הקירות בדירתו של טום קשתי במרכז תל אביב מכוסים בכתבות עליו. לפני כשנה, אמא שלו החליטה שאת כל הארכיון הזה צריך למסגר ולתלות, ומאז בכל פעם שטום מתעורר בבוקר, עוד לפני הקפה הראשון, הוא רואה את עצמו מקדם עוד תכנית ריאליטי, מחייך לעוד מצלמה, מספר עוד פכים ומשמן עוד קאץ' פרייז. מביך? מנפח את הראש? מעודד נרקיסיזם בלתי מבוקר? בכלל לא. "למה שזה יביך אותי?", הוא שואל, "אם אני לא אוהב את עצמי מי יאהב אותי? אם אין אני לא מי לי, ככה אני אומר".
אם הייתי יודעת שהכל על הקיר שלך, לא הייתי טורחת לעשות ארכיון. כל התחקיר שלי כאן.
"תראי, אלה דברים שאני מתגאה בהם, זה לא שכתוב כאן בכותרות שישבתי בתא מעצר. אבל אני לא אוהב את עצמי כמו שחושבים. אולי פעם הייתי אומר לך כמה אני יפה, אבל התבגרתי. אני כבר לא ילד, אני מודע להזדקנות".
העיניים נודדות לשאר החלקים בדירה, שנראים כאילו נגזרו מתוך עלון הרווקים התל אביבים. בלונים מיום הולדתו ה-29, שחל לפני מספר ימים, ערמות של משקפי שמש ממותגים שונים, מגדלים של כובעים, וכמובן מיטה גדולה ובולטת במיקום מרכזי. האורחות שעוברות לשלב הבא, ככל הנראה, גם יראו את הבית של אמא, מעבר לדלת. שם נמצא נשק יום הדין - הפסנתר. טום נותן לי מאוחר יותר טעימה של נגינתו ושירתו הענוגות, ובאמת, עם כל הציניות, אפשר להבין איך כל זה יכול להמיס לבבות שמזדמנים לכאן במקרה. גם טום מבין. "יש לכן בעיה, נשים, אתן מתאהבות מהר מדי", הוא נאנח, "לא הייתה בחורה שהייתה איתי שבוע ושכבה איתי ולא התאהבה בי, לא נעים לי להגיד. ואני, קשה לי להתאהב".
וגברים?
"לא היה ולא נברא. אומרים הרבה דברים, את יודעת, אומרים על אלביס פרסלי שמרוב הנשים שהיו לו, הוא הגיע גם להתנסויות עם גברים. אבל זה לא המצב שלי, מחלת הנשים שלי כל כך קשה שאין סיכוי. אין לי בעיה עם עולם הגייז, הייתי גם במצעד, אבל אני לא שם".
אחרי שנכנס לתודעה ככדורגלן ב"מירוץ למיליון", לצד אהבת נעוריו, אדל בספלוב - זוגיות שהסתיימה ממש בזמן לגמר של התכנית - קשתי נכנס לתפקיד הרווק הכובש בחלקלקות נעימה. הוא זגזג בין נערות הביצה, כשעיני הירוקת שלו מוכנות לכל דורש, וגם בבחירות המקצועיות שלו היה משהו לכל טעם - פעם כוכב ריאליטי, פעם זמר, פעם איש עסקים, והיום, עם קמפיין חדש ל"אופנת סגל" – דוגמן. אפשר להבין איך העבודות והנשים זורמים אל טום – יש בו משהו ממגנט, כמו כל הצ'ארמרים, משהו שמשדר פאן טהור. אבל בפנים, הוא חושף היום, יש גם קושי לא מועט, למסור את הלב. "אני רוצה לחשוף לך משהו שלא חשפתי עדיין בתקשורת", הוא אומר ומדליק ג'וינט שמנמן ("זה מרגיע אותי, אין לי בעיה שידעו. הרי כולם עושים את זה בתעשייה"), "את רוצה שאני אתן לך שפיץ, סקופ? אז מערכת היחסים האחרונה שלי ריסקה אותי לגמרי. עם החברה הרצינית האחרונה שלי, ספיר, עברתי חוויה קשה. כשאתה עובר אלפיים נשים - תכפילי את שלמה המלך, זה הייתי אני - ופתאום באה אחת ועושה לך בית ספר, זו טראומה רגשית קשה. מאוד קשה. זה דפק בי המון בשנתיים האחרונות וביגר אותי. היא גרמה לי להיות פסימי לגבי מערכות זוגיות".
