחיר זהה בחנויות שונות, מספר המוצרים שנבדקו הוא לכאורה גבוה מעשר).
בגזרת המחירים הנמוכים, עדן טבע נמצאה המשתלמת ביותר — עם שלושה מוצרים שהיא מוכרת במחיר הנמוך ביותר מתוך עשרה. במקום השני מדורגות רשתות ניצת הדובדבן וטבע קסטל, כל אחת עם שני מוצרים הזולים ביותר. באניס, ניו־פארם וסופר־פארם, מוצר אחד מבין עשרת המוצרים שבדקנו נמצא הזול ביותר.
מנכ"ל המועצה לצרכנות, ג'וש גולדשמיד: "פערי המחירים הגדולים בין החנויות ומול האונליין מצדיקים במקרים רבים תכנון מוקדם, למשל נסיעה קצרה לסניף זול. חשוב לא להיות מקובעים להרגלים ולדעות קדומות על רשת או סניף מסוימים. צריכה נבונה של תוספי התזונה מסייעת להפחתת יוקר המחיה, וחוסכת לכל אחד מאתנו מאות ואלפי שקלים בשנה".
צריכה יומיומית אמורה לשפר את הבריאות
תוספי תזונה בסיסיים, כמו ויטמין B12 וסידן, משווקים בישראל מאז שנות ה–70. עם השנים צבר טרנד הבריאות פופולריות רבה — ותזונה נכונה היא חלק בלתי־נפרד ממנו. ב–2004 נרשם ציון דרך בתחום תוספי המזון, אז רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) אימצה תוצאות מחקרים שהראו כי צריכתן של חומצות שומן אומגה 3 (EPA ו–DHA) עשויה לסייע באיזון של רמת הכולסטרול. בכך העניקה ה–FDA לגיטימציה לצריכתם של תוספים המכילים את אותן חומצות שומן. היתה זאת גם תחילת פריחתו של שוק התוספים הישראלי.
כיום, אנשי מקצוע רבים, מטפלים אלטרנטיביים ורופאים קונבנציונליים, מכירים בחשיבות התוספים. מחקרים רבים התפרסמו בתחום, ומגוון המוצרים המשווקים מאפשר טיפול ממוקד במחלות ובבעיות בריאות ספציפיות.
"הישראלים עברו שינוי תרבותי־צרכני והם צועדים לכיוון הבריא, בדומה למה שקורה בכל העולם", אומר רותם פייגין, התזונאי של רשת עדן טבע ומנהל תחום ויטמינים. "השימוש בתוספי תזונה הוא חלק מהרצון לנהל אורח חיים בריא יותר, שכולל צריכת מינרלים, ויטמינים, צמחי מרפא במיצוי, חומצות שומן וחומצות אמיניות — המכסים את כל אבני היסוד של הגוף".
אלכסנדר קורז', מנהל שיווק וסחר במחלקת בתי המרקחת של סופר־פארם, מוסיף: "מדובר במוצרים שאמורים לטפל בבעיות מסוימות, ואם לוקחים אותם מדי יום, הם אמורים לשפר את איכות החיים. צמחי מרפא מוכרים ברפואה כבר מאות שנים ועכשיו, בגיבוי של מחקרים, הם פורצים לשוק".
בשונה מתרופות, תוספי תזונה אינם נדרשים לעבור ניסויים קליניים בפיקוח חיצוני כדי לקבל אישור שימוש. יש אמנם בקרה על איכות תהליך הייצור ועל ניקיון פס הייצור, חובה להציג את רשימת המרכיבים על האריזה ונדרש אישור של משרד הבריאות לפני השיווק — אך ההליך פשוט בהרבה מזה שתרופה צריכה לעבור כדי לקבל אישור. זאת גם הסיבה לכך שמשרד הבריאות אוסר לייחס סגולות של ריפוי לתוספי התזונה — וקיים איסור לכלול בפרסומות או על גבי האריזה המלצות על האופן שבו הם עשויים לסייע, או לאילו מחלות הם מיועדים.
באופן כללי, השימוש בתוספים שנוי במחלוקת. יש הסוברים כי אנשים בריאים, שתזונתם מגוונת, אינם זקוקים לתוספי תזונה. עם זאת, מחקרים רבים הוכיחו את יעילות התוספים במגוון בעיות בריאותיות. תוספי תזונה יומלצו על ידי אנשי מקצוע, כגון רופאים או דיאטנים, לצמחונים, לטבעונים, לספורטאים, לאנשים שכמעט אינם נחשפים לשמש, לאנשים הסובלים מעייפות, או לכאלה שמתאוששים ממחלה.
