את מי הייתם לוקחים אתכם לאי בודד? רוב הסיכויים שלא את בוקי נאה. אבל אם אתם צריכים להיתקע בחצות בתחנה המרכזית הישנה, הוא הסיכוי היחידי שלכם. זה לפחות מה שהבנתי השבוע, כשמצאתי את עצמי בחצות בלוינסקי, מוקף בסודנים ומותקף על ידי רוסי שיכור, באפיזודה שנגמרה בלא מעט דם (שלו), ובדי הרבה חרדה (נחשו של מי). אבל רגע, עוד נגיע לשם.
בימים בהם הסלוגן הנפוץ בתל אביב הוא "סנובית, על ידי אריתראי כבר נאנסת?" ואפילו בגן העיר כבר מסוכן להסתובב לבד, סיורי הפשע של בוקי נאה - האישיות הכי צבעונית שמפליצה לנו כרגע על המסך - פתאום מקבלים משמעות אחרת. נאה, פעם כתב פלילי והיום כוכב ריאליטי שסובל משפשפות ומהקדיחות של איתי שגב ב"הישרדות", מעביר כבר חמש שנים סיור בין מוקדי הפשע של תל אביב. 200 שקל ותזכו למסע מאיר עיניים מנמל תל אביב ועד ליבלת המדממת של המדינה בתחנה המרכזית הישנה. גלונים של פשע, רשע ובוקי נאה אחד שיסביר לכם שתנאי רעב, מונסונים והביצ'יות של ענבל גבריאלי, הם גן עדן לעומת מה שמתרחש בתל אביב בלילות.
16:45, מתחם רידינג
ההתכנסות לטריפ של בוקי בעיצומה. אסופת חתיארים תופסת מקום קדמי באוטובוס הממוזג ומשלחת מאורגנת של עובדים מצ'ופרים מחברה בטחונית גדולה שמתרגשים לקראת המפגש עם הסלב הטרי. "אני מקווה שהוא יספר מה קרה בהישרדות ואם ההפקה התערבה להם באי", מזמרת עובדת אופטימית שבאמת מאמינה שבוקי יפזר להם ספוילרים במקום פטפוטים על תעשיית הזנות בתל ברוך. רעש של קטנוע. בוקי מפציע עם חולצת פולו ירוקה, שממחישה שכל פאונד שהושל בדיאטת הקוקוסים הספיק לחזור למקומו הטבעי, עם מגבת לניגוב זיעה ועם כמה פרופס זולים בכדי להעצים את חוויות הסיור.
17:00, צפון נמל תל אביב
הלוקישן הראשון בסיור הוא המקום הכי פסטורלי בעיר. מול הגלים ועם הבריזה המעקצצת בעורף, אהוד בנאי היה קורא לזה שלוות עולמים. בוקי נאה משתדל להיות קצת יותר יצרתי וקורא לזה מוקד התאבדויות הראשי של ישראל פלוס זירת רציחות פורה. "בוקי, אתה מלך!", "בוקי, מה עם השפשפת?", זועקים עוברי אורח שמופתעים לראות בלייב את הצ'ילבה של דורון ג'מצי עומד על סלע בנמל ונואם.
"כן, כן, אני אעשה לכולכם ילד", עונה בוקי, משתדל להיות עסוק יותר בלספק לנו אינפורמציה חיונית על כמויות המתאבדים. על מחלקת האפקטים המיוחדים מופקד טייפ עתיק שנותן רעשים של סירנות וקולות של תדר משטרתי. היי טק. "אתה בטח חושב שבגלל שאני מופיע עכשיו בהישרדות אז הרבה יותר אנשים באים לסיורים שלי, נכון? אבל זה ממש לא ככה", הוא מבשר בדיוק כשחבורת חיילים בחופשה מזהה אותו ומבקשת צילום משותף תוך הלצות על המשימה האחרונה בה כשל על האי. "הסיורים היו לפני הישרדות ויהיו אחרי, אני לא סלבריטאי ולא הייתי בשום השקה של משקפי שמש ולא קיבלתי שום שקל בשביל לחייך כמו דביל באף אירוע".
נו באמת, זה לא מושך אותך אפילו קצת?