אתה מדבר על בגידה?
"יותר מבגידה. הלוואי הייתה מזדיינת עם מישהו אחר, הייתי זורם. אני מדבר איתך על חצי שנה של רומן מאחורי הגב שלי. היא גרה לי בבית וחיה פה, ואני הייתי בצילומים לריאליטי 'הקודחים' ואז זה קרה. היה לי כנראה בטחון מופרז. כל הזמן היו לידי הטלפון והפייסבוק שלה, לא חשבתי על זה אפילו. לא היו סימנים. כל אירוע השקה הייתה איתי. זה סרט אימה".
רגע לפני שטום מציג את עצמו כקורבן תמים, הוא מסייג, "לא הייתי נאמן לספיר. היא תפסה אותי איזה שש או שבע פעמים, אני מודה. אבל תביני, היינו ביחד שנתיים, עמדנו כבר להתחתן. הייתי על סף טבעת. אמרתי די, תהיה אבא צעיר, אתה אוהב את הילדה. היינו בשיא התשוקה של הקשר והטירוף ואז אתה מגלה שהיא בעצם משחקת משחק כפול".
מדורי הרכילות אהבו את התמונות המשותפות של קשתי וספיר, הבלונדינית היפה, נטולת כל טייטל ברנז'אי. הם אפילו עקבו אחר הניתוח להגדלת חזה שעשתה בעידודו. כשנפרדו, טום המשיך לככב באותם מדורים עם בנות הביצה, פעם עומר קינן (האח הגדול), אחר כך יוכי אפוליאן (המירוץ למיליון). אבל בזמן שבחוץ הכל נראה סקסי והורמונלי, קשתי בעצם ליקק את הפצעים. "אני מראה לעולם את החיים הנוצצים באינסטגרם, אני אוהב את הווייב הזה, אבל יש גם רגעים לא פשוטים. היום אני מפחד שהמכה שקיבלתי הרגה אותי מבפנים. השאלה אם המצב שלי אבוד, הלב שלי מרוסק, יש הרבה קליפות לקלף".
כולנו עברנו מכות באהבה, טום, והתגברנו.
"אבל הדסי, עם כל הכבוד ואני אוהב אותך מאוד, את לא טום קשתי. כשתהיי טום קשתי תגידי. אם יהודה לוי היה שומע ששלומית מלכה בגדה בו, זה דומה".
אתה מודה שבגדת קודם. יהיו נשים שיקראו את זה ולא ירחמו עליך.
"אני באמת חשבתי שזה מאחורינו. זו הייתה תקופה שיצא לי השיר 'אשליות', השמיעו אותי בגלגל"צ כל הזמן, היו הופעות בלי הפסקה, הרבה פיתויים. הייתי יוצא להופעה, סוגר צימר ומחכה שההופעה תסתיים כדי להזמין מישהי. אבל בשלב מסויים אפשר כבר להקיא מזה, רציתי את השלווה בבית. הכל השתנה אצלי לגבי נשים, אין לי ספק שהיום אם אכיר אישה לא אעשה מה שבא לי, אתן יותר כבוד. זה תמיד יכול לחזור, כמו התמכרות, אבל היום זה פחות העיקר אצלי".
אולי התשובה היא מערכת יחסים פתוחה?
"זו מחשבה יפה וכיפית אבל זה לא משהו שאני מאמין בו. אני מאמין באהבה וחיי נישואים ובלהביא ילדים לעולם".
זו הבעיה עם גברים כמוך. אתם רוצים את היתרונות של העולם הישן, אבל לא ממלאים את חלקכם בעיסקה.
"אנחנו רוצים לאהוב, כשאנחנו לא אוהבים זו בעיה. ואתן יודעות להכיל יותר, אתן סלחניות. יודעות לקבל ולספוג. גבר לא אוהב את הבדידות. הוא חייב אישה, הרי מה זה גבר בלי אישה? על מי תוציא את העצבים שלך?".
אתה מודע לכך שהשנה היא 2017? כבר לא מדברים ככה, טום.
