"ייקח לי עוד זמן לעכל את זה. אני עדיין מסתכלת על עצמי לפעמים על הבמה ליד ארז וחושבת - לא יכול להיות שזאת אני", אומרת קורין גדעון ומשגרת חיוך בוהק. בשלושת החודשים האחרונים, מאז שהוזנקה מאנונימיות יחסית ב"גיא פינס" לג'וב הנחשק של מנחת "האח הגדול", החיים שלה עלו על מסלול מהיר, כולל מעריצים, השקות, תשומת לב קבועה ומעמד של כוכבת. עכשיו, שישה ימים לפני הגמר (יום רביעי, 6.4, ערוץ 2), נראה שהיא מנסה לשים יד על ההנדברקס, לכל מקרה שלא יבוא. "ידעתי שאנשים יעצרו אותי ברחוב עם שאלות ובקשות לסלפי, אבל לא תיארתי לעצמי איך זה עולה מאפס למאה. מאנונימיות כמעט מוחלטת לכזו רמה של חשיפה. הרי לא עברתי תהליך ארוך שנים ואני גם נורא צעירה. דבר כזה יכול לבלבל".
היו קטעים שזה קרה, שהתבלבלת?
"אני מקווה שלא. ביקשתי מההורים ומהחברים להגיד לי אם אני מתנהגת אחרת ועוד לא אמרו לי שום דבר. אני עדיין הולכת לפעמים למטפלת שמאזנת אותי. המשכתי עם לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב והציונים שלי גם לא ירדו, כי חשוב לי להמשיך לחיות חיים נורמליים של בחורה בת 23. במקום להסתגר בבית כי מזהים אותי, זה גרם אצלי לתגובה הפוכה. הבנתי שאם אני לא אחיה כמו אדם רגיל, זה לא ייגמר טוב".
אחרי כל הריגושים האלה, קשה לראות אותך כעורכת דין מן המניין.
"תראי, כרגע הלימודים מאוד מאפסים אותי. אני מדברת איתך ובראש שלי גם עבודה במיסים שאני צריכה להגיש. אבל אם פעם חשבתי שהבידור זו עבודה לתקופת הלימודים ואחר כך אהיה עורכת דין, היום לא כל כך בא לי. אני חושבת שמצאתי את המקום שלי".
המקום שלה לצד ארז טל בשידורים חיים של עונה סוערת במיוחד, לא הגיע ללא תג מחיר לצידו. 32 שנים מפרידות ביניהם ומיליוני שעות של ניסיון טלוויזיוני, והדינמיקה בין שני המנחים מיד הובהרה כמלאת עקיצות. היא קוראת לו זקן, הוא צוחק על הבגדים ועל הפעירות שלה. היו מי שראו בכך התנשאות גברית מוחצנת, אבל קורין, שלקחה חלק בכתיבת התסריטים, מתרגשת הרבה פחות. "לא היה שום דבר שוביניסטי ביננו", היא פוסקת, "ארז לא סתם לי את הפה מעולם. נכון, יש בדיחות, אבל גם אני קוראת לו סבא שלי וכל אחד יכול לבחור למה הוא נטפל. אם כבר, אני חושבת שאני מייצגת משהו פמיניסטי. אני אישה, צעירה, מגישה שעושה את עבודתה ולא הגיעה מעולמות של דוגמנות. חסרות דמויות נשיות בבידור - יש את צביקה הדר ואברי גלעד וארז טל, אין הרבה נשים. אני אשמח לדעת שפרצתי משהו במקום הזה".
אולי נשים לא מתקדמות בגלל שהן אפולוגטיות? את קצת מדברת כאילו לא מגיע לך.
קורין מהרהרת לרגע בתשובתה. "אני יודעת למה את מתכוונת, לנשים שאין להן תחושת זכאות. זו תופעה שקיימת ובא לי שזה ישתנה, ברור. אנחנו עדיין לא לגמרי שוות - אנחנו מרוויחות פחות בשביל אותה עבודה, ועוד מצפים שנגדל לבד את המשפחה והילדים. אבל בכל מה שקשור אלי, אני לא חושבת שזה קשור למגדר. אני חושבת שכל אדם צעיר, גבר או אישה, לא היה מאמין שהגיע למקום הזה בגיל הזה. זה פשוט לא טבעי לגיל 23".