"זה לא מעניין אותי. תראה איך אני נראה, אני יכול לקבל קמפיין? אתה רוצה לשמוע על הזבל והפשיעה שיש בעיר תל אביב - תבוא אליי, אתה רוצה למצוא סלבריטאי - לך חפש במקום אחר. הלכתי לתוכנית טלוויזיה עם חבורה של אנשים מפורסמים, ובעקבות זה אנשים לא מפותחים צועקים לי ברחוב 'בוקי, תעשה לי ילד' ומבקשים להצטלם איתי באייפון כאילו עכשיו תקעתי גול לבני יהודה. על מה ולמה, אני שואל. מה עשיתי בחיים שלי בשביל לזכות בכזאת תהילה?".
"היו מתים. באו לתאילנד גיבורי מדורי הרכילות שלא עשו שום דבר בחיים שלהם חוץ מלהסריח בהשקות כל היום כי הם ממש חשובים, ועוד לקבל 1500 שקל בשביל לתרום את הפרצוף שלהם לעוד השקה. זה נראה לי מגוחך לגמרי. מה בדיוק הופך אותם לאנשים כל כך חשובים? הם קיבלו פרס נובל או עשו משהו משמעותי בחיים שלהם?".
תגיד מישהו מהחברים שלך לאי עשה את הסיור הזה?
"לא מזמן ארגנתי להפקה את האוטובוס הכי גדול שיש והזמנתי את כל מי שלקח חלק בתוכנית לסיור שלם על חשבוני כולל אוכל ושתייה. באו גם שישה-שבעה מהסלב, השאר הבריזו".
ג'מצי היה?
"נראה לך? ג'מצ'י לא החליף איתי מילה מאז הפעם ההיא שהוא התנפל עליי על האי. פתח עליי כזאת ג'ורה שהייתי המום. יש אנשים שחושבים שהם מורמים מעם וג'מצי הוא בדיוק כזה. הוא תופס תחת וגם תורג'י ואנה תופסים תחת וחושבים שהם איזה זוג מלכותי ומיוחד".
17:30, מתחם הבילויים בנמל תל אביב
מעוז הפיק אפ הופך לזוהר פחות ופחות כשאנחנו מגלים כיצד פועלים עסקי הפרוטקשן המקומיים בחיי הלילה, איפה ריטשו לאיציק זוהר את הפרצוף ומה באמת קורה בנמל בשעת הזריחה. רמז: לא שפע של דייג, יותר בכיוון של ביתור גופות. בתיאורים ציוריים מחוזקים בקורטוב סקסיזם שהיה גורם לנטלי דדון לכבות לו את הלפיד, מתאר נאה כיצד הבבונים השיכורים, כהגדרתו, מפנצ'רים אחד את השני על הדק החדיש בנמל אחרי עוד בילוי שגרתי. אם זה לא מספיק לכם, הוא גם מסמן לנו נקודות קיא נחשבות בהם נוהגים הבליינים הסוררים לרוקן את קיבתם עם ציפורי הבוקר. יאמי. "חשבת שבהישרדות צריכים לשרוד, מה? לך תעבור לילה של שיכורים בפיק אפ בנמל ואז נראה אותך".
היית חוזר להיות כתב פלילי בתקשורת?
"אם לא היו זורקים אותי מידיעות אחרונות כמו שזרקו אותי אז הייתי ממשיך להיות כתב פלילי עוד הרבה שנים. רץ מחרא לחרא ומרצח לרצח כמו שתמיד עשיתי".
איך הגעת לעבודה הזאת בכלל?
"אחרי שהשתחררתי מהצבא הייתי כתב של 'מעריב' בדרום ולפני 27 שנים הפכתי להיות הכתב הפלילי שלהם וככה התגלגלתי ל'ידיעות'. זו עבודה שאתה פשוט חייב לאהוב ולחיות אותה, אחרת זה עסק בעייתי - שעות מאוחרות, סביב השעון והרבה טרטורים והתעסקות בדברים קשים. זה לא תפקיד למי שנחמד וסבלני, זה בטוח. הרבה ניסו להיות כתבים פליליים ולא שרדו חודש. אתה צריך לחיות את זה ולהיות שם בכל שנייה. חוץ מזה שהיום בכלל אין סיקור פלילי כמו שהיה פעם, שהייתי צריך להזיע במוקדי פשיעה בשביל להביא סיפור".
