שבעה חודשים אחרי שבנה הבכור הגיח לעולם יצאה שלי חזן לעוד עבודת דוגמנות, אבל זה כבר לא היה זה. מי שנהגה לככב באופן קבוע על שערי מגזינים ובקמפיינים נחשקים, עמדה באותו יום באמצע הסט ותקתקה חיוכים צחורים למצלמה – אבל המחשבות שלה נדדו למקום אחר. עם כל הכבוד לפוזה הנכונה ולמבט המתאים, הדבר היחיד שעניין אותה זה האם כבר צריך להחליף לבנה חיתול, ושהשאר יעזבו אותה בשקט.
"זאת הייתה בסך הכל עבודה קטנה, אבל היא הספיקה כדי לגרום לי להבין שעכשיו אני אובססיבית לגבי התפקיד שלי כאמא", אומרת חזן (28), היום כבר אם לשניים – סתיו בן ה-6 וטליה בת 3.5 – ילדיה המשותפים עם בעלה, סוכן הדוגמניות רוברט בן שושן. "כל הזמן רק רציתי להיות עם התינוק, לשמור עליו, לא הייתי מוכנה שמישהו אחר ירים אותו, שמישהו אחר יגע בו. הייתי אמא, אבל בהגזמה, וזה כל מה שעניין אותי. החלטתי להתנתק מהתעשייה, אבל למען מטרה טובה. למען הילדים שלי. הייתי צריכה באמת להיות איתם שם בזמן שהם גדלים".
וזה באמת מה שהיא עשתה. בבת אחת ובלי להקשיב לאיש עזבה חזן, דוגמנית מבוקשת שמאחוריה בין היתר קמפיינים ל"דלתא", טובל'ה וחברת "סקצ'רס" הבינלאומית, את החיים שהייתה רגילה אליהם. ההשקות, המסיבות והצילומים הקבועים בהלבשה תחתונה הוחלפו בטיפת חלב, במפגשי אמהות בגינה ובניקיון מתמשך אחר הבלאגן של הקטנים. מה שאולי נשמע לאחרים כוויתור משמעותי היה מבחינתה זכות אמיתית, והיא המשיכה לדחות בהתמדה את החזרה שלה למרכז הבמה.
"כל פעם היה משהו אחר", היא צוחקת. "בהריון השני אמנם שחררתי קצת את העיסוק סביב הילדים, אבל עדיין רציתי להיות עם סתיו עד שהוא נכנס לגן, ואז עד שהוא עובר את ההכנות לכיתה א'. החלטתי שאולי אני אעשה עם עצמי משהו אחרי שהוא ישתלב בבית ספר, ופתאום הגענו לשלב הזה. יום אחד אמרתי לרוברט שאני קצת רוצה לחזור, ואז הורדתי כמה קילוגרמים וההצעות התחילו להגיע שוב. כנראה שהייתי חייבת באמת להיות מוכנה לפני שאני חוזרת".
ללכת לאירוע או לקום לילדים?
חזן ורוברט הכירו כשהייתה בת 17, אז הצטרפה לסוכנות שלו כדוגמנית בתחילת דרכה. שנה לאחר מכן, ולמרות פער גילים של 16 שנה, השניים כבר היו זוג לכל דבר. כשהייתה בת 20 בלבד התחתנו, ובמהרה הפכו ליקירי מדורי הרכילות. הוא היה דמות צבעוניות שקידמה כוכבות כמו אגם רודברג, מורן אטיאס, יובל שרף וירדם הראל, והיא הייתה בעצמה פנים מוכרות שמקשטות כל השקה. היום, לעומת זאת, רוברט צריך לרוב להתנהל בביצה הטובענית הזאת לבדו, כי רעייתו פשוט מותשת מדי מהיומיום עם הילדים בבית.
"פעם הייתי מתלווה אליו לכל אירוע, אבל מאז שהילדים הגיעו אני באה פחות, רק למה שחשוב. כבר אין לי כוח, זה יותר מידי בשבילי", היא אומרת בלי להתנצל. "אני יודעת שאם אני לא ישנה אני עצבנית ולא כדאי להתעסק איתי, אז תמיד לפני שאני יוצאת איתו בערב אני עושה את החישוב הקבוע: האם כדאי לי לקום בבוקר עייפה לילדים. אולי מבחוץ זה נראה שאנחנו חיים בטירוף ובמסיבות, אבל זה כל כך לא נכון. אנחנו חיים בפשטות, עם הבית והמשפחה. אחרי שרוברט מגיע הילדים נרדמים, ואז אנחנו רואים סרטים עד מאוחר בלילה, מכינים אוכל, יושבים בסלון ומדברים. כמו כל משפחה".
