הו, גאולה

ביום שישי אחד בשלהי 1992, הגיעה צעירה יפת תואר לאודישן בערוץ הראשון. "הייתה מודעה בעיתון שערוץ 1 מחפש מגישים לתכנית בוקר. הרבה אנשים הגיעו לאודישנים האלה, והיא הייתה ביניהם", מספר גורם ותיק ברשות השידור. "באותה תקופה היו מוניטורים בכל הבניין, ואפשר היה לראות בהם את כל מה שקורה באולפן. בין כל המועמדות הגיעה חיילת קטנטונת עם שיער ארוך, אבל הנוכחות שלה הייתה כל כך חזקה ומחשמלת, שאנשים מכל הקומות ירדו לאולפן לראות מי זאת הבחורה היפה הזאת שהגיעה לכאן. ההתפעלות ממנה הייתה כל כך גדולה, שההנהלה פנתה מיד לגלי צה"ל בבקשה להעסיק אותה, אבל הם אמרו שאסור לה כל עוד היא חיילת. מעל לראש של מפקד התחנה הם פנו לרמטכ"ל, ומעל ראשו של הרמטכ"ל הם פנו לשר הביטחון. אבל שום דבר לא עזר, והם נאלצו לחכות לה. בסופו של דבר, איך שהיא יצאה מהש.ג היא באה לערוץ 1".

הצעירה היפה הזאת היא גאולה אבן, כנראה הנכס הבולט של ערוץ 1 עד היום. מי שהחלה את ימיה בטלוויזיה הציבורית בתור מגישת תכניות בוקר, הספיקה להגיש ב-15 השנה האחרונות אינספור משדרים מיוחדים, משדרי בחירות, ואת התכניות "ערב חדש", "הערב עם גאולה אבן" - ואפילו את "מבט", לתקופה קצרה במיוחד. למרות החשיפה הממושכת על המרקע, מחוץ לטלוויזיה שלנו היא הצליחה לשמור על אלמוניות: מיעטה להתראיין, לא הגיעה לאירועים ציבוריים והקפידה להתרחק מהפלאשים של הפפארצי. אלה מצידם לא מצאו סיבה מיוחדת לרדוף אחריה, פשוט כי חייה הפרטיים לא סיפקו אף כותרת. כלומר, עד שהתפרסם הרומן הסודי שלה עם שר החינוך גדעון סער.

"אני לא מעוניינת לספר מה שהיה. הכל כבר סופר", אומרת ברוריה סרצ'נסקי, אימו של שר החינוך, שנתפסה בעדשת הפפארצי ביום שישי האחרון כשהיא יוצאת עם בנה מדלת ביתה, דקות אחרי שאבן נצפתה עוזבת את אותו הבית. כמו החברה החדשה של הבן, כנראה שגם סרצ'ינסקי לא זכתה עד היום ליותר מדי רגעי פפראצי, ובכל זאת - היא יודעת טוב מאוד איך להתמודד עם תקשורת סקרנית. "תשמעי, את זה שהיא נחמדה רואים גם בטלוויזיה", היא קובעת וממהרת לנתק. "יודעים את זה אפילו בלי להכיר אותה אישית".

מי שכן מכיר אישית את אבן, יודע שהשנה האחרונה הייתה אחת המטלטלות בחייה: בדומה לסער הגרוש הטרי, גם היא התגרשה מבעלה ב-20 השנים האחרונות עמית אוברקוביץ', בנו של יורם ז"ל, יו"ר הוועד המיתולוגי של חברת החשמל, ואבי שלושת ילדיה: תמר, יואב ואיה. "הם נפרדו לפני כמה חודשים, אבל היא לא מדברת על זה הרבה עם חברים, וגם לא על גדעון. היא מאוד דיסקרטית בעניינים האלו", אומרת אחת מחברותיה, "לא משנה כמה קשה היא עובדת, היא תמיד תקדיש את רוב זמנה ומרצה לילדים, היא אימא מאוד מסורה. היא גם אישה אינטליגנטית וחריפה, לא מתחנפת ומאוד דעתנית., היא פשוט כזאת".