הוא צוחק, "מה, את מכריזה שאני שוביניסט עכשיו? אני לא חושב שאני כזה. שוביניסט זה אחד שלא עושה כלום. אני מפנק, מי שאיתי מקבלת מסעדות, טיולים, הפתעות, סקס טוב למות. היא חיה פה, לא משלמת שכירות ,עושה מה שבא לה. אז אני גם מצפה שיהיו לה מטלות בבית. כיף שיש הסכמה משותפת בין בני זוג על מה שהיא מקבלת ומה נותנת".
חשוב לך שלאישה שאיתך תהיה קריירה, הגשמה עצמית, דעה משלה?
"שתעבוד, בכיף. אין לי בעיה עם קריירה, אבל לא יותר מדי. אחותי למשל, היא הכי פמיניסטית בעולם, ולא הייתי יכול להיות עם מישהי כמוה. בעלה כל היום מקרצף במטבח. אם מישהי גרה ואוכלת ושותה פה, אני לא רוצה שהיא תשב גמורה בסטלה, זה לא כיף לראות את זה. אבל אני לא שייח סעודי, הנה סידרתי את הבית לכבודך ושטפתי כלים".
אני נפעמת, חמש כוסות.
"האמת שבדיוק רבתי בטלפון עם הבחורה שאני יוצא איתה עכשיו, כעסתי שהיא לא שטפה את הכוסות האלה. אני צריך להקפיד בדברים הקטנים כי אם לא, תהיה בעיה בגדולים", הוא מגחך, "תראי, אם יש אישה שמשוגעת עליך ומעריצה אותך היא צריכה לעשות הכל עם חיוך ואהבה, ואם לא, שלא תהיה אישה".
ואם היא לא יודעת לבשל, נאמר?
"הכל בר תיקון ובר למידה".
גם אדל תפסה אותי עם מישהי, אבל אסור לשפוט
אז כן, הוא יוצא עם מישהי כבר מספר שבועות, אבל לא ממהר לצאת בהכרזות בשלב זה. נהוג לומר על גברים כמו קשתי, שמי שאחראית לתוצאה היא אמם, שפינקה אותם יתר על המידה. פיורלה קשתי לא נמצאת איתנו בראיון כדי לקחת אחריות, אבל טום מודה שתמיד קיבל יחס מיוחד – וזה חתיכת הישג, במשפחה של שמונה אחים. אביו, משה, היה איש נדל"ן מצליח, עם דירות בכל רחבי תל אביב, ביניהן נדדה המשפחה. לפני ארבע שנים הוא נפטר מסרטן, זמן לא רב לפני הפרידה מספיר. "שני הקודקודים של החיים שלי פתאום הלכו. אבא שלי תמיד היה עוגן וספיר הייתה מי שסמכתי עליה שתהיה שם בשבילי. הרגשתי שאין לי כלום. לקחתי ברייק, הפסקה, נסעתי לתאילנד, מדריד, יוון, טיילתי, עשיתי דברים, רציתי להתנתק. עברתי תקופה לא קלה".
כיום טום, ילד הסנדוויץ', חולק קומה עם שני אחים ואמא, בבניין שבבעלות המשפחה. אווירה שכמעט משגרת אותו חזרה ליסודי. "גידלו אותי להיות כדורגלן, היית שמאלי, כמו מסי. עשו בדיקת עצמות בכתה ו' וראו שאהיה גבוה ומשם זה היה ארבע אימונים בשבוע, משחק כל שבת בנוער של הפועל תל אביב, אבא שלי היה מכריח את כל האחים לקום ולעודד אותי. כדורגל היה האהבה הראשונה שלי".
אבל הגורל רצה ואת פרסומו הגדול טום לא קיבל דווקא כשחקן כדורגל. לדבריו, הפציעות שספג בשלבים די מוקדמים בקריירה, גדעו את ההבטחה. "הגעתי לנבחרת ישראל, הייתי שוער שלישי, אבל אז הגיעה ההצעה של ה'מירוץ למיליון'. הייתי כבר בן 21 והכסף מכדורגל לא היה כסף. עד היום אני חושב שאם לא הייתי נפצע, הייתי אחד השוערים הכי טובים בארץ, אפילו בעולם. היו לי את הנתונים ואת האינטליגנציה הרגשית. עד היום, לכל מה שעשיתי לא הייתה לי את התשוקה כמו שהייתה לי לכדורגל."