את התובנה העמוקה שנמל תל אביב הוא יותר מדמם מפרק של "דקסטר", מחליפים רחשי התפעלות כשאביבית בר זוהר מגיחה לפתע לכיווננו. הייתכן שריסי המוטציה שלה הם חלק מהסיור? או שמא יש כאן כנס פליטי ריאליטי שלא ידענו עליו? לא זה ולזה זה. בר זוהר, מתברר, עברה פה ממש במקרה ולבוקי אין שמץ במי מדובר. "אני לא רואה תוכניות ריאליטי. אין לי זמן לזה", הוא חושף.
18.30, נחל הירקון
בשלב הזה כבר ברור לכולנו שלנמל תל אביב כבר לא נגיח אחרי השקיעה. אבל את הפסטורליה של הירקון בוקי לא יצליח להרוס לנו עם סיפורי האימה שלו, נכון? "הירקון זה אחד מהמקומות שבו התרחשו הכי הרבה זוועות בארץ", הוא מנפץ. הרצאה מפורטת על הנקודה בה נזרקה גופתה של הילדה רוז פיזאם, בתוספת תאוריות קונספירציה על פרטי החקירה שמלווים בעוד סיפורי גופות על גדות הנחל, מטרפדים סופית את המנגל הבא בירקון. הדבר היחיד שמצליח להרגיע את הקהל המפוחד הוא הפצעה של עוד בוגר "האח הגדול", הפעם איתם ישראלי, שמדגמן ג'וגינג עם מלווה בדיוק באותו זמן. בוקי עוצר ומשוחח עם הקולגה ואנשי הסיור לא מאמינים שתמורת 200 שקל הם זוכים לראות שלל יוצאי ריאליטי במכה אחת. ארז אפרתי בשוק.
19:00, נורדאו פינת דיזנגוף
זוועות הצפון הישן ממשיכות עם "האנס מהצפון" שפעם פעל בתל אביב, וגם עם כמה נודניקים שרוצים להצטלם עם השמן מ"הישרדות". בהמשך ההרצאה מגיח עבריין אורח, כאילו במקרה, ומספר לכולנו זכרונות מימיו כפורץ עסוק. לגמרי מעניין, רק שלפתע עובר לו החבר מהשבט אושרי כהן על האופניים. הצמד לשבט דאנג מחליף חיבוקים חמים ומסתודד דקה בצד והקהל ההמום תוהה כמה שילם בוקי בשביל נוכחות של עוד סלב בסיור שלו. תטנפו כמה שתרצו על הפשע בתל אביב, אבל אין עיר שמאכלסת כל כך הרבה סלבריטאים על כל מטר רבוע. "איזה קטע שאושרי בדיוק עבר פה", בוקי מתפעם. "הזמנתי אותו לבוא עם שאר החברים לראות אצלי את הפרק הקרוב של הישרדות".
ומה הוא אמר?
"שהוא יגיע".
תגיד, אם לא היית עובד בזה מה היית עושה?
"למדתי הנדסת מכונות באורט, אז כנראה שהייתי הולך להיות מהנדס מכונות. בוא נגיד שאני לא מתחרט על זה שהפכתי להיות כתב פלילים".
20:00, שדרות רוטשילד
התחנה הבאה מזעזעת אותנו במיוחד, בעיקר בגלל המרצה האורח הבא, הקוקסינל העברי הראשון והאיש ששם את ה-ה' בהומו, או בקיצור, זלמן שושי. זלמן מחליף את בוקי לחצי שעה שבה הוא מבעית את כולנו בעלילותיו כסופר-גיי הראשון בארץ, כולל תיאורים גרפים של פדופיליה ואינוס מחריד שעבר בגיל 8. איפה בוקי בינתיים? ובכן, הוא קפץ רגע למועדון סמוך, לומר שלום ליולה פלוטקין ולהכיר את החבר החדש שלה. "אני ויוליה זוג אוהב", מתרגש בוקי כשהוא מספר על המקורזלת מהאי. "היא עובדת פה ב'ברקאפסט' ועכשיו גם פגשתי את החבר שלה. גם היא תבוא אליי לראות את הפרק הקרוב".
"עברנו המון חוויות ביחד. אני הייתי הכי נחמד אליה בזמנים הכי קשים שלה על האי ואני חושב שהייתי עבורה סוג של דמות אב. היא בחורה מקסימה".
שמרת על קשר עם עוד אנשים מהתוכנית?