מהקולוסיאום בחולון למזנון של רשות השידור

אבן נולדה ב-1972 בחיפה, להורים יוצאי ליטא. אביה הוא פסיכיאטר ואִמהּ אחות. כשהייתה בת שש עברה עם משפחתה לבת ים. "הם התגוררו בבניין דירות פשוט", מספרת ליאת שוורצמן, חברת ילדות של אבן. "בכיתה י' עברנו לתיכון שז"ר והיינו יחד במגמת ספרות ותיאטרון. אבן הייתה בת בית אצלי, ואני זוכרת שהעלנו את המחזה 'טעם הדבש' במגמת תיאטרון וגילמנו אם ובת. היא הורידה לי סטירה על הבמה, כך שתמיד כשיש משחקי אמת או שקר ואני אומרת 'גאולה אבן הורידה לי סטירה מול מאה איש', אף אחד לא מאמין לי. היא הייתה תלמידה מבריקה ובולטת, גם במראה שלה. מגיל 16 היא הייתה נורא יפה, אבל בקטע עדין, לא מיני. היא הייתה מאוד רהוטה, דעתנית ומעורבת. לא היה שיעור חברה בלי שגאולה הייתה אומרת את דעתה. היא ידעה להסביר, לא סתם נאחזה בסיסמאות. הייתה לה בקיאות בהמון נושאים. היא הייתה מאוד מקובלת, ועדיין מאוד אחראית. בילינו הרבה יחד ויצאנו לרקוד. אם אני לא טועה, היינו יוצאות לקולוסיאום בחולון".

למרות שהייתה כובשת לבבות, היה רק גבר אחד שאבן העריצה: "כולנו הערצנו זמרי פופ, והיא העריצה את ביבי נתניהו. גם מבחינת הדעות וגם במראה. הוא היה בעיניה החתיך האולטימטיבי, פוסטר שלו היה תלוי מעל המיטה שלה. אין ספק שחוכמה הייתה התכונה שהיא הכי העריכה בגברים, אבל גם ככה היא לא התעניינה בהם יותר מדי".

אחרי התיכון התגייסה אבן לגלי צה"ל, וכבר אז סומנה כאחת ההבטחות של בני מחזורה, שכלל את הבמאית תמרה סלם, העיתונאי ספי הנדלר, הסופרת נועה ירון ואחרים. "גאולה הייתה אמורה להיות במחלקת הקריינים", אומרת אחת משותפותיה למסטינג, כלומר לקלסר העברית התקנית. "היה לה קול מעולה, אבל בגלל שהיא ידעה רוסית לקחו אותה למחלקת האקטואליה, להיות כתבתנו לענייני מגזרים. להיות באקטואליה זה היה כאילו להיות בסיירת של הסיירת. בטירונות הייתה לנו חוויה מדהימה, בדיוק פרצה מלחמת המפרץ. היינו שש בנות מאותו קד"צ, בטירונות כלל צה"לית, כשמסביבנו מאות בנות צורחות והיסטריות. מצאנו את עצמנו בלילות רצות לתפוס מחסה כשברקע שומעים את הבומים מהנפילות, וכל הבנות האחרות היו צורחות ומתעלפות. אנחנו, ובמיוחד גאולה, לא הפסקנו לצחוק.

"היא הייתה ילדה מאוד יפה, ממש מהממת, ובאותה תקופה היה המון עיסוק במחזור שלנו במדורי הרכילות. היו כל מיני כתבות של מי הכוכב הבא של גל"צ והיא הופיעה בכולן. דחפו אותה מאוד חזק. היא אמנם הייתה ילדה תמימה, אבל מאוד שאפתנית. ידעה בדיוק לאן היא רוצה להגיע, סימנה מטרות וטסה אליהן. עוד בקד"צ היא אמרה שהיא רוצה להיות מגישת אקטואליה בכירה. במקביל היה הרבה עניין סביב מי היא יוצאת, בכל זאת חיילים, הורמונים וילדה יפה". מכל המחזרים מסביבה, היה אחד שעניין את אבן במיוחד: "היא הכירה את עמית, לימים בעלה, כבר בתקופת הצבא", אומר מקורב אליה, "מההתחלה היה ברור שזאת אהבה גדולה. זמן קצר אחרי השחרור הם כבר נישאו".