ההחלטה לקחת צעד לאחור מהזרקורים ולהתפנות לאימהות, אומרת חזן, הייתה שלה בלבד, והיא לא מתחרטת עליה לרגע. "רוברט בחיים לא לוקח החלטות בשבילי, זו הייתה נטו בחירה שלי לגדל את הילדים שלי בעצמי", היא קובעת. "תשמעי, דוגמנות זה עסק שצריך להשקיע בו המון, ופשוט הרגשתי שזה לא בשבילי בתקופה הזו. היו לי הורמונים של אחרי לידה, הייתי עייפה, כל היום רציתי להיות עם הילד ולא התחשק לי לרדת במשקל כדי לקבל עבודה. הרגשתי שאני רוצה להיות אימא כמו שצריך: לרדת עם הילדים לגינה, להוריד חטיפים, להשתולל איתם".
לא הרגשת החמצה לפעמים? לראות דוגמניות שהתחילו איתך מפתחות קריירה רצינית.
"כן, אני אשקר אם אני אגיד שלא. זה אולי לא קרה בשנה הראשונה ולא כשסתיו נולד, אבל בהמשך כבר התחשק לי לחזור, כי זה משהו שאני אוהבת לעשות. העניין הוא שהאימהות הייתה באותו זמן יותר חשובה, וכנראה לא רציתי מספיק. אם היה מתחשק לי לחזור לעבוד לפני שנתיים הייתי עושה את זה ורוברט היה עוזר לי. פשוט הראש שלי היה במקום אחר".
היית כולך אמא.
"לגמרי. חודש אחרי שסתיו נולד כבר נכנסתי עד הסוף לתוך העולם הזה. היום אני מנקה, מבשלת, לוקחת, מחזירה, עושה סנדוויצ'ים. אני נורא אוהבת את זה שסתיו וטליה לא במועדונית או בצהרון. הם באים הביתה, אוכלים איתי ואז אנחנו מבלים ביחד. ככה זה כל השבוע, וביום שישי כולם יודעים שאני מהבוקר עד הצהריים מבשלת ומנקה את הבית. אני מאוד אוהבת לנקות".
גם רוברט מנקה?
"בואי לא נסחף, טוב? הוא לא מנקה ולא שוטף את הבית ואני גם לא אתן לו לעשות את זה. באתי כנראה מסוג של פרימיטיביות מסוימת, אבל זה בסדר. בכל מקרה, הוא הכי אבא והכי בעל, שם מתי שצריך אותו. אז נכון, בפורים הוא לא היה אתנו במסיבה כי הקדימו את חזרות הקדם אירוויזיון, אבל אם אני חולה הוא יהיה כל היום סביבי, וכשסתיו עלה לכיתה א' הוא ביטל הכל בעבודה. לפני כמה חודשים למשל עברנו תקופה מאוד קשה כשאבא שלו נפטר, ואני הרגשתי שאני חייבת חופש. חברה הציעה לי לטוס איתה לסין ואמרתי שאין סיכוי כי אני לא יכולה להשאיר עם רוברט את הילדים כי זה גדול עליו, אבל הוא פרגן וממש לחץ שאסע, וזה היה אחד הדברים הכי טובים שקרו לנו. הבנתי שיש לי על מי לסמוך כי הוא תפקד בצורה מדהימה, כמו אימא שנייה. סופסוף חווה את מה שאני חווה כבר שנים והבין שזה לא פשוט בכלל".
"מאוד נפגעתי ממאיה"
בשנים האחרונות חזן אמנם נשארה הרחק מעיני התקשורת, אבל פניו של בעלה דווקא מילאו את המדורים לא אחת, בשלל הזדמנויות – קודם בפרידה המתוקשרת מהמיוצגת הבכירה מאיה בוסקילה, ואז בניסיונות להחזיר את סוכנות הדוגמניות שלו למסלול לאחר שנקשר בה שמו של העבריין אסי ועקנין, ולאחרונה בקידום המסיבי של הרכש החדש, הזמרת שרית אביטן. חזן הייתה שם לאורך כל הדרך, מנסה לשמור על תא משפחתי גם כשמסביב סוער, ובעיקר לא סולחת לאלו שהוציאו לבעלה שם רע.
