האם גם במי השתייה שבברזים קיימת עופרת בריכוז מסוכן לבריאות? לידי TheMarker הגיעו עדויות כי הבעיה קיימת גם במי ברז בחלק מהמקרים.
חלק מהבדיקות שנעשו במכונות הקפה, במטרה לבדוק אם יש בהן עופרת — גילו ממצאים שמעידים על כך שקיימת כמות גבוהה מהמותר של עופרת וניקל גם במי הברז שנכנסים למכונות בחלק מהמקומות שנבדקו. לפי העדויות, ממצאים בעייתיים התגלו במספר רב של מוקדים ביישובים שונים ברחבי הארץ.
על פי התקן, הריכוז המרבי של עופרת במי שתייה לא יעלה על 10 מיקרוגרם לליטר, בדומה לרמה המרבית שנקבעה במדינות אירופה ובמדינות נוספות. אולם חלק מהבדיקות גילו עופרת בריכוז של פי כמה מהכמות המותרת לפי התקן.
לפני כשבוע וחצי הודיעו משרדי הבריאות והכלכלה כי ישנו חשש להימצאות עופרת במים שהופקו ממכונות קפה מדגמים שונים. המשרדים המליצו לאזרחים להפחית בשתיית קפה ממכונות לכלל הציבור, ולנשים בהריון להימנע משתיית קפה ממכונות מוסדיות עד לתוצאות בדיקות נוספות.
אתמול הורו המשרדים לבצע בדיקות בכל בתי הקפה, החברות המסחריות והמפיצים שמשתמשים במכונות קפה מדגמי לה פבוריטה וסופיה מתוצרת ביאנקי — בעקבות הבדיקות המדגמיות של דגמים אלה, שברובם נמצאה חריגה מהוראות התקן. עוד הודיעו המשרדים כי נוכח ממצאי הבדיקות, מקדם הממונה על התקינה החמרה במשטר הבדיקות. על פי הנתונים, מתוך כ–230 מכונות שנבדקו בימים האחרונים, נדרש להשבית לצורך החלפה או תיקון כ–47% מהן.
הדגמים שבהם התגלתה עופרת ברמות גבוהות מהמותר בתקן נמצאו ברשתות גדולות, ובהן רולדין, קפה קפה, אילן'ס, גרג קפה, קפה ביגה ותחנות סונול. כל הרשתות הללו הודיעו כבר אז כי יבדקו ויחליפו את המכונות האמורות.
במשרד הבריאות הסבירו את נקיטת משנה הזהירות בכך שחשיפה לעופרת עלולה לגרום למגוון של השפעות בריאותיות, ובהן מחלות לב, עלייה בלחץ דם ופגיעה במערכת הרבייה בבוגרים, ובעיות התפתחותיות פיזיות וקוגניטיביות בעוברים, תינוקות וילדים.
"ראוי היה שהמשרדים יבדקו גם את מי הברז"
מכון התקנים, שבפיקוח משרד הכלכלה, מבצע בימים אלה בדיקות למכונות קפה, לבקשת משרדי הבריאות והכלכלה ויבואני מכונות הקפה. בבדיקות שנערכו במכון התקנים על ידי יבואנים של מכונות קפה נבדקו גם מי כניסה (מי הברז שנכנסים למכונה), כנראה בשביל לראות כמה עופרת, אם בכלל, מוסיפה המכונה ובכדי לבדוק מה מכילים המים שנכנסים למכונה.
בפנייה למכון התקנים, שלפי העדויות ערך חלק מהבדיקות, סירבו למסור את הממצאים והפנו למשרד הכלכלה ולמשרד הבריאות. מהמכון נמסר: "מכון התקנים הישראלי מבצע בדיקות על פי התקנים ועל פי הנחיות הממונה על התקינה במשרד הכלכלה. כל תוצאות הבדיקות מועברות למשרד הכלכלה ולמשרד הבריאות". המשרדים ענו כי הם ביקשו לבדוק רק את המים המופקים מהמכונות ולא את מי הכניסה, ולא קיבלו ממצאים לגביהם.
