עשרה קבין של טראש טלוויזיוני ירדו לעולם, אני משתדלת לצפות בכולם. לא מדובר במשימה פשוטה, במיוחד בהתחשב בכמות זבלוני הריאליטי שצצים חדשות לבקרים, אבל רק לעתים רחוקות מגיעה תוכנית שמצליחה באמת לשמוט לסתות ולהפוך לתופעה תרבותית ממכרת ושנואה כאחד. לפני חודש נחתה עלינו פצצה שכזאת – Here comes honey boo boo ("הנה באה האני בו בו"), המקבילה הטלוויזיונית לקראק. יכול להיות שהשם לא אומר לכם הרבה, אחרי הכל התוכנית משודרת רק בארה"ב, אבל סביר להניח שבקרוב מאוד כבר לא תצליחו להתחמק ממנה. מדובר בתופעת הריאליטי המדוברת ביותר מאז "ג'רזי שור", למרבה השמחה גם המוצלחת יותר.
הדיבור על הסדרה החל עוד לפני שעלתה לאוויר כשנפוצו לכל עבר טריילרים מבעיתים שלה, אבל את ההפתעה האמיתית גילינו רק בשבוע שעבר. כידוע, ביום רביעי שעבר התקיימה בארה"ב הוועידה הדמוקרטית, שכללה נאום כריזמטי במיוחד בן 48 דקות של ביל קלינטון, נשיא לשעבר, טבעוני בהווה וסופרסטאר אמריקאי תמידי. הוועידה הועברה בשידור ישיר ב-CNN והתנהלה כשורה, אבל איש לא ציפה לנתוני הרייטינג שהתפרסמו למחרת בבוקר. לפי מדד נילסן, הרייטינג של הפרק הרביעי של "האני בו בו" השתווה לזה של ה-CNN באותן השעות. בדיקה קצרה מעלה שבדיוק שבוע לפני כן, הפרק השלישי של התוכנית גבר על נתוני הרייטינג של הוועידה הרפובליקנית. מיליוני אנשים שהעדיפו להשתבלל מול המשפחה המופרעת, מאשר להתרכז בבחירות הקרובות שעשויות לשנות את עתידם.
הזבל של השכן
אז איך הכל התחיל? ובכן, "הנה באה האני בו בו" עלתה לאוויר לפני חודש בערוץ האמריקאי TLC , שאמנם הוקם במקור כסוג של ערוץ חינוכי ("the learning channel") אבל כיום משדר בעיקר תוכניות ריאליטי נחותות ומקפיד לשבור את שיאי הטראש של עצמו. סערה נוספת שהוא עורר, אגב, היא עם ריאליטי חדש שעוקב אחרי חייהן הסבוכים של צמד תאומות צעירות ובלונדיניות. אה, ומחוברות בצוואר.
אבל נחזור ל"האני בו בו", שהוא בכלל ספין אוף לריאליטי אחר של אותו הערוץ בשם toddlers and tiaraz ("טודלרס אנד טיארז" – פעוטות וכתרים), שמתחקה אחר עולמן המעוות של תחרויות היופי לפעוטות – מוסד פופולרי בקרב אימהות מטורפות ופדופילים. במהלך התוכנית התבלטה מתחרה ססגונית במיוחד בשם אלאנה תומפסון, ילדה בת שש (היום שבע) מעיירה בג'ורג'יה, שאמה נוהגת לגרור לשלל תחרויות ברחבי דרום ארה"ב. בניגוד למה שהייתם מצפים ממתחרה קבועה בתחרויות יופי, אלאנה דווקא לא יפה במיוחד, אבל היא מאוד חברותית, מתוקה ואנרגטית, לא מעט בזכות המשקה הקבוע שאמה דוחפת לה – מיקס בין מאונטיין דיו (משקה אמריקאי מתוק וצהוב החביב במיוחד על רד נקס) ורד בול. נשמע בריא. ב"פעוטות וכתרים" התבלטה אלאנה בזכות אטיטיוד היסטרי ונטייה לצרוח קאצ' פרייזים כמו "דולר גורם לי לצרוח!" ו"הנה באה האני בו בו!", שהפך לכינוי הקבוע שלה וגם לשם שנבחר לספין אוף בכיכובה. כשחושבים על זה, היא כמו ליהיא גרינר רק בקטן.
