50 קילומטר מתקתוקי הפלאשים התל אביביים, מרסל טייב סוף סוף פותחת את הדלת. זה לוקח קצת זמן אבל בסוף היא משתכנעת, ורגע אחרי שאנחנו מתיישבים בסלון הדירה הקטנה בקריית גת היא כבר מגישה לשולחן פירות ושתייה בחיוך גדול. ביקום מקביל, הבת שלה בדיוק מככבת עכשיו בכל מהדורות הבידור כשהיא אומרת תודה לצלמים שבאו לתעד את הטבעת בחניון ליד מועדון האוזן בר, אבל כאן שקט. הבעל יוסי עוד לא חזר מהעבודה במסגרייה, ובינתיים הצליל היחידי הוא של הרצפה המסיימת להתייבש. וויש של אחרי הצהריים, מרסל הייתה חייבת.
כבר שנים אנחנו יודעים עד כמה נינט טייב מחוברת למשפחה שלה, לבסיס האיתן והיציב רחוק מהבלאגן של המרכז. עכשיו, רגע אחרי שהארץ געשה מהפרסומים כי היא ויהודה לוי סוף סוף מתחתנים, אפשר להבין בדיוק למה הכוונה. מרסל, בהתחלה עוד קצת חשדנית ומסוגרת, מתיישבת לבסוף על הספה וכבר לא מנסה להסתיר את ההתרגשות. על קיר המסדרון, מאחוריה, אפשר לראות צילומים של הגלגולים השונים שעברה בתה הבכורה, ממוסגרים בגאווה וממוקמים אחר כבוד לצד תמונות רבנים. על הצד הפנימי של דלת הכניסה, כמעט כמו בחדר של טינאייג'ר מאוהב, מודבקים גזרי עיתונים מתקופת "ים של דמעות" ועד היום, כשברבים מהם נינט מופיעה מחויכת עם יהודה. זה בית הילדות שלה, ולכאן היא חוזרת בכל פעם כשקורה משהו מרגש באמת.
יהודה ונינט מתחתנים - כל הפרטים
"לא ידעתי כלום, שום דבר, ואז נינט התקשרה אלינו בלילה מאיטליה ואמרה לי 'אימא, קיבלתי הצעת נישואים מיודה'", אומרת מרסל. "אני מודה שפרצתי בבכי, התרגשתי. דבר ראשון הלכתי לבעלי יוסי וסיפרתי לו. הוא היה הכי מאושר בעולם".
טוב, ככה זה כשהבת שלך מתחתנת.
"לא. לא רק כשבת מתחתנת. ההורים של יודה התרגשו באותה המידה שאנחנו התרגשנו. כל הורה מצפה שהילד שלו יקים בית, ואני חושבת שהם בנו את הזוגיות שלהם בצורה הטובה ביותר. כשראיתי אותו פעם ראשונה הבנתי איזה הוא בן אדם טוב הוא, בן אדם מדהים, יותר טוב מטוב. הוא כמו הבן שלנו, ושניהם ביחד זה יהלום אחד גדול".
אז למחרת טלפנת להורים שלו להגיד מזל טוב?
"לא למחרת. באותו לילה".
אבל היה מאוחר.
"מה זאת אומרת? טלפנתי אליהם ישר. ההורים שלו אנשים מדהימים ואנחנו ממש מחוברים. אנחנו משפחה אחת! הקדוש ברוך הוא כנראה עושה את העבודה כמו שצריך. הכול מתוכנן".
"היא תהיה אישה טובה כמו אמא שלה"
הם ביחד כבר שש שנים, מתחזקים מעמד של זוג מלכותי עוד הרבה לפני שבכלל הכרנו את וויל וקייט. היינו שם איתם כשהוא נפרד מאפרת בוימולד והיא אמרה להתראות לרן דנקר כדי להיות יחד, ליווינו אותם כשהכחישו את הזוגיות ואז יצאו מהארון, צפינו בהם בזמן שהפכו מילדי זהב ממושמעים לרוקרית בועטת ולהיפסטר מג'וייף, ואז חזרה למלכי האלגנט, וחוזר חלילה. הרומן של יהודה ונינט הפך מהר מאוד לעניין ציבורי שלכל אחד יש משהו להגיד עליו – אבל מבחינת אמא שלה, כך נראה, זה היה ונותר סיפור אישי וקטן על שידוך מוצלח, ועל ציפייה מתמשכת לרגע שבו אפשר להתחיל לחפש אולם.
"האמת היא שלא יכולתי להירדם מרוב ההתרגשות בלילה אחרי שהיא סיפרה לי", אומרת מרסל ושולחת מבט מאוהב לתמונה של השניים. "התחלתי לחשוב על הכול, על החתונה, על הסידורים. הראש שלי כל הזמן עובד".
איזה רעיה נינט תהיה לדעתך?
