"לפני שאת שואלת: כן, אני מתרגש קצת. ההתרגשות עלתה לי ואז ירדה לי ועכשיו אני בסדר. האמת שלא הכרתי את האח הגדול עד אחרי שהתקבלתי, אני מבטיח לך. התחלתי לברר קצת על התוכנית רק אחרי שידעתי שאני נכנס. בכל מקרה, איזה כיף שיש את הכתבה הזו, זה חשוב לי. רק בבקשה תבחרי תמונה כיפית, כי עכשיו בדיוק צילמו אותי. אז בואי נתחיל מההתחלה? אז ככה, אני ואחי...".
שנייה אחת בני, רציתי להתחיל עם שאלה אחרת.
"טוב נו בסדר. אני פשוט מכיר את כל השאלות שאת הולכת לשאול, אז אני כבר יכול לענות לך בלי בעיה. אבל בסדר, תשאלי".
ככה זה התחיל, ומאותו הרגע בני גולדשטיין (35) לא התכוון לעצור. בחוץ יום שישי, יומיים לפני הכניסה עתירת הרייטינג לבית האח הגדול, אבל בחדר המלון המסוגר שלו בנווה אילן ההתרגשות בשיאה. גולדשטיין מקבל אותי בחיוך רחב ומנומס, הכיפה עם הציור של האח הגדול מונחת על השולחן לידו, והוא מחכה בסבלנות עד שאתיישב מולו כדי שיוכל לנשום עמוק – ואז לפתוח במונולוג אנרגטי ובלתי נגמר. זה מקסים בדיוק כמו שזה מוזר, אבל ככה זה פשוט בעולם המופלא של גולדשטיין: מדברים על הכל, כל הזמן, גם אם זה לגמרי מביך.
"אמא שלי ממש כועסת עליי על זה שאני נכנס לאח הגדול", הוא אומר בשצף. "תמיד הייתי 'הבן של אימא', וככה היא לא יכולה לדבר איתי. בכלל, אימא שלי דואגת לי ומטפלת בי. היא מכינה לי סנדוויצ'ים כשאני הולך למכללה וכשאני פותח אותם בהפסקה כולם מקנאים בי".
רגע, אתה גר עם ההורים?
"כן, חזרתי לגור אצלם לפני כמה חודשים. הם אוהבים שאני בבית, ואני לא מתנגד. אני אשאל אותך – אימא שלי מכינה לי שלוש ארוחות ביום, מנקה בשבילי, וכשאני זורק גרביים למחרת הן חוזרות אליי מכובסות ומקופלות. למה לא, בעצם?"
אולי כי אתה בן 35?
"עזבי, זה לא משנה. אני ממילא רוב היום מחוץ לבית".
"יוסי בובליל לא פירגן לנו"
לפני פחות משבוע החליף גולדשטיין את בית ההורים בבית האח הגדול, אבל איכשהו נראה שהוא איתנו כבר תקופה ארוכה. בזמן הקצר בו הוא מתועד 24/7 הספיק חובש הכיפה עם המבטא לקבל נשיקה מרוני מיילי, לשכוח את שמות ילדיו המומצאים ולכבוש לא מעט לבבות בשילוב של חיוך רחב והרבה אנרגיות חיוביות.
ההתחלה שלו, כזכור, הייתה בכלל בבחירות האחרונות, אז רץ לכנסת יחד עם אחיו דני (48) בראש רשימת מפלגת "כלכלה". היוזמה הפוליטית החדשנית של השניים אמנם לא עברה את אחוז החסימה, אבל היא כן סיפקה לא מעט רגעי חסד בזכות קמפיין עמוס פרובוקציות, שכלל תשדירים בכיכובם של אביבית בר זוהר, ליהיא גרינר וטום קשתי וגם קמפיין ויראלי שהציג בחורה מתפשטת. הכי קלאסה.
"המפלגה נפתחה בראשון במאי, לפי תאריך שקבעה לנו מרים בנימיני האסטרולוגית", מספר גולדשטיין. "משם התגלגלנו לעשות את המצע שלנו, שכלל סעיפים כמו משכורת שבועית, שנהוגה בארה"ב ובמדינות אחרות, משכנתא שבועית, הלוואות לסטודנטים ועוד. אני ואח שלי עשינו המון דברים ביחד במשך עשרים השנים האחרונות, כבר ב-1995 ייבאנו לארץ מזרוני מים והיינו המתחרים הגדולים של 'עמינח' ו'סילי', וכל זה התחבר עם התשוקה החדשה שלי לפוליטיקה. נתקלנו שנינו בבירוקרטיה הכבדה של מדינת ישראל מדי יום, ובתור כאלה שחיו בארה"ב ומנסים לעשות ביזנס כאן בארץ, זה היה נורא קשה. החלטנו לעשות משהו עם זה, וקראנו לזה 'מפלגת כלכלה' כי זה כלכלה מודל אמריקה".