והאני בו בו היא רק ההתחלה – הכירו את משפחת תומפסון, גרסת הזבל הלבן והעני לבריידי באנץ'. בראש משפחה ניצבת אם אסרטיבית במיוחד והכוכבת האמיתית של התוכנית. ג'ון "מאמא" שאנון, בת ה-32, מגדלת מלבד את האני בו בו עוד שלוש בנות: אנה בת ה-17 שכבר הספיקה ללדת בת בעצמה , שבמיטב המסורת הרדנקית נולדה עם שבע אצבעות ביד אחת (אגב, זה הופך את ג'ון לסבתא בת 32), מלבדה יש גם את ג'סיקה בת ה-15 ולוריין ("פאמפקין") בת ה-12. אבי המשפחה (כלומר אביה של אלאנה, שלוש הבנות האחרות הן משלושה גברים שונים לחלוטין), הוא מייק "שוגר בר" תומפסון בן ה-40, אסיר לשעבר שישב בכלא במשך חמש שנים בעוון שוד והצתת אדם. הוא לא לבד, גם בני זוגה בעבר של מאמא ג'ון ישבו בכלא, והיא עצמה נעצרה ב-2008 על גניבה וביזיון בית המשפט. היא לא נישאה לאף אחד מבני זוגה ואבות בנותיה, וזאת על מנת להמשיך לקבל קצבת סעד וביטוח על כל אחת מהבנות.
ורגע, יש עוד! כל בנות המשפחה מטפחות משקל עודף ברמה זו או אחרת, אצל מאמא ג'ון הוא כבר הגיע לרמות די מסוכנות. את זמנה הפנוי, ויש לא מעט ממנו כי היא לא עובדת, מעבירה ג'ון באיסוף קופונים ואימון אלאנה לתחרויות היופי השונות. בילוי משפחתי שגרתי כולל טיול משותף למזבלה העירונית לחפש אשפה שאפשר לקחת הביתה והפרחת גזים בסלון אל מול הטלוויזיה. חיית המחמד המשפחתית: חזיר. קלאסה.
סוגה תחתית
מהרגע הראשון התוכנית עוררה תגובות די אמוציונליות, כולל תגובות רשת היסטריות וביקורות קיצוניות. חלקן כינו את התכנית "סיפור אימה המתחזה לתכנית ריאליטי", חלקן נסחפו לכדי "אחד מסימני האפוקליפסה, סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו" ויש כאלה שדווקא התאהבו בהאני בו בו ומשפחתה הססגונית. המשותף: כולם הסכימו שאי אפשר להפסיק לצפות. משפחת תומפסון התגלתה כגוש גילטי פלז'ר היסטרי. תיעוד אותנטי (גם אם מודע לעצמו) ומענג של זבל קרוואנים לבן, רד נקס לועסי טבק ושוכני ביצות שלעומתם סנוקי והחברים מ"ג'רזי שור" נראים כמו פרק של "דאונטון אבי".
משפחה טלוויזיונית אחרת כבר הביעה את הסתייגותה מהתכנית החדשה – הקרדשיאנ'ז. מתברר ששושלת הטראש המעושרת לא ממש אוהבת את התחרות החדשה. קריס ג'נר, אמא של קים ויתר השרלילות, אפילו העזה לטעון כי משפחת תומפסון מנצלת את האני בו בו הקטנה על מנת להתפרסם. מי שמדברת. כמובן ששלומה של אלאנה הקטנה לא באמת ניצב אל מול עיניה של ג'נר, אולי יותר תשומת הלב שנגזלת ממשפחתה שלה. ובצדק – הקרדשיאניות הן כבר לא מלכות הטראש הטלוויזיוניות, הזבל של השכן מסריח יותר ולעומת התומפסונים, משפחת קרדשיאן היא פרקטיקלי בית ווינדזור.
ולא פלא שדווקא משפחת קרדשיאן החליטה להגיב. "הנה באה האני בו בו" היא הגרסה הכיפית, המשוחררת, האותנטית, המוזנחת והענייה של "משפחת קרדשיאן". שתי הסדרות מתרכזות בשבט של נשים חזקות עם גבר סמלי וחסר חשיבות ברקע. אבל בניגוד לקרדשיאניות המלאכותיות, המטופחות והאסופות, שמנסות להסתיר את הטראשיות שלהן ללא הצלחה, הנשים של משפחת תופסון לא מתביישות מכלום. מאמא ג'ון נשקלת מול המצלמות (150 קילו), הן מדברות על הווג'יינה שלהן, משחררות גזים ללא הכרה ולא מתביישות בעוני ובטינופת שבהם הן חיות. בניגוד לבנות קרדשיאן, משפחתה של האני בו בו אימצה את הטראש, חיבקה אותו ואז הפליצה עליו בשביל הצחוקים.