"היא תהיה אישה מדהימה והוא יהיה בעל מדהים. הם שניהם מתלבשים אחד על השני בצורה הכי טובה שיש. הוא יהיה אבא טוב ובעל מצוין, אחד הבעלים הטובים ביותר שיש במדינת ישראל, והיא תהיה רעיה מעולה ואם נהדרת. האישה הכי טובה".
מה זה אומר אישה טובה?
"שהיא תהיה כמו אימא שלה. אישה עם כבוד הדדי. אני נשואה כמעט 40 שנה ויודעת שצריך לכבד אחד את השנייה".
את חושבת שהיא חיכתה להצעה הזו?
"האמת שלא דיברנו על זה אף פעם".
כי בכל זאת, זה שש שנים.
"כן, אז מה? מתי שמגיע הזמן אז מגיע. היא, יש לה את האמונה שלה, היא יודעת שמתי שהקדוש ברוך הוא נותן את האוקיי מלמעלה, אז למטה עושים את העבודה. הוא שולט בכל".
יוסי, אב המשפחה, נכנס הביתה מחויך. לצדו שכן קרוב שקפץ רק להגיד ש"אין על נינט. מזל טוב", והוא עצמו מתיישב לצד רעייתו ונראה קורן במיוחד.
תגידי מרסל, ראית את הטבעת? כמה קראט יש שם בכלל?
"זו טבעת הורסת, למרות שאני בכלל לא הולכת עם טבעות. זו טבעת שהולמת את האצבע שלה, היא עדינה והוא עדין וכנראה שזה מה שהם אוהבים. רגע יש לי שאלה אליך, אתה חושב שהיהלום זה רק מה שעושה את הוואו?"
ממש לא, הכי יפה צנוע.
"תאמין לי זה לא היהלום. לפני כמה זמן דיברו על איזו חתונה שהייתה עם יהלומים ודברים מנקרים עיניים, אבל אצלה זה אחרת. זה הטעם שלהם וזה יפה מאוד ומעולה. היא הכי מרוצה בעולם מהטבעת, וגם אני".
את יודעת כמה עלתה לו הטבעת?
"רגע, אם הוא קנה לה היא צריכה לשאול כמה זה עלה? נו, זה יפה ככה? זה לא מכובד".
יוסי, אתה מאשר?
"מה אני אגיד? הכל מצוין, ויש הרגשה טובה. יודה הוא כמו בן שלי, וחיכינו שיעשה את הצעד ועכשיו הוא עשה. אני מאחל להם בריאות ואושר ושאלוהים ייתן להם כל מה שהם רוצים".
"לא האמנתי שכולן ילכו לגלח את הראש בגללה"
מאז שפורסמו הידיעות הראשונות על כריעת הברך של יהודה באיטליה וה"כן" הנרגש של נינט, בני משפחת טייב בעיקר מעבירים את היום בלהודות לכל המברכים. כלי התקשורת הסקרנים לא מפסיקים להתקשר, וגם קריית גת שוב נצבעת בצבעי חג – כמו אז, לפני שנינה החליטה להתחבר לאני הפנימי המוזיקלי שלה. "מלא אנשים ברחוב מברכים אותי ויש טלפונים וגם חיכה לי הבוקר מתחת לבית צלם פפראצי שהקפיץ אותי לשוק", אומרת מרסל.
טוב, זה יום חג. חתונה של כל המדינה.
"למה של כל המדינה?"
למה? חכי לאירוע, אתם לא תהיו שם לבד.
"הכול יעבור על הצד הטוב ביותר בעזרת השם".
אז מה בתכנית? 1,500 חברים או משהו קטן וצנוע?
"אני לא מתערבת, זו חתונה שלהם. התפקיד שלנו לתת את הגיבוי ולאחל להם בהצלחה. שאר העבודה היא שלהם".
יש סיכוי שהם ילכו לעשות חתונה בלאס ווגאס? יש טרנד כזה עכשיו.
"הם לא ילכו ללאס ווגאס".
חושבת שהיא תתייעץ איתך מה ללבוש?
"תראה, אני בטוחה שהיא תגיד לי 'אמא בא לך לבוא איתי?' ואני באמת אשמח לבוא איתה. אבל בסופו של דבר יש לה את הסטייליסט שלה ואת מה שהיא אוהבת".
את יודעת שכל מה שהיא תלבש יהפוך לטרנד כלות.
"אני יודעת שכל מה שנינט עושה כולם עושים אחריה. אני לא האמנתי שכולן ילכו לגלח את הראש בגללה, גם נשים עם שלושה וארבעה ילדים".
איך את מסבירה את זה?
"זה משהו מאלוהים, היא שליחה של אלוהים".