"המסר הוא שלמעשים אלימים יהיה מחיר"
מי הפייבוריט של קורין גדעון בעונה הראשונה שהנחתה? רק היא יודעת. הזינוק המטאורי לעמדת המגישה הלאומית אמנם נושא איתו לא מעט יתרונות, אבל גם מחייב בחורה חריפה בת 23 לעבור ולדבר כמו נשיאה. "יש החלטה שקיבלתי עם עצמי בתחילת העונה, להתייחס לדברים כמו מנחה, לא כמו צופה", היא אומרת. "לא הרשיתי לעצמי שיהיו לי פייבוריטים. יש דברים יפים בכל מי שנשאר - שי מיקה נפתחת על העבר שלה ואבא שלה, הזוגיות בין עמרי וקסניה כל הזמן מגלה דברים חדשים, ומעניין לראות מה קורה לברק בלי אור. אני יודעת שהיו אנשים שחשבו שזה כבר לא עובד בלי שי חי, אבל עובדה שהפרקים האחרונים היו מאוד מעניינים. יש דינמיקות חדשות".
אל תהיי כזאת ממלכתית.
"אני לא אומרת את כל זה מתוך ממלכתיות, באמת שלא. אני פשוט לא מעדיפה אף אחד מהדיירים על אחר, וגם אם תשאלי אותי ברחוב זה מה שאגיד לך".
אז בואי ניגש לעניין: את חושבת שהיה חרם על שי חי?
"אני לא אומרת את זה. אנשים יכלו לראות ערוץ 26 ולהחליט בעצמם. יכול להיות שאחד יראה משהו כחרם ואחר לא. מה אני חושבת על כל זה? אני לא אגיד לך".
צמד ההברות "שי חי", שמעוררות שלל אמוציות בקרב רוב אזרחי המדינה, מצליחות לחדור את הפאסון הנייטרלי שלה. "הוא אדם מרתק, לא אהבתי חלק מהדברים שהוא אמר, אבל אני מעריכה את זה שהוא היה נאמן לעצמו. פגשתי אותו רק מול מצלמות, בשתי הפעמים שהוא יצא מהבית. ידענו שזה יהיה טעון בפעמים האלה, הרגשנו איך הקהל מריע בכל פעם שאנחנו אומרים את שמו. בכל פעם ניסינו לצפות את מ שהוא יגיד, ובמקביל לשמור על התכנית שלנו".
הוא קצת זלזל בכם בסוף, לא?
"הוא לא היחיד. אבל לי זה לא משנה, אני באה לעשות את העבודה שלי, אני דרוכה ומוכנה להכל. אני חושבת שהמסר בהוצאה של שי חי היה שלמעשים אלימים יהיה מחיר. ארז ואני ניסינו להיות במקום שבו אנחנו מגנים אלימות מולו ואני חושבת שטיפלנו בזה כמו שצריך".
מה חשבת על אור?
"אור הייתה דיירת חשובה, היא עמדה מול שי ובזכותה נוצר הרבה מהשיח הזה, היא הביאה קונטרה שלא הייתה יוצאת בלעדיה, הרי היה חשוב שיהיה מולו מישהו חזק".
חשבת שהיא צודקת בכל מה שהיא אומרת עליו?
"תראי, ייחסו לי דעות עליו ועל אחרים שבאמת לא קשורות אלי. פעם פגשתי בהופעה את האח התאום של עמרי, וישר אמרו שאנחנו ביחד וזה אמר שאני מקדמת את עמרי ושונאת את שי חי. דברים כל כך קטנים מפורשים בכזו עוצמה, בסך הכל נפגשנו במקרה והייתי בשוק מכמה הוא נראה כמו עמרי".
דווקא יכול להתאים, את ואח של עמרי. מסתדר.
"לא, ממש לא", היא צוחקת, "כל בחור שרואים אותי איתו, אומרים שאנחנו ביחד. גם כשפגשתי את שי כהנא באיזה בר ישר כתבו שהתנשקנו וזה לא היה ולא נברא, אמרנו שלום שלום, לא היה לי איתו כלום. אבל אם את רוצה לדבר על בחורים, אפשר. זה הרבה יותר מעניין".
המילה חתונה לא מלחיצה אותי
אז בחורים, אם כן. קורין מתגוררת כיום לבדה בדירה ברמת אביב, אחרי שאת הבית הקודם חלקה עם בן זוג רציני, עורך דין פלילי המבוגר ממנה. הם נפרדו לפני שנה וחצי, והלב שלה, כך נראה, לגמרי מוכן לסיבוב חדש. "הכרתי אותו בבית משפט, כשהייתי כתבת לענייני משפט, וזו הייתה פרידה מאוד קשה. חשבתי שנתחתן. אחרי הפרידה נסעתי להיות לבד בניו יורק חודש, התנתקתי מהכל והייתי רק עם עצמי, הסתובבתי במוזיאונים, פארקים, בברוקלין, פגשתי אנשים, בכיתי המון, ובסוף התמודדתי עם זה. כשחזרתי הבנתי שאני בשלה לגור לבד, וזה נורא כיף".
