נחשו מה? לא רק בכפרים ערביים עולה לי הדופק; גם בדרך לביתו של חנוך דאום בגוש עציון, אני בעיקר מחכה ללינץ'. הקונספט של יישוב לדתיים בלבד עם נוף למחסום צה"ל – לא עושה לי טוב על הנשמה, מתברר.
הפעם האחרונה שהייתי בהתנחלות הייתה בגיל 18, בסמינריון של בנות שירות לאומי. מאז עברו שנתיים-שלוש, והנה אני שוב כאן, הפעם מרצוני החופשי. תראה מה אני עושה בשבילך, חנוך דאום.
אנחנו מכירים כבר שנים. הוא סימס לי מחמאה על משהו שכתבתי, אני שאלתי מה שלום ביבי; פה דיברנו בטלפון, שם החלפנו תמונות של הילדים. ובכל זאת, זו הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים. "אני אסכן את חיי ואגיע אליך רק בתנאי שאנחנו מדברים על הכל", אמרתי לו. "ברור", הוא הבטיח, "ותביאי גם את הבעל והילדים". נו, בפעם הבאה.
יחסי אהבה-שנאה עם הכיפה הסרוגה
הוא בן 37, נשוי ואב לארבעה, איש תקשורת מתוחכם ומשופשף. מי שהחל את דרכו לפני 15 שנה ככתב זוטר בעיתון "הצופה" תמורת 80 שקלים לטור, הפך לעיתונאי רב השפעה ולחברו הטוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הכישרון הכי גדול של דאום, חוץ מכתיבה כמובן, הוא להתברג במקומות הנכונים ולהשיג את הג'ובים הכי שווים בתעשייה; בין השאר היה סמנכ"ל פיתוח בערוץ 10, וסמנכ"ל אסטרטגיה ב"רשת" בתקופתו של המנכ"ל יוחנן צנגן שלקח אותו תחת חסותו. איך מסתדרים ככה, לעזאזל? איך מסתמסים עם אחמד טיבי, מתקוטטים עם בן כספית, מזמינים את ביבי ושרה לארוחת ערב? נשמע לי טעים.
כרגע הוא בעיקר הכוכב הכי לוהט ומסקרן של "מחוברים" ב"הוט"; מול המצלמות הוא מפרק את יחסי האהבה-שנאה שלו עם הכיפה הסרוגה. למעשה, בתוכנית הוא חוזר בשאלה באופן הכי כן ונוגע ללב שאפשר, כשהוא נקרע בין חבריו בתל אביב לבין אשתו וילדיו הדתיים.
בכלל, נדמה שחייו של חנוך דאום הם תמצית כל הקונפליקטים האנושיים באשר הם; משפחתו דתית אבל הוא חווה משבר אמונה כבר שנים; מתגורר בהתנחלות ועם זאת מתחזק חברות קרובה עם גדעון לוי, העיתונאי הכי שמאלני בסביבה; סובל מדיכאון ונעזר בכדורים פסיכיאטריים, אבל שופע הומור ובעל סגנון כתיבה משעשע; מציג את עצמו כחסר ביטחון וחלש, אבל נחשב לאחד האנשים הכי מקושרים במדינה; סטרייט, אבל עם רומן הומוסקסואלי ברזומה.
סוגיית ההומואים במגזר הדתי עומדת במרכז ספרו החדש "רב הנסתר", שיצא לחנויות בשבוע שעבר. בלעתי אותו בסופשבוע אחד, ורציתי עוד; הספר קולח, מרגש ומכאיב, ונכתב, כך מסביר דאום, מתוך ציפייה שיום אחד יקום רב כריזמטי מהציונות הדתית ויכריז בפני תלמידיו: "רבותיי, התאהבתי בגבר, בואו נדבר על זה".
עד שזה יקרה, דאום ימשיך לזפזפ בין קודש לחול ולתהות מה יגרום לו סוף סוף להיות מאושר. באמת מה?