אורי פז, אז מנהל מחלקת החדשות בגלי צה"ל והיום מנכ"ל ערוץ הכנסת, מספר שאבן הייתה במקום הנכון בזמן הנכון, ושלא היה צריך הרבה כדי להבחין ביכולות יוצאות הדופן שלה. "גאולה מאוד בלטה והיה ברור לנו שהיא תגיע רחוק. הסימנים היו שם כבר בדקות הראשונות שלה בחדשות", הוא מספר. "היא הגיעה לגלי צה"ל בתקופה שבה התחילו כל התהפוכות  בברית המועצות. ניסינו לאתר מישהו שקשור לעולם הזה, והיא הרי באה משם. היא הייתה אמורה להיות במחלקה אחרת, ואני הפעלתי לחץ כבד מאוד לשלוף אותה לחדשות. היא השתלבה במהירות, קלטה את המקצוע והפגינה יכולות גבוהות מאוד. אני זוכר שכבר על ההתחלה, מעבר לכתבות, היא שידרה שידורים חיים אצל רפי רשף בתכנית 'נכון לעכשיו'. שידורי שטח זה דבר נדיר לכתבת צעירה בתחילת דרכה, אבל היא הצליחה. מעניין מה היה קורה אם היא הייתה נשארת במחלקת קריינים ולא מגיעה לחדשות".

למרות השבחים שהוא מרעיף עליה, פז זוכר כי הרגע שבו כבשה אבן את מנהלי הערוץ הראשון הכעיס אותו מאוד, כמפקדה האישי: "היא רק הגיעה וכבר אני מקבל פנייה מהערוץ הראשון, שרוצים אותה. כמובן שהתנגדתי לכך כי לפי תפיסת עולמי, קודם כל צריך לעשות שירות וללמוד את המקצוע. גאולה דיברה איתי והייתי מאוד תקיף, היא הייתה חיילת צעירה וזה היה לא מקובל. אמרתי לה 'קודם כל תלמדי להיות כתבת'. ידעתי שהיא תגיע רחוק וידעתי שהם יחכו לה, אבל זה מאוד קומם אותי שהם פנו אליה. מה שכן, היא הייתה חיילת מאוד נעימה וממושמעת, אין לי שום חוויה שלילית שקשורה אליה. אני רק שמרתי על גבולות הגזרה: לעשות רדיו טוב, לסיים את השירות כמו שצריך ולא להתפתות מהר מדי".

קצת אחרי שחרורה, ורגע לפני הנחיתה בערוץ הראשון, אבן עוד התלבטה אם לחבור ל"קשת" והייתה חלק מנבחרת המגישים שהוצגה במכרז לערוץ 2 הניסיוני. "היא הייתה חלק מאוד מדובר מהמכרז", אומרת חברתה לשירות הצבאי, "אני זוכרת שהיה המון דיבור עליה, ושאלכס גלעדי שהיה אז נשיא קשת מאוד התלהב ממנה. אבל בסוף היא בחרה בערוץ הראשון, צעד שהיה תמוה ולא מובן לחברים שלה".

בערוץ הראשון זכתה אבן לקבלת פנים חמה, וכבר עם הגעתה החלה להגיש את תוכנית הבוקר לצד דניאל פאר, שעדיין זוכר את הפגישה הראשונה עם המגישה הצעירה. "דודו גלבוע שהיה אז מנהל חטיבת החדשות הכיר אותה בגלי צה"ל וחשב שהיא תתאים לנו מבחינת היכולות שלה וגם מבחינת הצורה שלה", אומר איש הטלוויזיה הוותיק. "דיברנו לפני כן בטלפון, ודמיינתי לי בחורה גבוהה, אישה מבוגרת, היה לה קול שעשה עלי רושם של מישהי בשנות השלושים. נפגשנו במזנון של הטלוויזיה ולהפתעתי ראיתי אישה צעירה בהרבה ממה שחשבתי, שגם נראית נפלא. היא למדה את המדיום במהירות וגם הוכיחה את עצמה עם כל המעלות שאנחנו מכירים היום: מהירת תפיסה, שנונה ובעיקר נעימה לעבודה. מי שנמצא במקצוע הזה יודע שלפעמים האגו דוחף אנשים לרמוס את אלו שסביבו ולדחוק אותם, אבל לא במקרה של גאולה".

"גאולה טובה כשהיא רעה"

אלא שלא הכל היה מתוק במסלול המקצועי של אבן. היא אולי פרצה בצורה מטאורית, אבל ידעה גם לא מעט מפחי נפש ותככים במהלך שנותיה ברשות השידור. "גאולה היא אשת החדשות מספר אחת בישראל וזה היה ברור מהיום שהיא הגיעה לטלוויזיה כבר לפני 20 שנה, אבל ככל שהנהלות למיניהן ניסו להצר את צעדיה או להתחכם אתה, התשובה שלה תמיד הייתה מקצוענות עד הסוף, והשתבחות עם השנים", אומר לנו עמית מערוץ 1. "בעיניי, זה שהיא לא קיבלה את הגשת 'מבט' עשה לה רק טוב".