את מוכנה לקשר חדש?
"כן, מאוד. יש בחורות בגילי שהמילה 'חתונה' מלחיצה אותן, אני לא כזו. אני מתגעגעת לסופי שבוע ביחד, לארוחות ערב כשאתה חוזר מיום עבודה. כשאני עם מישהו אני מאוד מפנקת, הוא מקבל את כל החבילה. אני מבשלת ואופה לו. זה היה החלום שלי משהייתי קטנה, הייתי מסתובבת בבית עם עגלה ואומרת שהבובה זה בעלי הרצל ויש לנו שלושה ילדים. היום אני רוצה ארבעה".
יוצאת להרבה דייטים?
"כן, כל הזמן. לפעמים מכירים לי ולפעמים אני מתחילה עם בחורים, כי אין ברירה, אני לכאורה פחות נגישה עכשיו אז אני צריכה לעשות את הצעד הראשון. רק לאחרונה שלחתי למישהו הודעת חברות בפייסבוק והתחלנו לצ'טט, בסוף לא יצא מזה כלום. אבל יש גם הרבה דייטים כושלים. זה נורא. השתיקות המביכות האלה כשאין כימיה. זה נורא מתסכל, כי אני באה לכל דייט עם ציפייה שזה האחד בשבילי, שזה החתן, ולפעמים נורא מתאכזבת".
אאוץ'. יכול להיות שיש בחורים בעיר הזו שיגידו שאת ביץ'?
"אני מאוד מקווה שלא. באמת באמת. זרקו גם אותי מלא ושברו לי את הלב וייבשו אותי, אני כמו כל בחורה רגילה. גם לי יצא להשקיע אנרגיה בבחורים שלא שווים את זה, תאמיני לי".
עכשיו, עם הפרסום, זה נהיה קצת יותר מסובך.
"ברור. לא יהיה קל לבחורים להיות עם מישהי כמוני, להסתובב עם מי שכל הזמן מסתכלים עליה ומתעסקים בחיים שלה ולאבד את הפרטיות, זה לא פשוט. הבחור הבא יצטרך להיות מאוד אמיץ".
מה עוד את רוצה בו?
"בדרך כלל אני פחות מתחברת לבני גילי, כמו לסטודנטים שלומדים איתי באוניברסיטה. החיים שאני מנהלת לא אופייניים לסטודנטים, ואני יותר מתחברת למבוגרים. אני רוצה מישהו חכם, שאפתן, איש משפחה, שלא יפסיק לאתגר אותי".
תזהרי, המאתגרים לא תמיד טובים בקשר. תראי את שי חי.
"דווקא התרשמתי שיש בינו לבין תניה אהבה אמיתית כשראיינתי אותם. זה לא קל לשים את הזוגיות שלך מול מצלמות של האח הגדול, אבל הם באמת אוהבים. ומי אני שאתווכח עם אהבה?".
"קשה לפספס שאני פרידמנית"
היא גדלה במושב בצרה בשרון, האחות הקטנה לשני אחים, "קטנה עם אופי של בכורה", לדבריה. היא גדלה להיות קצת מהכל: בבית הספר תלמה ילין חלמה על קריירת במה, בבית דיברה פוליטיקה עם ההורים בארוחות הערב, "אנחנו בית מאוד פטריוטי ומתעניין באקטואליה, ואני עדיין שומעת חדשות כל חצי שעה", היא אומרת.
כשהתקבלה לגלי צה"ל, הפכה לכתבת לענייני משפט וסיקרה כחיילת את הבחירות האחרונות. מעל שירותה מרחפת אותה השעיה מפורסמת מהתפקיד, לאחר שנחשדה בכך שנשארה בבית בזמן שהייתה אמורה להיוצ בבית המשפט, לאחריה הפכה לעורכת חדשות הלילה. שם, בתחנה, הבינה שהייעוד שלה הוא דווקא בצד הקליל של האקטואליה. פחות דיווחים פוליטיים, יותר קים קרדשיאן. "הכרתי את שמות כל חברי הכנסת והשרים, אבל אחרי הצבא רציתי דווקא משהו אחר. הגעתי למערכת של גיא פינס. ההורים שלי בהתחלה הופתעו, הם ראו אותי יותר כמגישת מהדורות, היו גם אנשים בגלי צה"ל שהרימו גבה, אבל לי לא הייתה בעיה עם זה. זה נכון שאי אפשר להשוות בין הגרעין האיראני להריון של בר רפאלי, אבל בפינס מטפלים בזה באותה רצינות, זו מערכת חדשות לגיטימית לגמרי".