"אני בקשרים טובים עם עזאם, ענת הראל ומיכל זוארץ. עם כל השאר לא ממש, חלק מורמים מעם. ג'מצי ניתק עם כולנו מגע ומייקל לואיס נעלם ואף אחד לא יודע איפה הוא. ראיתי את הזוג המלכותי אנה ותורג'י לא מזמן והם בקושי אמרו לי שלום כי הם אנשים חשובים שלא מתייחסים לפשוטי העם".
עוד לא סיים הבוקי לטנף על החבר'ה וצפצוף אסמס קוטע את המניפסט. "מניאק האושרי כהן הזה".
מה קרה?
"הוא הולך לדפוק לי ברז על המפגש שלנו. שלח לי הודעה עכשיו שהוא שכח שהוא מעביר דירה והוא לא יכול לבוא לראות אצלי הישרדות. לפחות פרסטר יבוא עם החברה שלו".
21:30, מועדון הגו גו, רחוב אלנבי
החשיכה המתפשטת רק מוסיפה לקריפיות של הסיור. כנראה שאין זמן טוב יותר לקחת את חבורת הפנסיונרים להריח מקרוב את הזיעה במועדון חשפנות ריק ממבקרים. הספתח מתחיל בהופעה אקרובטית של חשפנית מנותחת על עמוד, שלראשונה בסיור גורמת לנו להאמין שאולי הפשע דווקא כן משתלם. אחרי השואו עולה בוקי להרצאה מפורטת על תרבות החשפנות בארץ, על הלקוחות שבאים ועל תרבות ממכר הסמים באזור. כשמתברר שחשפנית יכולה להרוויח עד 40 אלף שקלים לחודש, כמה מהמשתתפות בסיור מתחילות לדון בהסבה מקצועית. הדובדבן – בוקי מספק את הגרסה שלו לריקוד על מוט, שכמעט ומחריב את הקונסטרוקציה של המקום. "חכו חכו, אני עוד אפתיע את כולכם בהישרדות", הוא צועק לנו, "אני בעצם סוג של טרזן!".
"למה שאתאכזב? אני לא רמבו ואני באמת נוחר ומפליץ, מה לעשות? היו על האי מיליון מצלמות ואם זה מה שהם בחרו להראות אז שיהיה להם לבריאות. כשרציתי להחליף בגדים הלכתי לצד והחלפתי בגדים וכשמחליפים בגדים נשארים ערומים לכמה שניות. אם זה עושה טוב למישהו לראות אותי ערום, אז אני תורם את גופי השמן לרייטינג בשמחה גדולה".
22:30, מועדון הדאנג'ן, דרום תל אביב
במיומנות של וטרן מוביל בוקי את החמולה למרתפי מועדון הסאדו המפורסם כדי שנלמד כולנו שעיר פשע אמיתית לא באמת יכולה להתקיים מבלי לערבב סטייה ובגדי עור בכוך חשוך. גם פה אנחנו מקבלים בריף ראוי על תעשיית הסאדו העירונית, כולל הדגמה חיה של צליפות שוט על מתנדבת. הקהל הנפעם עורך סיור במועדון השומם, בזמן שבוקי משלשל שטר למרצה המכובדת על שיתוף הפעולה ורץ לגלוש באתרי רכילות באינטרנט בשביל לבדוק אם שמו אוזכר היום באיזה אייטם.
נראה לי שאתה מאוד טוב ומצליח במה שאתה עושה, למה היית צריך את הישרדות בכלל?
"ביום ההולדת ה-50 שלי החלטתי לפנק את עצמי במתנה ובמקום לעמוד בסיורים מול כל מיני מורות מעצבנות מרעננה ולרצות לירות בהן, אמרתי לעצמי שאפנק את עצמי בחודש מתנה בתאילנד".
"איזה ידעתי. בחיים שלי לא ראיתי את התוכנית. תיארתי לעצמי שבגלל צורתי החיצונית אף אחד שם לא יתחבר אליי בכלל. הייתי בטוח שאני זה שיעוף ראשון, אבל אז ראיתי שאיריס וקוביות עפו לפני אז נרגעתי. מעולם ב-55 שנותיי לא גרתי על אי בודד שבו כל יום לוקחים מישהו וזורקים אותו לים במדורת השבט, זו הרגשת דחייה שמעולם לא חוויתי".