שתי הזדמנויות היו לאבן להתיישב על הכסא הנחשק. ב-1997, כשחיים יבין פינה את מקומו, היא הגישה את "מבט" במשך כשנה. כשיבין חזר לערוץ 1, אבן זיפזפה לטלוויזיה החינוכית ועברה להגיש את "ערב חדש". ב-2002 היא חזרה לרוממה להגיש את "יומן", ועשתה זאת במשך 6 שנים. היום היא מגישה את ״המוסף״, תוכנית ראיונות יומית אחרי ״מבט״.

ב-2007, עם פרישתו הסופית של יבין, אבן הייתה הבחירה הטבעית למילוי התפקיד - אלא שבסוף הוא חמק לה מבין הידיים. "לאורך השנים גאולה הובילה את משרדי הבחירות ואירועים מיוחדים והפכה, גם בלי להגיש את 'מבט', להיות המגישה המובילה של ערוץ 1", אומר גורם בערוץ. "כשיבין פרש היא הייתה המועמדת המובילה להגשת מהדורת החדשות, אבל הסוכן שלה דרש תנאים שרשות השידור לא הייתה מוכנה לעמוד בהם. אחרי מו"מ ארוך ומתיש, כשכבר היה ברור שינון מגל יהיה אחד המגישים, נשלפה מרב מילר מהתכנית הכלכלית וגאולה שוב איבדה את הכיסא הזה".

עם זאת, יודעי דבר מספרים שהמו"מ התפוצץ לא רק בשל דרישת שכר גבוה מדי, אלא בשל תנאים נוספים שאבן הציבה - כמו שינוי מהותי בפורמט, קיום ראיונות נשכניים שהפכו להיות ההתמחות שלה, ומקום להבעת דעותיה, שנחשבו באותה תקופה לשמאלניות מדי. קברניטי הערוץ הראשון, היה נדמה, לא ממש יודעים איך לעכל את העיתונאית שלא מנסה להתחבב על אף אחד בדרך לצמרת. "היא הגישה את 'יומן' והייתה הרוח החיה בתקופה שבה עיקר פרסומה של התוכנית נבע מהעימותים שלה עם אורי דן ואמנון זכרוני, מקורביו של המנכ"ל דאז יוסף בראל", משחזר גורם בערוץ 1. "זכרוני ודן הוצנחו כפרשנים לידה, ובניגוד לדעתה. גאולה נחשבת סוליסטית, אחת שלא אוהבת הגשה בצוות: כשניסו להצמיד לה את דן שילון היא נפנפה אותו אחרי חודש, וגם זיווגים אחרים לא עלו יפה. גאולה טובה כשהיא לבד והיא ממש טובה כשהיא רעה. היא לא עושה הנחות ולא דופקת חשבון לאף אחד. ההופעה הדקיקה והקטנה שלה מטעה לפעמים: מדובר במראיינת חכמה, מתוחכמת, דעתנית ונשכנית". 

פאר דווקא לא זוכר עימותים עם קולגות, אבל יודע לספר שכשמרואיין מעלה לגאולה את הסעיף, זה כבר סיפור אחר: "אני זוכר שבשידור 'מבט' הראשון שלה, היא ראיינה את שבתאי שביט שהיה ראש המוסד והוא התייחס אליה כאילו היא מיידלע, ילדונת שלא מבינה שום דבר", הוא מספר. "היא העמידה אותו על טעותו מהר מאוד".

גם אם אבן ספגה לאורך השנים ביקורת על ההתקלויות המילוליות שלה מול פוליטיקאים, אנשי מערכת שעבדו לצדה מציגים סיפור אחר לגמרי, על מגישה חמה ונטולת אגו, שאם יבקשו ממנה, תעשה קפה גם לאחרון התחקירנים. "היא לא רק עיתונאית מעולה, אלא גם חברה טובה ובעלת אישיות נדירה", מספר עליה אדי אהרונוף, לשעבר עורך התכנית "הערב עם גאולה אבן" וכיום רכז המערכת. "יש המון עיתונאים טובים בחטיבת החדשות שלנו, ובתוך כל החבורה הזאת יש את גאולה, שמעבר למקצועיות הגבוהה שלה היא בן אדם מקסים וחברה טובה. היא גם שרה נפלא, וב-2008 היא השתתפה כזמרת רקע בשיר של אריק ברמן. חוץ מזה, היא מקפידה להביא לעבודה מאפים ועוגות נהדרות שהיא מכינה בעצמה.