בסופו של דבר, "הנה באה האני בו בו" היא הניצחון האמיתי של האנדרדוג. אולי אלאנה לא ילדה יפה ורזה כמו יתר הקטנטנות שהתמודדו מולה בתחרות היופי, אבל בסופו של דבר היא זאת שזכתה בה. היא הוכיחה שאישיות זה מספיק ועוררה חיבה ועניין גדולים עד כדי כך שקיבלה תוכנית משל עצמה. האאוטסיידרית המוזרה היא זאת שהפכה לכוכבת. אמנם כוכבת טראש, אבל זה לא שהיה לה סיכוי להיות משהו אחר.
תסתכלו עליהם, תראו אותם
ניצול ילדים! זועקים המקטרגים, והם לא לגמרי טועים. אחרי הכל, האני בו בו היא בסך הכל ילדה בת שבע, וגם אם נדמה שהיא נהנית מכל רגע, אי אפשר לומר שהיא בחרה בכל ההמולה סביבה. מצד שני, כנראה שהספינה הזאת הפליגה כבר כשאמה רשמה אותה ל"כתרים ופעוטות". בואו לא ניתמם – העתיד של האני בו בו נראה די קבוע מראש. היא ילדה שמנמונת שתהפוך לאישה שמנה כמו אמה ואחיותיה. רוב הסיכויים שהיא תיכנס להריון בנעוריה ותקים שבט קרוואנים נתמך סעד משל עצמה. יכול להיות שעכשיו היא לפחות תעשה את זה עם קצת כסף, בהנחה שהוריה לא ירוקנו אותה עד שתגדל.
וכמה כסף באמת יוצא להם מזה? לפי ההוליווד ריפורטר, סכום נמוך להחריד של 40 אלף דולר לכל העונה הראשונה. בסטנדרטים אמריקאים זאת בדיחה. המשפחה מרוויחה בין 2,000 ל-4,000 דולר לפרק, שזה כלום בהתחשב בתוכנית שצופים בה בערך שלושה מיליון איש בשבוע. לעזאזל, מתמודדי "הישרדות VIP" הרוויחו יותר מזה. סביר להניח שיחסית למצבה הכלכלי הרעוע של המשפחה מדובר בסכום עתק, ועדיין. אם המשפחה, ג'ון שאנון, סירבה לאשר או להכחיש את הסכום ורק מסרה כי "אנחנו מרוויחים זכרונות לכל החיים מהתוכנית". באסוש. מה שבטוח זה שלאור ההצלחה סביר להניח שאיזה סוכן משומן ייקח אותם תחת חסותו ובעונה הבאה הם (והוא) כבר ירוויחו הרבה הרבה יותר.
אולי, בעצם, אין מה להתפלא על כך שהרייטינג של "האני בו בו" השתווה לזה של שידורה המתוקשר של הוועידה הדמוקרטית ברחבי העולם. עם כל הכבוד לנאומים של קלינטון שתושבי ניו יורק מתלהבים מהם לפני שהם צופים בעוד פרק של "ניוזרום" בממיר המקליט – מרבית אזרחי ארה"ב דומים יותר למשפחת תומפסון מאשר למשפחת קוסבי או כל חמולה אחרת שנפוצה לנו על המסך. אמנם ראינו ניסיונות רפים לייצג אותם בסדרות כמו "נשואים פלוס", קוראים לי ארל", "דם אמיתי", "חסרי בושה" ועוד, אבל כנראה שאלו שהבטיחו לנו שהמציאות עולה על כל דמיון, לא שיקרו אחרי הכל. התומפסונים אולי נראים לנו כמו אנומליה אזוטרית, משפחה בהפרעה שכולנו בוהים בה בפה פעור, אבל הם הרוב. הטריילר טראש מרים את ראשו המכונם ומכריז שהוא כאן, שאין לו בעיה להתפשט ושאנחנו יכולים להסתכל אם בא לנו.