האם הניסיון להגברתו של היבוא המקביל במטרה להוריד מחירים יתפוגג עוד לפני שהתחיל? משרד הבריאות יציג ביום רביעי בפני ועדת העבודה והרווחה את תקנות התמרוקים, שנועדו להקל על יבוא מקביל כדי להוריד את המחירים בתחום. אולם התקנות, שהגיעו לידי TheMarker, חושפות שורה של מוצרים שאי־אפשר יהיה להביא ביבוא מקביל לישראל.
בין היתר, לפי התקנות ייאסר יבוא מקביל של מוצרים לתינוקות; מוצרים לילדים עד גיל 12; נשים הרות או מניקות; ומוצרים המיועדים לבוא במגע עם ריריות חלל הפה, דוגמת משחות שיניים ומי פה. לדברי יבואנים מקבילים בתחום התמרוקים, מדובר ביותר מ–50% מהמוצרים המיובאים כיום לישראל ביבוא מקביל.
רפורמת התמרוקים עברה בחוק ההסדרים בסוף 2016, ונועדה לטפל ביוקר המחיה על ידי קיצור ופישוט תהליכי היבוא לישראל. כיום, תהליכי הייצור והיבוא מחייבים קבלת רישיונות ממשרד הבריאות — ונמשכים חודשים ארוכים. החוק החדש מאמץ רגולציה אירופית המקצרת משמעותית את ההליכים ואת קבלת האישורים, בדומה לרפורמת הקורנפלקס בתחום מוצרי המזון היבשים, שאושרה במסגרת חוק ההסדרים הקודם.
רפורמת התמרוקים היתה צריכה להיכנס לתוקף כבר ביולי, אך התעכבה משום שמשרד הבריאות ביקש לדחות את היישום לאוקטובר, בגלל טענות למחסור בכוח אדם שמקשה עליו בכתיבת התקנות.
זמן קצר לפני שעברה הרפורמה, פירסם משרד האוצר נתונים שלפיהם קיימים פערי מחירים של כ–62% בין ישראל למדינות OECD בענף התמרוקים.
ברשתות השיווק והיבואנים המקבילים ששמעו על התקנות התרעמו, וטענו כי ההחרגות פוגעות בלב רפורמת התמרוקים — ושהן ימנעו תחרות בקטגוריות רבות הפונות למשפחות צעירות. לדבריהם, אם התקנות יעברו בנוסח הנוכחי, הדבר יביא לעליית מחירים.
"הנוהל החדש, במתכונתו הנוכחית, הוא מכה ליבוא המקביל, ויגרום לעלייה ביוקר המחייה כבר בחודש הקרוב", אומר אדם פרידלר, מבעלי רשת הפארם גוד פארם. לדבריו, "הנפגעים הראשיים הם הזוגות הצעירים שישלמו שוב מחירים מופרזים על מוצרי תינוקות, ובנוסף לכך ייפגעו כל האנשים שמצחצחים שיניים בישראל, קרי כל אוכלוסיית המדינה. פעם נוספת אנו רואים כיצד מחזקים את היבואנים הגדולים במקום לעודד תחרות מצד השחקנים הקטנים. לא נשב בשקט עד שהעיוות יתוקן".
המרוויחים הגדולים: היבואנים הבלעדיים
לדברי יבואן מקביל גדול, המוצרים שהתקנות אוסרות על ייבואם מהווים יותר ממחצית מהיבוא המקביל לישראל בתחום התמרוקים. "זה יותר מ–15 שנה שיש יבוא מקביל במוצרים אלה לישראל, ועכשיו אומרים לנו שהם מסוכנים אף שעד עכשיו לא קרה כלום. הרי אנו מוכרים את המוצרים האלה ברשתות כמו ויקטורי, שופרסל ואושר עד. למעשה, אם התקנות האלה יעברו במתכונת שמשרד הבריאות רוצה, היבוא המקביל יידרדר עוד יותר. הממשלה אומרת שהיא רוצה לפתוח את השוק, ואז היא עושה דבר שסוגר את השוק ומביא אותו למצב גרוע משהיה מלכתחילה".