נשמע מצע רציני, אבל למה צריך את כל הסלבס? לא הרגשתם שזה פוגע ברצינות שלכם?
"עשינו הרבה טעויות, אוקיי? בארה"ב לקחת סלבריטאים זה מקובל, בארץ לא, ואנשים ראו את זה בעין לא יפה. חוץ מזה, זה לא היה באמת מתוכנן, זה פשוט קרה. המפלגה התחילה כשרק אני ואחי היינו שם, ואנחנו אנשים אינטליגנטיים שיודעים להסביר את עצמם ממש טוב, אבל היה קשה לקבל תשומת לב מהתקשורת. יום אחד האחיין שלי משה, שניהל לנו את הקמפיין, אמר שאנחנו חייבים לפגוש איזה בחור אשקלוני בשם יוסי בובליל ושהוא יביא לנו תקשורת. לא ידעתי מי זה, אבל הקשבנו לו".
כך למעשה התחיל הרומן של הגולדשטיינים עם בובליל – בוגר העונה הראשונה של "האח הגדול", שהפך מהר מאוד לשותף בכיר ברשימה שלהם לכנסת. "נפגשנו עם יוסי ואשתו באמצע הלילה, והוא הגיע עם מכנס צבוע ומלוכלך כי הוא קבלן", הוא נזכר. "הוא התחיל לדבר איתנו, ותוך כדי הפגישה אני מתכתב עם אח שלי באסאמאסים וכותב לו 'מי זה הבנאדם הזה? תראה איך הוא לבוש. ידיעה קטנה במקומון הוא לא יביא לנו'. בסוף השיחה לחצנו יד והצטלמנו, ומאותו רגע הכל השתנה. תוך רבע שעה קיבלתי מבול של טלפונים, כולם נלחמו כדי לקבל ראיון, התחילו להתמקח עלינו מהערוצים הכי גדולים".
אלא שהאידיליה לא נמשכה זמן רב: בובליל רצה שישריינו עבורו את המקום השני ברשימה, אבל אף אחד מהאחים לא התכוון לוותר על מקומו בפסגה. השותפות התפרקה. "מה שקרה זה שיוסי לקח לנו הרבה מתשומת הלב ולא פירגן לנו, ולי ולאח שלי זה כאב", אומר גולדשטיין. "כל פעם שהוא עלה לדבר בשמנו בתוכנית נלחמנו לעלות איתו. רצינו גם להיות בספוט".
ההזדמנות של גולדשטיין להיכנס ל"אח הגדול" והשתזף בעצמו באור הזרקורים לא איחרה לבוא – ולמרבה ההפתעה, את התודה הוא דווקא חייב לבובליל. "כחלק מהראיונות שעשינו ביחד הלכנו גם לתוכנית של אלירז שדה", הוא אומר. "הגענו לפני הזמן ואלירז יצא להגיד לנו שלום. אחרי שיחה קצרה הוא אמר לי 'בני, אתה קופצני, שמח, נהנה, אולי תלך לאח הגדול?' אני זוכר ששאלתי אותו מה זה ואיך הוא זכה, והוא הציע לי ללכת לאודישן. הוא אמר ליוסי שיש עוד שעה עד שהתוכנית מתחילה, ושבינתיים ייקח אותי ביד ויכניס אותי למלהקים. וזה מה שהיה".
מה אח שלך חשב על זה בזמנו?
"הוא, עם החליפה שלו, כעס עליי לאורך כל התקופה של המיונים לאח הגדול. הוא כל הזמן צעק עליי שאני אפסיק עם השטויות, שאל אותי אם אני רוצה להיות חבר כנסת או סלב".
אני מנחשת לבד מה החלטת.
"חבר כנסת לא הצלחתי להיות, כמו שאת יודעת, וזה באמת אירוני שבזמנו אנחנו ביקשנו מהסלבים מהאח הגדול לתמוך בנו– והנה אני הולך לתוכנית בעצמי. בכל מקרה, העיקר מבחינתי זה להיות במקום שבו אני משפיע. אם זה בממשלה ואם זה באח הגדול, לבוא ולשנות".