"כל הסיפור עם מאיה בוסקילה קרה לנו ביום אחד, לא צפינו אותו", היא אומרת. "זה היה בום, טלטל אותנו מאוד, כי מעבר לזה שהיא הייתה שותפה עסקית היא גם הייתה חברה. אני לא בנאדם שאוסף חברות בקלות, גם היום יש לי רק חמש חברות קרובות, אבל מאיה הייתה מאלה שהצליחו לחדור את המעגל שלי – ונפגעתי ממנה מאוד. אהבתי אותה, היא הייתה בתוכנו חזק, ואז בבת אחת הכל נקטע. היום אנחנו לא מדברות.
"כעסתי נורא כשהיא החליטה לפוצץ את הסיפור עם רוברט, ואמרתי לו שאני לא מוכנה יותר שאף אחד יכנס לטריטוריה שלנו, שאני לא רוצה שהוא יכניס את המיוצגים שלו למשפחה שלנו יותר. הבעיה היא שמאז עברו כבר כמה שנים, והיום שרית (אביטן– י"ה) נכנסה לי ללב. ניסיתי שזה לא יקרה, באמת שמרתי על עצמי, אבל היא הפכה להיות חברה שלי. היא ונאור אורמיה מקסימים, ואני מבינה שאי אפשר בגלל דבר אחד לעשות איקס על כולם. אני מטורפת עליהם".
איך מתמודדים עם כתבות כל כך לא מחמיאות שמתפרסמות על בעלך?
"תראי, פעם זה היה מפיל אותי ממש, פשוט גומר אותי. הייתי בוכה ולוקחת ללב, אבל מאז נורא התבגרתי ועכשיו זה ממני והלאה. הקרובים שלנו יודעים מי אנחנו, והבנתי שאי אפשר להצטדק מול כולם ואי אפשר שכולם יאהבו אותך. לומדים קצת להחליק, אין מה לעשות".
היו ימים שהרגשת שהחיים לצידו מסובכים וקשים לך מדי?
"בחיים לא. לפעמים, באופן נורא טבעי, חשבתי 'למה זה מגיע לנו', אבל ידעתי שאנחנו יכולים לעמוד בהכל. נורא התחזקנו מדברים שקרו לנו, ואני לא יודעת אם בזוגיות רגילה זה גם קורה. שרדנו ביחד ימים מתוחים, תחקירים והכל, וגם בתוך כל הבלגן למדנו להבין ולהעריך את הדברים הקטנים. הבנו שאם עברנו את זה, אנחנו באמת אוהבים".
והיום, לא קשה לחיות עם מישהו שהעבודה היא חלק כל כך נכבד מחייו?
"לא, כי גם אני מעורה בכל מה שעובר עליו. אני מכירה הכל והוא מתייעץ איתי על כל דבר, ולכן גם מצחיק אותי שאנשים אומרים לי 'את לא מפחדת שהוא כל הזמן עם דוגמניות סביבו?' כי אני יודעת שהכל אצלו בראש זה רק עבודה. הוא כל כך טוטאלי במה שהוא עושה, ולכן אין אפילו פתח קטן לקנאה".
עשרה בורקסים במכה
על הסט של הקטלוג לחברת ג'אמפ, הקמפיין הראשון של חזן מזה שנים, היא נראית נינוחה וממוקדת, חוזרת לפוזות המוכרות בקלות. במשך תקופה ארוכה, היא מספרת, דחקה את המראה החיצוני שלה למקום נמוך בסדר העדיפויות – אבל נראה שמספיקה דקה אחת אל מול הפלאשים כדי להזכיר למה התאהבה במקצוע מלכתחילה.
"האמת שבהריון הראשון לא עליתי כמעט עד חודש שביעי, אבל מאותו רגע ועד הלידה הוספתי 22 קילו והגעתי למשקל 72", היא אומרת. "אנשים לא זיהו אותי, הייתי עוד בנאדם, אבל לי עצמי לקח כמעט שנה וחצי בכלל לקלוט שאני שוקלת כמו שאני שוקלת. זה פשוט לא עניין אותי. ברגע שסתיו יצא מהבטן זה היה עולם ומלואו, ומאותו יום לא התעסקתי במראה החיצוני שלי בכלל".
לא התבאסת פתאום שבגדים לא עולים עלייך יותר?
"ממש לא. הייתי בבית עם הילד שלי, אימא משוגעת ואובססיבית בטירוף, וכשיצאתי החוצה עשיתי את זה תמיד עם טרנינג. בשום שלב לא הרגשתי שאני צריכה לעשות דיאטת כסאח רק בגלל שפעם הייתי רזה, וגם לרוברט זה לא הפריע. היה לי מוקד אחר בחיים פתאום, הנסיך שלי, והוא נתן לי שלווה. הייתי עושה לעצמי שיחות, אומרת לעצמי 'כשתרצי אז תורידי את זה ברגע'".