לדבריו, מי שמרוויח מההחרגות של משרד הבריאות הם היבואנים הבלעדיים הגדולים — ובראשם חברת שסטוביץ שמפיצה את קולגייט וג'ונסון בייבי, וחברת דיפלומט שמפיצה את אורל בי של פרוקטר אנד גמבל. "זה הכל פוליטיקה: הממשלה רוצה להראות שהיא עושה משהו כדי להקל על יוקר המחיה, ולא אכפת לה אם זה נעשה כמו שצריך. לצערי זה ישפיע על יוקר המחיה כי גם אם היבוא המקביל לא קיים כיום בכל הרשתות או בהיקפים גדולים, הוא משמש אמצעי לחץ של הרשתות על היבואנים הבלעדיים. הם יודעים שאם הם יעלו מחירים, או יסרבו ללכת לקראת הרשתות — אלה יוכלו לפנות אל היבוא המקביל", הוסיף היבואן המקביל.
ממשרד הכלכלה, שיזם את רפורמת התמרוקים עם משרד האוצר, נמסר בתגובה: "התקנות המוגשות על ידי משרד הבריאות פותחות מגוון רחב של מוצרים ליבוא מקביל, זאת בהמשך לרפורמה שקידמו משרדי האוצר והכלכלה. עם זאת, יש תחומים שהוחרגו על ידי משרד הבריאות, שלטעמנו במשרד הכלכלה, מחייבים בחינה נוספת ונידונים בין המשרדים השונים בימים אלה. בנוסף, סוגיות אלה יובאו בפני יו"ר ועדת העבודה והרווחה כדי לבצע תיקונים באופן שלצד שמירה על בריאות הציבור, יסייעו בקידום הורדת יוקר המחיה".
ממשרד הבריאות נמסר כי "היבואנים הרשמיים לא היו מעורבים בניסוח הטיוטה, וכל בעלי העניין הוזמנו להשתתף בהערות על טיוטת התקנות כמו גם בתהליך החקיקה הראשית. יש לזכור כי מדובר בהצעת חוק ותקנות שהחלו עוד ב 2009 אם לא קודם לכן.
"הרפורמה בתמרוקים פותחת את השוק באופן שיאפשר כניסת שחקנים חדשים. משרד הבריאות, שאמון על קביעת רמת הסיכון של התמרוקים, מצא כי בארבעת הקטגוריות שהוזכרו — תכשירי שמש (שרשומים בחו"ל, למשל, כתרופה), מוצרי תינוקות וילדים, מוצרי ננו ומוצרים שעלולים להיבלע — קיים הסיכון הגבוה ביותר. יודגש כי התרחשו בעבר מקרי מוות כששווקו משחות שיניים שהכילו חומרים רעילים. על כן, המשרד סבור כי מוצרים אלה ראוי שיבואם ייעשה בשרשרת הפצה מתועדת. הנושא יובא בפני חברי הכנסת החברים בוועדה — ובסוף הדיון בוועדה יוכרע הנושא.
"יודגש כי גם כיום בנוהל יבוא מקבלים יש חובת תיעוד של שרשרת האספקה, כולל קיום בדיקות המעבדה הנדרשות. התקנות החדשות אמורות לקצר את זמן הבדיקה, ולא להאריכו (כיום אישור מינימלי ברישיון אורך 45 יום). הסדר זה יימשך גם במסגרת טיוטת תקנות הרוקחים (תמרוקים) 2017, המיישמות את הרפורמה בתחום התמרוקים. טיוטת התקנות החדשות מאפשרות לייבא לישראל יבוא מקביל של תמרוקים, והתנאים המקצועיים ודרישות המקצועיות לכך מפורטים בה. המשרד יעמוד על כך שלא ישווק תמרוק בישראל שאינו עומד בדרישות המקצועיות — אך הוא גם לא יעמיד חסמים מיותרים בשיווק תמרוקים בישראל".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
פרטנר חושפת את מיזם הטלוויזיה: 40 ערוצים ב-69 שקל לחודש
בניגוד לתחזיות האימה: זה מה שקרה לאלפי העובדים שפוטרו מחברות הסלולר