"בניזרי אמר לי 'ברוך שפטרנו'"
הוא מדבר מהר, מרצין לרגע ומיד שוב צוחק, קופץ מנושא לנושא ברצף אסוציאציות בלתי נגמר. גם בחייו הפרטיים, לדבריו, הוא נוטה להתפזר לכל עבר: היום הוא סטודנט שנה שלישית לתואר ראשון במשפטים, אבל בעבר הספיק כבר להיות גרפיקאי, לכתוב ספר על זוגיות שטרם יצא לאור, להמציא פטנטים ולשמש כמתווך דירות בעיר מגוריו אשקלון. על הדרך גם היה נשוי במשך כמעט תשע שנים לריבקי, והביא איתה לעולם שלושה ילדים – אמיתי לב (11), נחשון חי (8) ואיתן יאיר (6) – לא ממש אברהם, יצחק ויעקב. לפני חמש שנים התגרש הזוג, וכשגולדשטיין מדבר על הנושא הוא הופך מעט מתוח. זה לא אומר שהחיוך יורד לו לשנייה מהפנים.
"עברתי גירושים הכי מטורללים שיכולים להיות, זה היה קשה מאוד", הוא אומר. "בתור בעל שאוהב את הילדים שלו ורוצה לתת להם הכל, הייתי מוכן לתת את החולצה מעל הגב שלי בשבילם, וככה יצא שהתחייבתי בהסכם גירושים ליותר מדי כסף, קרוב ל-9,000 שקל בחודש. הייתי אופטימי, אבל אחרי כמה חודשים נהיה לי קשה לעמוד בהתחייבות הזאת, ואז היא התחילה להיכנס בי. היא תבעה אותי על כל מיני תשלומים, וכשהלכתי לרשם בהוצאה לפועל הוא אמר לי שהוא חושב שאני צודק אבל שאני חייב לתת הכסף ואז ללכת לבית משפט. את מבינה? קודם לשלם ואז להוכיח שאני לא צריך לשלם, זה אבסורד".
גולדשטיין פנה לבית משפט לענייני משפחה רק כדי להיתקל בסחבת המערכתית ולראות את התביעות של גרושתו הולכות ומצטברות עד לגובה של 40 אלף שקל וצו מעצר אחד. הוא ניסה להילחם ולהסביר, אבל לפני כחצי שנה הבהירו לו רשויות החוק חד משמעית שזה או שהוא משלם – או שהוא נכנס לעשרה ימים מאחורי הסורגים. נחשו מה נראה לו יותר הרפתקני.
"אני על הפרנציפ לא רציתי לשלם, אז הלכתי לשבת בכלא מעשיהו, איפה שקצב ובניזרי, אבל שתדעי לך שהיה לי מה זה כיף, ממש חוויה", הוא אומר. "אבל רגע, בואי תשמעי איך הגעתי לכלא: זה היה היום הראשון לשנה השנייה ללימודים, אודיטוריום ענק עם 150 סטודנטים, ואז ריבקי נכנסת עם שני שוטרים ולפני כולם מצביעה עליי ואמרה 'הנה זה שלא משלם לי מזונות, קחו אותו'. באמת לקחו אותי והפכתי לאסיר, אבל ידעתי שאני הולך לשם רק לכמה ימים אז ניצלתי את זה ואמרתי 'נזרום עם מה שיש'. שיחקתי עם בניזרי פינג פונג כל לילה, שיגעתי אותו עם מלא שאלות. כשהלכתי הוא אמר לי 'ברוך שפטרנו'. בסך הכל היה ממש נחמד".
אתה וגרושתך מסוכסכים גם היום?
"תראי, כשהיא שמעה שאני רץ לפוליטיקה היא התקשרה אליי ואמרה שאם אני מתמודד אז כנראה שיש לי כסף ושאני צריך לשלם לה, איימה שהיא תגיד עליי דברים רעים. ראיתי אותה שבוע שעבר ואז היא אמרה 'טעיתי, סליחה'. אני אשקר אם אגיד שאני לא כועס עליה, אבל היום אני כבר מאשים בעיקר את הבירוקרטיה. החלק הכי טוב זה שאני רואה את הילדים שלי כל הזמן, ואיזה חמודים הם. הם ממש כמוני, מלא אנרגיות, והם אוהבים אותי כל כך הרבה. האמת שניסיתי לרמוז לילד הגדול שלי שאני נכנס לאח הגדול ושאלתי אותו מה הוא חושב על התוכנית. הוא אמר לי שמי שרוצה להיות שם הוא לא נורמאלי. חשבתי לעצמי 'אוי וויי'".