המותגים הישראליים אינם תחרותיים בחו"ל
שוק תוספי התזונה הישראלי מבוסס ברובו על מותגים מקומיים — כמה מהמותגים מיוצרים במלואם בישראל, יש כאלה שרק חלק מתהליך הייצור שלהם נעשה במפעלים מקומיים ויש מותגים ישראליים שרק האריזה שלהם מקומית. לאור ההצלחה בשוק המקומי, מתעוררת השאלה מדוע המותגים הישראליים אינם מצליחים גם מעבר לים?
איתן מרקוביץ', יו"ר חטיבת תוספי תזונה באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל חברת אמברוזיה־סופהרב, משווקת מוצרי סולגאר בישראל, מסביר כי חוסר היכולת של המותגים הישראליים לפרוץ לחו"ל קשורה בכך שיש לחברות הזרות מאות מותגים משלהן. "מדוע שחברה בינלאומית תחזיק גם את המותגים הישראליים?". את ההצלחה של המותג המיובא סולגאר בישראל הוא מסביר בעובדה שזהו "מותג בינלאומי איכותי בן 70 שנה, ומחירו בישראל אינו גבוה ממחירו באירופה".
לעומת השווקים בחו"ל, החברות הישראליות מצליחות בשוק המקומי, לדברי קורז', "מכיוון שהן יודעות להציע מוצר איכותי עם שיווק נכון, שעונה על הצורך של הלקוח". פייגין מסביר כי הסיבה היא בעיקר המחיר: "המותגים הישראליים פופולריים פה בגלל המחיר — ייצור ישראלי גורר מחיר אטרקטיבי, לעומת המחיר הגבוה של מותגים בינלאומיים בגלל עלויות יבוא ומיסוי".
למה אנו משלמים כל כך הרבה?
"כשאתה מנהל חנות אונליין, אתה משלם הרבה פחות על ארנונה, מים ודמי שכירות של שטח מסחרי גדול — ואלה הן ההוצאות העיקריות. גם ההוצאות על כוח אדם נמוכות מאוד — ולכן אפשר למכור בזול", מסביר פייגין.
מרקוביץ' סבור כי הסיבה העיקרית למחירים הגבוהים היא ברגולציה על יבוא של תוספי תזונה לישראל: "יבואן מחויב ברגולציה בלתי־אפשרית. כדי לייבא מוצר, אני צריך לערוך אנליזות, להציג דוגמאות של מוצר, לקבל אישורי מעבדה, לעמוד בתקנים רב־לאומיים ולעבור הליכים שהצרכן הישראלי כלל אינו מודע להם. במקום זאת, אני יכול לייבא את אותם מוצרים בדיוק בהקלקה. הביורוקרטיה הזאת מקשה מאוד על העבודה שלנו, והיא אינה קיימת במקומות אחרים, כמו צרפת, בריטניה וספרד. ברגע שישחררו קצת את עול הרגולציה, תראו שגם המחיר לצרכן יירד".
מניו־פארם נמסר: "הרשת מקפידה להציע את המחירים הטובים והאטרקטיביים בשוק. בימים אלה הרשת יוצאת במבצע הנחה של 70% על מוצר שני, מה שלצערנו לא בא לידי ביטוי בבדיקתכם. בהתחשב במבצע, ניו־פארם היא הזולה ביותר. המחיר שציינתם בכתבה אינו משקף את המציאות, שכן התנהגות הצרכנים בשטח מוכיחה כי הצרכן בדרך כלל רוכש שני מוצרים לפחות. בנוסף, הרשת עורכת מעת לעת מבצעים מקומיים. נמשיך להקפיד להעניק את המחירים האטרקטיביים בשוק ולאפשר לצרכנים ליהנות ממבצעי הרשת".
מאניס נמסר: "הרשת הופתעה מאוד ממצאי הסקר. הרשת עושה כל שביכולתה כדי למכור מוצרים במחירים תחרותיים ובזול. נלמד את הממצאים ונסיק את המסקנות. אניס חרתה על דגלה לספק שירות ותמחור לשביעות רצון לקוחותיה, ולא בכדי הרשת מונה 19 סניפים, המשרתים אלפי לקוחות מדי יום".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
התעוררו: ראש הממשלה החשוב בעולם קופץ לביקור
הצפה? כמה עורכי דין פעילים באמת יש בישראל