קשתי גדל בהפועל תל אביב, המשיך להפועל פתח תקווה ומשם לליגות הנמוכות ולכדורגל חופים. "אבל זה לא מקום להתקדם ממנו. מבחינתי הקריירה הפסיקה כשעזבתי את ליגת העל", הוא אומר.
אתה מאמין שתחזור לשחק?
"כן, יש משהו על הפרק ואני מקווה שהוא יקרה. אני בכושר טוב, נשארו לי עוד כמה שנים, גם אם זה לא יהיה בליגת העל, זה יהיה טוב לנשמה".
טום לא נלחם קשה מדי לחזור לדשא אחרי המירוץ למיליון. החיים החדשים כסלב קרצו לו. "אתה בן 21 ופתאום אתה מגיע לגמר עם חמישים אחוז רייטינג, אתה לא יכול לצאת מהבית מרוב שאתה מפורסם. לא אגיד לך שזה לא כיף, והכל בכבוד ולא בדרכים שליליות".
עד שהגעתם לגמר, אדל ואתה כבר לא הייתם זוג.
"נכון, גם היא תפסה אותי עם מישהי", הוא שוב צוחק, "די, מאמי, אל תכעסי עלי. הייתי ילד. את לא יכולה לשפוט".
טום ואדל גדלו יחד באותה סביבה תל אביבית שבעה ונוצצת. בעוד אביו של טום היה נדלניסט, אביה של אדל הוא אוליגרך מסתורי – כך שהדרמה, מסתמן, הייתה שם מהרגע הראשון. מאז הפציעו יחד לפני שש שנים, טום המשיך לשתי תכניות ריאליטי נוספות ("גולסטאר", "הקודחים"), ואדל הפכה ל"איט גירל" ודוגמנית מדוברת. "אני רואה את ההצלחה שלנו כמשותפת, כי התחלנו יחד", הוא אומר, "ואני לא מרגיש תחרות. אין תחרות בין אישה לגבר, זה ז'אנר שונה, כמו שאין תחרות בין יהודה לוי ושלומית מלכה".
אתם בקשר?
"יוצא לי לראות אותה במלא ארועים, אני רוחש לה כבוד, אין לי אליה שנאה. יצא שלא דיברנו שנתיים בגלל ריב קטן ומאז אנחנו פחות בקשר, אבל יצא לנו להחליף מילים. הכל טוב. מקצועית אני תמיד אפרגן לה. היא ילדה כריזמטית, מצחיקה, אבל היא גם למדה ממני המון. כל השטותניקיות שלה זה ממני. הרוסים יש להם קור, היא באה מבית בלי אחים ואחיות, עם סבתא, ובאה לבית עם שמונה אחים. זה שינה משהו בה. השרשתי בה הרבה אנרגיה טובה ושמחת חיים ואין ספק שזה משפיע לה על האופי עד היום".
אתה, בינתיים, הפכת לכוכב ריאליטי סדרתי. זה מקצוע?
"תראי, להיות כל כך הרבה בריאליטי זה סוג של להיות שחקן. אני חושב שאני טוב בזה. היום אני לומד משחק אצל רותי דייכס, עשיתי תפקיד קטן ב'צומת מילר'. הייתי שמח לקבל תפקידים במשחק, אבל יש גורמים מלמעלה שהשם שלי לא עושה להם לחייך, כי באתי מריאליטי וזה פחות נראה להם. הכי קשה זה לשנות את השם שלך. אני רואה את הביזנס ומה קורה עם אמנים שרק מחכים לתפקיד בבית".
אז עד שהוא יבוא אתה שר ומדגמן?
"הקלטתי שמונה שירים, זה כמעט אלבום. אני לא יודע עוד מה יהיה עם המוזיקה, נראה. לדגמן זה כיף, זו לא אוניברסיטה. עשיתי כבר קמפיינים, זה לא יותר מדי להפעיל את המוח. זה לא כמו דוגמנית שצריכה לחשוב על כל זווית קטנה של החיים שלה, מה לאכול ולשתות, לכן גם משלמים להן יותר".
ובכל זאת, קשה לפספס שרזית לאחרונה.
"כן, הורדתי 15 קילו. הייתה תקופה שהשמנתי, ופתאום אני רואה את עצמי בטלוויזיה ואומר – למה, טום? פשוט התחלתי לסתום את הפה, והיום אני מתאמן, וזה ירד. אני אחד עם מודעות עצמית, כל החיים אמרו לי כמה אני יפה ומושלם, אבל בשלב מסוים אבא שלי היה אומר לי – טום, תשמור על העסק, הגוף שלך זה העסק שלך ולא הקשבתי. השמנתי בגלל הזוגיות, כל היום אתם ביחד במסעדות, החברה אומרת בוא תאכל, אני אוהבת את הכרס שלך. ככה זה קורה".