האחות הקטנה של נינט, אסתי, חוזרת מהבסיס בבאר שבע ומתיישבת ליד אמא. היא עדינה מאוד, מתוקה, מזכירה לא מעט את החיילת ההיא שבאה לאודישן עם "ילד אסור ילד מותר". כשמרסל מדברת היא שותקת, מביטה בה בכבוד רב, אבל בהמשך לא מתאפקת ומודה שכל העסק הזה מרגש אותה מאוד. "כששמעתי ממש ירדו לי דמעות, וגם עכשיו כשאני מדברת על החתונה אני מתרגשת", היא אומרת. "מהרגע הראשון שהם עברו לגור ביחד הם בעיני זוג נשוי לכל דבר, ועכשיו הם יארזו את זה בעטיפה מושלמת, עם החתונה וכל ההכנות".
איך הקשר שלך עם יהודה?
"יש לנו הרבה שיחות נפש פה בשבתות, ואם אני צריכה משהו ממש דחוף באמצע השבוע אז אני מסמסת לו. אני סומכת עליו שייתן לי תמיד תשובה מספקת".
ובאמת, מסתבר שגם אחרי כל השנים האלה מקפיד הזוג המלכותי לזנוח אחת לשבועיים את תל אביב ולהגיע לסופ"ש משפחתי בקריית גת. כאן הם נחים, נרגעים, ופותחים שולחן חריף ממטבחה של מרסל. או לפחות טועמים. "יש להם פה חדר, הם לא מפונקים, ויהודה גם אוכל מרוקאי, אבל מעט", מחייכת האמא. "גם נינט לא אוכלת הרבה, והאמת שגם אני לא. מעט מאוד, הגוף ככה רגיל".
איך נראות השבתות האלה? הם מביאים לפה את כל הבעיות מהשבוע?
"פה הם נחים ורגועים, וגם אצל ההורים שלו. זה הרגל שהם פיתחו לעצמם, ואני מצדיעה להם שהם מתעקשים על זה, במיוחד אחרי כל מה שניסו לכתוב עליהם במשך השנים. אצלנו במרוקאית יש משפט שאומר 'מדבר רק מי שהלב שלו שורף', והשניים האלה באמת עברו את כל המכשולים".
אז מה אמרנו על ילדים?
ובאמת, לצד האהבה הענקית שנינט קיבלה לאורך השנים מהתקשורת, נאלצו במשפחת טייב גם להתמודד לא מעט עם פרסומים ארסיים במיוחד על הבת האהובה. למרסל, כמו לנינט עצמה, לקח זמן להתרגל למציאות שבה כל פעולה שלה – עם יהודה או בלעדיו – זוכה לביקורת, וגם היום היא מודה שלא לגמרי השלימה עם העובדה שכולם מרגישים בעלות על מפעל החיים הפרטי שלה. "אנשים מקנאים, מה לעשות, כל אחד והסוג שלו", היא אומרת. "יודה ונינט הם ילדים טהורים וטובים ואף פעם לא פגעו באף אחד. הם אמיתיים וישרים וכנים שאין הרבה כאלה, ואני שלמה עם החינוך שהבת שלי קיבלה. הם לא דורסים אף אחד בדרך ויש ביניהם פרגון ענק. לכל אחד יש את ההצלחה שלו".
"הקנאה נובעת מהרצון לחקות את ההצלחה של מישהו אחר, והרוע מגיע כשלא מצליחים להיות כמוהו", מוסיפה אסתי. "מה שחשוב שהם פיתחו מנגנון הגנה מול כל מי שמנסה לפגוע בהם. זה לא ממש כיף שכל הזמן מצלמים אותך ועוקבים אחריך ואין פרטיות, אבל בסוף זה גם מה שבנה אותם. הם שולטים בזה".
מרסל, במבט לאחור את שמחה על כל מה שקרה לנינט?
"ב-99 אחוז. אני שמחה שהיא הלכה בדרך שלה ועם האומנות שלה, וכמה שניסו להגיד עליה דברים כל הזמן עכשיו כולם חוזרים רברס. היא נשארה בדרך שלה והיא נשארה המלכה. ותמיד היא תישאר המלכה בעזרת השם".
חושבת שהמלכה מוכנה כבר להביא לעולם את דור ההמשך?
"אני לא יכולה להיכנס להם בעניינים האלה. בכל מקרה, היא חולה על ילדים. בשביל ילדים יש לה כל הסבלנות שבעולם".
אבל יש לה קריירה של רוקרית, את יודעת. איך היא תשלב בזה חיתולים?
"אז מה? לכולם יש קריירה. איך קוראים לה, אנג'לינה, אין לה קריירה? יש לה, וגם יש לה שישה או שבעה ילדים. תלוי איך אתה בונה את עצמך".
אז המודל של יהודה ונינט צריך להיות בראד ואנג'לינה?
"הם הרבה יותר מבראד ואנג'לינה. הם, יש להם משהו מיוחד. זוג בן פורת יוסף, מיוחד במינו".
אין ספק. היא תשיר בחתונה?
"אין לי מושג".
את תשירי?
"אני לא אשיר".
אבל היא קיבלה את הכישרון ממך.
"טוב, אז אולי אני אשיר".