לפני כשבוע וחצי טען משרד הבריאות כי לא ייתכן שהחריגות שהתגלו מקורן במי הברז, מכיוון ש"עופרת נבדקת במקורות המים ובמערכת האספקה של המים באופן שגרתי. במהלך שלוש השנים האחרונות, 2014–2016, נבדקו רוב מקורות המים בישראל (כ–890).ממצאים של עופרת התגלו בכ–1.8% ממקורות המים, בריכוז שלא עולה על 5 מיקרוגרם לליטר (לעומת התקן, 10 מיקרוגרם לליטר). התקנות מחייבות את ספקי המים לבצע בדיקה תקופתית למתכות במערכת האספקה בתדירות התלויה בגודל האוכלוסייה. בנקודות שבהן מתגלה ריכוז גבוה של עופרת (או מתכת אחרת), משרד הבריאות דורש החלפה של הצנרת ושל האביזרים לאלתר.
"ב–2014–2016 התבצעו 5,180 בדיקות ברשת האספקה, וב–1,780 נמצאה עופרת בריכוזים נמוכים מהתקן (0.4–9.6 מקג"ל). ב–18 יישובים (0.3%) נמצאו ממצאים חריגים שחייבו נקיטת פעולות מונעות. בחלק מהמקרים הדגימות החוזרות נמצאו תקינות, ובחלקם נפסלו המים לשתייה עד להחלפת הצנרת".
לדברי פרופסור דרור אבישר, ראש המרכז לחקר מים בבית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, "ראוי היה שמשרדי הבריאות והכלכלה היו בודקים מיוזמתם גם את מי הכניסה למכונות הקפה, ולא רק את מי היציאה, כדי לדעת מה מקור הזיהום. אם מוצאים עופרת במי הכניסה, צריך לבדוק האם העופרת הגיעה מהצנרת של אותו בניין, כפי שקורה בדרך כלל, או מבעיה אזורית במים. בכל מקרה, הממצאים צריכים לעורר דאגה כי אנחנו לא צריכים להיות מוזנים בעופרת, לא חשוב מהיכן היא מגיעה, וזה מצריך בדיקה מעמיקה יותר".
לדברי פרופסור יונה אמיתי, מומחה לטוקסיקולוגיה, בריאות הציבור ורפואת ילדים מקופת חולים מאוחדת ואוניברסיטת בר אילן, "לפי תקן מי שתייה בישראל, בודקים עופרת במי השתייה לעתים רחוקות יותר ממה שבודקים חיידקים במים כמו אי קולי. בבדיקות שמשרד הבריאות מבצע נדיר שיש כמויות גבוהות של עופרת. עם זאת מבוצעות רק מאות בדיקות למתכות כבדות בשנה, ואת מקורות המים הראשיים בודקים רק אחת לכמה חודשים. ממצאים בעייתיים לגבי מי הכניסה מדאיגים יותר לכאורה מנתונים לגבי המים במכונות הקפה, משום שאדם שותה בממוצע 2 ליטר מים ביום. לכן הממצאים מחייבים התייחסות של משרד הבריאות — שיצטרך לבדוק האם הבדיקות המדוברות בוצעו כראוי, להרחיבן ולראות האם הן משקפות את מה שהציבור נחשף אליו".
אמיתי הוסיף כי "בהחלט ייתכן שהריכוז הגבוה של עופרת הגיע מזליגת עופרת בצנרת המקומית, ולא מלמד על בעיה רחבה יותר במי השתייה — כך שלא נראה שמדובר בסכנה מיידית לבריאות הציבור".
ממשרד הבריאות נמסר: "מכון התקנים לא הונחה מצידנו לבדיקת מי ברז (מי כניסה) ובכל מקרה לא קיבלנו נתונים ובדיקות — וברגע שיהיו נתייחס. משרד הבריאות מפקח על איכותם התברואתית של מי שתייה עד לכניסה לבית הצרכן. בתיקון האחרון לחוק קבעו שהצרכן יכול להזמין בדיקות בעצמו".
ממשרד הכלכלה נמסר: "אחריות המשרד היא לעמידה של המכונות בדרישות התקן. ככל שמדובר על מי הברז — הנושא אינו באחריות הרגולטורית של המשרד. נוסיף כי משרד הכלכלה לא הנחה לבדוק את מי הכניסה, מאחר והנושא לא באחריותו ואף לא הגיעו לידנו נתונים בנושא".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
אותרה "הווילה הנסתרת" של אייל פישמן בסביון
הנתיבים המהירים לתל אביב יידחו; שש מתמודדות על הקמתם