תאוריה מעניינת. גם בנות משמינות בקשר?
"פחות, אוי ואבוי אם מישהי תשמין איתי. היא חייבת להיות ייצוגית".
הייתה לך גם חנות בגדים ברחוב אלנבי, מה קרה עם זה?
"פתחתי אותה בתחילת 2016, אבל לפני חצי שנה היא נסגרה. הפסדתי שם קצת כסף, אבל לשמחתי השותף הוא חבר טוב שלי וזה נגמר בטוב. אני מגיל 13 עובד, מזיז פרקטים ועושה עבודת כפיים, אבל כאן זה לא היה ככה. אתה משקיע כספים ונוסע לחו"ל להביא סחורות ומתמקח על כל שקל. זה לא כמו לעשות קמפיין, לקבל 70 אלף שקל וללכת הביתה. זה גם קשה בלי אבא שלי. הוא היה נותן תמיכה כלכלית, בטחון, כל משא ומתן שהייתי צריך הוא היה שם בשבילי. היום אין את זה".
אתה מדבר איתו?
"כן, כל הזמן. אני סקפטי אם הוא שומע, אני מקווה שכן. אני לא חושב שהוא מבסוט ממה שקורה איתי כל הזמן. החיים הרי לא רק ורודים".
נראה שהרגע שבו ירגיש שעשה זאת באמת, יהיה כשיצליח בעולם העסקים, משהו שהוא עדיין מנסה להבין. "אני מתעסק עכשיו קצת בנכסים של המשפחה ואני אמור להתחיל קורס של תיווך ויזמות, אבל אני מפחד שלא אצליח בזה, קשה לי", הוא אומר בפתיחות לב. "אני חד בפגישות שאני הולך אליהן, אבל יש כאלה שעדיין יראו אותי בתור השטותניק".
בימים אלה, טום חושב שאולי הגזים עם היריות לכל הכיוונים. "אני מגוון וזה הביא לי הרבה דברים. אם אני עולה לבמה ביום העצמאות ושר מול 5,000 איש, קשה לוותר על זה. אבל אז אומרים שאני חושב שאני זמר או שחקן או דוגמן או פסנתרן, ולא לוקחים אותי ברצינות. הנה עשיתי קמפיין עכשיו, נכנס סכום יפה לבנק ואני יכול לא לעבוד שנה, אבל מה עושים עכשיו? זה התסביכים שלי. אם מישהו הוא גם צבע וגם אינסטלטור, הוא לא טוב בכלום. צריך מישהו שיהיה טוטאלי במשהו אחד, ואני עושה המון דברים", הוא מהרהר, "אני חושב שאני צריך להתמקצע".
אתה מתחרט על משהו שעשית בחייך המקצועיים?
"לא ממש. אבל היו רגעים שלא היה לי כסף בחשבון. עכשיו מכרתי את הב.מ.וו קבריולט שלי ועברתי לאופניים חשמליים, ואני חושב לקנות איזה ג'יפ קטן בסבבי. לא צריך להגזים עם המכוניות והמותגים. עזבי איזה נכסים יש למשפחה שלי, זה לא כסף נזיל, אבל יש לי הוצאות, אם מייק טייסון עם 400 מיליון דולר פשט רגל, מה אני אגיד?".
צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: איה מלמד | איפור: אילנה פיזחדצה | בגדים: מעיל צבאי, ג'ינס קצר וחולצת שמנת: ZARA, משקפי שמש עגולים: רייבאן לאירוקה, סוויטשרט אפור וג'ינס קצר כהה: DIESEL, גופיה סגולה: פול אנד בר, כובע: H&M, שעון: tissot לאימפרס, נעליים: קסטרו, טי שירט ג'ינס ארוך וסוודר: טומי הילפינגר, בלייזר שחור: אופנת סגל, טי שירט: קנזו לפקטורי 54, ג'קט ג'ינס: H&M, גופיה כחולה: ZARA, ג'קט כחול: DIESEL, מכנס ירוק: אמריקן וינטג'.