24:00, מתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב
עיר האלוהים, סלאמס, גטו או סתם המקום הכי מפחיד להסתובב בו במזרח התיכון בשעת חצות, כולל פאתי סוריה והכיכר בעזה. בוקי מראה לנו מקרוב איך נראה פליט אריתראי בסביבתו הטבעית. הספוט הכי מדובר בישראל בשבועות האחרונים והמוקד לכל כותרות העיתונים הופך לתחנה סופית בסיור של בוקי. האוטובוס העליז מדומם מנוע בנווה שאנן ורק רעשי הרמקול מונעים מאתנו לשמוע את דפיקות הלב של הקהל, שלפתע מבין שהסיור שלו הפך מסיפורים משעשעים וחצאי צ'יזבטים לפרקטיקה מאיימת ושחומה במיוחד.
ניוז פלאש: המקום הרבה יותר מפחיד ממה שמספרים לכם, הרבה יותר. חמש דקות ממגדלי עזריאלי ואנחנו במיני אפריקה. מסביבנו ערימות פליטים מתבוננים, שיכורים שמתגלגלים על הרחוב וזונות מסוממות. באמצע כל זה ניצב לו בוקי, מארח זונות שמספרות על החיים ברחוב, כולל סיפורים על אלימות מצד הפליטים. מה שאף אחד מאיתנו לא ציפה לו זו ההדגמה האישית שנקבל.
חבורת הפליטים שמסביבנו כבר רגילה לנוכחות של בוקי והסיורים שלו, אבל את חרדת המסיירים, שפתאום מבינים מקרוב עד כמה בעיית הפליטים היא מהותית, זה לא ממש מרגיע. "לא לדאוג, יש לי פה את הבחור הזה ששומר עלינו והוא היה במג"ב פעם", מצביע בוקי על בחור שחום ודי שיכור, ספק פליט בעצמו, שמגונן על הקבוצה בגופו. העסק היה יכול להסתיים כאנקדוטה משעשעת ולקיחת צד במאבק נגד גירוש הפליטים, רק שאז סיפורי הפשע של בוקי הופכים למוחשיים במיוחד. שיכור רוסי שמתנדנד למקום מחליט לזנק על כמה נשים בקבוצה ומנסה לגנוב להן את התיקים. זה נגמר בנטרול מהיר מצד שומר הראש של בוקי, שמפיל את הגנס השיכור למדרכה ודואג גם לרסק לו את הפנים. "הוא יהיה בסדר, אין מה לדאוג", מרגיע בוקי את כולנו. "הוא יחיה, זה בסדר".
בוקי נשאר אדיש ושליו גם כשההמון נוהר אל עבר האוטובוס להמשך תצפית על מה שקורה במתחם התחנה המרכזית הישנה, אבל הפעם מבעד לשמשה. אנחנו משייטים אל עבר גינת לוינסקי וניצבים פנים אל פנים מול תופעת הפליטים. "קשה, קשה. המצב פה הוא בלתי פתיר", מגלה בוקי. "יש פה 60 אלף פליטים וכמויות של פשע ורציחות שאין לתאר. שמעתי שהכניסו פה פלוגה של מג"ב אבל לא ראיתי אחד מהם עד עכשיו. אני לא מאחל לאף אחד לעבור פה באמצע הלילה".
מצב הפשיעה בתל אביב באמת הרבה גרוע היום?
"אין שום שינוי. תמיד היה פה את הפשע, את הרציחות ואת האנסים. שום דבר לא השתנה מאז לעכשיו. פשוט עכשיו לא נופלות קטיושות בצפון או גראדים בדרום ואין אף מחאה חברתית או משהו אחר לכתוב עליו, אז התקשורת החליטה להתעסק במצב הפשיעה. אותו הדבר היה פה גם לפני 5 שנים".
גם בתחנה המרכזית?
"נו בטח. האזור הזה תמיד היה מוכה פשיעה ותמיד היו כאן עוני ואלימות. אולי היו פחות סודנים מעכשיו אבל המצב הבסיסי של הפשע לא השתנה שם. מה שהשתנה זה הסיקור של התקשורת, כי עכשיו זה אופנתי. אבל הפשע נשאר בדיוק אותו הדבר".
אולי על האי התאילנדי בוקי הוא האאוטסיידר המוקצה, אבל בעולם הזוועות של תל אביב הוא המלך. העבריינים והפליטים בתחנה המרכזית הם כולם חלק מהדיל, חלקם נמצאים על הפיי רול ומשתפים פעולה וחלקם סתם מזכירים לנו שלכל עיר יש חצר אחורית, וזו של תל אביב גדולה במיוחד. "הישרדות", רבותיי, זה כאן.