היום, אחרי הלידה השנייה, חזן מספרת כי היא שוקלת 59 ק"ג, המתפרסים על 1.77 מרשימים במיוחד. "זה שישה קילו יותר מהמשקל שהייתי בו רוב החיים, אבל אני בכלל לא יודעת אם אני רוצה לחזור לשם. זה נראה לי מטורף מידי, לא פרופורציונאלי למי שאני היום", היא קובעת. "בכלל, אני לא חושבת שאישה צריכה לשקול 53 או 54 קילו, אלא להיראות נורמאלי. יכולתי למשל לרדת בשבועיים האחרונים כדי להיראות רזה מאוד לצילומים, אבל זה פשוט לא מתאים. הבגדים יושבים עליי טוב עם איך שאני נראית כרגע".
את מתחשבנת סביב מה שנכנס לך לפה?
"תראי, אני מתה על בצקים, על ג'חנונים ועל בורקסים, אז אני אוכלת אותם –אבל לא בטירוף. כשהייתי יותר מלאה הייתי גומרת עשרה בורקסים ואז יורדת לגינה עם סתיו ומסיימת כל מה שהוא התחיל לאכול. בסופו של דבר את רואה את זה על הגוף, ולכן החלטתי לא לנסות להדחק לג'ינסים של פעם אלא להפנים שזה שלב שלא יחזור. היום אני מנסה פחות לאכול בלילה, אבל לא עושה חוקים. אני מאלה שאם תגידי לה להפסיק לאכול, היא תאכל דווקא את כל הבית, אז למדתי לא להכריז שאני בדיאטה. אני פשוט צריכה להרפות ולאכול מה שבא לי, אבל בקטנה. לא להשתולל".
אני מניחה שאת בעד חוק הדוגמניות החדש.
"לי זה מעולה, כי אני לא צריכה אפילו לעשות בדיקה כדי לדעת שאני בטווח הנכון של ה-BMI. מצד שני, יש דוגמניות רזות באופן טבעי ולהן זה בעייתי. אני יודעת כי אני הייתי כזו לפני ההריונות – הייתי אוכלת מקדונלד'ס כמה פעמים ביום ולא הייתי מעלה".
עכשיו, כאמור, הדברים נראים אחרת – אבל חזן מאמינה שעם קצת נחישות היא תוכל לכבוש בחזרה את עולם הדוגמנות, ולהצליח לשלב בין האמהות לקריירה. "אני רוצה לחזור ובגדול", היא אומרת. "בא לי לעשות הכל – תצוגות, עבודות, קמפיינים. אני לא יודעת אם אני אטוס עכשיו לחו"ל לחודש, אבל אם תהיה לי הצעה אטרקטיבית לכמה ימים, אז כן, בכיף".
הלבשה תחתונה תסכימי לעשות?
"לא נראה לי. אני לא רוצה לצאת בהצהרות, אבל תחושה פנימית שלי אומרת לי שמיציתי את העניין הזה. נראה לי לא טבעי שאני, אימא לשניים, אעמוד עם תחתונים וחזייה באותה תנוחה שילדות בנות 18 עומדות בה. לא מתאים לי שהילדים שלי יראו את זה".
אגב, הילדים יודעים שאמא חוזרת להיות דוגמנית?
"תראי, סתיו בבית ספר עכשיו ולפעמים כשאני מביאה אותו אומרים 'הנה שלי חזן' והוא מבין שאני מפורסמת. לא שיתפתי אותו בזה, אבל אז חבר גילה לו שהייתי דוגמנית וישבנו ביחד וראינו תמונות והוא התלהב. היום בכל מקרה לא אמרתי לו שאני חוזרת לדגמן. הכנסתי לו אוכל לתיק, שלחתי אותו לבית ספר והודעתי שיאספו אותו מבית ספר כי אני עובדת".
אז זהו, חזרת לדגמן ולא יהיו עוד ילדים?
"ממש לא, הגזמת. הגיע הזמן לשלב. פעם רציתי חמישה ילדים, אבל היום הורדתי את זה לשלושה כי אני רואה שזה משתלט לי על החיים ושאני טוטאלית בתוך זה, הולכת לאיבוד. בכל מקרה, יהיה לפחות עוד אחד, בעזרת השם, גג שניים. לא צריך להשתגע".