"ליהיא גרינר היא מאוד הסגנון שלי"
גולדשטיין, אשקלוני מלידה שהעביר החל מגיל 17 כמה שנים בארה"ב ("המבטא שנשאר לי מאז טוב לביזנס, מראה שיש לי כסף") הוא בן הזקונים למשפחה דתית של שישה ילדים. הגדולה בקי, מורה לאנגלית מוכרת באשקלון, אחריה רייצ'ל ("בחורה אנרגטית אפילו הרבה יותר ממני"), דוד הוא עו"ד מצליח לענייני משפחה בשיקגו ("היה פעם שוחט במקצועו ועשה הסבה") דני קבלן חשמל ושי הוא משגיח כשרות שמתגורר בפלורידה.
"יש אצלנו במשפחה חלק שהם דתיים וחלק שהם יותר לייט", אומר גולדשטיין. "אני בצעירותי הייתי סופר סת"ם, וגם למדתי להסמכה בצורה פרטית ועברתי בין ישיבות. באתי מרקע חרדי, אבל היום, במיוחד אחרי הגירושים, אני נמצא במקום שיותר נוח לי בו. דתי זורם כזה. אז בוודאי שאני אשמור שבת בבית האח, הבאתי תפילין ואני אעשה מה שצריך, אבל באותו הזמן אני גם אצחק ואספר בדיחות גסות, אין לי בעיה עם זה. הכיפה עבורי מסמלת את המהות של האח הגדול – אלוהים רואה הכל ומקליט".
יש איזה סיכוי שיהיה לך רומן בבית?
"תראי, לא יצאתי עם בחורה הרבה זמן, אבל אם תהיה מישהי שתמצא חן בעיני, אז בוודאי שאני אחזר אחריה. יש לי אישיות קצת שונה ואני קצת בררן, אבל כשזה מגיע זה מגיע. בכל מקרה, מי שנמצא ברומן באח הגדול מקבל יותר ספוט בטלוויזיה, אז אני לא פוסל את זה. הפחד היחיד שלי הוא שאני אתאהב ואז ארצה יותר מנשיקות".
"שמעת על מה שליהיא גרינר עשתה במקלחת? אז אני מפחד שאני אלך עוד שלב, יותר רחוק ממנה אפילו. את יודעת, אנחנו האמריקאים אנשים מאוד חמים. אגב, תמסרי ד"ש לליהיא בשמי, אנחנו חברים טובים. היא מאוד הסגנון שלי, הבעיה היא שהיא תפוסה".
מה עוד צריך להיות באשת חלומותייך, חוץ ממבטא אמריקאי?
"היא צריכה לאהוב לקרוא ספרים, כי ככה היא עוזבת אותי לנפשי, והיא גם צריכה להיות ידידותית ושיהיו לה חברות– כי אז היא עוד יותר עוזבת אותי לנפשי. מבחינת מראה חיצוני אני אוהב בנות ספורטיביות ופטיט, אבל במראה החיצוני אני לא קפדני. חשובה לי הפנימיות והאישיות".
אם כך, יהיה מעניין לעקוב אחרי גולדשטיין בבית ולראות האם מישהי מהדיירות תזכה לבחון לו את הכיפה מקרוב. הוא מעיד על עצמו כשידוך בכלל לא רע – אוהב לחייך, אופטימי, כייפי וזורם. תכונות רעות? אולי רק הרכלנות.
"אני ממש ממש אוהב רכילות", הוא אומר, "כולל לדבר בתוך הבית על בנאדם שלישי, זה פשוט מלהיב אותי. לרוב אני עושה את זה עם אימא שלי, על המשפחה, וכשיש משהו רכילות מעניינת בסביבה אני בדרך כלל מתחמם והאנטנות שלי צצות. זה כי אני אוהב אנשים, וויכוחים, ואני אוהב להיות באמצע. אני בדרך כלל טיפוס רגוע, לא מאלה שכועסים וצועקים, אבל אני מקווה שבבית כן יצא ממני הצד הזה כי זה כיף. אני מאוד מקווה להספיק לריב עם אנשים בתוכנית".
ואתה חושב שהקהל בבית יהיה לצידך?
"תראי, אני אהיה עצמי ומניסיון העבר אני יודע שאני בדרך כלל אהוב. אין מה לעשות, אנשים פשוט מתים על החיוך שלי".