ובכל זאת, בברנז'ה יש אליטיזם כלפי העיסוק בבידור. קשה לחזור משם לחדשות הארדקור.
"אני לא יודעת אם זה בהכרח נכון, אני חושבת שאם ארצה, אוכל גם להנחות מהדורות. למרות שזה לא הכיוון שלי כרגע. תראי, האח הגדול זה בידור אבל זה מציף נושאים נורא חשובים, דברים שאף פוליטיקאי או ראש ממשלה לא יכול להעלות. אם פעם זה היה אשכנזים ומזרחים, ופעם אחרת טבעונות, השנה זה היה כל העיסוק בחרם, בכל האמת בפרצוף. הרי אין מישהו שלא חווה בחיים חוויה חברתית לא נעימה, או היה חלק מזה, בין אם אתה החלש או החזק שם. אם העלנו את זה למודעות והבאנו אנשים למצב שהם חושבים פעמיים לפני שהם לוקחם חלק בדבר כזה, עשינו את שלנו".
כשחושבים על זה, בעונה הראשונה של האח הגדול היית רק בת 16.
"כן, אני הכי ילדת ריאליטי. רציתי שיהיה לנו ערוץ 20, אז לא קראו לזה 26 אם את זוכרת", היא אומרת בעיניים מלאות נוסטלגיה, "הייתה אז את המלחמה בין הפרידמנים לבובלילים, כולם דיברו על זה".
בעד מי היית?
"נו באמת, לא ברור עלי? אני חושבת שקשה לפספס שאני פרידמנית. אהבתי את שפרה מאוד. מצחיק, הדברים נראו כל כך גדולים מבחוץ והיום אני יודעת שהחלל כל כך קטן, ואי אפשר לצאת. זה ממש לא בשבילי".
גם כשהיא רק עומדת מחוץ לבית, קורין מצליחה לעורר דיון סוער כמעט מדי תוכנית. במוקד הוויכוחים: הבגדים שלה, שגוררים לא מעט ממים ברשת. פעם זאת שמלה לבנה צמודה, פעם שמלה צהובה בוהקת, פעם אלה צווארונים ויקטוריאניים – וכמובן, הכפפות. "ברגע שיש מגישה שהיא אישה, המנעד של ההלבשה יותר רחב, אז ברור שידברו על זה יותר", היא אומרת. "כל העיסוק באופנה הוא כיף לי, תמיד אהבתי בגדים וקניות. הסטייל אייקון שלי זו אמא שלי, ורדה, סימן ההיכר שלה זה משקפיים ושרשראות והיא תמיד לבושה מעניין. מה שאני לא אוהבת זה שיק ושוק, שמבקרים סטייל של אנשים. זה נורא בוטה בעיני. אני אף פעם לא אגיד למישהו שאני לא אוהבת את איך שהוא מתלבש".
ממך דווקא לא חסכו. אמרו שאת מתלבשת מבוגר, כמו דודה של עצמך.
"אם זה מבוגר אז מה זה צעיר, חשוף? אני לא באתי לייצג בחורה צעירה אלא לייצג תכנית והבגדים שלי היו צריכים להיות אלגנטיים ומכובדים. אני שלמה עם כל מה שלבשתי וחושבת שבנות מאוד התחברו לזה, אפילו היו כאלה שהתחפשו אליי בפורים. במיוחד מתולתלות, ששמחו שסוף סוף יש להן דמות שהן יכולות להתחפש אליה".
את גיבורת המתולתלות החדשה.
"אם כן, זה נורא ישמח אותי. לי אף פעם לא היה אישיו עם תלתלים, ונכון שלפעמים עשינו פן כדי לגוון - אבל אין לאף אחד מה לדאוג. התלתלים כאן כדי להישאר".
צילום: דניאל קמינסקי | שיער ואיפור: שלומי הלל | סטיילינג: איתי בצלאלי | בגדים: שמלה שחורה קצרה: גדי אלימלך, אוברול שחור: גדי אלימלך, נעליים שחורות: סטיב מאדן, טופ שחור: רומי כיכר המדינה, חצאית שחורה: ענבל רביב, שמלת מחשוף: רומי כיכר המדינה, שמלה לבנה: ענבל דרור, נעליים לבנות: זארה | התמונות צולמו ב-Town House "הרברט סמואל 48", בלב "קילומטר הזהב", על קו החוף של ת"א