"מבחינה מקצועית אני יכול להעיד על אדם חריף, מגוון ומעמיק. כשהיא מראיינת עורכי דין אתה בטוח שהיא למדה משפטים, וכשהיא מראיינת רופאים אתה בטוח שהיא למדה רפואה. היא אדם של עבודה קשה ואפס התפשרות, לא עולה אייטם לאוויר לפני שהיא חפרה אותו ולמדה אותו מכל כיוון אפשרי. בתור עורך שלה הייתי אומר למרואיינים 'אם אתה לא הטוב ביותר בתחומך, אל תבוא. היא הולכת לחפור ולעמת אותך עם המון עובדות. תגיע מוכן'".

אהרונוף טוען שהתדמית הנשכנית של גאולה לא הודפת את המרואיינים אלא דווקא גורמת להם להעדיף להתארח אצלה. "הרבה אנשים אומרים לי שפנו אליהם מתכנית אחרת, אבל הם מעדיפים לבוא אליה כי אצלה הם יקבלו הרבה זמן וגם כי הם יודעים שהראיון לא יתבזבז על שאלות מפגרות. ומה שעוד יותר נדיר זה שאין עליה גרם אחד של פוזה או התנשאות. אם צריך, היא בעצמה מרימה טלפון למרואיין להעמיק את התחקיר. היא אשת עבודה, חיה, וגם יוצאת לשטח כל הזמן. כשהיה דיון על מאחזים לפני שנתיים, נכנסנו לאוטו עם הכתב הפוליטי ארנון מאיר ונסענו למאחזים, מקרוונים מקרטון ועד גבעת האולפנה. היה חשוב לה להכיר את כולם. כשהייתי עורך אותה, הישיבה הראשונה הייתה עוד ברכב, כשכל אחד מאתנו היה מוריד את הילדים בגן או בבית הספר, והשיחה המוקדמת הזאת הייתה מתרחשת אחרי שהיא האזינה לכל המהדורות וקראה את כל העיתונים. היא אחת החברות הכי טובות שלי, וגם אחרי שש שנים אני עדיין נפעם מהיופי שלה".

בין שלל המרואיינים שהתארחו באולפנים השונים של אבן במהלך השנים, היה גם אחד, גדעון סער. שר חינוך ובן זוגה הטרי. אבן, שזכתה להופעה בלתי נשכחת בתכנית הסאטירה "רק בישראל" בזכות מצמוציה התכופים, "מואשמת" כעת כי כנראה עפעפה קצת יותר מדי כשהתארח אצלה הנסיך מהליכוד, וכבשה את ליבו. כעת שואלים במערכת הפוליטית ובחוגי התקשורת האם תוכל להמשיך לשאול פוליטיקאים שאלות קשות, בעוד היא מנהלת איתו מערכת יחסים. כשרוח הבחירות מנשבת ברקע, יש הטוענים כי הרומן החדש והמסעיר עלול להעמיד בסכנה את הקריירה של המגישה המוערכת.

"היו תקדימים בעבר", אומר דניאל פאר, "אני זוכר שבשעתו יעקב אחימאיר, כשאחיו יוסי התמנה לחבר כנסת, ביקש לעזוב את תחום הכנסת ועבר להיות כתב מדיני. אלא שגאולה היא לא כתבת מדינית או פוליטית, היא מראיינת, ואני חושב שיש לה אינטגריטי ויש לה את מה שצריך כדי להמשיך בדרכה. אני לא חושב שזה אמור להפריע. היא עיתונאית בשלה ויש בה יושרה מספיקה. אילו הייתי המנהל שלה, הייתי נותן לה להמשיך קדימה". גורם בכיר ברשות השידור מסכים: "אני לא חושב שיש בעיה. בניגוד למה שחושבים, גאולה לא הולכת להשתנות בעקבות קשרים כאלה ואחרים. מי שמכיר את גאולה מבין שיהיה בדיוק מה שהיה, עם יוצא מן הכלל אחד – היא לא תראיין את גדעון סער".

חבריה לעבודה, מצידם, מתמקדים בדברים החשובים באמת. "היא באמת נורא רזתה בשבועות האחרונים", אומרת עובדת בחטיבת החדשות של הערוץ הראשון, "חשבנו שזה בגלל גיל 40, אבל רק אחרי הפרסומים אני מבינה למה. היא פירקה בית, זה לא פשוט. מצד שני, גם להיות סתם מאוהבת זה די מרזה".

>> לכל כתבות המגזין

• גאולה אבן
• גדעון סער
• ערוץ 1
• רומן